תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונת דרכים.

א. העובדות וטענות הצדדים:

1. התובעת, ילידת 1983, אחות בבית החולים רמב"ם בחיפה, נפגעה בתאונת דרכים בדרכה לעבודה בכביש 22 עת החליק רכבה ופגע בגדר הבטיחות. כתוצאה מהפגיעה, נפגעה התובעת בצווארה ובגבה, והובאה באמבולנס לבית החולים. לאחר בדיקתה קיבלה 7 ימי מחלה בביתה, ולאחר מכן חזרה לעבודתה. התובעת עברה 8 טיפולי פיזיוטרפיה.

2. המוסד לביטוח לאומי קבע כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה אך הכיר בנכות זמנית של 10 אחוז בין התאריכים 7.4.19-31.8.19. לתובעת שולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי תגמולים בגין נכות מעבודה בסך 5,611 ₪ ביום 30.10.20. התובעת טוענת כי קודם התאונה עבדה בשתי מחלקות בבית החולים מחלקת נשים ומחלקת הפריה חוץ גופית, אך לאחר התאונה נאלצה לוותר על עבודה במחלקת נשים ולהיוותר במחלקה החוץ גופית בלבד. בשל כך טוענת התובעת כי שכרה ירד באופן משמעותי.

3. התובעת טוענת כי יש לפסוק לה פיצוי בגין תקופת הנכות הזמנית בסך 9,011 ₪ וכן השלמה לדמי הפגיעה בסך 962 ₪.. עוד הינה טוענת להפסדי פנסיה בסך 1,126 ₪.. בנוסף לכך טוענת התובעת לנזק לא ממוני בסך 17,500 ₪ ולפיצוי גלובלי בגין הוצאות ונסיעות בסך 7,000 ₪. בנוסף לכך טוענת התובעת לזכאות לפיצוי בגין צורך בעזרת צד ג' בסך 7,500 ₪.

4. הנתבעת טוענת כי למעט ימים ספורים לאחר התאונה, חזרה התובעת לעבוד בהיקף מלא וכי השינויים במסגרת עבודתה אחרי התאונה אינם קשורים לפגיעתה בתאונה, וכי התובעת לא הוכיחה העדר יכולת לעבוד בתקופה זו. אשר לעזרת צד ג', טוענת הנתבעת כי לא הוכח צורך בעזרה החורגת מהמקובל ביחסי משפחה וכי לגבי הוצאות לא הוכחו הוצאות כלשהן שהוציאה התובעת. לטענת הנתבעת הסך הכולל של הפיצוי בתיק קודם לניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי אינו עולה על 10,000 ₪.

ב. דיון והכרעה:

5. אשר לנזק לא ממוני, ובהתחשב בכך שמחד גיסא מדובר בתיק ללא נכות צמיתה או ימי אשפוז ומאידך גיסא בהתחשב בנכויות הזמניות ובחבלות שעברה התובעת ותקופת הטיפולים לאחר התאונה, אני מעמיד את נזקה של התובעת בראש נזק זה בסך 7,000 ₪.

6. אשר להפסדי שכר בעבר, על פי תלושי המשכורת של התובעת בתקופה של 5 החודשים המקבילים לתקופת הנכות הזמנית בשנה שקדמה לתאונה היינו שנת 2018 שכרה הממוצע נטו של התובעת עמד על 19,033 ₪. לעומת זאת, שכרה הממוצע בתקופת הנכות הזמנית עמד על 18,194 ₪, היינו הפסדה של התובעת עמד על 4,195 ₪, משוערך להיום הינו הסך של 4,692 ₪. לסך הנ"ל יש לצרף הפסדי פנסיה בשיעור 12.5 אחוז, היינו הסך של 586 ₪.

7. אשר לעזרת צד ג', ובהתחשב בעזרה של בני משפחת התובעת בתקופת אי הכושר ובתקופת הנכות הזמנית וגובה נכות זו ומהות פגיעותיה של התובעת, אני פוסק לתובעת סך של 5,000 ₪.

8. אשר להוצאותיה של התובעת לרבות רפואיות ונסיעות, אינני סבור כי היתה הצדקה לשימוש ככלל במוניות בתקופה שלאחר התאונה ולא היתה מניעה להשתמש באוטובוס ציבורי או מטרונית בהגעה לעבודה. בהינתן האמור ובהתחשבות מסוימת בכל זאת בחלק מהוצאות אלה והוצאות אחרות העולות על ההוצאות המוחזרות על יד הביטוח הלאומי או קופות החולים, אני פוסק לתובעת סכום גלובלי של 3,500 ₪.

9. סך כל נזקיה של התובעת הינו הסך של 20,778 ₪. מהסך הנ"ל יש להפחית את תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך 5,611 ₪ כשהם משוערכים להיום, סך של 6,242 ₪. סך כל הפסדה של התובעת הינו הסך של 14,536 ₪.

10. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 14,536 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 13 אחוז בצירוף מע"מ של הסכום האמור ובצירוף האגרה ששולמה.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ג' אדר תשפ"ג, 24 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.