לפני תביעה כספית בסך 33,800 ₪, בגין נזקי לשון הרע אשר לטענת התובעת נגרמו לה על ידי הנתבע.

תמצית טענות התובעת

לטענת התובעת, אשת חינוך במקצועה, עת הגיעה עם חברתה, אשר נמצאת בהליכי גירושין עם הנתבע, על מנת לאסוף את ילדי חברתה, החל הנתבע לצעוק לעברה שלא תעשן גראס ליד ילדיו, ולהטיח בה האשמות כי היא מעשנת גראס והגדיל לעשות כאשר התקרב לתובעת ועמד סנטימטרים בודדים מפרצופה.

התובעת טוענת כי מדובר בטענות שקריות וכי לא עישנה מעולם גראס או סמים, בנוסף טוענת התובעת, כי פעולתו של הנתבע, הייתה לגרום לתובעת נזק לשמה כאשת חינוך.

תמצית טענות הנתבע

לטענת הנתבע, אשר מצוי בהליכי גירושין עם חברתה של התובעת, מתוך היכרות שלו עם התובעת כי היא נוהגת לעשן גראס, כאשר התובעת הגיעה עם החברה לאסוף את ילדיו, פנה אליה ואמר לה כי הוא מקווה שהיא לא מעשנת גראס סמוך לילדיו, וזאת מתוך דאגה להם ולא במטרה לפגוע או להשפיל. לטענת הנתבע לאחר אמירה זו התובעת היא זו שהתנפלה עליו בצעקות, צרחות ונפנופי האשמות.

באשר לטענה כי התובעת מעשנת גראס טען הנתבע כי בארוע בת מצווה של הבת של התובעת הגיע עם אשתו לחצר ביתה, שם שכנתה גלגלה ג'וינט והיא לקחה ממנה ועישנה ליד כולם, וגם גלגלה אח"כ. כן הוסיף כי אין לו בעיה עם זה שהיא מעשנת, רק לא ליד ילדיו.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים המעורבים, במסגרת הדיון שהתקיים לפני ביום 28.07.2021, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ובסרטון אשר צולם על ידי החברה ותיעד את הארוע נשוא התביעה והוצג לבית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

הנתבע וחברת התובעת מצויים בסכסוך גירושין ובמסגרת לקיחת הילדים מבית הנתבע נוהגת החברה לצלם את איסוף הילדים. וכך צולם גם הארוע דנן.

בסרטון שהוצג נשמע הנתבע אומר בטון דיבור רגיל "אני מבקש שלא תעשני גראס ליד הילדים". לאחר אמירה זו התובעת הרימה את קולה על הנתבע, צעקה לעברו, התקרבה אליו והלכה אחריו עד לפתח ביתו.

במצד דברים זה אני סבור כי מדובר בארוע שיצא משליטה עקב סכסוך הגירושין ברקע, כאשר התובעת צעקה לעבר הנתבע וגם העידה כי הגישה תלונה במשטרה על אלימות מילולית, אולם לא ידעה מה עלה בעניינה, כאשר הנתבע העיד כי כלל לא נחקר בעניין.

הגם שאמירת הנתבע כי התובעת נוהגת לעשן גראס לא הוכחה, כאשר הוצג בדיון כי התובעת אכן נוהגת לעשן סיגריות טבק מגולגלות, וכך גם העידה החברה, ויתכן וזה מקור הבלבול אצל הנתבע ביחס לארוע בת מצווה בו ראה את התובעת מעשנת סיגריה מגולגלת, התרשמתי כי אמירתו בארוע נשוא התביעה לא נאמרה מתוך כוונה להשפיל ולפגוע, הרי בארוע נכחו התובעת וחברתה שמכירה אותה והעידה שהיא לא מעשנת גראס, ובוודאי שאמירה כזו בארוע איסוף ילדים אין בה כדי לגרום לתובעת נזק כאשת חינוך, ונאמרה לטענת הנתבע לצורך הגנה על ילדיו.

מכאן באתי לכדי מסקנה כי לא מדובר בפרסום לשון הרע.

כן עלה בדיון כי הנתבע, בימים טרום הסכסוך, נתן לתובעת טלויזיה ורצה לתת לה גם מזגן, עניין שהוכחש בתחילה על ידי התובעת אולם אושר על ידי החברה.

תוצאת הדברים היא כי אני דוחה את התביעה.

בנסיבות העניין, בהן הנתבע אמר טענה בעלמא, והארוע כאמור יצא משליטה בשל התנהלות התובעת, אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט אב תשפ"א, 28 יולי 2021, בהעדר הצדדים.