בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

המשיבה טוענת בכתב התביעה שהמבקשת התקשרה איתה לקבלת שירותים ומוצרים, אולם לא שילמה עבור השירות שקיבלה ונותרה חייבת את סכום התביעה.

המבקשת טוענת בתצהיר התומך בהתנגדות, שהמשיבה חייבה אותה בגין שירותי אינטרנט שלא ניתנו, בגין ממיר נוסף שלא ניתן היה לעשות בו שימוש ובגין קו טלפון שלא היה פעיל, הכל משום שהאינטרנט בדירתה לא פעל באופן תקין. על אף שפנתה פעמים רבות למוקדי השירות של המשיבה, המשיבה מעולם לא שלחה טכנאי לטיפול בבעיות ואילצה את המבקשת לשלם עבור שירות של נציג חברה אחרת. עוד טוענת המבקשת, שהחשבוניות מעולם לא תאמו את הסכום בגינו התחייבה בעת ההצטרפות.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק, ניתנת החלטתי זו בהתאם לסמכותי לפי תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – "התקנות").

1. סעיף 81א'1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

משכך, יש לבחון את ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר.

1. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתביעה רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518), וכי גם מי שהגנתו דחוקה והסיכוי שהתביעה נגדו תידחה קטן, יקבל רשות להתגונן (ע"א 101/89 עזרא ששון נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009), וזאת להבדיל ממי שהגנתו הינה "הגנת בדים" (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ש. לוין עורך (1995), בעמוד 676-677).
2. ההלכה היא, שבשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך לבחון את מהימנות טענות ההגנה, או את האפשרות להוכיחן. "בית המשפט איננו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של הנתבע הן נכונות, אלא עליו לצאת מההנחה שיש אמת בדברי הנתבע ואין לו (לבית המשפט) צורך לבחון את מהימנותו של הנתבע... אם יש בטענות המבקש הגנה כנגד התביעה, אין לשלול ממנו את האפשרות לדיון מלא במשפט עצמו" (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה 12 (2014), 294).
3. אם כן, בשלב הדיוני בו נמצא ההליך, על בית המשפט לבחון האם יש בטענות המפורטות בהתנגדות כדי להקים למבקשת הגנה, ולו דחוקה, מבלי לבחון, בשלב זה, את אמיתות הטענות.
4. עם זאת ובנוסף לכל האמור לעיל, בבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר חובה על המבקש להתכבד ולהכנס לפרטי הגנתו, ולפרט סכומים ומועדים.  

"... נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. טענה סתמית על תשלום כסף......איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן" (ראה ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה אחת עשרה, עמ' 221).

1. טענותיה של המבקשת הן כלליות וסתמיות. המבקשת לא מפרטת את טענותיה, לא מסבירה מה הפער הנטען בין החשבוניות לבין הסכומים אליהם התחייבה, לא פירטה מתי פנתה למשיבה ולא צירפה כל מסמך שיש בו כדי להעיד על הפניות כאמור או על השירות שקיבלה מחברת בזק.
2. בשים לב לחובה המוטלת עליה להכנס לפרטי הגנתה מחד, ולכך שבשלב זה יש להניח שתוכל להוכיח את טענותיה מאידך, אני מוצאת לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 20(ד) לתקנות ולחייב את המבקשת בהפקדה כתנאי למתן הרשות להתגונן.
3. תקנה 20(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת, כי בית המשפט רשאי להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים. תקנה זו החליפה את תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בהתאם להלכה שנפסקה לגבי תקנה 210, יעשה בית המשפט שימוש בסמכות זו כאשר תצהיר ההגנה "כמעט" לא מגלה הגנה, וההגנה נראית על פניה קלושה ביותר או כאשר ההגנה לוקה בחוסר בהירות. בקביעת התנאים על בית המשפט להתחשב בסכום התביעה ובסיכויי ההגנה (ראה לעניין זה רע"א 3532/06 עזבון המנוח יוסף הבי ז"ל נ' בנק הפועלים בע"מ (12.6.2006).
4. לכן, היות שהמבקשת לא צירפה אף מסמך שיש בו ולו ראשית ראיה התומכת בטענותיה מחד, ולטענות המשיבה בסעיפים 8-11 לתגובתה, אני מוצאת לנכון לחייב את המבקשת בהפקדת מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט.

סיכום

ניתנת למבקשת הרשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 3,284 ₪ בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 8 ביוני 2021.

ככל שההפקדה תבוצע במועד, תנתנה הוראות לגבי המשך ניהול ההליך.

ככל שההפקדה לא תבוצע במועד, תדחה ההתנגדות והתיק יוחזר ללשכת ההוצאה לפועל לשם ביצועו.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים ותעלה לעיוני ביום 9 ביוני 2021.

ניתנה היום, ג' סיוון תשפ"א, 14 מאי 2021, בהעדר הצדדים.