1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת אילה גזית) מיום 15/3/2021 בת.א. 37031-09-20 ולפיה הוחלט להעביר הדיון בתובענה מבית משפט השלום בתל אביב לבית משפט השלום בחיפה.

2. התביעה הוגשה בתל אביב לאור מקום החתימה של התובעים על הסכם מכר מיום 28/10/2018 – בבית התובעים בבני ברק (סעיף 44 וכן סעיף 2 לכתב התביעה).

3. הנתבעים ביקשו להעביר התיק לחיפה – מקום מגורי הנתבעת בשים לב לכך שההסכם למכירת דירה בחיפה נחתם בטירת הכרמל, המקום שנועד לקיום ההתחייבות.

4. בדיון שהתקיים ביום 7/2/2021 אישר ב"כ הנתבע 1 כי התובעים חתמו על ההסכם בבני ברק אך טען כי לפי "מירב הזיקות" התיק צריך להתנהל בחיפה, שם גם נמצאים העדים "ככל שיהיו", ולמרות שסעיף 78 לחוק בתי המשפט עוסק בסמכות בית משפט עליון, אזי לפי "רוח התקנות החדשות" יש להעביר התיק לחיפה.

ב"כ הנתבע הפנה לרע"א 50908-09-19.

5. בהחלטה מיום 15/3/2021 נקבע כי הזיקה היחידה לתל אביב היא העובדה שהתובעים חתמו על הסכם המכר בביתם בבני ברק .כל יתר הזיקות שייכות לחיפה ולכן יש להעביר התיק לבית משפט השלום בחיפה.

6. בבקשת רשות הערעור מדגיש ב"כ המבקשים, כי הסמכות להתחשב בשיקולי נוחות ומירב הזיקות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט נתונה לבית המשפט העליון בלבד.

הסמכות המקומית נתונה לתל אביב לפי תקנה 3 (א) (2) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות הישנות")– מקום יצירת ההתחייבות ומשכך בית משפט קמא לא יכל להעביר התביעה לחיפה.

7. המשיב בתשובתו מבקש לדחות את בקשת רשות הערעור.

מפנה להחלטת בית משפט המחוזי בחיפה ברע"א 50928-03-19 ק.ר. תכנון ותשתיות ופרויקטים הנדסיים בע"מ נ' צחר פארק תעשיות הגליל צפת חצור ראש פינה טובא זנגריה גליל עליון בע"מ (להלן: "עניין צחר").

טוען, כי במקרה דנן קודם המשיבה הפורמלית – המוכרת חתמה על הסכם מכר בטירת הכרמל ורק לאחר מכן חתמו הרוכשים – המבקשים על ההסכם בבני ברק. חזקה על הרוכשים – המבקשים כי קיבלו על עצמם את ההסכם גם בהיבט של סמכות שיפוט.

המקום לחיוב ההתחייבות הוא בטירת הכרמל – שם בוצעו התשלומים וניתן המפתח של הדירה, כך שהחלופות האחרות בתקנה 3 מובילות למסקנה כי הסמכות נתונה למחוז חיפה.

נטען כי לפי התקנות החדשות וודאי יש סמכות מקומית רק לחיפה ולמרות שאלו לא היו בתוקפן, בעת הגשת התביעה, שיקולי יעילות, נגישות וקיום הליך הוגן מובילים למסקנה כי יש לדון בתביעה בחיפה.

המשיב מאשר כי סעיף 78 לחוק בתי המשפט אינו אמור להיות מופעל בעניינינו, שכן הסמכות נתונה לנשיאת בית משפט עליון בלבד אך טוען כי לו היתה מוגשת בקשה לבית משפט עליון לפי סעיף 78, כי אז רוב הסיכויים שהבקשה היתה מתקבלת.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:

א) כיון שהשגה על ההחלטה רק לאחר מתן פסק דין תהיה תיאורטית בלבד, שכן ניהול ההליך בחיפה יהיה מעשה עשוי, יש צורך ליתן רשות ערעור על החלטת הביניים.

דין הערעור להתקבל.

ב) סעיף 78 לחוק בתי המשפט אינו רלוונטי לעניינינו והוא בסמכות בית משפט עליון בלבד.

מבחן מירב הזיקות אינו רלוונטי לשאלת עצם הסמכות המקומית לפי תקנה 3 לתקנות הישנות החלות בעניינינו.

ב"כ הנתבע 1 אישר בדיון כי ההסכם נחתם על ידי התובעים בבני ברק ולכן משבחרו התובעים להגיש התביעה בתל אביב לא ניתן היה לקבוע כי אין סמכות מקומית בשל "מירב זיקות" ושיקולי נוחות.

ראה גם החלטתי ברע"א 63746-03-19 זגורי ואח' נ' טמסות ואח' (2/5/2019).

ג) עיינתי היטב בהחלטה בעניין צחר (שלא אוזכרה בהחלטת בית משפט קמא למרות הנטען בסעיף 3 לתשובת המשיב לבר"ע), ולא מצאתי כי יש בה כדי לקבל את טענות המשיב.

בעניין צחר נבדקו הטענות העובדתיות הרלוונטיות ועל בסיסן נקבע כי יש סמכות מקומית לבית משפט בצפת .מעבר לעובדה כי בהחלטה שלא ליתן רשות ערעור אין משום תקדים מחייב, אזי הנסיבות לטעמי היו שונות. המרחקים בין ראש פינה וצפת אינם משמעותיים ובינתיים הועבר התיק לצפת ומכל מקום – עובדתית במקרה דנן ה"קיבול". חתימת הרוכשים נעשה בבני ברק. יצויין כי במקרה שלפנינו אמנם הועבר התיק לחיפה אך טרם הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעת 2 ולא ניתנו החלטות שאינן טכניות.

אין זה משנה במקרה דנן מי חתם קודם על ההסכם. המוכרת או הקונים.

ברור ומובן כי יש סמכות מקומית גם לחיפה, אך לפי תקנה 3 לתקנות הישנות יש סמכות מקומית גם לתל אביב והתובעים הם הבוחרים היכן להגיש תביעתם.

הנימוק של בית משפט קמא התייחס למאזן הנוחות ומירב הזיקות. נימוק הרלבנטי לסעיף 78 לחוק בתי המשפט ולא נימוק בבקשה המתייחסת לתקנה 3 לתקנות הישנות.

בהחלט יתכן ולו היתה מוגשת בקשה לבית משפט העליון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, היתה מתקבלת אותה תוצאה, אך כאמור, אנו עוסקים בשאלת סמכות מקומית לפי תקנה 3 לתקנות הישנות והתקנות החדשות לא חלות בעניין זה.

9. לסיכום:

1. משהתקיימה אחת החלופות בתקנה 3 לתקנות הישנות המקנה סמכות מקומית לבית משפט בתל אביב, לא היה מקום להעביר התיק לחיפה לפי מירב הזיקות ומאזן הנוחות.

על כן יש לקבל את הערעור לגופו ולהחזיר התיק לתל אביב. (יודגש, כי טרם ניתנו החלטות מהותיות בחיפה וטרם הושלם שלב הגשת כתבי הטענות).

1. ההליכים בתל אביב יעוכבו למשך 30 יום על מנת לאפשר למשיב, אם יהיה מעוניין בכך להגיש בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט.
2. המשיב ישא בהוצאות המבקשים ושכ"ט עו"ד בסך 5000 ₪.
3. הערבון יוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.
4. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשפ"א, 04 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.