לפני: כב' השופט כהן יוחנן

פסק דין

בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 15.2.2021 (להלן - ההחלטה והוועדה בהתאמה) אשר קבעה כי שיעור נכותה של המערערת בגין הליקוי בעמוד השדרה הצווארי עומד על 5% בהתאם לסעיף 37(5)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות) וכי לא נותרה למערערת כל נכות בגין עמוד השדרה המותני.

תמצית טענות הצדדים

1. לטענת המערערת, הועדה הרפואית לא התייחסה לבדיקות הדמייה ובפרט לבדיקת MRI צאוורי מיום 23.01.2021 וכן לא נתנה התייחסותה לחוות דעתו של ד"ר שחל בצלאל מיום 5.1.2021. כן, נטען כי הועדה לא פירטה את ממצאי בדיקת הצוואר והגב התחתון של המערערת.
2. לטענת המשיב, הועדה לא התייחסה לבדיקת ה-MRI מיום 23.1.2021 משום שכעולה מרשימת המסמכים אשר צויינו בפרוטוקול, זו כלל לא הוצגה לוועדה. כך גם באשר לחוות דעתו של ד"ר שחל. זאת ועוד, בדיקות אלו מהוות בדיקות עזר בלבד והנכות נקבעת בהתאם לממצאים הקליניים. לוועדה אין כל חובת התייחסות לבדיקות ההדמיה ככל שלא מצאה ממצא קליני וכן, לוועדה אין כל חובה לפרט את טווחי המעלות והתנועה משקבעה כי תנועות הגב מלאות וחופשיות בכל הכיוונים.

דיון והכרעה

1. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית-הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995.
2. במסגרת סמכותו של בית-הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית-הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק; חרגה מסמכותה; שקלה שיקולים זרים; או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. הפגם המשפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים יכול להתבטא בסטייה מהוראות החוק והתקנות או בפגם בסדרי עבודתה של הוועדה. (ראו: עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל (28.4.1999)).
3. אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. (ראו: דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

וכן נפסק בעניין זה כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק". (ראו: דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).

1. ממצאי בדיקתה הקלינית של המערערת על ידי הוועדה תועדו בפרוטוקול הוועדה כך:

"בבדיקה: ע.ש צווארי – תנועות סיבוביות מוגבלות במידה מזערית, עקמת ימנית טורוקאלית, נושאת חגורת גב עליון. ע.ש. מותני – ללא מגבלה בתנועות. כח תקין ב4 גפיים; החזרים הופקו, החזרים בגפיים עליונות פתולוגים לא הופקו. ירידה בתחושה ביד שמאל לפי עצב אולנרי באצבעות 4 ו5 מתאים לממצאי ב- EMG ואינו קשור לאתר המוכר. "

1. ומסקנות הוועדה פורטו בפרוטוקול הוועדה כך:

"הוועדה מקבלת את הערר באופן חלקי.

נכותה בשיעור 5% לפי סעיף 37 5 א' – במחציתו בגין מגבלה מזערית בע.ש. צווארי. מבחינת ע.ש. מותני – לא נמצאו מגבלות המקנות אחוזי נכות. "

1. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל.
2. אין חולק כי המסמך הרפואי מאת ד"ר שחל, הוא מסמך מהותי המפרט את מגנון הפגיעה, את בדיקות ההדמייה אשר בוצעו למערערת, את ממצאי הבדיקה הקלינית שביצע וכן את הערכתו את שיעור נכותה של המערערת. מסמך זה, כמו גם ממצאי בדיקת ה – MRI מתוארכים עובר למועד התכנסות הוועדה.
3. אמנם עיון בפרוטוקול הוועדה בפירוט רשימת המסמכים אשר עמדו בפניה, מעלה כי בדיקת ה MRI והמסמך הרפואי מאת ד"ר שחל, לא מצויינים בו, עם זאת, הדעת סוברת כי באם בידי מבוטחת מסמכים רפואיים המוקדמים למועד הוועדה ואשר יש בהם כדי לתמוך בטענותיה – הם יוצגו בפני הוועדה. לאור כך, ובהתאם להלכה הפסוקה כי בקיומו של ספק האם מסמך פלוני אכן עמד לפני הוועדה, יפעל הדבר לטובת המבוטח (ברע (ארצי) 8768-12-17 מישקין אירינה - המוסד לביטוח לאומי (16.7.2018)), מצאתי כי יש להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה בעניין זה על מנת שתעיין בממצאי בדיקת ה MRI ובמסמך הרפואי מאת ד"ר שחל, ותבחן האם יש בכך כדי לשנות מקביעתה.
4. באשר לטענות המערערת בדבר ממצאי בדיקתה על ידי הוועדה, חזקה על הוועדה כי משעה שתעיין במסמך הרפואי מאת ד"ר שחל בו מפורטים ממצאי בדיקתו, תפעל בהתאם להלכה הפסוקה בעניין זה.

סיכומו של דבר

1. על יסוד האמור לעיל, עניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 15.2.2021 על מנת שתעיין במסמך הרפואי מאת ד"ר בצלאל שחל מיום 5.1.2021 ובממצאי בדיקת ה MRI מיום 23.1.2021 ותבחן האם יש בכך כדי לשנות מהחלטתה.

המערערת ובא כוחה יוזמנו לטעון בפני הוועדה, בעילת ההחזרה.

הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

1. משעה שהערעור התקבל, המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך 2,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ב, (09 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.