בפני בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

1. נגד המשיבים הוגשו כתבי אישום (האחד נגד משיב 1 והשני נגד יתר המשיבים), המייחסים להם שני אישומים. האישום האחד כולל עבירות של גניבה, קבלת דבר במרמה, שיבוש הליכי משפט ומסירת ידיעה כוזבת, והאישום השני כולל עבירות של שוד, התחזות כעובד ציבור, קבלת דבר במרמה ושיבוש מהלכי משפט.

2. באישום הראשון נטען כי ביום 14.2.21 בסביבות 23:25 הגיע המתלונן באישום זה ברכבו לתחנת דלק בכניסה לכפר בתיר. בשעה 23:39 בערך הגיעו המשיבים למקום ברכב טויוטה שבבעלות משיב 2, כשהם מצויידים בפנס ובכובעים שעליהם כתוב "ביטחון", אותם נוהגים כוחות משטרה לחבוש. המשיבים עצרו את רכבם מול רכבו ל המתלונן, ושלושה מהם יצאו מהרכב כששניים מהם חובשים את הכובעים, ניגשו אל המתלונן, האירו בפנס וסנוורו אותו ותחקרו אותו מדוע עיניו אדומות והאם הוא צורך סמים. באותה עת ניגש השלישי לדלת הרכב, החל לעשות בו חיפוש ודרש מהמתלונן את תעודת הזהות שלו. המתלונן ניסה להוציא מתעודת הזהות כסף שהיה בתוכה, אך המשיב משך אותה מידיו והוציא ממנה את הכסף, בעוד האחרים ממשיכים לסנוור את המתלונן. לאחר שהוחזרה התעודה, החבורה עזבה את המקום כשהם גונבים מהמתלונן סכום של 1,750 ₪. למחרת פנה משיב 2 למשטרה בשמם ועל דעתם של יתר המעורבים, וטען שלוחיות הרישוי של רכבו נגנבו, במטרה להסתיר את זהותם של המשיבים ולהכשיל הליך שיפוטי.

3. באישום השני מתואר כי ביום 19.2.21 לפני השעה 21:42 הגיעו המשיבים לקיוסק בכניסה לכפר חוסאן. בעל הקיוסק, המתלונן באישום זה, החזיק בקיוסק 25,000 ₪ במגירה. שלושה מהמשיבים התייצגו בפני המתלונן בכזב כשוטרי בילוש, האירו עליו בפנס ודרשו ממנו להזדהות. הם תחקרו אותו על כך שעיניו אדומות וביקשו לערוך חיפוש על גופו. כמו כן ערכו חיפוש בקיוסק וחיפשו חפצי ערך. המתלונן ביקש מהמשיבים שלא יגעו במגירה שבה הוחזק הכסף, וכן ביקש מהם להזדהות. או אז הוציאו אותו השלושה מחוץ לקיוסק כשהם מושכים ודוחפים אותו. משיבים 3 ו-4 ניסו להכניסו בכח לרכב הטויוטה ולאזוק אותו באזיקונים, משיב 2 סייע להם ואחד המעורבים אף היכה את המתלונן בראשו. המשיבים סגרו את דלת הרכב על רגלו של המתלונן ואף ניסו לחסום את פיו, אולם בסופו של דבר הצליח המתלונן לברוח מהרכב בצעקות. בינתיים נטל משיב 1 מהמגירה בקיוסק סכום של 25,000 ₪ והשלושה עזבו את המקום, כשבידיהם סכום זה וכן סכומים נוספים של 1,400 ₪ ו-290 דולר שגנבו מהמתלונן. כשהתרחקו אחד המשיבים סימן לעבר המתלונן סימון של אקדח, הגם שלא היה בידיהם נשק.

4. ב"כ משיב 1 הסכים לקיומן של ראיות לכאורה בעניינו, והופנה לשירות המבחן לבחינת חלופת מעצר. ב"כ יתר המשיבים חלקו על קיומן של ראיות ונשמעו טיעונים לעניין ראיות לכאורה ועילת מעצר.

ראיות לכאורה

5. "סיפור המסגרת" של האירועים מתואר בהודעות מפורטות של המתלוננים בכל אחד מהאירועים, וכן בסרטונים שהופקו ממצלמות. סרטוני האירוע הראשון אינם ברורים וקשה לראות בהם את פרטי המעשה ולזהות את המעורבים. סרטוני האירוע השני ברורים ואיכותיים בהרבה, אולם מבצעי העבירות עטו מסיכות וכובעים, כך שלא ניתן לזהות באופן מלא את פניהם. אציין כי הדיונים בתיק התקיימו תוך שימוש באמצעי היוועדות חזותית, כך שלא היה בידי לראות היטב את המשיבים ולהתרשם בעצמי מקיומו או היעדרו של דמיון ביניהם לבין הדמויות הנראות בצילומים ובסרטונים.

6. הודאת משיב 1 בפני מדובב

ראיה מרכזית נגד כל המשיבים היא שיחותיו של משיב 1 עם מדובב ששהה עמו בתא המעצר. בחומר החקירה הודעות ותמלילים של שיחות אלו, בהן מפרט משיב 1 את שני האירועים המיוחסים למשיבים בפירוט רב, תוך תיאור פרטים ועובדות שונות. על אף טענות שונות שהשמיעו הסניגורים, אני סבורה שמדובר בראיה בעלת עוצמה רבה, בה מתאר משיב 1 באופן מפורט את שני האירועים, באופן שאינו מתיישב עם אפשרות סבירה אחרת מלבד נוכחות באירועים. כך לדוגמא בראשית ההודעה מיום 3.3.21 תיאר משיב 1 כי היה מעורב באירוע שוד בקיוסק באזור חברון. הוא תיאר כי המשתתפים עטו מסיכות וכובעים, אך הוסיף כי זיהה את עצמו, חלק מפניו וזקנו, בתמונות אלו.

7. ראיה זו תקפה גם בנוגע ליתר המשיבים שכן משיב 1 מתאר את האירועים בלשון רבים, ומבהיר כי המעורבים הנוספים הם מי שנעצרו יחד אתו. המדובב תיאר בהודעה הנ"ל, שורה 20 ואילך: "שאלתי כמה עוד אנשים יש, הוא אמר שיש עוד שלושה עצורים, שאחד מהם הצעיר, שמוחמד מפחד שהוא ידבר כי כנראה אין לו נסיון בכלא". הדברים תואמים גת האמור בתמליל, בשורה 474 ואילך. בכך קושר משיב 1 את כל המשיבים למעשים המתוארים על ידו, וזאת ללא כוונה לסבכם אלא כמי שמשיח לפי תומו ואינו מודע למשמעות המפלילה של השיחה. בנוסף, תוכן הדברים מתיישב עם הראיות הנוספות המצביעות על חששות של משיב 1 והצורך לחזק את משיב 2.

8. בשיחתו השניה של משיב 1 עם המדובב, המתוארת בהודעה מיום 4.3.21, תיאר משיב 1 משורה 5 ואילך "עוד מקרה שגם שדדנו", ומתאר את האירוע נשוא האישום הראשון. גם כאן מופיעים פרטים רבים ותיאור חי, כולל ההתחזות כשוטרים תוך שימוש בכובעי משטרה, שימוש בפנס וסינוור הקרבן, נטילת תעודת הזהות שלו והוצאת סכום של 2,000 ₪ שנמצא בתוכה. בהמשך חזר משיב 1 ותיאר פעם נוספת את האירוע נשוא האישום השני.

לאורך כל השיחות הזכיר משיב 1 באופן קבוע את חבריו, דיבר בלשון רבים מזכיר את דיוני המעצר, תמונות וראיות שהוצגו לו בהם נראים המעורבים הנוספים ובאופן כללי דיבר על מספר אנשים, על החבורה שהיתה מעורבת במעשים, ולא על עצמו בלבד.

9. די באמור כדי להצביע על קיומה של ראיה שלכאורה רמת אמינותה גבוהה, המסבכת את כל המשיבים בשני האישומים המיוחסים להם.

על רקע דבריו של משיב 1 למדובב, וההתייחסות לכלל המשיבים כחבורה אחת הפועלת יחד, הרי שהראיות הנוספות המתוארות להלן, גם אם הן נוגעות במיוחד לחלק מהמשיבים, מהוות ראיות נגד כלל קבוצת המשיבים, גם אם ברמת וודאות נמוכה יותר.

ראיות נוספות

10. הימצאות דנ"א של משיבים 1 ו-4 על כובע וכפפות שנמצאו בקרבת מקום האירוע נשוא האישום השני. עצם הימצאותו של הדנ"א נתמכת בחוות דעת מז"פ, אולם נסיבות השגתו מטילות ספק ומפחיתות באופן ניכר מעוצמתה ראיה זו. זאת הן מאחר שהכובע והכפפות נתפסו על ידי בנו של המתלונן אברהים עליאן, ולא על ידי שוטר או גורם אובייקטיבי, הן משום שהם נמצאו במרחק מה ממקום האירוע והן מאחר שהראיות לא נשמרו באופן סטרילי ומוגן.

11. מאידך, טענות אחרות שהעלו הסניגורים אינן פוגעות לדעתי באופן מהותי בעוצמת ראיה זו. העובדה שנמצאו פרופילי דנ"א של אנשים נוספים שלא זוהו היא סבירה לנוכח העובדה שנאספו מספר כפפות בתנאי איסוף והחזקה שאינם סטריליים. הטענה שהשימוש בכפפות נפוץ בשל מגיפת הקורונה אינה משכנעת במיוחד שכן השימוש בכפפות לא היה נפוץ במיוחד בתקופה הרלוונטית של דעיכת המגיפה.

עם זאת, על אף ההסתייגויות והזהירות הנדרשת, קיים משקל לא מבוטל בהימצאות שרידי דנ"א של חלק מהמשיבים בסמוך למקום האירוע המיוחס להם, כאשר הימצאותם במקום מוכחשת על ידם ולא ניתן הסבר סביר.

12. מעורבות רכב הטויוטה קורולה של משיב 2

אין מחלוקת על כך שמשיב 2 הוא בעליו של רכב מסוג טויוטה קורולה. רכב מסוג זה, בעל מספר רישוי דומה, נראה בסמוך לקיוסק בו בוצעו העבירות.

רכב הטויוטה נראה במוקדי האירועים במועדים הרלוונטיים כמתואר בדו"ח תחקור מצלמות שערך רס"מ אריאל רחמים ביום 23.2.21.

13. דו"ח נסיעה מיום 23.2.21, אף הוא מאת אריאל רחמים, מתאר מעקב אחר רכב הטויוטה ביום 19.2.21. הרכב נראה תחילה חונה בסמוך לחנות שנשדדה, כאשר השודדים נכנסים אליו, ולאחר מכן נערך מעקב אחר הרכב באמצעות מצלמות אבטחה מאזור חוסאן לכביש המנהרות ולאחר מכן לירושלים. הדו"ח כולל התייחסות גם לצורך בהתאמת זמנים של המצלמות והאמצעים השונים, וגם לנסיון לטשטש את מספר הרכב על ידי הדבקת איזולירבד.

בדו"ח משלים מיום 28.2.21 נראה גם מפגש בין הטויוטה לבין מונית לבנה, כשאדם נראה עובר מהמונית לטויוטה.

לאחר שזוהה מספר רכב הטויוטה, ניתן היה להבחין באותו רכב גם כשהגיע ממחסום המנהרות אל השטחים בדרכו לביצוע השוד. בתמונה זו ניתן היה לזהות 3 נוסעים כאשר פני הנהג והנוסע שלידו ניתנים לזיהוי. תמונה זו, יחד עם סרטוני האירוע, מצאו דרכם לאמצעי התקשורת, והיוו מקור דאגה למשיבים, כפי שיפורט להלן.

14. משיב 1 סיפר למדובב כי החבורה עשתה שימוש ברכב של אחד מהשלושה (הודעה מיום 3.3.21 שורה 30). בתמליל ניתן למצוא פרטים נוספים בעניין זה. בתמליל השיחה הראשונה, שורה 799 ואילך, סיפר משיב 1 כי בעל הרכב החליף את מספרי הרכב ודיווח למשטרה שנגנבו לפני ביצוע השוד. בהמשך סיפר משיב 1 למדובב כי נעשה שימוש ברכב מסוג טויוטה שנת 2011 ושבעלי הרכב מכר אותו כשבועיים לאחר האירוע. (תמליל שני שורה 263 ואילך, שורה 496 ואילך).

15. מהראיות עולה, איפוא, כי רכב זה נצפה במקום ביצוע העבירות נשוא האישום השני, נראה בדרכים המובילות אל ומהקיוסק הנזכר, כאשר בדרך לשם חבר למונית שבבעלות משיב 3 והוא הצטרף לחבורה. בסמוך לאירוע נמסר למשטרה דיווח על גניבת לוחיות הרישוי של הטויוטה, וכן נעשה נסיון לשנות את חזות המספרים באמצעות איזולירבנד שחור. עובדות אלו מחזקות את הראיות נגד משיב 2, וכפי שיפורט להלן, גם נגד משיבים אחרים.

16. שיחות, התכתבויות ומחקרי תקשורת

אין בחומר החקירה ממצאים דיגיטליים המצביעים על הקשר בין המשיבים בזמן ביצוע העבירות עצמן. עם זאת, קיימות ראיות על שיחות והתכתבויות בין המשיבים שיש בהן נדבך ראייתי נוסף.

17. משיב 2 היה מוטרד מאד מצילום שהופץ בה נראה רכב הטויוטה שלו כשחלק מהמשיבים נוסעים בו. הפצת התמונה, החשש מכך שהרכב נראה במקומות מסויימים והחשש שנשארו ברכב ראיות כגון שרידי דנ"א הביאו את משיב 2 לשקול החלפת רכבו ולבצע את הדבר. חששות אלו עולים בבירור בשיחות בין הצדדים. אפרט חלק מהן.

אציין כי המשיבים נזכרים בשיחות אלו בכינויים שלהם. אבו ג'יהאד הוא משיב 1 ואבו אלנעים הוא משיב 3.

18. בשיחה מיום 24.2.21 שעה 19:12 בין עיד לאבו ג'יהאד, שדהיינו משיבים 1 ו-2, עלו חששות שיש "משהו" נגד משיב 2 בקשר לרכב. בשיחה נוספת בין דוברים אלה משעה 19:17 המביע משיב 2 חשש מלהגיע ל"גדה", הובעו חששות הקשורים לרכב ומה שיתכן שנמצא בו ונזכר כי הרכב נמכר. בשיחה נוספת מאותו תאריך בשעה 19:51, אבו אלנעים, משיב 3, דיבר מהטלפון של ג'יהאד וציין שעל משיב 2 להחליף את הרכב. הדוברים הוסיפו כי אם הדבר ייחקר ניתן יהיה לראות שמשיב 2 הגיש תלונה על גניבת מספר הרכב שלו, וקבעו כי כולם יעזרו לעיד בעניין זה. בשיחה מוזכרת גם תמונה שלא ידוע מקורה, מסיבוב שעשו בלי אלנעים. בשיחה נוספת בין אבו נעים לעיד משעה 20:35 נדונה שוב האפשרות למכור את הרכב. בשיחה מיום 25.2.21 שעה 10:06 הביע עיד את חששו בעקבות פרסום תמונת רכבו, ועולה פעם נוספת הצורך למכור את הרכב.

בחומר החקירה שיחות רבות נוספות מאותם ימים בהם עולה הצורך למכור את רכב הטויוטה של משיב 2 ונדונות פעולות הנעשות לצורך כך.

19. בשיחה בין אבו ג'יהאד, משיב 1, לאדם נוסף מיום 25.2.21 שעה 18:51 ציין אבו ג'יהאד כי שלח בווטסאפ סרטון וידאו ששודר בערוץ 2. בהתכתבות בין משיב 2 לאדם נוסף הועברה תמונה של רכב הטויוטה בו ניתן לזהות את היושבים בשני המושבים הקדמיים.

במזכר מיום 3.3.21 שנערך על ידי רס"מ גסאן ביבר מתוארות שיחות בין משיבים 1 ו-2 גם בנוגע לתלונה למשטרה על גניבת לוחיות הזיכוי, וכן העברת תמונת שני אנשים ברכב הטויוטה וכן סרטון השוד שפורסם בתקשורת ממצלמות החנות.

20. ב"כ משיב 2 טען כי הראיות גד המשיב נסיבתיות בלבד, אין כל ראיה הקושרת את המשיבים ישירות לאירוע ולוח הזמנים העולה מהמעקב אחר רכב הטויוטה ומאיכון הטלפונים אינו סביר. עוד נטען כי תמלילי השיחות בין משיב 1 למדובב אינם אמינים ולא ניתן להסתמך על פרטיהם וכי גם זיהוי המשיבים כמי שנראו בסרטון האירוע בקיוסק אינו חזק ואינו מבוסס על זיהוי מדעי אלא על התרשמות החוקרים. לטענתו הראיה היחידה הקושרת את משיב 2 לאירוע היא רכה טויוטה, אולם במועד הרלוונטי המשיב נתן את הרכב לאדם אחר (אציין כי גירסה זו לא הועלתה בחקירה או בהזדמנות אחרת כלשהי). לטענת הסניגור די באלה כדי ליצור כרסום המצסיק שחרור המשיב ממעצר.

21. ב"כ משיב 3 טען כי לא ניתן ללמוד מכך שמשיבים 2-4 נכחו באירוע נשוא האישום השני גם על כך שנכחו באירוע נשוא האישום הראשון. כמו כן טען כי המתלונן באישום הראשון תיאר את משיב 2 רק לאחר שצפה בתמונתו, כך שאין לייחס משקל לתיאור שמסר.

באשר לאירוע נשוא האישום השני טען הסניגור כי הוא בוצע על רקע סכסוך בין קרוב משפחתו של משיב 1 לבין המתלונן על רקע אספקת סיגריות למכירה בקיוסק, והדבר עולה גם מדברי משיב 1 למתלונן ומתחזק בכך שבסרטון נראה משיב 1 נוטל חבילה גדולה של סיגריות מהקיוסק (אם כי בלחץ האירועים לא לקח אותה מהמקום בסופו של דבר). לטענתו גם התנהגותם של המשיבים בזמן האירוע מצביעה על כך שלא התכוונו לבצע שוד, ואילו היו מעוניינים בכך יכלו לבצע שוד ללא קושי. לטענו הדבר מצביע על מסוכנות ספציפית הנובעת מנסיבות האירוע ולא על מסוכנות כללית, ולטענתו הפסיקה שאליה הפנה מאפשרת שחרורו של המשיב ממעצר בנסיבות כאלה.

22. ב"כ משיב 4 הוסיף על האמור וטען כי אין ראיות טובות בנוגע לאישום הראשון, שכן השימוש בפנס ובכובעי משטרה אינו מספיק כדי להצביע על עדות שיטה או מעשים דומים. הוא הוסיף כי גם אם חלק מהמעורבים נטלו חלק בשני האירועים, לא הוכח כי כל אחד מהמשיבים נטל חלק בשני האירועים. הסניגור הוסיף כי משיב 4 כמעט שלא נחקר על המיוחס לו, לא הטוחו בפניו ראיות ולא ניתנה לו הזדמנות להגיב, וכן לא נבדקה טענת אליבי שהועלתה על ידו. גם ב"כ משיב 4 טען כי אין לקבל את ה=עדות המדובב, כי פרטים מוכמנים לכאורה שעליהם סיפר משיב 1 הובאו לידיעתו על ידי החוקרים, וכי אין בעדות המדובב הפללה ישירה כלפי משיב 4.

23. לעניין דנ"א שנמצא העלה ב"כ משיב 4 טענות בנוגע לנסיבות מציאת הכפפות, המהימנות הנמוכה שיש לייחס לבנו של המתלונן אשר מצא את הכפפות והאופן בו נשמרו הראיות. לטענתו מדובר בטענות מהותיות שאינן מאפשרות להסתמך על ראיות הדנ"א. בנוסף טען כי על פי דו"ח צפיה משיב 4 עטה בעת האירוע בקיוסק כפפה שחורה, בעוד הכפפות שנמצאו הן כחולות.

בהתייחס לשיחות הטלפון והתכתובות טען ב"כ משיב 4 כי הן יכלו להיעשות על ידי אדם אחר שהשתמש בטלפון של משיב 4. לטענתו הראיות הן ברף הנמוך.

סיכום – ראיות ועילת מעצר

24. אני סבורה שחומר החקירה כמפורט לעיל עולה כדי ראיות לכאורה נגד כל המשיבים בנוגע לשני האישומים, אם כי הראיות לאישום השני טובות יותר, שכן הן כוללות חיזוקים ראייתיים שונים כמפורט לעיל, בעוד הראיות לאישום הראשון מבוססות על עדות המדובב ועל עדות שיטה בלבד.

כמו כן קיימת עילת מעצר הנובעת מהשימוש בכח באישום השני וכן מהתחכום והשיטתיות בשני האישומים.

עם זאת, מאחר שמדובר בעבירות רכוש, יש מקום לשקול חלופת מעצר, ולפיכך המשיבים מופנים לשירות המבחן לקבלת תסקירי מעצר. בשלב זה מופנים כל המשיבים לתסקירים, בהמשך יתכן שיהיה מקום להבחנות הנובעות מנסיבות שונות, ביניהן הבדלים בעברם הפלילי של המשיבים.

בהחלטה שניתנה היום הופנו המשיבים לקבלת תסקירי מעצר לבדיקת חלופות מעצר.

ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"א, 18 מאי 2021, בהעדר הצדדים.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה לצדדים.