1. זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מירב קלמפנר נבון) בתיק חדל"פ 59518-07-20 מיום 03.03.2021, לפיו הורה בית משפט קמא על ביטול צו פתיחת הליכים שניתן בעניינו של המערער על-פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון").

2. המערער משיג על פסק הדין וטוען כי שגה בית משפט קמא כאשר נתן פסק דינו וביטל את צו פתיחת ההליכים, חרף העובדה כי הנאמן פועל בתיק ממניעים זרים, וחרף העובדה כי הממונה עצמו לא דרש ביטול צו פתיחת ההליכים ואף נתן ארכה לסילוק המחדלים.

עובדות רקע וההליכים בבית משפט קמא:

3. ביום 22.7.2020 הגיש המערער לבית משפט קמא, בקשת יחיד לצו פתיחת הליכים בהתאם לחוק חדלות פירעון. זוהי בקשתו השלישית של המערער לשיקום כלכלי וקדמו לה שתי בקשות להכריז עליו פושט רגל, בהתאם לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), אשר התנהלו בבית המשפט המחוזי ושניהם בוטלו נוכח התנהלות המערער.

4. במסגרת בקשתו טען המערער כי הגם שמקום עבודתו הוא ב"טופ נדל"ן" – משרד תיווך, ולמרות שהוא עובד במשרד הנ"ל כמתווך, הרי בשלב זה (ביום חתימתו על תצהיר התומך בבקשתו למתן צו פתיחת ההליכים בחודש 7/2020), הוא היה מחוסר כל הכנסות מאחר וריצה מאסר בעבודות שירות. בבקשתו הצהיר המערער כי סך כל חובותיו עומדים על כ-37 מיליון ₪ ומספר נושיו הוא 23.

5. ביום 02.11.2020 ניתן צו פתיחת הליכים בעניינו של המערער. בצו נקבע כי על המערער להפקיד בקופת הנשייה סך של 5,000 ₪, זאת לאור העובדה כי בפסק דין בהליך פשיטת רגל קודם שהתנהל בבית המשפט המחוזי על-פי הפקודה (תיק פש"ר 18381-07-15), התנה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ע' אטיאס) הגשת בקשה חדשה בהפקדת סך של 5,000 ₪. בצו פתיחת ההליכים נקבע כי על המערער לשלם צו תשלומים עיתי, בסך 200 ₪, זאת לאור הצהרת המערער כי אין לו כל הכנסות וכי הוא מרצה עונש מאסר בעבודות שירות.

6. ביום 10.12.2020 הגיש הנאמן בקשה להגדלת צו התשלום העיתי, שעמד כאמור על סך 200 ₪ ועתר להעמידו על סכום שלא נופל מ-3,000 ₪. על-פי הנאמן הוא גילה, כי חרף הצהרות המערער שהוא אינו עובד וכי הוא מחוסר כל הכנסה, התגלה כי המערער עובד למן חודש 7/2020 וכי הצהרותיו בבקשתו למתן צו פתיחת הליכים אינן אמת.

7. ביום 12.01.2021 הגיש המערער תגובה לבקשה והודה כי לאחרונה הוא החל עובד בעבודות תיווך, אולם טען כי הוא שיתף הנאמן בהתלבטויותיו וכי בכוונתו להתחיל לעבוד בעבודות תיווך. המערער הודה כי הוא פתח תיק עוסק מורשה ביום 01.07.2020 (סעיף 7 לתצהירו התומך בתגובה), והחל הוא לעבוד בשעות אחה"צ. המערער צירף לתגובתו דו"ח המתייחס לחודשים 11-12/2020 לפיו הכנסותיו בחודשים אלה עמדו על-סך 38,785 ₪ (לחודשיים), מלבד הכנסה חודשית של בת הזוג המגיעה כדי 3,642 ₪ לחודש. בנוסף, טען המערער כי הוא החל לעבוד כשכיר החל מחודש ינואר 2021 והוא משתכר 7,500 ₪.

8. בהחלטת הממונה בבקשת הנאמן להגדלת גובה הצו העיתי מיום 28.02.2021 (נספח ב' לתשות הנאמן), עמד הוא תחילה על מחדלי המערער שהתבטאו באי המצאת מסמכים (חוזה שכירות, תדפיסי חשבון בנק ותדפיס פירוט עסקאות בכרטיס אשראי). לגופו של עניין סבר הממונה כי "החייב הציג מצג מטעה עת הצהיר כי הוא נעדר כל הכנסה שעה שהוא מרצה עבודות שירות, ולמצער לא טרח לעדכן מיוזמתו את הנאמן והממונה בשינוי הנסיבות המשמעותי באשר להכנסותיו, כפי שמצופה מחייב בחדלות פירעון המבקש לחסות תחת הגנות ההליך. החלטת הממונה להשית על החייב לשלם תשלום חודשי בסך 200 ₪ בלבד ניתנה על בסיס המצב הנ"ל ולא על ההכנסות בפועל. על פניו מדובר בהתנהלות בעייתית הלוקה בחוסר תום לב בהליך, על כל המשתמע מכך". בהחלטתו מצא הממונה לנכון להעלות את צו התשלומים וקבע, כי צו התשלומים לחודשים דצמבר 2020 וינואר 2021 יעמוד על סך 5,200 ₪, ואילו החל מחודש פברואר 2021 ואילך יעמוד צו התשלומים על סך 2,500 ₪. בנוסף, הורה הממונה למערער להפקיד את הסך של 5,000 ₪ שהצטווה להפקיד עוד בהחלטת הממונה מיום 02.11.2020. לבסוף הממונה הורה על תשלום החוב בפיגור בגין החודשים דצמבר 12/20 ו- 1/2020 לא יאוחר מיום 15.03.2021.

9. ביום 31.01.2021, עוד לפני שהתקבלה החלטת הממונה, עתר הנאמן בקשה לביטול הליך חדלות פירעון. בבקשתו טען הנאמן, כי המערער מתנהל בחוסר תום לב ובחוסר שקיפות. נטען כי המערער טרם שילם את הסך של ה-5,000 ₪ למרות האמור בצו פתיחת הליכים ואינו מגיש דוחות על הכנסותיו והוצאותיו. בנוסף, כך על-פי טענות הנאמן, התגלה כי חרף הצהרת המערער בבקשת פתיחת ההליכים, לפיהן הוא מחוסר עבודה ואינו עובד וחרף הצהרתו כי הוא מרצה עונש בעבודות שירות וחי מגמ"ח, הסתבר, כפי שעולה מפרסומים במרשתת, שהחל מחודש 7/2020 המערער מפרסם במסגרת עיסוקו כמתווך נכסים למכירה ואף הסתבר, כי מיום הגשת התצהיר התומך בבקשה לפתיחת הליכים, המערער עוסק ומנהל עסק תיווך עצמאי ללא קבלת רשות לכך מאת הממונה.

10. בהחלטת בית משפט קמא מיום 31.01.2021 נדרש המערער להגיש תגובתו לבקשה, ובנוסף להסיר את מחדליו תוך 14 ימים. בתגובתו, טען המערער כי הוא הפקיד את הסך של 5,000 ₪ והוסיף כי בתקופה האחרונה לא עסק בתיווך, והוא שיתף את הנאמן לגבי התלבטויותיו בעבודה כמתווך. עוד טען המערער, כי הנאמן פועל ממניעים זרים כנגדו ומבקש לגרום לביטול צו פתיחת ההליכים. המערער הוסיף כי הוא הקליט את הנאמן במסגרת חקירתו של המערער על-ידי הנאמן.

11. בהחלטה מיום 14.02.2021 קבע בית משפט קמא, כי הוא רשם בפניו תגובת היחיד, אך על היחיד להסיר את מחדליו תחילה ועליו להגיש הודעה מסודרת על כך. הודעה כזו לא הוגשה וביום 23.02.2021 קבע בית משפט קמא: "בהעדר אישור נאמן על הסדרת מחדלים בתוך 7 ימים מהיום אשקול להיעתר לבקשה לביטול ההליך". משלא הוגשה הודעה על הסרת המחדלים, ביום 03.03.2021 נתן בית משפט קמא את פסק דינו המבטל את צו פתיחת ההליכים.

12. ביום 07.03.2021 הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין, אליה צירף תמלול חקירתו אצל הנאמן, ובד בבד הגיש המערער בקשה נוספת להחלפת הנאמן. בהחלטה מאותו היום קבע בית משפט קמא, כי לגבי הבקשה להחלפת הנאמן, הרי ניתן כבר פסק דין והבקשה מיותרת, ובאשר לבקשה לביטול פסק הדין, הפנה בית משפט קמא את המערער לסעיף 7 לפסק הדין מיום 03.03.2021 אשר קובע: "תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור הנאמן בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי הפגרה באים במניין) בדבר סילוק מחדלי היחיד בתוספת תשלום לקופת הנשייה בסך 1,000 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד".

13. מכאן הערעור שבפני.

טענות הצדדים בערעור ובכתב התשובה :

14. המערער טוען כי שגה בית משפט קמא כאשר נתן פסק דינו. על-פי המערער שגה בית המשפט כאשר לא קיבל את עמדת הממונה, במיוחד כאשר בהחלטה של הממונה להעלות את הצו העיתי, קבע הוא כי המערער ישלם את התשלומים בגין החודשים דצמבר 2020 וינואר 2021, לא יאוחר מיום 15.03.2021, דהיינו לאחר מתן פסק הדין.

15. עוד טען המערער, כי הנאמן פועל משיקולים אישיים כנגדו ושגה בית משפט קמא, מקום שנתן פסק הדין כאשר היו בפניו כל המחדלים של הנאמן והתעלם מהם. עוד נטען כי שגה בית משפט קמא כאשר לא דן בבקשה לביטול פסק הדין, והסתפק בלהפנות את המערער לסעיף 7 בפסק הדין. המערער מלא טענות כרימון על הנאמן וטוען כי שומה היה על בית משפט קמא להתייחס לטענות המערער כנגד הנאמן ולבקשה להחלפתו, אף שהוגשה לאחר מתן פסק הדין.

16. הנאמן הגיש תשובה לערעור. נטען כי מדובר ביחיד שהורשע בעבירות מרמה, ריצה עונש מאסר בעבודות שירות בגין מעשיו וזהו הליך חדלות פירעון השלישי שנפתח לבקשתו. הנאמן הפנה להצהרתו של המערער בבקשתו לפתיחת הליכים שבו הצהיר, כי הוא מתקיים מקצבת חל"ת של אשתו "וגמ"ח שונים שאנו מקבלים" ועל סמך הצהרה זו נקבע תשלום עיתי בסך 200 ₪. אלא שבהמשך התגלה כי המערער החל עובד כמתווך עצמאי ללא נטילת אישור החל מחודש 7/2020, מבלי לדווח על כך, וכאשר רק בתגובתו לבקשה להגדלת צו התשלומים הוא הצהיר לראשונה על הכנסה זו. הנאמן הפנה לאותה החלטה של הממונה, בה נקבע, כי היחיד נהג בחוסר תום לב ובהעדר שקיפות. הנאמן צירף פרסומים מאתרי אינטרנט לגבי נכסים שבהם תיווך המערער מחודש 7/2000. הנאמן הפנה לכך כי אף בחודש 9/2020 בתשובה לבקשת הבהרה שהפנה הנאמן טען המערער, כי אינו עובד.

17. הנאמן עמד על מחדלי היחיד בהליך ובין היתר אי הגשת דוחות, שכן הוגש דו"ח חלקי אחד המתייחס לחודשים 11/2020 ו-12/2020 כאשר היחיד אינו מצרף אסמכתאות להוצאותיו, אינו מצרף את דוחות המע"מ של העסק אותו ניהל ולא הוגשו דוחות לחודשים 1-2/2021. הנאמן הוסיף וטען כי המערער אינו טוען כי בית משפט קמא טעה עובדתית וכי לא חלה חובה להגיש עמדה עצמאית של הממונה.

הכרעה:

18. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאחר ששמעתי טענותיהם, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות ולהלן הנמקתי.

19. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה אם שגה בית משפט קמא כאשר ביטל צו פתיחת ההליכים, או כאשר החליט בבקשה לביטול פסק הדין על-ידי הפניית המערער לסעיף 7 לפסק הדין. מסקתי כי בית משפט קמא לא שגה.

20. סעיף 183 (א) לחוק חדלות פירעון קובע כי "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1) הן אלה: (א) היחיד "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים"; (ב) "לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה"; ו- (ג) "הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

21. הליך חדלות פירעון שיחיד יוזם הוגדר בעבר והוא ממשיך להיות מוגדר אף היום כ"חסדו של המחוקק". בע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי (03.05.2021) שניתן אך לפני מספר ימים, חזר בית המשפט העליון על ההלכות המושרשות הנוגעות להתנהלות היחיד במסגרת הליך חדלות פרעון שנפתח לבקשת היחיד, וקבע:

"הליך פשיטת רגל כונה לא אחת בפסיקה 'חסד של המחוקק' (...) זאת, בשל ההזדמנות הניתנת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית. ואולם, היד המושטת כלפי החייב מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו, שכן בהליך פשיטת הרגל גלומה למעשה פגיעה בנושים אשר לא ייפרעו את מלוא חובם. פגיעה זו נתפסת כבלתי מוצדקת כאשר פושט הרגל נוהג בחוסר הגינות או בחוסר יושר... דברים אלה נאמרו שנים לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשס"ח-2018 (להלן: החוק), אך הם רלוונטיים ביותר גם כיום. כחלק מחובת תום הלב המוטלת על החייב, עליו לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעניינו...". (ההדגשה אינה במקור- נ.ג').

22. ולעניין היקף חובת תום הלב לאחר חקיקת חוק חדלון פירעון, ראו האמור בע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 (18.12.2019):

"גם על הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון חולש העיקרון הקובע כי על חייב לנהוג בתום לב ולא לנצל לרעה את ההליכים על מנת ליהנות מחסדיהם. כך, קובע סעיף 183 לחוק חדלות פירעון כי בית המשפט רשאי לבטל 'צו לפתיחת הליכים' שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1) לחוק, ובכלל זה: התנהלות בחוסר תום לב במטרה לנצל את ההליכים; אי-שיתוף פעולה עם בעל התפקיד או עם 'הממונה'; הפרת ההגבלות שהוטלו עליו. אם כן, הנתונים אשר נבחנו בעבר בקשר לעמידה בחובת תום הלב על ידי חייב, נותרו על כנם גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ואף קיבלו במסגרתו ביטוי מפורש...".

23. כפי שציינתי לעיל המערער מעלה טענות כלפי הנאמן. בכל הכבוד הראוי, טענות אלה אין בהן כדי להצדיק מחדליו והתנהלותו של היחיד, שאין בינם לבין הטענות המועלות כלפי הנאמן ולא כלום .

24. כפי שאפרט להלן התנהלות המערער הצדיקה ביטול צו פתיחת ההליכים. מצופה היה כי יחיד הפונה בשלישית לבית משפט של חדלות פירעון (כאשר שני הליכים קודמים שהתנהלו על-פי הפקודה בוטלו בשל התנהלותו),ינהג בתום לב, בשקיפות, ישתף פעולה עם הנאמן ולא יצבור מחדלים אלא שהמערער לא נהג כך.

25. נראה כי לא נפלה כל שגגה מלפני בית משפט קמא. הנאמן הגיש בקשה מפורטת לביטול צו פתיחת הליכים כאשר הבקשה עומדת על שני אדנים: הראשון הוא מחדלי המערער, והשני התנהלות בחוסר תום לב, כאשר הוא הצהיר כי הוא חי מגמ"ח, בעוד הוא מנהל עסק ללא נטילת רשות ותוך הסתרת הכנסותיו. בית משפט קמא ביקש מן המערער להסיר מחדליו- דהיינו לשלם את החוב בפיגור, להגיש מסמכים (לרבות אלה שנותרו חסרים על-פי החלטת הממונה בבקשה להגשת צו התשלומים) להגיש דו"חות. המערער לא עשה דבר ולא המציא אישור הנאמן והוא אף לא הוכיח, כי פנה לנאמן לקבל אישורו. משלא הוצג אישור על הסרת מחדלים והמערער אף לא התייחס להחלטות בית משפט קמא, בוטל צו פתיחת ההליכים.

26. ודוק, אף אם אקבל טענת המערער כי הממונה התיר לו לשלם את התשלומים בגין החודשים 12/2020 ו-1/2021 עד ליום 15.03.2021, הרי כפי שטענו המשיבים, תשלום זה לא היה המחדל היחיד של המערער; המערער לא הגיש דוחות (מלבד דו"ח חלקי אחד שצורף לבקשה להגדלת צו התשלומים), כאשר ניכר היה כי דו"ח זה אינו מפרט את כל הוצאותיו ואף לא כל הכנסותיו מעבודתו (שכן לא צורפו לו כל החשבוניות שהפיק המערער למן תחילת עבודתו בחודש 7/2020), הוא אינו כולל דוחות מע"מ (כאשר אין עוד מחלוקת כי המערער עבד כעצמאי החל מחודש 7/2020 ועד לחודש 12/2020). המערער לא עשה דבר על מנת להסיר המחדלים הנוספים, ועל כן בדין ביטל בית משפט קמא את צו פתיחת ההליכים. מחדלים אלה, המצביעים על כך שהמערער אינו נוהג בשקיפות מצדיקים ביטול ההליך, במיוחד לאחר שניתנו למערער הזדמנויות לתקן את דרכו.

27. מלבד האמור לעיל, נראה, כי המערער נוהג בחוסר תום לב ובהעדר שקיפות. כיום ברור כי המערער הפעיל עסק עצמאי ללא נטילת רשות החל מחודש 7/2021 כאשר הוא מצהיר, כי הוא אינו עובד. על הצהרה זו, לפיה אינו עובד חזר המערער אף בחודש 9/2020 בתשובה לבקשת הבהרה שהפנה אליו הנאמן. כן ברור כי המערער לא דיווח על כך לממונה והמשיך "ליהנות" מצו תשלומים על סך 200 ₪, עד אשר הוגשה בקשה להעלאת צו התשלומים. רק כאשר נדרש להגיש תגובה, צירף המערער לתגובתו דו"ח אשר חשף את הכנסותיו. נראה, כי התנהלות זו היא התנהלות בחוסר שקיפות. שקיפות בהליכי חדלות פירעון היא ערך חשוב, הנגזרת מחובת תום לב, לנוכח פערי המידע בין הממונה והנאמן לבין היחיד והעדר שקיפות, בנסיבות אלה, יחשב כחוסר תום לב מובהק.

28. לא מצאתי כי שגה בית משפט קמא כאשר לא קיבל עמדת הממונה. בית המשפט ביטל את צו פתיחת ההליכים נוכח מחדלי המערער שלא הסיר מחדליו.

29. אף בהחלטת בית משפט קמא בבקשה לביטול פסק הדין לא נפלה כל שגגה. בית המשפט קבע, כי על מנת להידרש לבקשתו של המערער ראוי כי יסלק מחדליו ואין בהחלטה זו כל רבב.

30. המערער אף לא ניצל ההזדמנות שניתנה לו בסעיף 7 לפסק הדין ואף לא ניסה להסיר מחדליו. על כן טענתו כי יכל הוא לפרוע את סך 5,000 ₪ עד 15.3.2021 מאבדת מערכה, שעה שניתנה לו אפשרות להסיר מחדליו אף לאחר מתן פסק הדין והוא לא עשה דבר לשם הסרת מחדליו.

31. סוף דבר, לא מצאתי כי נפלה שגגה בפסק דינו של בית משפט קמא. על כן אני דוחה את הערעור.

32. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. הפיקדון יוחזר לידי מפקידו.

ניתן היום, כ"ד אייר תשפ"א, 06 מאי 2021, בהעדר הצדדים.