29 יוני 2022

בפני: כב' השופטת דניה דרורי

החלטה

התביעה מופנית כנגד החלטתו של פקיד התביעות מיום 18.3.20, שדחה את תביעת התובע להכיר בליקוי מסוג דליות ברגליים כתאונת עבודה בנימוק שאין קשר סיבתי בין הליקוי לתנאי העבודה.

1. מינוי מומחה רפואי

פרופ' חיים ענר, מומחה בתחום כירורגיית כלי דם, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן - המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים

להחלטה זו מצורפים המסמכים הרפואיים הבאים:

א. תיקו הרפואי של התובע מקופת החולים מאוחדת;

ב. תיקו הרפואי של התובע מבית החולים רמב"ם;

ג. תיקו הרפואי של התובע ממרפאת פרופ' סמי ניטיצקי;

ד. מסמכים רפואיים שצורפו לכתבי הטענות ולתצהיר התובע.

3. העובדות:

א. התובע יליד 1945, רופא נשים במקצועו.

ב. משנת 1974 עבד התובע כמתמחה בבית החולים רמב"ם במחלקת נשים ויולדות. החל משנת 1980 עובד התובע בבית החולים רמב"ם כרופא בכיר.

ג. במסגרת עבודתו של התובע בבית החולים עורך התובע ביקורי יולדות. הביקור אורך כרבע שעה לכל מטופלת, ובזמן הביקור התובע עמד לצד המיטה, תוך העברת משקל מרגל לרגל, ותוך התקדמות של מספר צעדים ממיטה למיטה. הביקורים נערכים מידי בוקר ואורכים בין שעתיים לשלוש שעות בממוצע.

ד. בנוסף למתואר לעיל, עסק התובע בבית החולים בביצוע ניתוחים קיסריים. בין השנים 1975 ל- 1996 התובע ביצע והשתתף בכ- 35-40 ניתוחים קיסריים מדי חודש. בתקופה שבין השנים 1996 עד 2012, ביצע התובע או השתתף בכ- 20 ניתוחים מדי חודש בממוצע.

הניתוח הקיסרי אורך בין שעה לשעה וחצי בממוצע. במהלך הניתוחים התובע בתנוחת עמידה סטטית ממושכת, כאשר מעת לעת הוא מעביר משקל מרגל לרגל ומשנה את תנוחת גופו בהתאם לצרכי הניתוח.

ה. בנוסף לפעולות המתוארות עד כה, במסגרת בית החולים ביצע התובע בדיקות אולטרסאונד בטן ונרתיק. כל בדיקה אורכת כרבע שעה בממוצע. בין השנים 1983 ל- 2012 ביצע התובע כ-10 בדיקות ביום בממוצע, כאשר ב-70% מהמקרים הבדיקות בוצעו בעוד התובע עומד. מדובר בעמידה סטטית בעיקרה במשך זמן הבדיקה, שבמהלכה מעביר התובע משקל מרגל לרגל או משנה תנוחה.

ו. החל משנת 1985 ועד היום, במקביל לעבודתו בבית החולים עבד התובע במקצועו במרפאה פרטית בהיקף של 15 ש"ש. החל מאותה העת משרת התובע בבית החולים הופחתה להיקף של 3/4 משרה.

במסגרת העבודה במרפאה הפרטית התובע מבצע כ- 40-50 בדיקות אולטרסאונד בחודש. עד שנת 2010 ביצע התובע כ- 75% מהבדיקות בעמידה. החל משנת 2010 היקף הבדיקות שמבוצעות בעמידה ירד לכ- 50%.

ז. משנת 1998 עובד התובע בנוסף גם במרכז לבריאות האישה בקופ"ח מכבי בהיקף של כ- 11 ש"ש. במסגרת מעקבים ליולדות מבצע התובע כ-80-100 בדיקות אולטרסאונד בחודש בממוצע. עד שנת 2010 ביצע התובע כ- 75% מהבדיקות בעמידה. משנת 2010 היקף הבדיקות שבוצעו בעמידה ירד לכ- 50%.

ח. הפעולות המתוארות לעיל בוצעו ע"י התובע לפי הצורך.

ט. בנוסף לפעולות המתוארות לעיל, עבודת התובע כוללת פעולות שונות האופייניות למקצועו ולעיסוקו.

י. הרקע רפואי של התובע, מצבו הבריאותי, לרבות גובה, משקל, גורמי הסיכון, זמני הופעת הליקוי הנדון והאבחנות, כמו גם הטיפולים אותם קיבל התובע, הינם כאמור בחומר הרפואי.

משנות ה-90 עד לשנת 2001 לערך, עישן התובע כ 1- 2 סיגרלות (סיגרים דקים) ליום, לעיתים רחוקות או באירועים עד 3 ליום.

4.              השאלות:

לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, מפורט להלן:

ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו שיעור של 50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.

שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע האמור, מתבקש המומחה להשיב על השאלות כמפורט להלן:

א.     מהו הליקוי ממנו סובל התובע בכלי הדם?

ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או שתנאי העבודה לא השפיעו.

ג.  ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובעת עקב עבודתה נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

5.         אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

מובהר כי הצדדים אינם רשאים לפנות למומחה באופן ישיר, אלא אך ורק באמצעות בית הדין.

6. על המומחה ליתן חוות דעתו בדרך שבה ניתנה חוות הדעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך. הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו. למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

ניתנה היום, ל' סיוון תשפ"ב, (29 יוני 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.