1. כנגד הנאשמים הוגשו שבעה כתבי אישום שנדונו בהליכים המופיעים בכותרת גזר דין זה. בכל כתבי האישום נטען שהנאשמת – אקסלנט פור יו בע"מ (להלן – החברה) – עסקה בתקופה הרלוונטית באספקת שירותי כח אדם לבתי עסק שונים ולמסעדות, והנאשם רון רובל (להלן – רון) היה הבעלים והמנהל של החברה. בכתבי האישום הואשמה החברה בעבירות שונות על חוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – החוק) ורון הואשם בכך שהפר את חובתו כנושא משרה לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה החברה.
2. הנאשמים הודו בעובדות כל כתבי האישום והורשעו בעבירות שיוחסו להם. הם ביקשו - בהסכמת המאשימה - שבית הדין ידון אותם בהתאם להוראת סעיף 39(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין), ומשכך אוחד הדיון בכל ההליכים האמורים. עוד הסכימו הצדדים כי במסגרת גזר הדין תהיה התייחסות גם לתיק חקירה מס' 120120 שהמאשימה ניהלה כנגד הנאשמים וטרם הוגש בו כתב אישום.

כתב האישום בהליך מס' 41007-11-20

1. על פי כתב האישום, בביקורת מיום 4.9.18 התגלה שהחברה העסיקה שישה עובדים זרים - במשך תקופות שנעו מארבעה ימים ועד כתשעה חודשים - מבלי שהיו רשאים לעבוד בישראל ומבלי שניתן לחברה היתר להעסיקם. בנוסף העסיקה 112 עובדים זרים מסתננים במשך תקופה מצטברת של 712 חודשים מבלי שהפקידה עבורם את חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן, וכן לא הסדירה ביטוח רפואי - במשך תקופות שנעו בין ארבעה ימים לשנה - עבור 33 מתוך עובדים אלה שהעסיקה.
2. בשל אלו, הואשמה החברה בשש עבירות של העסקת עובד זר שלא רשאי לעבוד בישראל ומבלי שניתן לחברה היתר להעסיקו, עבירות על סעיפים 2(א)(1) ו- 2(א)(2) לחוק; 712 עבירות של אי הפקדת חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן, עבירה על סעיף 2(ב)(8) לחוק; ו- 33 עבירות של העסקת עובד זר ללא הסדרת ביטוח רפואי עבורו, עבירות על סעיף 2(ב)(3) לחוק. רון הואשם בהפרת חובתו כנושא משרה לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה החברה, עבירה על סעיף 5 לחוק.
3. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום והורשעו בעבירות בהן הואשמו.

כתב האישום בהליך מס' 70419-11-20

1. בכתב האישום הואשמה החברה בכך שהעסיקה במשך שבוע וחצי עובד זר שהוא מסתנן שהחזיק ברשיון ביקור מסוג 2(א)(5) שתקפו פג, ושחודש רק לאחר הביקורת, מבלי שהיה רשאי לעבוד בישראל ומבלי שניתן לחברה היתר להעסיקו.
2. בשל כך הואשמה החברה בהעסקת עובד זר שהוא מסתנן שלא רשאי לעבוד בישראל ומבלי שניתן לחברה היתר להעסיקו, עבירות על סעיפים 2(א)(1) ו- 2(א)(2) לחוק. רון הואשם בהפרת חובתו כנושא משרה לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה החברה, עבירה על סעיף 5 לחוק.
3. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום והורשעו בעבירות בהן הואשמו.

כתב האישום בהליך מס' 5244-12-20

1. באישום הראשון הואשמה החברה בכך שהעסיקה עובד זר שהוא מסתנן בתקופה 23.10.18-20.11.18 מבלי שהפקידה עבורו את חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן בהתייחס לתקופת ההעסקה שחלה בחודש אוקטובר 2018. בשל כך הואשמה החברה בעבירה אחת של אי הפקדת חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן, עבירה על סעיף 2(ב)(8) לחוק. רון הואשם בהפרת חובתו כנושא משרה לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה החברה, עבירה על סעיף 5 לחוק.

1. באישום השני נטען כי החברה העסיקה עובד זר שהוא מסתנן (שזהותו שונה מזה של העובד הנזכר באישום הראשון) בתקופה 1.1.19-16.6.19, מבלי שהפקידה עבורו במהלך חמישה חודשים את חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן ומבלי שהסדירה עבורו ביטוח רפואי. בשל כך הואשמה החברה בחמש עבירות של אי הפקדת פקדון לעובד זר שהוא מסתנן, עבירה על סעיף 2(ב)(8) לחוק; ובעבירה אחת של העסקת עובד זר ללא הסדרת ביטוח רפואי עבורו, עבירות על סעיף 2(ב)(3) לחוק. רון הואשם בהפרת חובתו כנושא משרה לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה החברה, עבירה על סעיף 5 לחוק.
2. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום והורשעו בעבירות בהן הואשמו.

כתב האישום בהליך מס' 46278-03-21

1. בכתב האישום נטען כי החברה העסיקה ב- 6/18 עובד זר שהוא מסתנן במשך חודש. היא ניכתה משכרו סך של 218 ש"ח עבור פקדון עובד זר, אך לא העבירה את הכסף לקרן או לחשבון בנק כנדרש בחוק.
2. בשל כך הואשמה החברה בעבירה אחת של אי הפקדת חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן, עבירה על סעיף 2(ב)(8) לחוק. רון הואשם בהפרת חובתו כנושא משרה לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה החברה, עבירה על סעיף 5 לחוק.
3. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום והורשעו בעבירות בהן הואשמו.

כתב האישום בהליך מס' 46297-03-21

1. החברה הואשמה שהעסיקה עובד זר שהוא מסתנן בחודשים 9-10/18 מבלי שהפקידה עבורו במהלך חודשיים את חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן ומבלי שהסדירה עבורו בתקופה 1.7.17-4.8.17 ביטוח רפואי. בשל כך הואשמה החברה בשתי עבירות של אי הפקדת חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן, עבירה על סעיף 2(ב)(8) לחוק; ובעבירה אחת של העסקת עובד זר ללא הסדרת ביטוח רפואי עבורו, עבירות על סעיף 2(ב)(3) לחוק. רון הואשם בהפרת חובתו כנושא משרה לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה החברה, עבירה על סעיף 5 לחוק.
2. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום והורשעו בעבירות בהן הואשמו.

כתב האישום בהליך מס' 53238-03-21

1. בכתב האישום נטען כי החברה העסיקה שני עובדים זרים שהם מסתננים בתקופה 1.9.18-2.6.19 ובתקופה 9/18-5/19 לא הפקידה עבורם את חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן ובנוסף לא הסדירה עבורם ביטוח רפואי בתקופה 1.9.18-30.11.18. בנוסף, את אחד מהעובדים העסיקה בתקופה 12-25.3.19 מבלי שהיה רשאי לעבוד בישראל ומבלי שניתן לחברה היתר להעסיקו שכן בתקופה זו לא היה בתוקף רשיון הביקור שלו מסוג 2(א)(5).
2. בשל אלו, הואשמה החברה בעבירה אחת של העסקת עובד זר שלא רשאי לעבוד בישראל ומבלי שניתן לחברה היתר להעסיקו, עבירות על סעיפים 2(א)(1) ו- 2(א)(2) לחוק; 18 עבירות של אי הפקדת חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן, עבירה על סעיף 2(ב)(8) לחוק; ושתי עבירות של העסקת עובד זר ללא הסדרת ביטוח רפואי עבורו, עבירות על סעיף 2(ב)(3) לחוק. רון הואשם בהפרת חובתו כנושא משרה לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה החברה, עבירה על סעיף 5 לחוק.
3. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום והורשעו בעבירות בהן הואשמו.

כתב האישום בהליך מס' 45111-02-22

1. על פי כתב האישום, החברה העסיקה שלושה עובדים זרים שהם מסתננים. האחד הועסק במשך 13.5 חודשים ומתוך תקופה זו לא הפקידה החברה עבורו את חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן בתקופה 4-5/19. השני הועסק שנתיים, ומתוך תקופה זו לא הפקידה החברה עבורו את חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן בתקופה 9/18-5/19. השלישי הועסק במשך חודשיים וחצי ובתקופה 4-5/19 לא הפקידה החברה עבורו את חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן.
2. בשל כך הואשמה החברה ב- 13 עבירות של אי הפקדת פקדון לעובד זר שהוא מסתנן, עבירה על סעיף 2(ב)(8) לחוק. רון הואשם בהפרת חובתו כנושא משרה לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה החברה, עבירה על סעיף 5 לחוק.
3. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום והורשעו בעבירות בהן הואשמו.

תיק חקירה מספר 120120

1. מטיעוני המאשימה לעונש (בעל פה כמו גם בהודעתה מיום 29.6.22) עולה כי בתיק חקירה זה מדובר בעבירה של העסקת עובד זר שהוא מסתנן בניגוד למגבלה גיאוגרפית במועד הביקורת מיום 30.6.19, עבירה של החברה על סעיפים 2(א)(1) ו- 2(א)(2) לחוק, ואשר לרון – עבירה על סעיף 5 לחוק. הסכמת הנאשמים לצירוף תיק החקירה לכלל ההליכים הנדונים כאן, משמעה שהם מודים בעבירה המיוחסת להם שם.

טענות הצדדים

1. המאשימה טוענת, בין היתר, כי על אף שהחברה נמצאת בהליכי חדלות פרעון, הרי כל עוד לא חוסלה אין מניעה להטיל עליה עונש וראוי שהעונש לא יהיה קנס סמלי, וזאת כדי להרתיע תאגידים אחרים. יש מקום גם להרתעת נושאי משרה כדוגמת רון. עוד נטען שיש להביא בחשבון לגבי החברה שהעבירות נעשו במסגרת עיסוקה כקבלן כוח אדם; כי יש לראות בכל אחד מכתבי האישום אירוע נפרד; כי בעת גזירת הדין יש מקום לתת משקל לגובה הקנסות המינהליים שנקבעו לעבירות, אם כי העבירות בהן הורשע רון אינן עבירות מינהליות; וכי העבירה של אי הפקדת חלק מעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן היא עבירה נפרדת בגין כל חודש בו לא הופקד הפקדון. המאשימה פרטה בטיעוניה את העונש שיש להשית על הנאשמים בכל אחד מהאירועים, לרבות המקרה שנדון בתיק החקירה. מדובר בקנס מצטבר בסך 3,995,000 ש"ח שהיא עותרת להשית על החברה ובקנס מצטבר בסך 289,300 ש"ח שהיא עותרת להשית על רון. עוד עותרת המאשימה לחייב את רון לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה על החוק.
2. החברה טוענת שקופתה ריקה ולכן עותרת להסתפק בהטלת קנס סמלי בגובה 1 ש"ח. אשר לרון, נטען על ידו בין היתר, כי יש לזקוף לטובתו את העובדה שהודה באשמה וחסך זמן שיפוטי; כי הוא בחור נורמטיבי שנקלע לקשיים בחייו עקב התנהלות עסקית כושלת; כי קיים לגביו הליך של חדלות פרעון בבית המשפט המחוזי בחיפה; כי הפעולות בוצעו על ידו בתום לב; וכי יש לראות בעבירות כאירוע אחד.
3. לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים ולראיות שהציגו במסגרת טיעוניהם לעונש, הגעתי למסקנה כי יש להשית על הנאשמים עונש של קנס וכן יש לחייב את רון במתן התחייבות להימנע מביצוע עבירה, כפי שיפורט להלן.

העבירות בהן הורשעו הנאשמים מהוות אירוע אחד ובו כמה מעשים

1. העבירות בהן הורשעו הנאשמים מהוות אירוע אחד ובו מספר מעשים. בבסיס קביעה זו עומדת העובדה שהעבירות בוצעו על ידי החברה במסגרת פעילותה העסקית כחברת כח אדם וחברה המספקת שירותי נקיון (מוצג מא/3). העבירות – העסקה שלא כדין של עובדים זרים; אי הפקדת חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן; והעסקת עובד זר מבלי שהוסדר עבורו ביטוח רפואי – קשורות אחת לשניה בקשר הדוק בהיותן כאלה ששירתו תכנית עבריינית אחת: פעילות עסקית של אספקת שירותי כח אדם ושירותי נקיון באמצעות עובדים זרים, תוך שהחברה מפרה את הוראות החוק. העובדה שמדובר בעבירות ששירתו תכנית עבריינית אחת, שנמשכה תקופה קצובה שלא עלתה על שנתיים, מביאה למסקנה שזהו אירוע אחד (ע"פ 7222/13 אלוג' נ' מדינת ישראל (29.9.2014)). עצם העובדה שהשירות סופק ללקוחות שונים ובאמצעות עובדים שונים, לא משנה את המסקנה שמדובר באירוע אחד.
2. אף שמדובר באירוע אחד, יש ליתן את הדעת כי אירוע זה כולל בחובו מעשים, כמספר המקרים בהם עברה החברה עבירות כמפורט לעיל, וכמספר המקרים בהם הפר רון את חובתו כנושא משרה לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה החברה (ע"פ (ארצי) 12602-03-10 מדינת ישראל נ' באר הנדסה אזרחית בע"מ, פס' 12-18 (10.12.20) (להלן – ענין באר הנדסה)).

הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות

1. על מנת לקבוע מתחם ענישה הולם, יש ראשית לבחון מהם הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו בעקבות מעשיה ומחדליה של החברה, שהתאפשרו בשל מחדל רון לפקח עליה ולעשות כל שניתן כדי למנוע את ביצוע העבירות, ומהי מידת הפגיעה בהם (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין).
2. במחדלם של הנאשמים להסדיר ביטוח רפואי עבור העובדים הזרים שהחברה העסיקה, העמידו הנאשמים את אותם עובדים בסכנה לפגיעה גופנית. סכנה זו היתה עלולה להתממש, לו נזקקו העובדים הזרים לטיפול רפואי וזה לא היה מוענק להם בשל היעדרו של ביטוח רפואי על פי החוק. העמדה זו של העובדים הזרים בסכנה כזו, משמעה פגיעה בזכותם לבריאות, שהיא זכות בסיסית (בג"ץ 1105/06 קו לעובד נ' שר הרווחה, פס' 62 לפסק דינה של השופטת ארבל (22.6.2014)). מדובר, אם כן, בעבירה הפוגעת בערך חברתי בסיסי ומוגן. נכון הדבר כי לא נטען, וממילא לא הוכח, כי בשל היעדרו של ביטוח רפואי נמנע מהעובדים הזרים טיפול רפואי לו נזקקו. אלא שבכך אין לאיין את הפגיעה בערך החברתי המוגן. עוד יש להוסיף כי מדובר בעבירה המצמיחה לנאשמים שעברו אותה תועלת כלכלית, בדמות הקטנת עלות העסקתם של העובדים הזרים שהחברה העסיקה.
3. אשר לעבירה של העסקת עובד זר שלא כדין, הרי יש בה לפגוע בזכותם של העובדים הזרים שהועסקו על ידי החברה בצורה כזו לזכויות בסיסיות במסגרת העסקתם. זאת מאחר והעסקת עובדים זרים ללא היתר וללא פיקוח של הרשויות האמונות על העסקת עובדים זרים, מאפשרת העסקתם בתנאים הנופלים מאלה שנקבעו כתנאי מינימום בחקיקת המגן. יש בכך פגיעה ביחס ההוגן שאנו מחויבים ליתן לעובדים הזרים. זוהי פגיעה שבבסיסה עומדים מניעים כלכליים של הפחתת עלות העסקה. היא גורמת גם לפגיעה ביכולת השתלבותם בשוק העבודה של מי שרשאים על פי דין לעבוד בישראל. זאת מאחר ועליהם להתחרות בעובדים זרים המועסקים בתנאי העסקה הנופלים מאלה הקבועים בחקיקת המגן (ע"פ (ארצי) 1001/01 מדינת ישראל נ' נפתלי, פס' 6 (17.6.2002)).
4. אשר לעבירה של אי הפקדת חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן, יש ליתן את הדעת שאותו פקדון מיועד להשיג מספר מטרות: יצירת תמריץ כלכלי לעזיבת מסתננים את ישראל; הבטחת הזכויות הסוציאליות של עובדים זרים שהם מסתננים; הקטנת הפגיעה בעובדים ישראלים; ולוודא שתהיה בידי העובדים הזרים שהם מסתננים, לאחר עזיבת ישראל, נקודת פתיחה כלכלית ראויה (ע"ע (ארצי) 52980-11-20 י. ב. שיא משאבים בע"מ – Kibrom, פס' 40-42 (2.9.2021)). מחדלה של החברה להפקיד את חלק המעסיק בפקדון לעובד זר שהוא מסתנן, ומחדלו של רון להבטיח שהחברה תימנע מכך, חתרו תחת היכולת להשיג מטרות אלו של הפקדון.

הקנס המירבי

1. מכאן אפנה לבחון מהו שיעור הקנס המירבי שניתן להטיל על הנאשמים, לאור העבירות בהן הורשעו.
2. העסקת עובד זר - כשהיא נעשית בניגוד להוראת סעיף 2(א)(1) לחוק וגם בניגוד להוראת סעיף 2(א)(2) לחוק - היא מעשה אחד אשר מצמיח שתי עבירות (להלן – העסקת עובד זר שלא כדין). העונש בגין מעשה כזה הוא אחד, ואין עונשין בגינו בכפל ענישה מצטברת בשל כל אחת מהעבירות (סעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982; ענין באר הנדסה, פס' 12). הקנס המירבי שניתן להשית על החברה - כמי שהעסיקה את העובדים במסגרת עסקה - בגין כל מעשה של העסקת עובד זר שלא כדין, הוא 116,800 ש"ח.
3. העבירה של העסקת עובד זר שלא כדין היא עבירה מינהלית, והקנס המינהלי בגינה על מי שהוא קבלן כח אדם – כדוגמת החברה – הוא 10,000 ש"ח (סעיף 1 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו – 1985 (להלן – חוק העבירות המינהליות); סעיף 1 לתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עובדים זרים), התשנ"ב – 1992 (להלן – תקנות קנס מינהלי); סעיפים 1-2 לתוספת לתקנות קנס מינהלי). מכח הוראת סעיף 2(א1) לחוק, הקנס המושת על החברה, בהתאם לחוק, בשל עבירה של העסקת עובד זר שלא כדין לא יפחת מכפל הקנס המינהלי, היינו לא יפחת מ- 20,000 ש"ח, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
4. העסקת עובד זר שהוא מסתנן שלא כדין – בניגוד להוראת סעיף 2(א)(1) או סעיף 2(א)(2) לחוק – גם היא עבירה מינהלית, שהקנס המינהלי שניתן להטיל בגינה על קבלן כח אדם הוא 20,000 ש"ח. גם כאן, בדומה להעסקת עובד זר שלא כדין, הקנס המזערי שיש להשית על החברה בהתאם לחוק בשל עבירה זו לא יפחת מכפל הקנס המינהלי, היינו לא יפחת מ- 40,000 ש"ח, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. הקנס המירבי שניתן להשית על החברה בגין עבירה זו עומד על 146,000 ש"ח (סעיף 2(א1) לחוק; סעיפים 5-6 לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה – 2014; סעיף 6 לחוק העונשין; רע"פ 8273/13 מדינת ישראל נ' חיימוביץ', פס' 53-56 (25.12.2014)).
5. בגין עבירה של העסקת עובד זר ללא הסדרת ביטוח רפואי, ניתן להשית על החברה קנס מירבי בגובה 116,800 ש"ח. מדובר בעבירה מינהלית שהקנס המינהלי שניתן להטיל בגינה על קבלן כח אדם עומד על סך של 10,000 ש"ח (סעיף 4 לתוספת לתקנות קנס מינהלי). הקנס המינהלי לא מהווה את הרף המזערי המחייב של הקנס שניתן להשית על החברה בהליך כאן, שכן אין טענה שהחברה ביקשה להישפט על העבירות המינהליות שבהן הואשמה בכתבי האישום (סעיף 14 לחוק עבירות מינהליות).
6. בשל אי הפקדת חלק מעסיק של פקדון לעובד זר שהוא מסתנן, ניתן להשית על החברה קנס מירבי בגובה 116,800 ש"ח. גם כאן מדובר בעבירה מינהלית שהקנס המינהלי שניתן להטיל בגינה על קבלן כח אדם עומד על סך של 10,000 ש"ח (סעיף 10 לתוספת לתקנות קנס מינהלי), אלא שהוא לא מהווה את הרף המזערי המחייב של הקנס בהליך הפלילי, מאותם טעמים שצוינו לגבי העבירה של העסקת עובד זר ללא הסדרת ביטוח רפואי.
7. הקנס המירבי שניתן להשית על רון בשל כל עבירה על סעיף 5 לחוק הוא 58,400 ש"ח (סעיף 5(א) לחוק; סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין). יצויין שלא מדובר בעבירה מנהלית.

מדיניות הענישה הנהוגה

1. במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם, יש לבחון גם מהי מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מהסוג בהן הורשעו הנאשמים.
2. במקרה אחד הורשעה חברה בהעסקת עובד זר ללא היתר, באי הסדרת ביטוח רפואי עבורו, ובהעסקתו ללא חוזה בכתב. מדובר היה בהעסקה שלא כדין שהתגלתה במהלך ביקורת שנערכה במקום העבודה ביום מסויים. יצויין כי בכל הנוגע לעבר קודם, אותה חברה נדרשה לשלם קנס מינהלי על שני מקרים של העסקת עובדים זרים שקדמו לאירוע בגינו הוגש כתב האישום שם. הושת על החברה שם עונש של קנס בסך 75,000 ש"ח. בערעור על פסק הדין, הוקטן הקנס לסך של 30,000 ש"ח. נושא המשרה בחברה שם הורשע בבית הדין האזורי מכח אחריותו לפי סעיף 5 לחוק והוטל עליו עונש של תשלום קנס בסך 5,000 ש"ח יחד עם חיובו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה על החוק. עונשו לא שונה בערכאת הערעור (הע"ז (אזורי ת"א) 2279/09 מדינת ישראל נ' חילו מכול למיון קטניות ומסחר בע"מ (10.9.2014); ע"פ (ארצי) 23972-10-14 חילו מכול למיון קטניות ומסחר בע"מ נ' מדינת ישראל (16.7.2015)). עיון בגזר דין שניתן במקרה אחר שהתייחס לעבירה של אי הסדרת ביטוח רפואי לעובדים זרים, מעלה כי בגין עבירה של העסקת שני עובדים זרים ביום העסקה אחד, ללא ביטוח רפואי, הושת על מעסיקה שהיא תאגיד קנס של 25,000 ש"ח יחד עם חיובה לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה על חוק עובדים זרים (הע"ז (אזורי חי') 54981-02-12 מדינת ישראל נ' קבוצת דיוטי נכסים השקעות ופיננסים בע"מ (21.1.2014)). במקרה נוסף, ניתן גזר דין בעניינו של מעסיק - שאיננו תאגיד - אשר העסיק 14 עובדים זרים במהלך תקופה שבין שבוע לחודש ימים, מבלי שהסדיר עבורם ביטוח רפואי בהתאם לחוק עובדים זרים. הקנס שהושת שם עמד על 14,000 ש"ח תוך חיוב המעסיק לחתום על התחייבות להמנע מביצוע עבירה (הע"ז (אזורי ת"א) 24078-12-14 מדינת ישראל נ' לייכטמן (15.2.2016)).
3. בגין עבירה של הפרת אחריות נושא משרה בתאגיד שהוא קבלן כח אדם שבגללה הועסק עובד זר במשך שמונה חודשים מבלי שהוסדר עבורו ביטוח רפואי, הושת על נושא המשרה קנס בגובה 5,000 ש"ח (ע"פ (ארצי) 41418-03-21 ביירמוב נ' מדינת ישראל, פס' 25 (31.1.2022)). בגין עבירה של הפרת אחריות נושא משרה בתאגיד שבגללה העסיק התאגיד שלא כדין שני עובדים זרים שהם מסתננים, אחד במשך כשנה והשני במשך שלושה חודשים וחצי, הושת על נושא המשרה קנס כספי בגובה 8,000 ש"ח (ע"פ (ארצי) 10383-04-21 השוק היווני בע"מ נ' מדינת ישראל (31.1.2022)).

הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות

1. מכאן אפנה לבחון את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות במקרה דנן. אלו מנויות בסעיף 40ט לחוק העונשין.
2. על הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירות כבר עמדתי לעיל. אותו נזק, אף אם לא נגרם בפועל – יכול היה להיות מועצם בשל משך ביצוע העבירות - שביצוען התפרש על פני שנתיים בערך - וכמות העובדים שהועסקה. נסיבה מחמירה אחרת שקשורה בביצוע העבירות טמונה בכך שמדובר בריבוי עבירות שנעשה לצורך פעילות עסקית של החברה.
3. נסיבות הקשורות בביצוע העבירות על החוק המצדיקות הקלה בעונשם של הנאשמים, מצויות בכך שלא נטען וגם לא הוכח שנגרם נזק בפועל לעובדים שהעסיקה החברה; וגם בטענת רון בטיעוניו לעונש לפיהן ביצוע העבירות על ידי החברה נבע בשל כישורי ניהול לא טובים של רון. בנוסף, חלק לא מבוטל מהעבירות בוצעו במשך תקופות זמן קצרות.

מצבם הכלכלי של הנאשמים

1. מאחר ועסקינן במתחם ענישה שעניינו קנס כספי, יש ליתן את הדעת – במסגרת השיקולים לקביעת מתחם הענישה ההולם – למצבם הכלכלי של הנאשמים (סעיף 40ח לחוק העונשין).
2. אשר לחברה, הרי מעמדה שהגיש הנאמן שמונה לה, עו"ד בנימין בני כהן (ראו העמדה שהוגשה בתיק 41007-11-20) עולה כי החברה מצויה בהליך של חדלות פרעון ונמצאת בדרך לחיסולה, ועל פניו נראה שהיא נעדרת כל נכסים ברי מימוש וקופת הכינוס ריקה. אני קובע כי בכך הוכח בפני שלחברה אין נכסים.
3. אשר לרון, זה לא הציג בפני ראיה כלשהי הנוגעת למצבו הכלכלי. נטען על ידו כי מצבו הכלכלי לא פשוט ומתנהל בעניינו הליך חדלות פרעון בבית המשפט (תיק 9777-10-21) והוגשו שם תביעות חוב רבות. רון לא הציג בפני ראיות בכתב כדי לבסס את הטענה שמצבו הכלכלי לא פשוט. עיון במאגר המידע של משרד המשפטים בנוגע לתיקי חדלות פרעון, הנגיש לציבור במרשתת, מעלה שהליך חדלות הפרעון הוגש על ידי רון וניתן בו צו לפתיחת הליכים. קיומו של הליך חדלות פרעון המתנהל בעניינו בבית משפט כמו גם העובדה שניתן צו לפתיחת הליכים, מצביע שרון מצוי במצב שבו יש צורך להסדיר את פרעון חובותיו מאחר והוא מצוי, או עשוי להימצא, במצב של חדלות פרעון (סעיפים 1 ו- 105(א) לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018 (להלן – חוק חדלות פרעון)). די בכך להוות ראיה שמצבו הכלכלי של רון אינו איתן.

מתחם הענישה ההולם

1. אשר לחברה, הוכח בפני כי אין לה נכסים. היא מצויה בחדלות פרעון וכנראה תחוסל. בנסיבות אלו, הטלת קנס על החברה לא משיגה את התכלית של הרתעה, שכן החברה ממילא לא תוכל לשלמו. בהינתן כי לחברה אין נכסים, ולאור הוראות חוק חדלות פרעון הקובע כי תשלומו של קנס יעשה כנשייה אחרונה בתור, בפועל לא ניתן יהיה להיפרע מהחברה אף אם יוטל עליה קנס בהליך כאן (סעיפים 231 ו- 237 לחוק חדלות פרעון; הגדרת המונח "תשלום עונשי" בסעיף 4 לחוק חדלות פרעון; ת"פ (מחוזי ת"א) 40955-07-19 מדינת ישראל נ' סגל, פס' 42-46 (5.10.2020) (להלן – ענין סגל)). בנסיבות אלו, יש להטיל על החברה קנס סמלי (ענין סגל, פס' 41; ראו את גזר הדין שניתן בתיק הע"ז (אזורי ת"א) 2527-06-15 מדינת ישראל נ' צ'ארלי מזרח מערב בע"מ (1.2.2018) ושהעתק ממנו צורף לעמדת הנאמן שהוגשה בתיק 41007-11-20). על כן, מתייתר הצורך לקבוע מתחם ענישה ראוי לגבי החברה. יוטעם שהטלת קנס סמלי על החברה אינה מיועדת לשקף שמעשיה של החברה היו קלי ערך או כי אין להענישה במסגרת ההליך הפלילי כאן. לא זה הטעם להשתת קנס סמלי. הטעם, כפי שפורט לעיל, הוא מצבה הכלכלי של החברה - חסרת נכסים - וכזו המצויה בהליכי חדלות פרעון.
2. אשר לרון, יש לתת את הדעת שהוא הורשע בכמות גדולה של עבירות של הפרת חובת פיקוח של נושא משרה בהתייחס ל- 10 עבירות שעברה החברה של העסקה שלא כדין של עובד זר (כולל המקרה בתיק החקירה); 36 עבירות של העסקת עובד זר מבלי שהוסדר עבורו ביטוח רפואי; ו- 752 עבירות של אי הפקדת חלק המעסיק בפקדון עובד זר שהוא מסתנן. קביעת מתחם הענישה ההולם לא יעשה על ידי הכפלה אריתמטית של כמות העבירות בגובה הקנס שיש להשית על רון. זאת מאחר והכפלה אריתמטית כזו מביאה לתוצאה עונשית חמורה מדי המעקרת את העובדה שמדובר כאן באירוע אחד (ע"פ (ארצי) 12606-04-19 ל.מ. שירותי כח אדם (צפון) בע"מ נ' מדינת ישראל (16.2.20)). אולם, אין להתעלם מכמות העבירות בעת קביעת מתחם הענישה, שכן מדובר באירוע אחד ובו מעשים רבים.
3. בקביעת מתחם הענישה ההולם יש להביא בחשבון את מצבו הכלכלי של רון, אשר קבעתי כבר שהוכח לגביו שרון מצוי במצב שבו יש צורך להסדיר את פרעון חובותיו מאחר והוא מצוי, או עשוי להימצא, במצב של חדלות פרעון. על רון אין להטיל אך קנס סמלי של 1 ש"ח, שכן בשונה מהחברה לגביה הוכח שהיא נעדרת נכסים, הדבר לא הוכח לגבי רון. עוד יש ליתן את הדעת כי האחריות העיקרית מוטלת על החברה, כמי שהיתה המבצעת העיקרית של העבירות וכמי שהעבירות גרמו לה תועלת כלכלית. אחריותו של רון, כנושא משרה שהפר את חובת הפיקוח, היא אחריות משנית לזו של החברה.
4. בהינתן כל אלה, אני קובע שמתחם הענישה הראוי עומד על קנס כספי שנע בין טווח מזערי של 10,000 ש"ח ובין טווח מירבי של 40,000 ש"ח.

העונש שיש להשית של הנאשמים

1. מכאן לגזירת עונשם של הנאשמים (סעיף 40יא לחוק העונשין). בשלב זה, יש לתת את הדעת לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות. בראש ובראשונה יש ליתן את הדעת כי לא נטען על ידי המאשימה שלנאשמים יש עבר פלילי. לכך יש להוסיף כי הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום מבלי שהיה צורך לשמוע עדים, וחסכו בכך זמן יקר לכל המעורבים. עוד יש ליתן את הדעת שהחברה - שהיא המבצעת העיקרית של העבירה בהתאם לאמור בכתב האישום - נמצאת בהליכי חדלות פרעון ונמצאת בדרכה לחיסול.
2. לאחר שנתתי את דעתי לכל אלה, אני משית על החברה, קנס כספי סמלי של של 1 ש"ח. על רון אני משית קנס כספי בגובה 15,000 ש"ח.
3. הקנס שהושת על החברה ישולם על ידה עד יום 1.9.22.
4. הקנס שהושת על רון ישולם על ידו ב- 15 תשלומים שווים, רצופים וחודשיים, הראשון בהם לא יאוחר מ- 1.9.22. כמו כן יחתום רון במזכירות בית הדין לא יאוחר מיום 1.9.22 על התחייבות - כאמור בסעיף 72 לחוק העונשין - להימנע במשך שלוש שנים מביצוע עבירה על סעיף 5 לחוק. גובה ההתחייבות יהיה 5,000 ש"ח. ככל שרון לא יחתום על התחייבות כאמור, ניתן יהיה לעוצרו ולהביאו בפני שופט כדי שיעשה כן.
5. לצדדים מוקנית, תוך 45 ימים מעת שיומצא להם גזר הדין, זכות לערער על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"ב, 04 יולי 2022, בהעדר הצדדים.