ב"כ המבקשים עו"ד אסף שילה

ב"כ המשיבה עו"ד יוסי אשכנזי, עו"ד יעל צ'רבינסקי, עו"ד ינון חשמונאי

פסק דין

בקשה מוסכמת לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, לאשר למבקש ובא כוחו להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

ההליך עד כה

1. התובענה ובקשת האישור: המבקשים רכשו מדפסת הזרקת דיו מתוצרת המשיבה. בבסיס התובענה ובקשת האישור הטענה כי המשיבה מטעה את לקוחותיה משום שהיא מסתירה מהם את העובדה שבדגמי מדפסות מסויימים אי אפשר להדפיס בדיו שחור כשאחת ממחסניות הדיו הצבעוני מתרוקנת, גם אם מחסנית הדיו השחור מלאה.
2. תשובה ובקשה לסילוק: המשיבה הגישה תשובה לבקשת האישור ובקשה לסילוק התובענה על הסף בהן טענה, בין השאר, כי למבקשים אין עילת תביעה אישית שכן המדפסת שרכשו יכולה להמשיך להדפיס בדיו שחור גם אם אחת ממחסניות בדיו הצבעוני מתרוקנת. עוד נטען שלא מדובר בפרט מהותי שכן מי שרוכש מדפסת צבעונית מבקש לעשות שימוש בתכונה זו, כי ממילא מידע זה גולה לצרכנים כדין, וכי התובענה אינה עומדת ביתר התנאים שנקבעו בדין לאישורה כייצוגית.
3. לאחר הגשת התשובה והבקשה לסילוק על הסף הודיעו המבקשים על כוונתם לתקן את התובענה ואת בקשה האישור. ב-2/12/2021 התקיים דיון במעמד הצדדים, ולאחריו הגישו המבקשים את בקשת התיקון.
4. בקשת התיקון: עיקר התיקון המבוקש היה הוספת הטענה שהמשיבה מטעה את הצרכנים בכך שאינה מגלה כי בדגמי מדפסות מסויימים קיימת תכונה שכונתה underprinting במסגרתה נעשה שימוש בדיו צבעוני גם בהדפסה של צבע שחור. לטענת המבקשים תכונה זו פוגעת בלקוחות אך אינה מובאת לידיעתם.
5. ההחלטה בבקשת התיקון: ב-13/3/2022 נדחתה בקשת התיקון, לאחר שנמצא שלא מדובר בתיקון שנועד למקד את המחלוקות הקיימות אלא בשינוי מהותי של התביעה ושל הקבוצה, שנעשה רק לאחר שעלה כי קיים קושי בעילת התביעה האישית של המבקשים. כן צויין כי אם קיימת עילת תביעה הנוגעת לתכונת ה-underprinting עומדת למבקשים אפשרות להגיש תובענה מתאימה שתעסוק בעילה הרלוונטית ובקבוצה הרלוונטית. המבקשים חוייבו ב-10,000 ₪.
6. בעקבות החלטה זו, ונוכח הטענות הנוגעות להעדר עילה אישית, החליטו המבקשים להסתלק, ללא תמורה או גמול, מן התובענה הנוכחית, תוך שהם שוקלים להגיש תובענה חדשה בעילת ה-underprinting.
7. המשיבה אינה מתנגדת לבקשת ההסתלקות, תוך שמירה על טענותיה בכל תביעה אחרת שתוגש, ואף הסכימה לוותר על ההוצאות שנפסקו לטובתה בבקשת התיקון.

דיון

1. נוכח הטעמים שבבסיס בקשת ההסתלקות, המבוססים, בין השאר, על הטעמים שפורטו בהחלטה על דחיית בקשת התיקון, ובהתחשב בקושי בהוכחת עילה אישית למבקשים, בקשת ההסתלקות שאינה יוצרת מעשה בית-דין לחברי הקבוצה מאושרת. ברי כי אין לחייב את המבקשים להמשיך בתובענה בה אין להם, לכאורה, עילה אישית, והדבר גם לא ישרת את חברי הקבוצה.
2. אין נסיבות מיוחדות המצדיקות ניסיון לאתר תובע ייצוגי חלופי, ואין גם צורך בפרסום דבר ההסתלקות בעיתונות או בפרסום שמעבר לפנקס התובענות הייצוגיות. אמנם נראה כי הסיבה העיקרית להסתלקות היא העדר עילה אישית, ובנסיבות אלו יש לשקול בכובד ראש החלפת תובע שיוכל לייצג את חברי הקבוצה, שכן העילה לא נשללה כליל, אך מאחר וכבר בשלב זה התעוררו מחלוקות מהותיות בסוגיות ליבה נוספות כמו קיומם של קבוצה ונזק נמצא כי בנסיבות העניין אין מקום להשקיע משאבים באיתור מבקשים ובא כוח חליפיים. סביר כי אם אכן קיימים עילה, קבוצה ונזק, תוגש תביעה מתאימה על ידי מי שימצא לנכון לעשות כן.
3. כאמור לעיל, אין בקשה לגמול ושכ"ט, למעט ויתור על הוצאות.
4. נוכח כל אלו - התביעה האישית נדחית והבקשה לאישור התביעה כייצוגית נמחקת.
5. המבקשים ביקשו פטור מחלקה השני של האגרה בהתחשב בהחלטתם להסתלק מן ההליך בשלב מוקדם. לא ניתן להעתר לבקשה זו. לשונה של תקנה 7א לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, מלמדת כי מחוקק המשנה בחר, בכוונת מכוון, שלא להחיל את הסדר האגרה הרגיל על תובענות ייצוגיות, לרבות לענייין פטורים, וכי בשונה ממקרים אחרים נקבע במפורש שהגשת הסדר פשרה או הסתלקות אינה מצדיקה פטור מאגרה, ונדרשים טעמים מיוחדים אחרים. הטעם להבחנה זו כפול – ראשית, המשאבים השיפוטיים שנדרשים לניהול תובענה ייצוגית וכן לאישור הסתלקות והסדר פשרה בתובענה ייצוגית גבוהים בהרבה מתובענה רגילה ומצדיקים שיפוי הציבור; ושנית, התובענה הייצוגית היא מיזם כלכלי שמגישו מצפה לרווח, אך בצד הסיכוי לווח קיים גם סיכון ועליו לשלם על השירותים הציבוריים שצרך אם המיזם הכלכלי נכשל (לפירוט השיקולים וניתוח לשון התקנות ראו ת"צ (מחוזי מרכז) 50737-01-19 לפינר נ' בנק הפועלים (5/4/21)). כאמור בפסיקה, טעמים מיוחדים המצדיקים פטור מחלקה השני של האגרה מתקיימים מקום בו הפשרה הוגשה בשלב ראשוני, סמוך לאחר בקשת האישור, ואושרה מבלי שהתקיימו ישיבות באופן שהוביל לסיום התיק מבלי לבזבז זמן שיפוטי יקר והשקעת משאבים ציבוריים. זה אינו המצב בענייננו, שכן התקיים דיון, הוגשו תשובות ואף נדרשה החלטה מנומקת בבקשת התיקון. בנסיבות אלו הבקשה לפטור מהמחצית השניה של האגרה נדחית.

ניתן היום, ו' אייר תשפ"ב, 07 מאי 2022, בהעדר הצדדים.