1. המבקשים, הם הנתבעים 1 ו-3, הגישו בקשה להורות למשיבה, התובעת, להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם, בהתאם להוראות תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט 2018.
2. המשיבה הגישה תביעה זו לפיצוי בסך 840,000 ₪ בגין שישה פרסומים שיש בהם לטענתה משום לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
3. ערובה להוצאות – כללי
   תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט 2018 (מקודם תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984) קובעת כי בית משפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע.
   בתקנה עצמה, לא נקבעו קריטריונים להפעלת הסמכות לחייב בהפקדת ערובה, ואולם בפסיקה גובשו כללים מדריכים שבהם ייעשה שימוש בתקנה.
   נפסק כי הוראה על הפקדת ערובה על ידי תובע מוטלת ככלל רק במקרים חריגים, כשנראה כי סיכויי ההצלחה קלושים, לשם הבטחת הוצאות של הצד שכנגד ומניעת תביעות סרק, אך הסמכות מופעלת במתינות כדי שלא לנעול את דלתי בית המשפט בפני מי שאין ידו משגת. האיזון בעניין הוא בכך, שהשימוש בהפקדת ערובה ייעשה לאורה של זכות הגישה לערכאות מזה, והצורך להגן על זכותו של הנתבע כי לא יצא בחסרון כיס אם תידחה התביעה מזה. הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מפני עוניו בלבד. היות הנתבע מחו"ל היא טעם לחיוב ערובה, אך יתכנו גם טעמים אחרים, כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו. עוד נפסק כי הנטל גדול במיוחד על הנתבע, להראות כי סיכויי התביעה מצדיקים הטלת ערובה, ומשעשה כן, עובר הנטל לתובע להראות כי חרף זאת יש להקל עמו (רע"א 321/07 אלינה רבינוב גושן נ' יורם אבי גיא (21.08.2007) ; רע"א 5738/13 שרה אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית (14.11.2013) ועוד רבים).
4. ייצוג ע"י הסיוע המשפטי
   אין מחלוקת כי התובעת סובלת ממצוקה כלכלית שכן אחרת לא היתה מקבלת ייצוג מלשכת הסיוע המשפטי. עם זאת, הפסיקה קבעה כי עצם הייצוג ע"י הלשכה לסיוע משפטי, אין בה כשלעצמה כדי להצדיק הטלת ערובה להוצאות.
   כשמדובר היה בתושבי חוץ שנזקקו לסיוע המשפטי בתיק אחר, נפסק כי אין להתנות את זכות תובע להביא את עניינו לבירור אלא במצבים נדירים ובנסיבות חריגות ואין לחייב אדם בהפקדת ערובה בשל עוניו בלבד, שכן אין להגביל את הגישה לערכאות רק לבעלי אמצעים (רע"א 9934/16 אירג' קרמנשהצ'י נ' טיזאבי ביזאן (18.01.2017)‏‏).
   בעניין אחר קבע בית המשפט כי רק אם התביעה קלושה לחלוטין יהיה מקום לחייב בהפקדת ערובה להוצאות, גם אם התובע מיוצג ע"י לשכת הסיוע המשפטי (ת"א (מח' ת"א) 53160-03-14 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' צור אבולניק (24.01.2017) ; ר' גם ת"א (מח' ת"א) 30314-07-14 ויקטוריה ביקוב נ' ירום רוזנברג (19.04.2015) ; ת"א (של' י-ם) 32177-01-16 זיוה הוד נ' מנשה נסים (14.07.2016)).
   מנגד, בפסיקה אחרת נקבע כי העובדה שהתובע מיוצג ע"י עו"ד מהלשכה לסיוע משפטי, מלמדת על סיכוי של ממש שהנתבעים יתקשו לגבות הוצאותיהם, וכאשר מדובר בטענת הגנה כבדת משקל וסכום התביעה הגבוה אינו נתמך בכל מסמך ויש לקחת בחשבון בעת פסיקת הוצאות גם את סכום התביעה (רע"א (מח' ת"א) 7763-10-16 גיל פינטו נ' נעמי זלמנוביץ (13.10.2016)).

מן הכלל אל הפרט

1. כמתואר לעיל, אין מחלוקת על מצבה הכלכלי הקשה של התובעת המשיבה המיוצגת ע"י הלשכה לסיוע משפטי.
   יש לבחון אפוא אם מדובר בתביעה קלושה עד כדי כך שתחייב הפקדת ערובה להוצאות.
   בעניין זה יודגש, כי אין צורך בהוכחת סיכוי גבוה לתביעה. לנוכח קיומה של זכות חוקתית, די גם בסיכוי כלשהוא לתביעה כדי שלא למנוע מתובע את יומו בבית המשפט רק מחמת עוניו.
2. המבקשים טענו, כי סיכויי התביעה נמוכים למדי ומצדיקים הטלת ערובה להוצאות:
   ראשית, שמה של התובעת לא הוזכר בפרסום, אשר עסק ככלל בסוגיית הניכור ההורי, ולכן סיכויי התביעה קלושים. שנית, סכום התביעה מופרז. שלישית, עומדות לנתבעים ההגנות שבחוק.
3. המשיבה טענה, כי בפרסום נמסרו פרטי הגרוש שלה, מהם ניתן היה בנקל להבין במי מדובר, וכי מדובר בנזק ניכר שנגרם לה כתוצאה מהפרסומים המכפישים, אשר נעשו ללא לתת לה זכות תגובה.
4. על פניו נראה, כי גם אם ישנם קשיים משפטיים לא מעטים בתביעה, הרי שאין מדובר בתביעה מופרכת או קלושה לחלוטין, ולכן אין למנוע מהתובעת את יומה בבית המשפט רק מחמת עוניה.
5. עם זאת, נראה כי סכום התביעה הוא אכן מופרז למדי.
   יש ממש בטענת המבקשים, כי הסיכוי שהסכום הנתבע יתקבל, או אפילו חלק משמעותי ממנו הוא סיכוי קלוש, ונראה כי סכום התביעה "נופח" באופן לא ראוי, מכיוון שהתובעת לא נדרשה לשלם אגרה עקב היותה מיוצגת ע"י הלשכה לסיוע משפטי.
   מדובר בתכנית אחת ששודרה בטלוויזיה, כאשר הדיון שלאחריה והפרסום שלה ברשת החברתית מהווים על פניו חלק מאותו פרסום.
   הגשת כתב תביעה מופרז, תביא מן הסתם להוצאות ניכרות למבקשים, מעבר להוצאות הסבירות שהיה עליהם להוציא, לו היה על התובעת לשלם אגרה ולו היא היתה מגישה תביעה סבירה בנסיבות העניין.
6. בנסיבות אלה, מצאתי לנכון להורות על הפקדת ערובה להוצאות, לא בגין סיכויי התביעה אלא לנוכח גובה סכום התביעה חסר הסיכוי.
7. בקביעת גובה הערובה הבאתי בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, כדי שלא למנוע ממנה את יומה בבית המשפט.
8. אני מחייב אפוא את המשיבה התובעת בהפקדת ערובה להוצאות המבקשים בשיעור של 12,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.
9. ואולם, אם התובעת תצמצם את סכום התביעה לסך של 140,000 ₪, כי אז בהתאם להלכה הפסוקה ולזכות הגישה לערכאות, לא יהיה הכרח בהפקדת ערובה להוצאות.

ניתנה היום, י"ט אדר ב' תשפ"ב, 22 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.