תביעה למתן פסק דין ש"יצהיר על פקיעת הסכם הבוררות שנערך ונחתם בין הצדדים ביום 5.9.17 ולביטול הליך הבוררות" המתנהל בפני הבורר עו"ד קובי בן איון.

1. בין מר משה גבאי (להלן – גבאי), לבין חברת סופר פרוספריטי שובלים והשקעות בע"מ (להלן – פרוספריטי) וגורמים נוספים התקיימה מערכת יחסים עסקית, שאף הייתה נושא לפסק בוררות קודם בשנת 2009. הליך למימוש שטר חוב שפתחה פרוספריטי נגד גבאי על רקע, כהגדרתה, "יחסים עסקיים בין הצדדים במסגרתם התובעת נתנה הלוואות"- עוכב, תוך הפניית הצדדים להליך בוררות בפני בורר שימונה על ידי לשכת עורכי הדין. זו מינתה בכתב מינוי מיום 20.07.2017 את עו"ד קובי איון כבורר (להלן – הבורר).

2. ביום 05.09.2017 חתמו הצדדים על מסמך הנושא את הכותרת "הסכם כניסה לבוררות", בו נאמר, בין השאר כי: "הצדדים ממנים בהסכמה את עו"ד קובי בן איון, כבורר בחילוקי הדעות שלהם"; "חוק הבוררות והתוספות יחייבו בבוררות זו, בכפוף לשינויים מחויבים, או הסכמות אחרות של הצדדים, ובכפוף להסכם זה"; "תקופת הבוררות תהיה ככל שיידרש והגבלת 3 החודשים שבחוק לא תחול".

3. הדיונים התנהלו בעצלתיים וחלקם נדחה מעת לעת. נכון למועד הגשת ההליך טרם החל שלב הוכחות, הגם שכבר ניתנה הוראה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

ביום 08.05.2019 עתר גבאי לביטולו של ההליך בפני הבורר מחוסר מעש. הבקשה נדחתה.

ביום 01.02.2021 שלח ב"כ גבאי לבורר "הודעה על פקיעת הסכם הבוררות וביטול הליך הבוררות", ובהמשך גם בקשה להורות על ביטול הליך הבוררות, שנדחתה בהחלטת הבורר מיום 28.02.2021.

ביום 29.03.2021 הגיש גבאי את ההליך שלפני בו עתר, כאמור, למתן צו שיצהיר על פקיעת הבוררות מחמת זניחתו ע"י פרוספריטי ש"פעלה בהשתהות בניהול ההליך המלמד על זניחתו..."; כי "בהוראת סעיף 11 להסכם הבוררות שנחתם אי שם בשנת 2017 לא התכוון מי מהצדדים כי הליך הבוררות כלל לא יחל" מש"מטרתו היחידה של אותו הסעיף הייתה כפי שהבורר הסביר לצדדים בעצמו לאפשר לו להשלים הליכים". נטען "שהבוררות נזנחה בפועל" וכי "הבוררות הלכה למעשה לא החלה במובן זה שלא קרה בה דבר, לא ניתנו החלטות, לא התקיימו דיונים".

אף שאת טענת הזניחה מייחס גבאי לפרוספריטי, אין הוא חוסך שבטו גם מהבורר, עת לעמדתו "ניתן היה לצפות שהבורר מיוזמתו... לא יאפשר את ההזנחה הזו במשך שנתיים", כך ש"האפשרות לחזור לאותו בורר, מבחינתי לא קיימת". אין טענה להעברת הבורר מתפקידו.

4. פרוספריטי לא חולקת על כי הבוררות מתנהלת "בעצלתיים" אלא שלטעמה הדבר נעשה "באשמת שני הצדדים". פרוספריטי חולקת על הסברו של גבאי לסעיף שבהסכם הבוררות המבטל את הגבלת שלושת החודשים שאינו אלא "המצאה פרי דמיונו של התובע", וכי גבאי, המלין על ההתמהמהות, לא פעל לקידום הבוררות כי אם לסיכולה, אף שכח לציין כי בא כוחו עו"ד בן דור לא שלח מועדים מוסכמים במשך חצי שנה [לאחר דיון שנדחה עקב חתונת בתו] אף "חיכה חצי שנה ואז הגיש בקשה לבורר על פקיעת הבוררות".

פרוספריטי מזכירה כי הציעה בשלב מוקדם של ההליך להחליף את הבורר, אך גבאי דחה את ההצעה, ומלינה על חוסר תום לבו של גבאי, שאף שיש לו חלק נכבד בדחיות, הוא מקווה להיבנות מהפסיקה לפיה עשויה להתבטא לטעמו בתוצאת הפסקת הבוררות מחמת זניחה בחוסר אפשרות להפנות את הסכסוך לבית המשפט, וכך ישתמט מתשלום חובותיו. קבלת עמדתו "תביא למצב בו התובע יהנה מפרי מחדליו הוא ובכך ייצא חוטא נשכר".

5. ביום 29.03.2021 הגיש גבאי לבית משפט זה את ההליך שבכותרת שהופנה כנגד פרוספריטי בלבד. יצוין, שאחד הנתבעים האחרים בהליך הבוררות, מר דוד פרץ, עתר להצטרף להליך כנתבע נוסף ומבוקשו ניתן לו בהחלטה מיום 21.07.2021, תוך קציבת מועדים להגשת כתב טענות, אלא שלא הוגש מצדו כל כתב טענות והוא גם לא התייצב בעצמו או באמצעות מי מטעמו לישיבה שנקבעה והתקיימה ביום 05.10.2021, בה התקיים הדיון. במאמר מוסגר יצוינו דברי בא כוחו של מר פרץ, לפיהם מרשו מצוי בחדלות פירעון, ולפיהם התביעה כנגדו תובא בפני המנהל המיוחד.

הישיבה שקבע הבורר ליום 13.09.2021 לא התקיימה לאור קבלת עתירת גבאי ל"צו מניעה זמני המורה על עיכוב זמני של כל הליכי הבוררות", לאור מחדלה של פרוספריטי להגיש תשובה לבקשה.

מכל מקום, נכון להיום כבר הורה הבורר על קיומם של הליכים מקדמיים לגילוי מסמכים ושאלונים, כמו גם על הגשת ראיות וקצב מועדים לכך.

דיון והכרעה

6. הבוררות אכן מתנהלת בעצלתיים, אך אין בכך להעיד על זניחתה ע"י פרוספריטי משמחומר הראיות עולה שגבאי עצמו שותף פעיל להתנהלות האיטית, וחלקו בהתנהלות זו לא קטן מתרומתה של פרוספריטי.

ואפרט.

כבר ביום 01.08.2017, עשרה ימים לאחר הוצאת כתב המינוי, פנה הבורר לצדדים וביקש מהם רשימת תאריכים מוסכמים לקביעת מועד לישיבת הבוררות הראשונה, והודיע להם ביום 09.08.2017 כי זו נקבעה ליום 05.09.2017.

הישיבה שנקבעה ליום 05.09.2017 אכן התקיימה ובמהלכה קבע הבורר מועדים להגשת כתבי טענות, ולקיום הליכי גילוי מסמכים ושאלונים וייעד וישיבה נוספת ליום 08.02.2018.

הצדדים לא הגישו את כתבי הטענות, ויוזכר גבאי אינו רק נתבע בבוררות אלא גם תובע בעצמו;

פניית הבורר לצדדים ביום 16.01.2018 בניסיון לברר מדוע לא הוגשו כתבי טענות נענתה בתשובת בא כוחו הקודם של גבאי בדבר עומס עבודה והסכמת פרוספריטי לדחייה.

משכך, בהחלטתו מיום 18.01.2018 נאלץ הבורר לבטל את הישיבה הבאה, הורה לצדדים להגיש לו רשימת מועדים מוסכמים להגשת כתבי טענות, אף קבע ישיבה ליום 08.02.2018.

אלא שהצדדים הגישו לבורר הודעה לפיה הוסכם ביניהם על דחיית הישיבה שנקבעה ליום 08.02.2018 לחודש אוקטובר 2018, שמשמעה דחייה יזומה ומוסכמת של הצדדים ל 8 חודשים!

בהחלטה מיום 05.02.2018 הורה הבורר לצדדים להגיש עד 15.02.2018 רשימת מועדים מוסכמים להגשת כתבי טענות.

גם הודעה כאמור לא הוגשה, לא מוסכמת ולא פרטנית.

ביום 19.05.2019 הגישה פרוספריטי את כתב התביעה מטעמה.

ביום 11.06.2019 דחה הבורר את הבקשה לביטול ההליך, ונענה לבקשות גבאי ויתר הנתבעים לדחיית מועד הגשת כתב ההגנה, תוך קביעת ישיבה ליום 22.09.2019.

ביום 23.10.2019 עתר גבאי להארכת המועד להגשת כתב הגנה, כמו כן עתר גבאי לדחות את הישיבה שנקבעה ליום 22.09.2019.

שוב לא הוגשו מועדים מוסכמים, ורק ביום 11.11.2019 הגיש גבאי את כתב ההגנה, וביום 13.11.2019 גם תביעה שכנגד.

עקב בקשה מוסכמת נוספת נדחתה הישיבה שהייתה קבועה ליום 15.12.2019 ליום 03.03.2020.

גם הישיבה שנקבעה ליום 03.03.2020 לא התקיימה משב"כ פרוספריטי לא רשם את הישיבה ביומנו.

גם הישיבה הנדחית שקבע הבורר לא התקיימה נוכח בקשת דחיה מוסכמת שעניינה בהתחייבות קודמת של ב"כ פרוספריטי, וזו נדחתה ליום 10.09.2020.

ביום 07.09.2020 נמסרה לבורר הודעה על הסכמה נוספת לדחיית הישיבות נוכח הקדמת חתונת בתו של ב"כ גבאי והיותו של ב"כ פרוספריטי בבידוד נוכח מגיפת הקורונה. הבורר הורה בו ביום כי הצדדים יעבירו לו מועדים מוסכמים לדיון.

מועדים לא הוגשו.

ביום 01.02.2021 שלח גבאי לבורר הודעה על פקיעת הבוררות, וביום 29.03.2021 הגיש את ההליך נושא ההכרעה.

7. רואות עינינו כי אין ולו דחיה אחת של ישיבת בוררות שנעשתה בלא לקבל את הסכמתו של גבאי. כל בקשות הדחיה היו מוסכמות, וחלק מהישיבות נדחו אף לפי בקשתו של גבאי.

גבאי התנהל למעשה כמי שאינו חפץ בניהול הבוררות: הוא נמנע מלהגיש רשימת מועדים להגשת כתבי טענות ולקיום ישיבות הבוררות; הגיש את כתב הגנתו חצי שנה לאחר הגשת כתב התביעה; הודיע לבורר בהודעה מוסכמת על דחיית הישיבה שנקבעה ליום 08.02.2018 לחודש אוקטובר 2018 - קרי, דחייה של 8 חודשים; הסכים לדחיית הישיבה שנועדה לחודש מרץ 2020 לחודש ספטמבר 2020, קרי, דחיה נוספת של 6 חודשים; ולאחר שבא כוחו עתר לדחייה נוספת בשל נישואי בתו, המתין עוד 6 חודשים בחוסר מעש עד ששלח לבורר הודעה על פקיעת הבוררות.

בעל דין שהינו שותף פעיל לדחיית הדיונים, מנוע מלטעון כי יריבו זנח את הבוררות נוכח אותן הדחיות.

8. אמת, "הבורר, כמו השופט, הוא הגורם המוסמך להחזיק במוסרות הדיון, לנהלו ביעילות ובתכליתיות, להשליט בבוררות אווירה ראויה ומכובדת, ולדאוג למיצוי מיטבי של ההליך, תוך שמירה על זכויות הצדדים. הבורר נדרש למנוע מהלכי סרק המאריכים את הדיון שלא לצורך, והגוזלים משאבים מיותרים. הבורר צריך להיות מעורב בהתנהלות באופן רציף ודינמי, ולא לאפשר לעגלה לסטות מהדרך. זהו תפקידו של הבורר ואין הוא יכול לתלות את הקולר לאנדרלמוסיה שנוצרה רק בבעלי הדין" (הפ"ב 14683-04-17 חג'ג' נ' ברון, פסקה 25, ניתן ב-21.06.2017),

ואכן "חוק הבוררות מעמיד לרשותו של בורר ארגז כלים יעיל למדי, שבכוחו של שימוש מושכל בו לאפשר ניהול הבוררות באופן ענייני ויעיל" (ת"א 2507-02-21 גל עם נכסים בע"מ נ' תשובה התחדשות עירונית (2016) בע"מ, ניתן ב-11.03.2021), אלא שהיעתרות הבורר באופן נדיב מדי לבקשות דחיה משותפות של השני צדדים, תוך הימנעות מנקיטת הסנקציות הקבועות בפרט ט לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, המורה כי "ציווה הבורר על בעל-דין דבר הכרוך בניהול הבוררות, וללא סיבה מוצדקת לא מילא בעל-הדין אחרי הצו, רשאי הבורר, לאחר שהתרה בבעל-הדין, לדחות את התביעה, אם ניתן הצו נגד תובע, או למחוק את ההגנה ולפסוק בסכסוך כאילו לא התגונן הנתבע, אם ניתן הצו נגד נתבע" מלמדת על מידת הסובלנות והיעילות הננקטת ע"י הבורר, לאו דווקא על זניחת הבוררות.

9. ההכרעה בדבר הזניחה או אי הזניחה היא עובדתית באופייה (רע"א 3925/20 סופר נ' חורי, ניתן ב-12.10.2020; רע"א 8631/20 אוסטיס בע"מ נ' ברמן מודוס בע"מ, ניתן ב-06.01.2021), והיא תלויה בנסיבות העניין, ודאי באורך התקופה, תוך השמת דגש מיוחד על התנהגות הצדדים והחלק שלהם בעיכוב שנגרם. בענייננו, ומעבר לאמור לעיל, התקופה בה לא אירע דבר בבוררות מצד מי מהצדדים או מצד הבורר לא מגעת לאותן התקופות שהוכרו בפסיקה כתקופות העולות כדי זניחה, שהן תקופות ארוכות משמעותית של "מספר שנים", שאף בהן אין תמיד די בהתקיים נסיבות מיוחדות (ראה סקירה בת"א 59063-05-21 מגן נ' שכטר, פסקה 6, ניתן ב-10.08.2021).

10. טוען גבאי כי הבוררות פקעה גם מהסיבה שחלפה תקופת שלושת החודשים הקבועה בחוק הבוררות.

גם טענה זו דינה להידחות.

ראשית, הצדדים הסכימו כי "תקופת הבוררות תהיה ככל שיידרש והגבלת 3 החודשים שבחוק לא תחול". אין המדובר בענייננו בהסכמה הנוגדת את כללי הצדק הטבעי שעל אף ההסכמה אין לאשרה (רע"א 1172/15 ביתן נ' ברכיה מושב עובדים לחקלאות, פסקה 14, ניתן ב-02.04.2015), שנית, הכלל הנוהג באשר לאופן בו מונים את תקופת הבוררות ובאשר למועד תחילת המניין הוא ש "...אין מקום להכליל את ישיבת קדם הבוררות במסגרת הזמן המוקצב למתן הפסק באופן אוטומטי, אלא יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. מצד אחד, הן יתכן וייקבע באותה ישיבה כי על הצדדים להמציא מסמכים שונים שהכנתם אורכת זמן רב. האם ניתן להעלות על הדעת, שפרק זמן זה של הכנות ייכלל במניין שלושת החודשים למתן הפסק, כאשר הבורר טרם נכנס לעובי הקורה, ואף טרם שמע טיעון לגופו של הסכסוך שבין הצדדים?" [סמדר אוטולנגי, בוררות: דין ונוהל, מהדורה רביעית (2005), עמ' 839; ראה גם רע"א 5815/15 אופיר נ' קדרון, ניתן ב-01.10.2015]. בענייננו עודנו מצויים באותו שלב של "הכנות" והמניין טרם החל.

11. לו אכן ביקש גבאי באמת ובתמים כי הבוררות תתנהל באופן מהיר וענייני ותגיע לידי הכרעה, לא היה משתף פעולה בבקשות דחיה חוזרות ונשנות, ולא היה נוקט בחוסר מעש פעם אחר פעם לתקופות ארוכות המשתרעות על פני חודשים. הפניית גבאי בתשובתו להצעת פרוספריטי להחליף את הבורר, גם במהלך הדיון, לת"א 1143/00 עזבון המנוח חיים זילבר ז"ל נ' ארגון משקי גדרות בע"מ מחזקת את הרושם כי גבאי חותר לפקיעת הבוררות בלא יכולת לנהל את הסכסוך גם באכסניה אחרת, אלא שעסקינן בתקוות שווא.

טרם סיום אזכיר לכבוד הבורר את שנאמר בהפ"ב 14683-04-17 חג'ג' נ' ברון וצוטט לעיל, גם את התוספת לחוק הבוררות המעמידה לרשות הבורר כלים לניהול ענייני ויעיל של הבוררות. הבורר הוא המנווט את ההליך והוא זה שאמור לאחוז בנחרצות הנדרשת במוסרות הדיון "באופן רציף ודינמי, ולא לאפשר לעגלה לסטות מהדרך".

12. הבקשה נדחית.

לאחר סיום הדיון הוצע לגבאי למשוך את הבקשה אך הוא עמד עליה ועתר להכרעה.

גבאי ישלם לפרוספריטי את הוצאות הבקשה בסך 25,000 ₪.

ניתן היום, ד' חשוון תשפ"ב, 10 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.