לפניי בקשה מטעם הנאמנת לביטול צו פתיחת ההליכים.

צו  לפתיחת הליכים בעניינו של החייב ניתן על ידי הממונה ביום 17.11.2021 במסגרתו הושת על החייב תשלום בסך של 150 ₪.

המדובר בהליך שני בעניינו של החייב כאשר ההליך הראשון בוטל בשל מחדליו.  

הנאמנת טענה שהחייב אינו משתף פעולה, לא הגיש כלל דו"חות תקופתיים מתחילת ההליך, לא המציא נתונים ומסמכים מסוימים שנדרשו ממנו, לא פרע את התשלומים העיתיים במלואם ויצר חוב פיגורים.

החייב לא פעל להסדיר את המחדלים לפי החלטתי מיום 21.7.2022.

באת כוחו של הממונה הצטרפה להמלצת הנאמנת בעניין ביטול ההליך בשים לב למחדליו בהליך ובדגש על אי הגשת דו"חות תקופתיים מתחילת ההליך.

בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי-"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי- "(1) בהליכי חדלות הפירעון, החייב עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

לעניין זה נקבע כי "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה ..." (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

בענייננו, החייב לא שיתף פעולה עם הנאמנת והממונה, צבר חוב פיגוריםמ ניכר, לא הגיש כלל דו"חות כלכליים מתחילת ההליך, לא הגיש תגובות לבקשה לקציבת המזונות, ולא פעל- ולו כזית- על מנת להסדיר את מחדליו.

בנסיבות אלה יש לייחס לחייב חוסר תום לב וניצול לרעה של ההליך, מכיוון שמחד גיסא חסה תחת ההגנות שהחוק העמיד לו מפני הליכי גבייה של הנושים ומאידך גיסא גילה אדישות וזלזול ובעצם זנח את ההליך, ומשכך אין הצדקה להמשיך בהליך הנדון.

לעניין אי הגשת דו"חות כלכליים נקבע בעניין שנדון ב-עחדל"פ (מחוזי ת"א) 11856-05-21יונתן סלומון  נ' עו"ד ארז חבר, נאמן (30.6.2021), כי "... לא למותר לציין, כי תשלום חודשי סדיר לקופת הכינוס, כמו גם הגשת דו"ח"ת כלכליים מפורטים ומגובים באסמכתאות בזמן אמת, הם מאבני היסוד של ההליך. ... ביצוע תשלומים בלתי סדירים ואי הגשת דו"חות במועד, פוגעים במכלול המטרות לשמן נועד ההליך. הפגיעה אינה רק בנושים הממתינים לכספם אלא גם ביחיד עצמו אשר מונע את היכולת לברר את עניינו ולקדם את התיק לכדי הפטר. מטרת המחוקק לא הייתה לאפשר שמיטת חובות ללא מעצור. המטרה החשובה של שיקום החייב, לא תושג ללא התנהלות כלכלית נאותה, המוצאת ביטויה בתשלומים סדירים ודו"חות תקינים" (שם, פסקה 18; הדגשה לא במקור- מ.ה.).

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק אני מורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים שניתן בעניינו של החייב.

צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינו של החייב יבוטלו בתוך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.

הכספים שנצברו בקופת הנשייה, ככל שנצברו, ישמשו לתשלום שכר טרחתו של הנאמן והוצאות ההליך לפי הכללים הנוהגים אצל הממונה בעניין זה ולפי הדין.

ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 60 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

המזכירות תבטל את הדיון, תודיע לכל הצדדים בהליך ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשפ"ג, 20 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.