1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה, כב' השופט הבכיר ימיני, בעש"א
   49034-10-20 אשר ניתן ביום 09.3.2021 ובמסגרתו נדחה ערעור המבקשת לגריעתם של שיקים שונים מתוך מניין שיקים מסורבים, ובהתאם להוראות חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א 1981 (להלן: "חוק שיקים ללא כיסוי" או "החוק").
2. במסגרת הודעת הערעור טענה המערערת כי שגה בית המשפט קמא עת פסק כי ההמחאות סורבו כדין, וזאת נוכח העובדה כי הוכח קיומו של נוהג במסגרתו הפקידה המערערת את הכספים לאחר הצגת השיקים וקודם פירעונם ומשכך עמדה לה צפייה סבירה כי גם ביחס לחלק מהשיקים נושא הודעת ההגבלה יינהג המשיב באופן דומה.

עוד טענה המבקשת כי נפלה שגגה בהתנהלות המשיב עת סורבו חלק מהשיקים הגם כי במועד הסירוב כבר הייתה בחשבון יתרה מספקת.

טענות נוספות של המבקשת התייחסו להצדקה בגריעת חלק מהשיקים אשר הופקדו מחמת טעותו של צד ג', כמו גם מחדלים דיוניים אשר לשיטת המבקשת נפלו בהליך.

לבסוף, ביקשה המערערת ליתן דגש לסמכותו של בית המשפט ליתן סעד מחמת שיקולי צדק.

1. המשיב הגיש תשובה במסגרתה סמך ידיו על פסק דינו של בית המשפט קמא, ואף הוסיף והדגיש כי פעולותיו תאמו את הוראות הדין ומצב החשבון, וכי חלק מטענות המבקשת חורגות מהטעמים הנקובים בהוראות חוק שיקים ללא כיסוי, ומשכך אין באלו כדי להצדיק גריעתם של השיקים.
2. ביום 18.7.2021 התקיים דיון במסגרתו שבו הצדדים ושנו טענותיהם. קודם לסיום הדיון עתרה המבקשת לאפשר לה הצגת אינדיקציה ברורה בדבר פירעון כל השיקים המסורבים, וזאת מבלי שמוטבי השיקים נדרשו להליכים משפטיים לצורך כך.
3. ביום 8.2.2021 הוגש על ידי המערערת תצהיר אליו נלוו כנספחים גם תצהירים נוספים אשר היה בהן לשיטתה כדי לתמוך בגרסה על פיה מכלול השיקים נפרעו לידי המחזיקים.
4. לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לתוכן הודעת הערעור, תשובת המשיב, פסק דינו של בית המשפט קמא, טיעוני הצדדים בדיון והתצהיר המאוחר שהוגש לעיוני, אני מוצאת להקדים ולהבהיר כי למעט בחינת האפשרות וההצדקה בגריעת איזה מן השיקים מחמת שיקולי צדק, ואף זאת לפנים משורת הדין, ואין מקום לאמץ את טענות המערערת.
5. בסירוב המשיב לכבד את כלל השיקים המסורבים, לא נפלה כל שגגה, ופסק דינו של בית המשפט קמא לעניין זה, תואם את הנתונים העובדתיים והוראות הדין הרלוונטיות.

כך לעניין סוגיית קיומו של נוהג, כך לעניין המועד במסגרתו נבחנת שאלת קיומה של יתרה בחשבון, וכך לעניין סירוב כיבודו של שיק מחמת העדר כיסוי מספיק, אף מקום בו התברר, בדיעבד, כי זה הופקד מחמת טעותו של צד שלישי.

יש ממש בנקוב בפסק דינו של בית המשפט קמא לעניין היות טענות המערערת כלליות מאוד, ביחס לחלקן לא צורפו ראיות אשר ניתן וראוי היה לצפות כי יצורפו, וממילא לא עשה בית המשפט קמא מלאכתו קלה, אלא הוסיף בחן את ההצדקה בגריעתו של כל אחד ואחד מהשיקים נושא הודעת הסירוב.

לעניין זה יש להוסיף ולזכור כי המשיב פועל גם כידו הארוכה של בנק ישראל, ומכוח הוראות דין אשר מטרתן חורגת מהאינטרסים של בעלי הדין בהליך דנא, והן מיועדות, בין היתר, לייצר יציבות וודאות כלכלית בתחום של ההמחאות.

1. משכך, יש לכאורה מקום לדחות את הודעת הערעור. עם זאת, ועל אף הנקוב לעיל, הוסיפה המערערת ועתרה לבחינת הכרעת בית המשפט קמא לעניין אפשרות גריעת איזה מן השיקים, וזאת מחמת שיקולי צדק.

ביחס לסוגיה זו בלבד, ובבחינת לפנים משורת הדין, מצאתי להוסיף ולתת דעתי לטענות המבקשת במסגרת הודעת הערעור.

1. כאמור, נקודת המוצא של בית המשפט עת הוא נדרש להכריע בבקשה להורות על ביטול הבאתו של שיק ברשימת השיקים המסורבים, הינה בחינת הוראת סעיף 10 לחוק, במסגרתה נקובה רשימת אירועים מוגדרים מאוד אשר ככל והתרחשו מהווים טעם לכאורי להיעתר לבקשה.
2. השאלה הינה האם התכוון המחוקק כי הרשימה הנקובה, תהא בגדר רשימה סגורה של מקרים, אשר לא ניתן להוסיף עליה, או שמא נתכוון להותיר בידי בית המשפט את האפשרות להידרש למקרים נוספים. בנוסף, וככל ונמצא כי קיימת סמכות להפעלת שיקול דעת, מהו היקפה.

היה זה כב' השופט עמית, אשר התייחס במסגרת מאמרו חוק שיקים ללא כיסוי-התשמ"א 1981, הפרקליט מ"ד (התשנ"ח), 449 לסוגיה זו, תוך שהוא מציין כי ייתכנו אותם מקרים חריגים, בהם בשל נסיבות מיוחדות, תעמוד לבית המשפט הסמכות להוסיף ולהרחיב את הנקוב בסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי וזאת בין אם על דרך של הוספת טעם, או מתן פרשנות רחבה לטעמים קיימים. לעניין זה, ובין היתר, התייחס כב' השופט עמית גם לאפשרות ההכרה בקיומם של מקרים חריגים בהם נבעה הפקדת השיק מטעות של צד שלישי, כזו המצדיקה גריעתו של אותו שיק.

1. אני ערה, עד מאוד, לעובדה כי היקף המקרים בהם נמצא להרחיב את רשימת המקרים הנקובים בסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי או ליתן לנקוב בהם פרשנות מרחיבה, הוא מצומצם מאוד. דומה כי בהרחבת הטעמים או מתן פרשנות נדיבה להוראות חוק שיקים ללא כיסוי, יהא כדי להביא לאיון כרסום משמעותי בחוק אשר למימושו משמעות עצומה, והשלכה דרמטית על היכולת של ההחברה בכללותה להנות מאותו כלי פיננסי הקרוי המחאה.

מן העבר השני, לא ניתן להתעלם מאפשרות התרחשותם של אותם מקרים נדירים וקשים בהם נקלע בעל החשבון, בשל נסיבות חריגות, למצבים אשר אינם בשליטתו, אשר הוא לא יכול היה למנוע אותם או לשלוט בהם – ובמקרים אלו יכול ובאי גריעתו של השיק, יהא כדי להניב תוצאה אשר אין לצדה הצדקה כלכלית או מוסרית, וזאת לא בהיבט האישי של בעל החשבון, ואף לא בהיבט הציבורי מכוחו ובשלו חוקק החוק.

1. עסקינן בחובת איתור אותה נקודת איזון עדינה, המצויה בין האינטרס הציבורי הכולל, הצורך בוודאות פיננסית (לרבות לצורך התנהלותם השוטפת של המוסדות הבנקאיים), החובה באמירה פסקנית באשר לחובתו של מושך שיקים לוודא כי יוכל לפרוע את ההתחייבות הפיננסית הנקובה בו במועד, לבין ההכרה כי ייתכנו אותם מקרי קצה, חריגים, בהם הכרעה על בסיס הנוסח הצר של הוראות החוק, לא יהא בה כדי לשרת את מטרות אותו חוק.

ומן הכלל אל הפרט;

1. בעניינה של המערערת נתתי דעתי למהות פעילותה העסקית בתחום של עיצוב שמלות כלה, לאופן הנטען של ההתנהלות העסקית של המערערת בתקופה שקדמה לתחילת משבר הקורונה, התנהלותה מאותו מועד, מספר השיקים המסורבים, מועדי הסירוב, הראיות הנוספות אשר הוצגו בפני (בהסכמת הצדדים) לעניין פירעון השיקים המסורבים לידי המחזיקים באותם שיקים, אי ניהולם של הליכים משפטיים ביחס לאותם שיקים, תצהירים שהוגשו בתמיכה ברורה לטענה בדבר הפקדת חלק מהשיקים על ידי צדדי ג' מחמת טעות, מצב המשק באותה עת והאפשרות המוגבלת מאוד של המערערת להתנהלות אל מול מחזיקי השיקים בזמנים הרלוונטיים, כמו גם נתונים פרטניים הנוגעים למבקשת ואשר מחמת צנעת הפרט, אינם מפורטים בגוף פסק הדין.
2. לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, כמו גם לחובה לנהוג זהירות רבה עד מאוד בשימוש בסמכות לגריעת איזה מהשיקים נוכח מכלול הנתונים העובדתיים, אני מוצאת, לפנים משורת הדין, לגרוע שבעה מתוך שישה עשר השיקים המסורבים (שיקים מס' 4-10 מתוך רשימת השיקים) וכמפורט להלן: שיק מס' 2388 על סך 5,000 ₪ , שיק מס' 2397 על סך של 4,000 ₪, שיק מס' 2398 על סך של 5,000 ₪, שיק מס' 2414 על סך של 5,000 ₪, שיק מס' 2422 על סך של 5,000 ₪, שיק מס' 2472 על סך של 5,880 ₪ ושיק מס' 2482 על סך של 1,000 ₪. הערעור ביחס ליתרת השיקים נדחה.

בנסיבותיו החריגות של תיק זה, איני עושה צו להוצאות והעירבון אשר הופקד על ידי המערערת, ככל והופקד, יושב לידיה, בכפוף להוראות כל דין.

המזכירות תתבקש להמציא לצדדים העתק פסק הדין.

ניתן היום, י"א אלול תשפ"א, 19 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.