עסקינן בהחלטה המתייחסת לנושא הסמכות המקומית ובקשה הנאמן להורות על מתן צו מעצר.

ביום 17.3.21 הוגשה בקשת הנושה למתן צו לפתיחת הליכים בעניין היחיד במסגרת הליך זה.

ביום 27.4.21 התקיים דיון בבקשה.

לפני מועד הדיון הוגש אישור מסירה מיום 25.3.21 , על פיו בוצעה מסירה בהדבקה על דלת ביתו של היחיד ברח' הגפן 152 באליכין. היחיד לא הגיב ולא התייצב לדיון ולכן, במעמד הדיון ניתן צו לפתיחת הליכים בעניין היחיד.

עו"ד נדב שפירא מונה כנאמן בתיק.

ביום 8.7.21 הודיע הנאמן כי היחיד אינו משיב לפניותיו ועתר למתן צו לאכיפת ציות.

בהחלטה מיום 20.7.21 נקבע כי ראשית על הנאמן לפעול לבצע מסירה אישית ליחיד של הזימון לבירור ורק אם לא תתקבל תשובה, ניתן יהיה לפנות בכל בקשה מתאימה.

ביום 25.10.21 הוגשה בקשת הנאמן למעצר היחיד בהתאם לסעיף 285 לחוק. בבקשה נטען כי בוצעה מסירה אישית של הזימון לבירור בבית היחיד ברח' הגפן 37 באליכין. גם כאן מדובר על מסירה בהדבקה על הדלת לאחר שהיחיד לא היה בביתו במועד ביקור המוסר.

בהחלטה מיום 25.10.21 קבעתי דיון בבקשה והוריתי לנאמן להמציא את ההחלטה במסירה אישית ליחיד.

ההחלטה הומצאה ליחיד בביתו שברח' הגפן 37 באליכין. הפעם המסירה בוצעה לידיו של היחיד, אשר ציין על גבי אישור המסירה כך –

ביום 12.11.21 הוגשה לראשונה תגובה מטעם היחיד. היחיד טען כי כל המסירות שהוצגו עד לשלב זה הומצאו לכתובת לא נכונה ולא נמסרו לידיו. בנוסף העלה היחיד טענת חוסר סמכות מקומית. היחיד טען כי נוכח העובדה שמקום מגוריו הוא בישוב אליכין, הרי שהסמכות המקומית לדון בהליך מסורה לבית המשפט המוסמך במחוז מרכז.

ביום 15.11.21 התקיים דיון. לדיון זה התייצב היחיד. היחיד טען להיעדר ידיעה בנוגע להליכי הגבייה שנוהלו כנגדו בהליך דנן וטען כי הדבר נובע ממצב רפואי אשר שיתק אותו למיטתו.

לעניין הסמכות המקומית, טען עו"ד עין-ים, אשר התייצב אף הוא לדיון בהיותו נושה בהליך, כי היחיד עבד כעורך דין בעיר חדרה , מה שמקנה סמכות מקומית לבית משפט זה. היחיד טען כי לא עבד בעיר חדרה כבר משנת 2014 וכי עו"ד עין-ים אשר התנהל מולו ידע זאת.

הנאמן הציע במסגרת הדיון כי תינתן ליחיד הזדמנות נוספת להתייצב לבירור שם יוכל לשטוח את טענותיו ובמקביל תתקבל התייחסות הנושה לטענת הסמכות המקומית. לאחר ביצוע הבירור תוגש עמדת הנאמן לעניין הסמכות המקומית.

בהחלטה שניתנה בדיון אומצה הצעת הנאמן. ניתנה שהות לקיים בירור ליחיד, לאחר מכן תוגש עמדת הנאמן וניתן יהיה לתת החלטה בנוגע לסמכות המקומית.

מאז חלפו כשלושה חודשים שבמהלכם נראה כי היחיד לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו על מנת להביא טענותיו בפני הנאמן. במקום זאת, בחר היחיד לפעול בחוסר תום לב ולא לשתף פעולה עם הנאמן. כך, בבקשה מיום 29.11.21 עתר לחייב את הנאמן לאפשר את ביצוע הבירור בתל אביב. הבקשה נדחתה (בהסתייגות קלה) בהחלטה מיום 30.11.21.

בהודעת הנאמן מיום 9.12.21 נטען כי היחיד לא התייצב לבירור על אף שנמסרו לו כבר שלושה מועדים לעשות כן.

בהחלטה מיום 12.12.21 נקבע כי על היחיד להתייצב בבירור ללא דיחוי ככל שהינו מבקש להשמיע את עמדתו.

ביום 10.1.22 הוגש עדכון נוסף מטעם הנאמן. הנאמן טען כי היחיד זומן כבר ל-6 מועדים שונים לביצוע הבירור, אך בחר שלא להתייצב בטענות מטענות שונות. עוד צירף הנאמן את תגובת הנושה-המבקש לטענת חוסר הסמכות המקומית של היחיד.

בהחלטה מיום 23.1.22, לאחר שעיינתי בהתכתבות שצורפה בין הצדדים, התרשמתי כי הצדדים שקועים בשיח שאינו מקדם את ההליך. לכן, קבעתי כי על הנאמן לזמן את היחיד לבירור באמצעות היוועדות חזותית כדי שניתן יהיה לפעול לקידום ההליך.

בהודעות מטעם הנאמן מיום 31.1.22 ומיום 17.2.22 נטען כי היחיד זומן לכחמישה מועדי בירור שונים באמצעות היוועדות חזיתית כאשר בכולן היחיד אינו מופיע או מופיע אך אינו משתף פעולה לכאורה עקב בעיות טכניות כאלה או אחרות.

במקביל, היחיד הגיש ביום 16.2.22 בקשה לדון בטענותיו בדבר הסמכות המקומית וכן תגובה מיום 20.2.22 במסגרתה התייחס לטענות הנאמן, טען כי ביצע את כל שנדרש ממנו לצורך קיום הבירור חרף אילוציו הרפואיים וטען להיעדר רגישות מתאימה נוכח מצבו הרפואי המורכב.

הסמכות המקומית

סעיף 4 לחוק מגדיר את הסמכות המקומית כך –

"לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד – בית משפט השלום כמשמעותו בסעיף 353, במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בית משפט השלום בירושלים;"

היחיד מתגורר בישוב אליכין. לישוב זה בוצעה ההמצאה הראשונית של בקשת המבקש למתן צו לפתיחת הליכים.

הישוב אליכין שייך למחוז מרכז ולכן בית המשפט המוסמך לעניין זה הינו בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון הינו בית משפט השלום במחוז מרכז.

במסגרת הדיון שהתנהל נטען כי היחיד ניהל עסקיו כעורך דין בעיר חדרה, מה שלכאורה מקנה סמכות לבית משפט זה, לפי החלופה השנייה להקניית סמכות מקומית על פי החוק.

עם זאת, בדיון טען היחיד כי הוא לא עובד משנת 2014. לא נמסר כל מידע סותר מטעם הנאמן או מטעם מי מן הנושים. בחדל"ת (חיפה) 62551-08-21 וורונוב נ' המוביל הארצי- חברה ארצית להובלות, לוגיסטיקה והפצה (פורסם במאגרים, 05.10.2021) נקבע כי כדי לקנות סמכות מקומית לפי מקום ניהול עסק, נדרש כי העסק יהיה פעיל במועד הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים. מאחר שאין ראיה כי היחיד ניהל עסק בעיר חדרה במועד הגשת הבקשה בהליך זה, אין מקום לקבל את הטענה בדבר ניהול עסק המקנה סמכות מקומית לבית משפט זה.

משכך, נראה כי הסמכות המקומית בענייננו צריכה להיות מוקנית לבית המשפט במחוז מרכז.

ודוק, בהתאם להלכה, יש לעורר את סוגיית הסמכות המקומית בהזדמנות הראשונה, אחרת יחשב הדבר כוויתור של בעל דין על הטענה (ראו למשל ת"א (מרכז) 7811-07-12‏ הקסטודיה דה טרה סנטה נ' בן חמו (פורסם במאגרים, 8.1.13) בס' 3-2). בענייננו, היחיד עשה כן כאשר טען להיעדר סמכות מקומית במסמך הראשון שהוגש מטעמו לבית משפט זה, ביום 12.11.21.

קראתי בעיון את עמדת הנושה-המבקש לטענה. עיקר טענות הנושה לעניין זה מתייחסות לידיעת היחיד על ניהול ההליכים הקודמים שבין הצדדים. לא מצאתי התייחסות ספציפית להליך זה.

מאחר שמדובר כאן בהליך נפרד מן ההליכים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים, אין בטענות הנושה לעניין זה בכדי לרפא את טענת היעדר הסמכות.

עם זאת, בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה (ראו רע"א (מח'-י-ם) 53515-09-20 י.ס. נחמן יזמות בע"מ נ' סימוורלד טק פרטנרס בע"מ (פורסם במאגרים, 19.11.2020( ורע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, פ"ד נז(4) 473, 478-477 (2003).

את שאלת הסמכות המקומית יש לבחון על רקע עקרונות היסוד שעומדות בבסיס תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. להלן אביא את הרלוונטיות מתוכן –

"3. ניהול המשפט וחובת בעלי הדין

(א)בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן.

(ב)חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן.

4. שימוש לרעה בהליך השיפוטי

לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו.

5. איזון אינטרסים

בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.

5א. אופן יישום עקרונות היסוד בתקנות אלה

עקרונות היסוד שבחלק זה ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו לפי תקנות אלה או לפי כל חיקוק אחר המפנה אליהן."

תקנות סדר הדין והעקרונות שנקבעו במסגרתן חלים גם על הליכי חדלות פירעון מכוח תקנה 2 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019 .

ליחיד ניתנה הזדמנות לשטוח את כל הפרטים לפני הנאמן. נתתי דעתי לטענות היחיד בנוגע למצבו הרפואי והמסמכים שצורפו, אך לא נחה דעתי כי מצב זה הוא שמנע מהיחיד למלא אחר דרישה בסיסית של קיום בירור במשך החודשים שחלפו מאז הדיון בחודש נובמבר 2021. נחזה כי היחיד בחר להתנהל בחוסר תום לב ולא לשתף פעולה, ובמקום להקדיש את משאביו בקיום הבירור עצמו, בחר למקד את כוחותיו דווקא בניהול התדיינות מול הנאמן בבית משפט זה. כך יצא כי חרף אורך הרוח שהפגין בית המשפט כלפי היחיד וחרף ההזדמנויות הרבות שהעמיד לרשותו הנאמן, טרם התאפשר קיום בירור ענייני, גם לאחר שחלפו שלושה חודשים מהדיון.

לטעמי, התנהלות היחיד במישור זה עולה לכדי שימוש לרעה בהליכי משפט ולא ניתן להתעלם מהאפשרות לפיה התנהלות זו הינה 'מוכוונת מטרה', קרי דחיית מועד הבירור עד למתן הכרעה בסוגיית הסמכות המקומית. נזכיר כי נושא זה עלה במסגרת הדיון וההחלטה שניתנה קבעה בדיוק ההיפך מכך. במישור זה לא ייתכן כי היחיד יעשה דין לעצמו.

זאת ועוד. בהינתן התנהלות ההליכים עד כה והמועד המאוחר בו נדונה הבקשה, אשר גם היא משפיעה על עריכת האיזונים הנדרשים בבקשה להעברת דיון בהליכי חדלות פירעון (ראו חדל"ת (ירושלים) 41109-07-21 סטודיו סי בע"מ נ' הממונה על חדלות פירעון (פורסם במאגרים, 25.07.2021), בס' 14). על אף שלא כל העיכוב נובע מהתנהלות היחיד, אזי העיכוב בקידום ההליך מאז הדיון שנערך בחודש נובמבר 2021, מושת כל כולו לחובתו של היחיד, בשים לב לאמור לעיל.

מכלול השיקולים דלעיל מטה את הכף להותרת ניהול ההליך בבית משפט זה ואי העברתו לבית משפט אחר. קל וחומר נוכח המרחקים המצומצמים במדינה. ככלל, העובדה שהמרחק המדובר הינו בהחלט בר ביצוע בנסיבות, ומתווסף למכלול השיקולים המצדיקים הותרת ההליך כאן.

על כן, אני דוחה את בקשת היחיד להעברת הדיון בהליך זה לבית המשפט המוסמך במחוז מרכז והדיון יוסיף להתנהל כאן.

בקשת הנאמן להוצאת צו מעצר ליחיד

לאור ההתנהלות בהליך עד כה, נראה כי מתן צו מעצר ליחיד בהתאם לסעיף 285 לחוק, לא ישיג את המטרה של קיום בירור בהליך וקידומו.

עם זאת, העובדה שהיחיד עשה כל שביכולתו על מנת להתחמק מקיום בירור ענייני מול הנאמן, מצדיקה מתן צו הבאה בעניינו לקראת הדיון הקרוב.

ככל שהיחיד לא ידאג לתאם מול הנאמן מועד לקיום בירור עד ליום 30.3.22 ויעמוד בו, הבירור יערך במסגרת הדיון הקבוע בתיק. על מנת לאפשר קיום בירור זה, יהא על היחיד להתייצב על מלוא המסמכים שנדרשו ממנו במועד זה.

הדיון בהליך קבוע ליום 8.5.22 בשעה 10:15.

המזכירות תוציא צו להבאת היחיד לדיון אשר יבוצע באמצעות משטרת ישראל שתדאג להביא את היחיד לדיון עצמו ולא לכל מועד אחר.

מבלי לגרוע מהאמור, ככל שיפקיד היחיד בקופת ההליך סכום של 7,000 ₪ עד ליום 20.4.22 על מנת להבטיח את התייצבותו בצירוף המסמכים הנדרשים ויציג את אישור הנאמן לתיק, רשאי יהיה היחיד להתייצב לדיון הקבוע בכוחות עצמו וללא 'ליווי' משטרת ישראל.

ניתנה היום, כ' אדר א' תשפ"ב, 21 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.