בפני התנגדות לבציוע שטרות.

החלטתי זו ניתנת לסמכות שבהתאם לתקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

הרקע וטענות הצדדים

1. תחילתו של הליך זה בהגשת 6 שטרות לביצוע ע"ס כולל של 29,000 ₪ (להלן – "השיקים") בתיק הוצאה לפועל מספר 509456-12-20, ביום 9.12.2020 (להלן – "תיק ההוצל"פ").
2. המבקש הגיש התנגדותו במסגרת המועד הקבוע לכך בדין.
3. לטענת המבקש בתצהירו, מסר השיקים לאחד "מר מוחמד שעבאן מכפר מג'ד אלכרום כעזרה, אולם לאחר שנמסרו השיקים לידי מר שעבאן החלטתי לתת לו את סכום השיקים במזומן וכך היה וביקשתי ממנו לדאוג להחזיר לי את השיקים הנ"ל בהקדם האפשרי וביקשתי ממנו לא לעשות בהם שימוש." (סעיף 2 לתצהיר המבקש). מר שעבאן ככל הנראה העביר השיקים לדיי המשיב, כך לפי הנטען.
4. זוהי כל טענתו של המבקש אשר אינו מתמודד עם העובדה כי המדובר בשיקים סחירים משסחרותם לא הוגבלה ואינו מביא איזה בדל ראיה זולת המצוטט לעיל לתמוך בטענותיו אלה דוגמת פנייה לאותו שעבאן, תצהיר ממנו, תלונה במשטרה וכיוצא באלה.
5. בהתאם לסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1976, עם הגשת התנגדות לביצוע שטר מועברת ההתנגדות לבית המשפט ואת ההתנגדות רואים כבקשת רשות להתגונן בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר. בשים לב להוראה זו ולפסיקה הרלוונטית, על בית המשפט לשקול מחד גיסא את אינטרס התובע הנשען על תביעה שלכאורה אינה מוטלת בספק כמו גם את האינטרס הציבורי שביסודו עומד הצורך לייעל הליכי גבייה באותן תביעות שהצלחתן קרובה לוודאית. מאידך גיסא ישקול בית המשפט גם את זכות הנתבע להתגונן בהליך דיוני רגיל (בשונה מהליכי הוצאה לפועל) אשר הוכרה כזכות דיונית בסיסית הדומה בטיבה לזכות הגישה לערכאות המוכרת כזכות יסוד חוקתית.
6. משכך, נקבע בפסיקה כי על הנתבע לשכנע תחילה, כי יש ליתן לו רשות להתגונן. בשל השלב הדיוני ולאור זכות היסוד החוקתית האמורה קבעה הפסיקה כי ככל שיראה נתבע שלו טענות כנגד התביעה המצדיקות בירור כי אז יש ליתן לו הזדמנות לעשות כן בהליך רגיל.
7. בהתאם לרציונל זה – נוטים בתי המשפט ליתן לנתבע לממש זכות בסיסית זו. אלא שמימוש זכות זו מותנית בכך כי על המבקש להתכבד ולפרט את מהות הגנתו, וזאת בצורה קונקרטית וברורה. עוד נקבע בפסיקה כי אין הנתבע חייב לשכנע את בית המשפט שטענותיו אמת ודי להראות כי הגנה אפשרית בפיו, אף בדוחק, ובית המשפט יהא חייב ליתן לו רשות להתגונן (ראו למשל ע"א 101/89 עזרא ששון נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009)). רק 'הגנת בדים' ממנה עולה כי אין בפי הנתבע כל טענה הראויה להתברר, תצדיק דחיית הבקשה (ראו י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ש. לוין עורך (1995), עמ' 676-677; ע"א 8493/06 עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (17.10.2010) והאסמכתאות שם; ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518 ועוד).
8. בתאם להלכה הפסוקה - רשות להתגונן ניתנת במצב דברים בו שכנע נתבע כי עשויה להיות לו טענת הגנה כנגד התביעה, אשר ככל שתוכח תהווה הגנה של ממש. בית המשפט אינו נדרש לקבוע האם יש לו לנתבע סיכוי להוכיח את הגרסה שבהגנתו הנטענת ויש להסתפק במסקנה כי ככל שתתקבל הגרסה כי אז יש לנתבע סיכוי כלשהו להצלחה. הרציונל העומד מאחורי תפיסה זו הוא הרצון ליתן ביד נתבע את זכותו הבסיסית להתגונן מפני תביעת התובע – כאמור, ככל שיש לו טענות הגנה אשר פורטו די הצורך ובצורה קונקרטית.

מן הכלל אל הפרט

1. המבקש בהתנגדותו טען כמצוטט לעיל וזאת בלבד, מבלי שהתייחס לזהות המשיב. כך גם לא התייחס כלל לחזקות שבפקודת השטרות [נוסח חדש] ולמעשה שם יהבו אך עם איזכור המצוטט.
2. הטיעון המשפטי היחיד שהעלה המבקש בהתנגדותו מתייחס להלכות בעניין מתן רשות להתגונן, כך שחסרונה של התייחסות למסכת העובדתית והמשפטית הקודמת לכך ניכרת מאוד.
3. בנסיבות אלה ובהתחשב ברף הראייתי הנדרש בשלב זה של ההליך, בו על בית המשפט לבדוק אך היתכנותה של הגנה אפשרית מתוך הנחה כי טענות המבקש אמת הן (וזאת בשונה מהאפשרות להוכיח טענות אלה), אני סבורה כי בדוחק רב יש ליתן למבקש רשות להתגונן משטענותיו נטענו בכלליות ובאופן סתמי.
4. בהתחשב בטיעוניו הקלושים הרי שהמבקש מצוי "באזור הדמדומים של הספק. אלה הם המקרים שבהם היה "כמעט" בטוח שהנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בביהמ"ש, אלה הם המקרים הדחוקים שבהם בימ"ש עושה חסד עם הנתבע ונותן לו את הרשות בתנאים, דהיינו: "...כאשר 'כמעט' רשאי היה לסרב לנתבע, ותחת הסירוב נתן לו רשות מותנית בתנאי... " (ראו ע"א 9654/02‏ האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ''ד נט (3) 41 (2004)." ראו – ת"ט (נת') 28383-03-20 בנק לאומי לישראל בעמ נ' גמל למחזור והשכרת ציוד בע"מ (10.9.2020) [פורסם בנבו].
5. לאור האמור ההתנגדות מתקבלת, ללא צו להוצאות בנסיבות אך בכפוף להפקדת סך של 20,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 21 יום.

הוראות להמשך ההליך

1. ככל שהמבקש יפעל בהתאם לקבוע בסעיף 13 לעיל הרי שבהתאם לתקנה 79(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, על הצדדים לפעול כדלהלן: 
2. המשיבה-התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין, בתוך 45 יום תצהיר לאימות העובדות ואסמכתאות משפטיות אם ישנן כאמור בתקנה 79(א)(1), וכן רשימת מסמכים והעתקיהם, כאמור בתקנה 79(א)(2).

לא יוגש התצהיר והמסמכים במועד, תימחק התביעה ותיק ההוצאה לפועל ייסגר ללא התראה נוספת. 

1. המבקש-הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין, בתוך 45 יום מקבלת מסמכי התובעת תצהיר כאמור בתקנה 79(א)(1), ורשאי הוא להסתמך על התצהיר התומך בהתנגדות, ובלבד שיודיע על כך במועד שנקבע. כן יצורפו אסמכתאות משפטיות אם ישנן, ורשימת מסמכים והעתקיהם, כאמור בתקנה 79(א)(2). 
2. קדם משפט יתקיים ביום  19.9.2022 בשעה 11:00.

הצדדים יתייצבו לישיבה באופן אישי.

1. חרף ההודעה אשר הוגשה ביום 9.1.2022 מצאתי להפנות הצדדים פעם נוספת למיצוי משא ומתן ענייני לסילוק התביעה, בטרם המועדים לקיום החובות הדיוניות.
2. בקשת לדחיית מועד הדיון יוגשו בצירוף עמדת הצד שכנגד ולפחות 5 מועדים מוסכמים.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים ותקבע תז"פ בהתאם לעניין סעיף 13 לעיל ולפי העניין גם סעיף 15.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשפ"ב, 17 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.