תביעה כספית, שעניינה מחלוקת בין בעלי משקים סמוכים באשר לקו הגבול העובר בין המשקים.

התביעה שלפניי הוגשה לאחר שהתנהל הליך קודם בין הצדדים, במסגרתו הוכרע מהו קו הגבול בין המשקים.

בתביעה זו, עותרת התובעת, שבית המשפט קיבל את עמדתה בהליך הקודם באשר למיקומו של קו הגבול, לפסיקת דמי שימוש ראויים בגין השימוש שעשו הנתבעים בחלקתה, החל ממועד הגשת התביעה הקודמת ועד לפינוי שטח המחלוקת על ידי הנתבעים, לאחר שניתן פסק דין בתביעה ואושר על ידי בית המשפט המחוזי.

עוד עותרת התובעת לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין לשון הרע בשלושה פרסומים שונים וכן לפיצוי בגין פגיעה בפרטיות ונזקים עקיפים שנגרמו לתובעת.

הנתבעים חולקים על טענות הנתבעת, הן לעניין נסיבות החזקת המקרקעין שברשותה, הן לעניין לשון הרע והן לעניין הנזקים העקיפים.

הצדדים הסמיכוני ליתן בתובענה זו פסק דין על דרך הפשרה, בהתאם להוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, לאחר שהוסכם על רף תחתון ורף עליון לפיצוי.

לאחר ששמעתי את הצדדים, אשר שטחו בקצרה את טענותיהם לפניי ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים ולאחר שהערכתי את סיכוייהם וסיכוניהם של הצדדים, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 13,000 ₪.

בית המשפט מקווה, כי עם התשלום ישוב השקט וישרור בקו הגבול העובר בין בתי הצדדים ויהא בתשלום זה כדי להביא לסיומן של כל המחלוקות בין הצדדים.

המזכירות תממש את העיקול שהוטל על כספים המצויים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ותעבירם לידי ב"כ התובעת.

יתרת הסכום, על פירותיו, תועבר לידי הנתבעים.

כן אני מורה על השבת האגרה, למעט אגרת המינימום בהתאם לתקנות, בשים לב לאופן שבו הסתיים ההליך.

הכספים יועברו באמצעות ב"כ הצדדים, אלא אם כן יבקשו, עד להעברת הכספים, את העברתם ישירות ללקוחותיהם.

ניתן היום, י"א אדר ב' תשפ"ב, 14 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.