בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה של המבקשת למשך 60 ימים, אשר נפסל בשל מעורבותה בתאונת דרכים בה פגעה בחזיתו האחורית של רכב אחר. כתוצאה מהתאונה נפצעו שמונה מעורבות.

על פי חומר החקירה התאונה ארעה ביום 4.3.21 בסביבות השעה 08:00 בכביש 471 לכיוון מערב, עת נהגה המבקשת אוטובוס ציבורי זעיר.

ביום 16.3.21 נערך למבקשת שימוע במשטרת ישראל (להלן : "השימוע") .

בשימוע נמסר למבקשת כי לאחר עיון בחומר החקירה עולה כי ישנו יסוד סביר להגשת כתב אישום בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, התנהגות הגורמת נזק ואי שמירת מרחק, שגרמו לחבלה של ממש.

הקצין קבע כי למבקשת עבר תעבורתי מכביד והחליט לפסול את המבקשת מלהחזיק ברישיון הנהיגה למשך 60 ימים.

הצדדים טענו לבקשה.

ב"כ המבקשת, טען כי למעורבות לא נגרמו חבלות של ממש, כי במידה ויוגש כתב אישום, הרי שיכלול אישום של אי שמירת רווח ונהיגה בחוסר זהירות , כי אין מדובר במקדמה על חשבון העונש וכי המבקשת זקוקה לרישיונה לצורך פרנסתה. בנוגע לעברה של המבקש, טען כי כל הרשעותיה הינן מסוג ברירת משפט.

ב"כ המשיבה, התנגדה לבקשה מהטעם כי החקירה נמצאת בשלביה הראשונים, המבקשת נהגב ברכב מסוג אוטובוס פרטי זעיר וכי שמונה מעורבות נחבלו ופונו לקבלת טיפול רפואי. ב"כ המבקקשת טענה כי בתיק קיימות ראיות לכאורה המלמדות כי המבקשת לא שמה לב שהרכב לפני נעצר ופגעה בו. לבסוף, הפנתה לעברה של המבקש וראוי שתרצה תקופת צינון ראויה.

תיק החקירה הוגש לעיוני.

עיון בחומר החקירה מלמד כי קיימות בתיק ראיות לכאורה לאשמת המבקשת בתאונה.

עד כה בוצעו פעולות על ידי בוחן תנועה, נלקחו תמונות, נגבו מספר עדויות ועוד.

התאונה, כאמור, התרחשה, עת נהגה המבקשת באוטובוס זעיר פרטי, בו שמונה נוסעות, כולן נחבלו ופונו לקבלת טיפול רפואי. המבקשת קושרת עצמה לתאונה.

המבקשת אוחזת ברישיון נהיגה משנת 2017 ולחובתה נרשמו 4 הרשעות מסוג ברירת משפט. על פניו, עברה תקין. ואולם, עיון בגיליון ההרשעות מגלה כי כל ברירות המשפט נעברו בשנה וחצי האחרונות.

לאחר שעיינתי בעברה התעבורתי של המבקשת, אשר משלב ותק קצר עם צבירת 4 הרשעות משך שנה וחצי, יחד עם נסיבות ביצוע העבירה ובנוסף לתשתית הראייתית המספיקה לשלב זה, לא ניתן, לטעמי, לומר כי עברה תקין וכי התאונה אינה מאפיינת את דרך נהיגתה.

לאחר עיון בחומר החקירה שהועבר לעיוני החלטתי לדחות את הבקשה, שכן לא השתכנעתי שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור לאור סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961. נסיבות אלו מקיימות את עילת המסוכנות ומצדיקות פסילת רישיונה של המבקשת. החלטתו של הקצין, בדין יסודה, סבירה וראויה היא ותקופת צינון בת 60 ימים סבירה בנסיבות העניין.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ב' אייר תשפ"א, 14 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.