הבקשה ותמצית טענות הצדדים

1. לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח שעניינו עבירת מהירות שצולמה במערכת אכיפה מסוג א/3. לטענת המבקש הוא מעולם לא קיבל את הדו"ח, ונבצר ממנו להגיש בקשה להישפט במועד. לגופו של עניין טען כי הרכב בו בוצעה העבירה היה בחזקת בנו (צורפו תצהירים). . בהתאם, טען כי ייגרם לו עיוות דין במידה ובקשתו תדחה.
2. המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם שהבקשה להישפט לא הוגשה במסגרת התקופה שנקבעה בחוק. עוד טענה, כי העובדה שהדו"ח שולם מלמדת על כך שהמבקש ידע על קיומו של הדו"ח.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את הבקשה וטענות הצדדים, אני מחליט לדחותה.
2. בכל הנוגע לטענת המבקש לפיה לא ידע על קיום הדו"ח, הרי שטענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהקנס שולם על ידו כבר בתאריך 15.5.18. יודגש, כי בית המשפט אינו מחויב לברר את נסיבות תשלום הדו"ח, שמא שולם בהיסח הדעת או במסגרת הסדר תשלומים עם המרכז לגביית קנסות או על ידי אדם אחר (ראה רע"פ 2937/17 גיל פלדמן נ' מדינת ישראל , וראה גם עפ"ת (מחוזי י-ם) 45005-06-18 הלל רוזנברג נ' מדינת ישראל ).
3. אמנם המבקש כפר בביצוע העבירה, וטען כי הרכב בו בוצעה העבירה היה בחזקת אדם אחר, אך מששולם הקנס על ידי המבקש יש לראותו כמי שהודה בביצוע העבירה, הורשע ונגזר דינו - ראה ע"פ 40584/07 ציפורה רייני נ' מ. ישראל - מחוזי ירושלים.
4. הרבה מעבר לנדרש, יצוין כי ממועד ביצוע העבירה ועד היום חלפו יותר מ-3 שנים, ומדובר בשיהוי חריג שאין בצדו כל הסבר מניח את הדעת.
5. לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.
6. הבקשה נדחית.
7. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ח' ניסן תשפ"א, 21 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.