1. בפניי תביעה כספית לפיצוי בסך 22,040 ₪, בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה במחלף הראל.
2. התובעת עוסקת בהשכרת כלי רכב, והיא הייתה, במועד התאונה, הבעלים של רכב פרטי מסוג מאזדה. הנתבעת 2 היא בעלת משאית משאבת בטון מסוג מרצדס, שבה נהג הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), שהיה באותה עת עובד שלה אשר נהג במשאית במסגרת עבודתו. מטעם התובעת העיד הנהג אשר נהג ברכב במועד התאונה (להלן: "נהג התובעת"), ומטעם הנתבעים העיד הנתבע.
3. גרסת התובע הובעה בעדותו, ואף בשרטוטים על גבי תצלומי אוויר שהגיש לבית המשפט.
4. לפי גרסת התובע, הוא הגיע מכביש מס' 1 וירד במחלף הראל על מנת להגיע, דרך מבשרת ציון, אל מקום עבודתו שבקיבוץ צובה. הכביש, בן שני נתיבים, מתפצל ימינה ושמאלה, כאשר בסמוך לאחר הפיצול, הנתיב הימני מתרחב לשני נתיבים, ובהמשך הכביש יש רמזור.
5. בשל הרמזור, היה פקק בשני הנתיבים הפונים ימינה. נהג התובעת עמד בפקק, בהמשך לשורת כלי הרכב העומדים בנתיב השמאלי בין שני הנתיבים ימינה.
6. אולם, נהג התובעת עמד בדיוק בנקודת הפיצול, כאשר הנתיב הימני טרם התרחב לשני נתיבים, והפינה השמאלית - אחורית של רכבו חרגה לתוך הנתיב הפונה שמאלה.
7. לטענת נהג התובעת, המשאית ניסתה לעקוף אותו, ככל הנראה על מנת להגיע לנתיב השמאלי, או להמשיך בו, והתחככה בגלגל השמאלי – אחורי שלו באמצעות הגלגל הימני – קדמי שלה, כאשר בזמן העקיפה היא עלתה על אי תנועה.
8. הנתבע טען כי המשאית שלו לא הגיעה מהנתיב הימני, אלא הייתה כל הזמן בשמאלי, וכי נהג התובעת הוא שניסה לעקוף אותו מימין, במקום הנמצא מחוץ לשדה הראייה שלו, ואגב כך התחכך עם רכבו במשאית.
9. הנתבע אף טען כי במועד התאונה תוואי הכביש היה שונה מאשר במועד ישיבת ההוכחות, ולכן תצלומי האוויר שהציג נהג התובעת אינם רלוונטיים.
10. בגרסאותיהם וראיותיהם של שני הצדדים התגלו חוסרים וקשיים מסוימים.
11. כך, התובעת לא צירפה לכתב התביעה, ואף לא הגישה בהמשך ההליך, כל תמונה של הנזק שנגרם לרכבה, דבר המעורר תמיהה. מי שהגיש תמונות של הנזק האמור, שצולמו במועד התאונה, היו הנתבעים.
12. כמו כן, יש לציין כי עולה מגרסת נהג התובעת עצמו, שנהיגתו קודם לתאונה לא הייתה זהירה.
13. זאת, שכן עוד לפני מקום התאונה היו שני נתיבים, אשר התפצלו במקום התאונה, כאמור. התובע העיד שהגיע בכביש מס' 1 מכיוון מודיעין, כך שמלכתחילה היה בנתיב הימני.
14. במצב של פקק בנתיב הימני, צריך היה התובע להמתין בנתיב הימני טרם התרחבותו לשני נתיבים. העובדה שהתובע, כפי שהציג בתצלום האוויר שהגיש, עמד באופן שרכבו חורג לתוך הנתיב השמאלי בסמוך לפני הפיצול, מעידה על כך שהוא עקף משמאל כלי רכב אחרים שעמדו בנתיבם כדין, וכתוצאה מכך חסם חלקית את הנתיב השמאלי וסיכן את העוברים בו.
15. לפיכך, גם בהינתן גרסתו של נהג התובעת, היה מקום לקבוע כי קיים אשם תורם מצדו בשיעור משמעותי.
16. בראיות הנתבעים, לעומת זאת, התגלו קשיים אחרים.
17. ראשית, העובדה שהנתבעים נמנעו מלהזמין לעדות עובד נוסף של הנתבעת 2 שהיה ברכב בעת התאונה.
18. שנית, העובדה שבחקירתו הכחיש הנתבע כי חתם על ההודעה לחברת הביטוח בדבר התאונה, שצורפה לכתב ההגנה, הגם שהחתימה על ההודעה נחזית להיות בשמו.
19. עוד יצוין כי הטענה לפיה בעת התאונה תוואי הכביש היה שונה לא הוכחה, ויש לדחותה.
20. מכל מקום, אני סבור כי המשקל הראייתי המכריע נתון לראיות הפיזיות, קרי: תמונות הנזק ומקום התאונה, וכי ראיות אלה מצדדות בגרסת הנתבע, כפי שיפורט להלן.
21. ניתן לראות מן התמונות שצירפו הנתבעים כי שברים שנפלו כתוצאה מהתאונה מונחים בסמוך לגלגל הקדמי – ימני של המשאית.
22. עולה מכך כי בתמונה המשאית עומדת במקום המדויק שבו אירעה התאונה, וממילא מוכחת גרסת הנתבע לפיה המשאית נסעה ישר בנתיבה, לא סטתה ולא עלתה על אי תנועה.
23. לו הייתה נכונה גרסת נהג התובעת לפיה הוא היה בעצירה בעת התאונה והמשאית בנסיעה, קשה להניח שהמשאית הייתה נעצרת בדיוק במקום התאונה, ולכן התמונה מצדדת בגרסת הנתבע.
24. אולם, הראיה המכרעת עולה מכך שניתן לראות בתמונות כי החלק שנפגע במשאית הוא עיגול המתכת שבמרכז הגלגל, עיגול החורג החוצה מעבר לצמיג, ואילו ברכב התובעת, הפגיעה איננה מתחילה בפינה השמאלית – אחורית של הרכב, אלא במקום קדמי יותר.
25. אם, כגרסת נהג התובעת, המשאית הייתה זו שהתחככה ברכב התובעת באמצעות החלק הבולט בגלגל, הפגיעה צריכה הייתה להתחיל מפינת רכב התובעת, ולא יכולה הייתה להתחיל במקום קדמי יותר, שכן כיוון תנועת הגלגל של המשאית הנו קדימה ולא ימינה.
26. לעומת זאת, מוקד הנזק ברכב התובעת בהחלט מתיישב עם האפשרות שרכב התובעת הוא שהתחכך בגלגל המשאית, וממילא החיכוך התחיל בנקודה מסוימת בצד השמאלי והמשיך אחורה עד לנקודה שבה נהג התובעת הצליח לבלום.
27. אפשרות זו אף מתיישבת עם כך שעולה מתמונת הנזק לרכב התובעת כי הפגוש האחורי זז ממקומו בדחיפה כלפי חוץ ולא כלפי פנים.
28. לאור האמור, אני מקבל את גרסת הנתבעים ודוחה את התביעה.
29. התובעת תשלם לנתבע 1, שהתייצב לשני דיונים, הוצאות בסך 1,500 ₪.
30. כמו כן תשלם התובעת לנתבעת 2 שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ כולל מע"מ.
31. הסכומים האמורים לעיל ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"ג, 09 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.