1. לפניי בקשת הנתבעת להורות על העברת תיק זה לבית משפט השלום בתל-אביב לצורך איחוד הדיון בו עם ת"א 32264-05-15, המתנהל בבית משפט השלום בתל-אביב (להלן: "ההליך השני"), וזאת בהתאם לסעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") ותקנה 40 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "הבקשה לאיחוד").
2. ביום 20.3.2022 ניתנה החלטה המורה לצדדים בשני ההליכים להשיב לבקשה לאיחוד. בהחלטה זו נכתב, בין היתר: "תשומת לב הצדדים כי ההליכים מצויים בשלבים דיוניים שונים ומתקדמים והדיון בהם החל, על כל המשתמע מכך.".
3. נכון למועד כתיבת החלטה זו, רק התובע הגיש תגובה לבקשה לאיחוד, במסגרתה הוא מבקש מבית המשפט לדחותה ממגוון טעמים. יוער כי התובע הינו התובע בשני ההליכים, בעוד שבהליך השני ישנם מספר נתבעים, בנוסף לנתבעת בתיק זה, וכי הוגשה בו אף תביעה שכנגד.
4. סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט קובע:

"נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה." [ההדגשה אינה במקור – צ.ע.]

1. ייתכן שיש טעם בעמדת הנתבעת לפיה הדיון יתייעל ככל ששתי התביעות יישמעו על ידי גורם שיפוטי אחד אך הבקשה לאיחוד הוגשה על ידה כשנה לאחר שהתביעה הוגשה ולאחר שההליך "החל" (ההליך השני בוודאי "החל" זה מכבר, ומצוי בשלב מתקדם של הגשת תצהירי עדות ראשית]. בהחלטתי הנ"ל מיום 20.3.2022 אף ציינתי זאת. משכך, אין בסמכותי להורות על העברת התיק לבית משפט אחר. ראו בהקשר זה: רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים, ע"מ 234, 240 (תשפ"א, 2021); בש"א 2565/16 מוסלח בסיסי נ' חמזה אחמד ספדי (18.4.2016); בע"ם 8152/19 פלוני נ' פלונית (16.1.2020).
2. בנסיבות שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.
3. המזכירות תסרוק ההחלטה בשני התיקים ותמציאה לצדדים.

ניתנה היום, ג' ניסן תשפ"ב, 04 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.