25 ינואר 2022

לפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 6.1.20 קבעה כי למערער נכות יציבה בשיעור 19% .

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. המערער, יליד 1946, נפגע ביום 22.10.17 בתאונת עבודה. הפגיעה שהוכרה "חבלה סיבובית בכתף שמאל".
2. הוועדה קבעה כי למערער נכות משוקללת בשיעור 19% בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1957 בגין הליקויים הבאים: 10% לפי פריט ליקוי 42 (1)(ד)(2) ו- 10% לפי פריט ליקוי 42 (2)(2)(1).
3. ביום 9.3.21 הגיש המערער ערעור על החלטה זו וטען כי עקב התאונה שנגרמה לו הוא מוגבל ומתקשה בביצוע פעולות שונות ואף אינו מסוגל לעבוד בעבודתו כסופר סת"ם.
4. ביום 8.7.21 התקיים דיון הערכה מוקדמת במסגרתו הסביר ה כב' הרשמת מעודד למערער, כי הערעור הוא בשאלה משפטית ולא רפואית ועל כן המליץ למערער לפנות ללשכה לסיוע משפטי לצורך בחינת זכויותיו.
5. עיון בתיק מעלה כי הרשמת נעתרה למספר רב של בקשות ארכה להגשת נימוקי ערעור מתוקנים, בין היתר, על בסיס טענת המערער לפיה הוא פנה לקבלת סיוע משפטי. משלא הוגשו נימוקי ערעור מתוקנים או בקשה כלשהי מטעם הלשכה לסיוע משפטי בחלוף למעלה מ- 5 חודשים, הועבר התיק למתן פסק דין על בסיס החומר שבתיק.
6. לטענת המערער, חברי הוועדה אינם מכירים את מלאכת תיקון ספרי תורה.

בבדיקה שנערכה לו בוועדה, הניח הרופא את ידיו מתחת לידי המערער והרים את ידיו וכאשר שחרר את ידיו, ידיו נשמטו ולא החזיקו מעמד. לטענתו, הוא אינו יכול לעבוד כאשר ישנו קרע בגידים ובשרירים כפי שמופיע בבדיקות אותן ביצע ועל כן אין באפשרותו לחזור לעבודתו.

1. המשיב טען מנגד כי המערער לא הצביע על טעות משפטית שנפלה בהחלטת הוועדה באופן המצדיק את השבת עניינו לבחינה נוספת. לפיכך, עתר המשיב לדחיית הערעור על הסף.
2. לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות, מהטעמים שאפרט להלן.
3. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי למערער נערכה בדיקה קלינית אשר אלו הן ממצאיה:

"בבדיקה – פיסוק 90 דו"צ כיפוף קדמי 90 כיפוף אחורי 45 שגפה צמוsה לגוף סיבוב חיצוני 30 סיבוב פנימי 100 כגפה בפיסוק סיבוב חיצוני ופנימי 90 כתפיים יציבות מבחן ניר והוקינס שליליים"

1. תחת סעיף "מסקנות" נימקה הוועדה את החלטתה:

"קרע בראש הארוך של הביצפס ופריקה של הביצפס – הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות 10 אחוז לפי 42 (1)(ד) 2 וקובעת 10 אחוז לפי 42 (2)א1"

1. הוועדה התאימה למערער נכות בשיעור 10 אחוז בגין פציעת שרירי הכתף בצורה בינונית ובגין פציעת שרירי המרפק בצורה בינונית.

בהתאם לפסיקה, קביעת הנכות מתבצעת על בסיס ממצאי הבדיקה הקלינית (בר"ע (ארצי) 3384/09 ולרי סדיקוב נ' המוסד לביטוח לאומי (10.8.09).

1. המערער טען כי ביצע בדיקות שונות ואולם עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי לא עמדו בפניה בדיקות כלשהן והמערער אף לא טען בפניה כי יש בידיו בדיקות אותן הוא מבקש להראות לוועדה.
2. לתיק בית הדין הגיש המערער פענוח של בדיקת MRI מיום 28.11.17 ובה צוין כי קיים קרע נרחב בשרוול המסובב. עוד צירף מסמך רפואי מטעם ד"ר רוזן בנימין מיום 4.12.17, ומטעם ד"ר קוזנצוב איגור מיום 6.9.20.
3. עיון במסמכים אלו מלמד כי למערער הגבלה בתנועת הכתפיים וקרע בכתף שמאל. מעבר לכך שלא הוכח כי מסמכים אלו הוגשו לוועדה, כמפורט לעיל, הרי שלא ניתן להסיק מהם כי יש להעניק למערער נכות בשיעור גבוה יותר מזו שנקבעה על ידי הוועדה.
4. משכך, לא עלה בידי המערער להצביע על פגם שנפל בהחלטת הוועדה ועל כך שמצבו אינו תואם את שנקבע.
5. למען שלמות הדברים אציין כי המערער טען כי אינו יכול לשוב לעבודתו ועל כן הוא זכאי לפיצוי הולם חלף המענק אותו קיבל מהמשיב. עם זאת, נוכח הוראות תקנה 15 (א) לתקנות, בדין קבעה הוועדה כי אין מקום להפעלתה של תקנה 15. עוד אוסיף, כי כל מקרה נבחן לגופו ועל כן אין רלבנטיות למקרים אחרים שבהם הוכרה זכאותו של מבוטח לקבלת קצבה.
6. סוף דבר, הואיל ולא הוכח שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה – הערעור נדחה. משמדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.
7. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"ג שבט תשפ"ב, (25 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.