מהות התביעה

התובע, אדם פרטי, הגיש תביעה כספית על סך של 76,000 ₪;

במסגרת התביעה, התובע עותר לקבל צו מידי "על מניעת" רציחתו על ידי הנתבעים; צו מידי לאבטחה 24 שעות ביממה על ידי המשטרה; צו הרחקה מהנתבעים ושלחיהם; הוצאת צווי פיטורים מיידים של העובדים במועצה.

יצוין כי התובע אינו מיוצג.

במסגרת כתב ההגנה, ובדיון, הועלו טענות מקדמיות בגינן יש לסלק את התביעה על הסף;

ביום 08.11.2021, התקיים דיון במעמד הצדדים, במסגרתו טענות הצדדים נשמעו;

לאחר שכתבי הטענות והטענות בעל-פה נבחנו, בית המשפט מורה על מחיקת התביעה, זאת מחמת העדר עילת תביעה/העדר סמכות עניינית ומקומית; להלן יבוארו הנימוקים לכך;

הרקע ועיקרי טענות הצדדים

1. עסקינן בתביעה כספית על סך של 76,000 ש"ח; התובע מגולל בכתב התביעה טענות בדבר קנוניה נטענת של הנתבעים לגזול את משק משפחתו, על ידי "העלמתם וחיסולם הפיזי של האמא והילד שלה יוסף אברהם" (הכוונה לתובע. סעיף 6 לכתב התביעה).

התובע טוען בכתב התביעה כי מנסים לפגוע בו פיסית, וממשיך לגולל מסכת נטענת של פרטים רבים. לקראת הסיפא של כתב התביעה מציין: "אבקש לשמור לי זכות הרחבת ההגנה, היות וכתב תביעה זה נכתב בחופזה" (סעיף 66 לכתב התביעה).

1. במסגרת כתב ההגנה, הנתבעים טוענים להעדר עילה, העדר סמכות מקומית, ולגופו של עניין, טוענים כי הטענות חסרות בסיס.
2. במעמד הדיון, התובע נשאל לפשר הסעד לו הוא עותר; לטענתו, הוא מבקש לעצור את הנתבעים. לטענתו, רצחו את אמו וניסו לרצוח אותו.
3. עוד מוסיף שבהתחלה, ניסו להפלילו/להעלימו, וכעת הוא חושש לחייו ("ועכשיו רוצים לרצוח אותי", עמ' 1 שורה 14).
4. לטענתו, הוגשו תלונות למשטרה ונפתחו חקירות.
5. התובע חוזר ומבקש "להעניש את הפושעים" בכל דרך אפשרית, מכיוון שהם הפלילו אותו (עמ' 2, שורה 27).
6. ב"כ הנתבעים מבקש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות; ב"כ הנתבעים טוען לעניין הסמכות המקומית; לטענתו, הצדדים אינם קשורים לאזור ת"א. ב"כ הנתבעים מציין כי מלוא התביעות שהתנהלו בחיפה נדחו, ולכן התובע התחיל להגיש "שרשרת של תביעות" בתל-אביב.
7. כן מציין שעד למועד הדיון, הוגשו בתיק כ- 37 בקשות. ב"כ הנתבעים טוען כי בית המשפט נוהג כלפי התובע במידת הרחמים, ולא פוסקים לו הוצאות.
8. התובע הגיב וטען כן כי "הם מאיימים על השופטים בחיפה ואני מנסה בתל-אביב" (עמ' 4, שורה 16 לפרוטוקול).
9. יוער כי בית המשפט הפנה את התובע לסעדים להם עתר. יש לציין כי התובע נסוג מסעיף 70 לכתב התביעה, שם עתר לאבטחת המשטרה 24/7 ("בית המשפט מפנה אותי לסעדים, להם אני עותר לסעיף 70 למשל לכתב התביעה, אני משיב שלא ביקשתי את זה. בית המשפט מפנה אותי לסעיף, חשבתי שזה הבקשות לשלב מאוחר יותר" עמ' 4, שורות 18-19).

דיון והכרעה

1. לאחר שבית המשפט עיין בכל אשר הובא בפניו, ושמעתי את טענות הצדדים בקשב רב במעמד הדיון, נחה דעתי כי דין התביעה סילוק על הסף, ולהלן אבאר;
2. התובע עותר לסעדים הבאים, והם יובאו כלשונם (סעיפים 69-72 לכתב התביעה):

"אני מבקש מהשופט להוציא צו מידי על מניעת רציחתי ע"י חמשת הנתבעים הנ"ל".

"אבקש צו מידי לאבטחתי 24/7 ע"י המשטרה".

"אבקש צו מידי על הרחקה של חמשת האנשים הנ"ל ושליחיהם, ממני".

"הוצאת צווי פיטורים מיידיים של שלושת הפושעים מהנתבעים, העובדים במועצה".

1. ב"כ הנתבעים עותר לדחייה על הסף וחיוב בהוצאות;
2. פרק ו' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות"), מונה מצבים בהם בית המשפט יורה על סילוק כתב התביעה.
3. סעיף 41 (א) מורה כי בית המשפט יורה על מחיקת תביעה, מקום בו כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה; סעיף קטן (4) מורה על שיקול דעת רחב של בית המשפט להורות על מחיקת תביעה וכלשונו: "כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה".
4. סעיף 43 לתקנות החדשות, שכותרתו "דחיית תביעה במקרים מיוחדים" מורה: "בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה" (ההדגשה שלי).

קרי, גם כאן, מדובר בשיקול דעת רחב.

1. ההלכה הפסוקה מלמדת כי מחיקת תביעה, ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בהם רק במקרים קיצוניים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני; יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (י. זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית-1995), עמ' 183; ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 – 156).

עוד לעניין זה ראה: ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן תעשיות בע"מ, פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה, פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב –יפו, פ"ד מ (2) 668.

1. ככלל, בקשה למחיקה על הסף בהעדר עילה, תיעתר אך ורק אם מבדיקת כתב התביעה על טענותיו, מתברר כי אלה אינן מצמיחות עילת תביעה (י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 384).
2. סבורני, כי כתב התביעה במתכונתו, מעבר לכך שאינו מנוסח באופן ברור ונהיר, אינו מעמיד עילה וסעד שבית משפט זה מוסמך ליתן, וראו הציטוט המפורט של הסעדים להם עותר התובע; כמו כן, התובע נסוג בעצמו מהסעד ל"אבטחה 24/7 על ידי המשטרה".
3. גם אם "נותרנו" עם הסעדים הנוספים: "...צו מידי על מניעת רציחתי..."; צו הרחקה" ו"הוצאת צווי פיטורין מיידיים", בית המשפט אינו מוסמך ואין בידו אפשרות להיעתר להם;

יודגש, לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט השלום הדן בסכסוכים אזרחיים, אין סמכות ליתן סעד של מניעת רצח/צווי פיטורין מיידים. בזיקה לבקשות שהגיש התובע, הובהר לו במסגרת ההחלטות, כי ככל והוא מרגיש מאוים, עליו לפנות לרשויות, כגון – המשטרה.

1. במעמד הדיון, התובע אף הבהיר כי התלונן במשטרה. לא ברור כלל כיצד עותר התובע לסעדים שלעיל, אשר בית המשפט אינו מוסמך לתת ומקומם בעיקר, להתברר במשטרה, ככל והתובע סבור שכך.
2. למצער, ובכל הקשור לסעד של צו הרחקה, עליו לפעול בהליך המקובל ובהתאם לדין ולהגיש בקשה מבוססת.

שוב יצוין כי ככל והתובע חש מאוים, יתכבד ויפעל בדרכים המקובלות.

1. לא זו אף זו, התובע עותר לסעד כספי בסך של 76,000 ₪, קרן + הוצאות משפטיות וכלכליות (לצרכי אגרה בלבד). משום מה, התובע לא פירט סעד זה, כדבעי.
2. סבורני כי רק מטעמים אלה, אשר הובאו לעיל, יש להורות על סילוק התביעה, ועל כן, אין מקום לדון ביתר הטענות, לרבות בשאלת הסמכות המקומית שהתעוררה, שכן סוגיה זו אינה רלבנטית עוד, בהתחשב במסקנה אליה הגעתי.

סוף דבר:

1. לאור האמור, והמקובץ לעיל, הנני מורה על מחיקת התביעה.
2. בית משפט זה שקל בכובד ראש באשר לשאלת ההוצאות ולבקשת ב"כ הנתבעים לא לנהוג במידת הרחמים;
3. אכן, הוגשו 37 בקשות עד לפתח דיון זה, אשר הוגשו ללא בסיס. הבקשות אחרונות נמחקו על הסף, ללא צורך בהגשת תשובה. בית המשפט הבהיר לתובע לא אחת שהבקשות הוגשו ללא בסיס ויש לציין כי לא נפסקו הוצאות, מלפנים משורת הדין.

יש לציין כי הוגש כתב הגנה והנתבעים לקחו ייצוג. התובע עמד על התביעה והתקיים דיון אחד. הנתבעים עצמם לא התייצבו, אלא בא כוחם.

בנסיבות אלה, ברוח התקנות החדשות, לפנים משורת הדין, ראיתי לנכון לחייב את התובע על הרף הנמוך. לפיכך, יישא התובע בהוצאות הנתבעים על סך כולל של 1,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים.

5129371

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתנה היום, ה' כסלו תשפ"ב, 09 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.