1. ביום 8/6/21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, במסגרתו הושת על היחיד תשלום חודשי בסך 200 ₪.
2. עו"ד איתן שווץ מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.
3. במסגרת הצעת הממונה המוגשת על פי הוראות סעיף 154 לחוק, הוגשו נגד היחיד 13 תביעות חוב בסכום כולל של 578,184.42 ₪ , מהם תביעת חוב בדין קדימה למוסד לביטוח לאומי בסך 420,998 ₪.
4. תביעות החוב נבדקו על ידי הנאמן ואושרו 12 תביעות חוב בסך 258,578 ₪, מתוכם סך של 69,143 ₪ בדין רגיל, 210,499 ₪ בדין קדימה וסך של 5,936 בדין נדחה.
5. המדובר ביחיד יליד שנת 1970, גרוש פעמיים ואב לשני ילדים, מהם קטינה אחת. היחיד מתגורר בגפו בדירת ארבעה חדרים בבעלותו באבו סנאן ואינו נושא בהוצאות דיור. זהו הליך שני ליחיד, לאחר שהליך קודם בעניינו (פש"ר 19280-08-17) בוטל בשל מחדליו ובפרט מאחר שלא פעל להחרגה ולו חלקית של חוב המזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי ואף צבר חוב שוטף. היחיד עובד כשכיר במשרה מלאה ומשתכר כ 4,825 ₪ לחודש.
6. ביום 9/8/22 הוגשה הצעת הממונה לביטול ההליך בעניין היחיד. נטען כי היחיד משלם את צו התשלומים שהושת עליו באופן סדיר, אולם חרף דברי בא כוחו, אשר אף ייצגו בהליך הקודם, לא פעל היחיד להגשת בקשה להחרגת חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי. הנאמן המליץ על ביטול ההליך בשל התנהלותו חסרת תום הלב של היחיד אשר באה לידי ביטוי באי המצאת מסמכים נדרשים, אי מיצוי כושר השתכרות ואי החרגת החוב בדין קדימה. נוכח האמור המליצה גם ב"כ הממונה על ביטול ההליך, אך עתרה להמתין 30 יום לצורך קבלת עמדת הנושים.
7. ביום 18/8/22 השיב היחיד וטען כי הוא פועל בתום לב וכי הוא אכן פעל להחרגת חוב מזונות העבר מול המוסד לביטוח לאומי וכי האחרון הסכים לקבל חלקו היחסי בקופה כנושה בדין רגיל ולא פחות מ-50% מקופת הנשייה ויתרת החוב תשולם עם סיום הליך חדלות הפירעון. כן, טען היחיד כי הוא משלם לגרושתו דמי מזונות שוטפים מחודש 1/21 והמציא לידי הנאמן כל המסמכים שנדרשו ממנו. עוד טען היחיד כי הוא ממצה כושר השתכרותו, כי מגיל 18 הוא עובד כמעט באופן רציף עד למשבר הקורונה וכי הוא שב למעגל התעסוקה מחודש 12/21 ומשתכר סך של 5,000 ₪ בחודש. לטענת היחיד, הוא חסר הכשרה מקצועית ועובד בעבודות מזדמנות לפרנסתו. נוכח האמור, ביקש היחיד לדחות את בקשת בעלי התפקיד ולהותירו בהליך תוך קביעת תוכנית פירעון בעניינו.
8. ביום 6/9/22 התקיים דיון במעמד הצדדים במהלכו הודיעה ב"כ הממונה כי המוסד לביטוח לאומי הסכים להחרגת החוב כך ש 50% מהסכום בקופת הנשייה יועבר אליו והיתרה תשולם בהליך נפרד מול המוסד לביטוח לאומי ע"י הגשת בקשה בתיק ההוצאה לפועל. צוין כי היחיד הסכים לתשלום דיבידנד מלא בצירוף הוצאות ההליך וכי הצדדים הסכימו כי צו התשלומים החודשי יוגדל ל- 1,000 ₪ החל מחודש 10/22. נוכח עמדות הצדדים נקבע כי לאחר סיום בדיקת תביעות החוב תוגש תוכנית שיקום שתגובש ע"י הצדדים.
9. לאחר ארכות הודיע הנאמן בדבר מצבת הנשייה המעודכנת והוסיף כי לאחר חישוב מתוקן עלה כי על היחיד להעמיד את קופת הנשייה ע"ס 171,106 ₪, כאשר סכום זה יוביל לתשלום 100% דיבידנד לנושי היחיד בדין הרגיל ולתשלום 50% מקופת הנשייה למוסד לביטוח לאומי בתוספת הוצאות ההליך. בהתאם לכך, המליצו בעלי התפקיד כי לאחר קיזוז סך של 5,200 ₪ אותם הפקיד היחיד בתחילת ההליך, יוסיף היחיד לקופת הנשייה סך של 165,900 ₪ אשר ישולם לכל היותר באמצעות 60 תשלומים חודשיים בסך 2,765 ₪, כ"א. בעלי התפקיד הדגישו כי ההפטר לא יחול על יתרת החוב לנושה המוסד לביטוח לאומי בגין חוב המזונות שיוותר ליחיד לאחר החרגת הנושה.
10. ליחיד ניתנה זכות להגשת תגובתו, אולם זו לא הוגשה והנאמן עדכן בשמו של היחיד כי היחיד הסכים לתכנית המוצעת תוך שהוא שומר על זכותו להקדים תשלומים במסגרת תכנית השיקום, ככל שמי מבני משפחתו יתגייס לעזרתו.
11. מהצעת הממונה עולה כי היחיד צבר לחובתו מספר מחדלים עד כה, לרבות אי מיצוי כושר ההשתכרות ואי המצאת מסמכים נדרשים באופן מלא. אולם, סבורני כי המדובר במחדלים אשר ניתן לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום ותיקונם מהווה תנאי לאישור הצעת בעלי התפקיד. 
12. לאור עמדת הממונה והנאמן, בהיעדר תגובת היחיד ובהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט- אני מקבלת את הצעת בעלי התפקיד ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.
13. חובת התשלומים - על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 165,900 ₪, באופן הבא -
    1. סכום התשלומים - היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 2,765 ₪.
    2. תקופה - היחיד יישא בתשלומים הנ"ל למשך 60 חודשים.

גובה התשלום החודשי נקבע בהתאם להמלצת בעלי התפקיד נוכח מצבת הנשייה המאושרת, הסכמת היחיד לתשלום 100% דיבידנד לנושיו, בשים לב לאופן החרגת חוב המזונות השוטף למוסד לביטוח לאומי ,לכושר השתכרותו של היחיד ולעובדה כי בבעלותו נכס מקרקעין בגינו הוא אינו נושא הוצאות דיור .

תקופת התשלומים הוארכה מעבר לקבוע בחוק בשל מחדליו המרובים של היחיד לאורך ההליך השני בעניינו, כפי שהובאו בפירוט לעיל.

1. נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם  - בהתאם להצעת הממונה, ליחיד אין נכסים למימוש.

בעניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים שהוחרגו שם.

1. תחולת ההגבלות - ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.
2. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהא היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.

1. הפרת תנאי תכנית הפירעון - במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, הוא עלול להיות חשוף לסנקציות, על פי הוראות החוק וכמפורט  בהצעת הממונה, לרבות הארכת תקופת התשלומים, הגדלת סכומי התשלומים, הטלת הגבלות שהוסרו מחדש, ביטול ההליך והקניית נכסים לקופת הנשייה.  
2. הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.

הממונה תפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד. 5129371לחילופין, הממונה תגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.

1. דו"ח מעקב ביצוע התכנית יוגש על ידי הנאמן עד ליום 12/12/2024.

ניתן היום, י"ז כסלו תשפ"ג, 11 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.