1. לפניי תביעה לחיוב הנתבע בפיצוי כספי בגין נזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 29.11.2020 בין כלי רכב, מסוג אופנוע, מ"ר 53-906-89 שבעת התאונה היה בבעלות התובע ורכוב בידו (להלן: "אופנוע שדה") לבין כלי רכב, מסוג אופנוע, מ"ר 138-62-702 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע ורכוב בידו (להלן: "אופנוע מזרחי") (ולהלן: "התאונה").

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה ובשאלת הנזק.

כבר עתה יובהר כי בין הצדדים קיים הליך נוסף בגין אותה תאונה המתנהל בבית משפט זה בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות ת"ק 45706-03-21 והוא אף נקבע לפניי באותו מועד הדיון.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים והעידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה ועדי ראייה נוספים מטעם הצדדים.

4. בתום ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

כמו כן, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה ההכרעה לעניין האחריות בתיק זה תחול גם בתיק התביעה הקטנה ת"ק 45706-03-21.

5. על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לקרות התאונה תוטל במלואה על התובע בתיק זה, רוכב אופנוע שדה.

5.1. אני מעדיף, את גרסתו של הנתבע, רוכב אופנוע מזרחי, שהייתה קוהרנטית, ברורה, מתיישבת עם מוקדי הנזק ועם ההיגיון שבקרות התאונה, ונתמכת בידי גרסת עד הראייה לתאונה שהיה בעת התאונה ברכב אחר בכביש בו ארעה התאונה, זאת על פני גרסתו של התובע, רוכב אופנוע שדה, שהייתה מתחמקת, מתפתחת, מהוססת, נשענת על גרסתו של "עד ראייה" שהייתה מאולצת.

5.2. יובהר כי גרסתו של עד הראייה מטעם הנתבע, הייתה גם היא קוהרנטית מאוד, מפורטת, יציבה וניכר היה כי אין לו כל אינטרס של מי מהצדדים פרט לאינטרס באמירת האמת, וככזאת גרסתו הקרינה אמינות רבה. זאת, לעומת גרסתו הפתלתלה של עד הראייה הנוסף מטעם התובע, שסתרה את גרסתו של התובע בנוגע לטיב הקשר ביניהם, הייתה מהוססת, ובלתי קוהרנטית.

5.3. שוכנעתי כי רוכב אופנוע מזרחי נסע בנתיב השמאלי ביותר, המיועד לתחבורה ציבורית, בנסיעה ישרה והיה זה אופנוע שדה אשר באופן פתאומי סטה באחת לנתיב נסיעתו של אופנוע מזרחי, פגע בו וגרם לו להתנגש ברכב צד ג' 95-580-32. חיזוק לכך, אני מוצא בעדותו של עד הראייה הניטרלי מטעם הנתבע אשר העיד כי עובר לתאונה הוא ראה במו עיניו את אופנוע שדה מזגזג בין רכבים, ואף ראה את אופנוע שדה פוגע באופנוע מזרחי.

5.4. בנסיבות אלו, לאור אופן רכיבתו המסוכנת של התובע, ולאור הסטייה מצדו לעבר נתיב נסיעתו של הנתבע, שנעשתה בבת אחת, לא היה באפשרותו של הנתבע למנוע את התאונה.

5.5. מכאן, שהאחריות לקרות התאונה חלה במלואה על התובע.

5.6. לאור מסקנתי בשאלת האחריות ברור הוא כי הדיון בשאלת הנזק מתייתר.

6. התובע יישא בהוצאות הנתבע, כדלקמן:

6.1. הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪.

6.2. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. התובע יישא בשכר העד מטעמו כפי שנפסק בדיון.

8. הואיל והצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

9. הכרעתי בשאלת האחריות בתיק זה תחול גם על המחלוקת בשאלת האחריות בת"ק 45706-03-21.

10. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ה' חשוון תשפ"ב, 11 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.