1. בפני ערעור על החלטת כב' השופט אהוד קפלן מיום 14.3.21, אשר דחה את בקשת המערערים לפי פקודת בזיון בית משפט בה"ת 23353-07-19.

(לענין הסמכות: רע"א 10085/06 הרב צבי ביאלוסטוצקי נ' ענבל שתיל ואח' (12.4.07))

1. הבקשה לביזיון עוסקת בשני נגררים להובלת סוסים וברכב מסוג שברולט סילברדו (שפרטיהם מופיעים בכתב הערעור – להלן: "כלי הרכב"), אשר נתפסו ע"י המשיבה במסגרת חקירה המתנהלת כנגד המערערים, הוחזרו להם ונתפסו שוב לצורך מכירתם, בהתאם להחלטות בית המשפט (ע"ח 36020-11-20 מיום 10.12.20 ובש"פ 8844/20 מיום 20.12.20).

לטענת המערערים היה על המשיבה למכור את כלי הרכב בהקדם האפשרי, ומשלא נעשו הפעולות המתחייבות וכלי הרכב לא השתתפו במכרזים שהתקיימו מאז התפיסה, הרי שיש לחייב המשיבה בהתאם לפקודת בזיון בית משפט.

1. בהחלטתו קבע כב' השופט קפלן כי לא נקצב מועד לביצוע מכירת כלי הרכב וממילא לא ניתן לקבוע שהמשטרה הפרה החלטות שיפוטיות.

עוד קבע כב' השופט קפלן, לאחר עיון במסמכים שהוצגו בפניו, כי נחה דעתו שהמשטרה פועלת במרץ למכירת כלי הרכב והעיכוב נובע מתחלואת הקורונה ומאילוצים שונים.

1. על החלטה זו הוגש הערעור, כאשר לטענת המערערים טענות המשיבה בפני בית משפט קמא בשקר יסודן, ולראיה צורף דף אינטרנט של מינהל הרכב הממשלתי ורשימת המכרזים שהתקיימו, שהאחרון בהם נסגר ביום 16.2.21.
2. בתגובתה לערעור הסבירה המשיבה כי מכירת כלי הרכב נעשית על ידי יחידת האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, ומפלט האינטרנט שצורף עולה בבירור כי לא התקיימו מכרזים למכירת רכבים המוגדרים כ"רכבי משטרה" או כלי רכב שחולטו מאז 21.12.20, כך שלא ניתן היה למכור את כלי הרכב, ולכן דין הערעור להידחות תוך חיוב המערערים בהוצאות.
3. בדיון שהתקיים לפניי אישרו המערערים כי הם מודעים לכך שלא התקיים מכרז למכירת "רכבי משטרה" מאז חודש דצמבר 2020, והמכרז הבא אמור להתקיים בחודש אפריל 2021, והגשת הערעור נועדה כדי להקטין עד כמה שאפשר את הנזקים שנגרמים להם כתוצאה מהתמשכות החקירה בעניינם.

נציגי המשיבה השיבו כי הנגררים אכן הועברו למכירה במכרז הקרוב, ולגבי רכב השברולט מתקיים בירור בנושא מקוריות השלדה והמנוע, אך הכוונה היא להעמיד אף אותו למכירה במכרז הקרוב (בימ"ש/4).

1. לאחר שבחנתי את כלל הנתונים לא מצאתי כי יש להתערב בהחלטתו של כב' השופט קפלן, ומקובלים עליי נימוקיו מדוע אין להחיל על המשיבה את פקודת בזיון בית משפט.

מפרוטוקול הדיון ברור שגם המערערים מבינים כי עד כה לא התקיים מכרז למכירת כלי הרכב, באופן שלא ניתן היה למכור אותם גם אילו רצתה בכך המשיבה, ודי בטעם הזה כדי לדחות את הערעור.

יתרה מכך, המשיבה העבירה את הנגררים ורכב השברולט למכירה במכרז הקרוב ועשתה את הפעולות הנדרשות על מנת לקדם את המכירה, ולא מצאתי כי נפל פגם בפעולותיה.

1. לאור כל האמור, אני דוחה את הערעור.

אוסיף, כי היה על המערערים לברר את הנתונים העובדתיים טרם הגשת הערעור, ובוודאי לא היה מקום להתנסחות בוטה ופוגענית כפי שהתנסחו (סעיפים 20-21 לערעור), וככל שעניין דומה יובא בעתיד בפני בית המשפט יהיה מקום לשקול חיובם בהוצאות.

ניתן היום, כ"ט ניסן תשפ"א, 11 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.