כללי

1. ביום 11.8.21 ניתנו צווים לפתיחת הליכים בעניינם של היחידים, שהם בני זוג הנשואים זה לזו, ועו"ד אורי גיל מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.
2. במסגרת הצווים הוטל על היחיד תשלום חודשי בסך 150 ₪,  ועל היחידה הוטל תשלום חודשי בסך 450 ש"ח.
3. בעניינו של היחיד אושרו 16 תביעות חוב בסך כולל של 551,980 ₪. בעניינה של היחידה אושרו עשר תביעות חוב בסכום כולל של 551,802 ₪. מרבית תביעות החוב חופפות.

החובות נוצרו אגב הסתבכות עסקית של עסק למוניות ובעקבות הלוואות רבות שנטלו בני הזוג בתוך פרק זמן קצר, חלקן כדי לרכוש כלי רכב וחלקן למימון מחייה שוטפת. עם זאת, בשל אי הגשת מלוא המסמכים שהתבקשו ואי הגשת מלוא האסמכתאות לטענות היחיד בדבר אופן יצירת החובות, לא נחה דעתו של הנאמן כי החובות נוצרו בתום לב.

1. במסגרת דו"ח ממצאי הבדיקה בעניינו של היחיד הנאמן המליץ על תכנית שיקום כלכלי הכוללת 36 תשלומים בסך של 3,000 ₪ כל אחד לצד מימוש נכסים פיננסיים. והממונה על חדלות פירעון המליץ על תכנית שיקום בת 50 חודשים שבה יעמוד התשלום החודשי על סך של 2,500 ₪, לצד מימוש נכסים פיננסיים.
2. במסגרת דו"ח ממצאי הבדיקה שהוגש בעניינה של היחידה המליץ הנאמן על תכנית לשיקום כלכלי הכוללת 36 תשלומים על סך 2,500 ₪ כל אחד. ואילו הממונה המליץ על תכנית לשיקום כלכלי הכוללת 36 תשלומים על סך 1,700 ₪ כל אחד.
3. בתגובתם לדו"ח ממצאי הבדיקה ביקש היחיד לקבוע בעניינו תכנית שיקום הכוללת תשלום חודשי בסך 1,000 ש"ח והיחידה ביקשה לקבוע תכנית שיקום הכוללת תשלום חודשי בסך 450 ₪.

היחידים טענו כי הנאמן הפריז בהערכת כושר השתכרותם. ביחס ליחידה נטען כי במקום עבודתה הקודם הונהגו שעות עבודה הארוכות שאילצו אותה להיעדר מהבית למשך 13-14 שעות בכל יום, ומנעו מהיחיד לעבוד בעצמו, עקב הצורך לטפל בילדים.  עוד נטען כי בקשתה של היחידה לצמצם את שעות עבודתה הובילה לפיטוריה ועל כן אין באפשרותה להשתכר כפי שהשתכרה קודם לכניסתה להליך. עוד נטען כי החל מחודש יוני 2022 היחיד מרצה עונש של מאסר בעבודות שירות שלאחריהם הוא ממשיך לעבוד בשתי משמרות רצופות, והיקף זה של עבודה, לצד הצורך לטפל בילדים, אינו מאפשר ליחידה להרחיב כעת את שעות עבודתה. נטען כי שכרו של היחיד עומד על סך של כ- 8,200 ₪ לחודש, והחודשים שבהם השתכר סך של 12,000 ₪ נבעו מדרישה של המעסיק לשעות עבודה נוספות. עוד נטען כי היחידים התנהלו בתקופת הביניים בצורה מיטבית ושיתפו פעולה באופן מלא עם הנאמן, לא יצרו חובות נוספים ופעלו לצמצם את הוצאותיהם ככל יכולתם ועל כן אין הצדקה לקבוע ביחס למי מהם תקופת תשלומים העולה על 36 חודשים. 

1. בדיון שהתקיים ביום 7.9.22 עמד הנאמן על מחדליהם של היחידים לאורך ההליך, אשר חלקם לא תוקנו, ובתום הדיון שינה הממונה המלצתו בעניינה של היחידה, והומלץ לקבוע תכנית לשיקום כלכלי בת 36 חודשים כשבשלושת החודשים הראשונים יעמוד התשלום החודשי על סך של 600 ₪ וב-30 החודשים הבאים יועלה התשלום לסך של 1,700 ₪. ביחס ליחיד חזרו הנאמן והממונה על המלצותיהם. ב"כ היחידים טען כי היחידים מגויסים להליך וחזר על בקשתו לקבוע תכניות לשיקום כלכלי כמפורט בסעיף 6 לעיל.
2. לאחר הדיון התבקשו היחידים להגיש מסמכים נוספים לנאמן ולהגיש את הדו"חות שהגישו גם לבית המשפט. היחידים הגישו את הדו"חות והוסיפו מסמך שכונה "תגובה לפרוטוקול מיום 7.9.22", שבו העלו טענות ביחס לנאמן ולהתנהלותו, טענו כי אין להם חובות פיגורים וכי פעלו להגשת כלל המסמכים הנדרשים.

דיון והכרעה

1. ליחידים שני ילדים משותפים בגילי 4 ו-7 שנים. ליחיד בן נוסף מנישואין קודמים כבן 17, המתגורר עם היחידים במשך כל ימות השבוע. עד לחודש נובמבר 2021 נשא היחיד בתשלומי המזונות עבור בנו מנישואין קודמים בסך של 2,500 ₪ לחודש, חרף העובדה שהקטין התגורר עמו במשך כל ימות השבוע. בתוך תקופת הביניים היחיד ניהל הליך משפטי בבית משפט לענייני משפחה שבמסגרתו הוסכם, בין היתר, כי יפסיק לשלם מזונות עבור הקטין. 

המשפחה מתגוררת בדירה שכורה ונושאת בתשלומי שכירות בסך 3,700 ₪ בחודש.

היחיד שהה במעצר בית בעקבות מעורבותו בעבירות סחר בסמים וכעת הוא מרצה עונש של מאסר בעבודות שירות, אשר על פי דברי בא-כוחו בדיון, הוא צפוי להשלימו בחודש אפריל 2023.

היחיד עובד כנהג מונית בחברת הסעים במשרה מלאה ואילו היחידה עבדה בעבר כשכירה במשרה מלאה והכנסתה הייתה כ- 10,000 ₪, ואולם היא הפסיקה את עבודתה ביום 1.1.19, ומאז לא עבדה כלל, עד ליום 15.11.21, שאז החלה לעבוד כשכירה במשרה חלקית בעמותה ומשתכרת כ- 3,200 ₪ לחודש.

1. כפי שתואר לעיל, במהלך תקופת הביניים, בהיותו נתון תחת מגבלות הצו לפתיחה בהליכים, היחיד יזם הליך משפטי בבית משפט לענייני משפחה ובמסגרתו ערך עם גרושתו הסכם שכונה "הסכם לסיום כל המחלוקות בין הצדדים לאחר גירושין". להסכם זה היו גם השלכות רכושיות, אך הוא נחתם וקיבל תוקף של פסק דין מבלי שהיחיד ביקש, וממילא מבלי שקיבל, היתר לנהל הליך כזה. אין בידי לקבל את טענות היחיד בתגובה מיום 15.9.22, שלפיהן היחיד לא ידע שהוא נדרש לבקש אישור לניהול הליך. ראשית, הדבר נכתב באופן מפורש בצו לפתיחה בהליכים, ואף אם מגבלה זו לא היתה מופיעה בצו, הרי שהיחיד מיוצג בהליך חדלות הפירעון על ידי עורך דין, ומצופה מעורך דינו שיכיר את החוק ואת המגבלות המוטלות על יחיד הנמצא בהליך חדלות פירעון ויזהיר את היחיד לבל יבצע מהלכים שהם אסורים על פי החוק, בפרט כאלה שיש בהם כדי לגרוע נכסים מקופת הנשייה.

אמנם, ההסכם שערך היחיד פטר אותו מתשלום מזונות חודשי בסך 2,500 ₪ ששילם עד לאותו מועד, ואף על פי כן, ספק האם הממונה ובית המשפט היו מאשרים ליחיד להתקשר בהסכם זה, לו היה היחיד פועל על פי מצוות המחוקק ומבקש מראש היתר לניהול ההליך ולעריכת ההסכם. וזאת יש לומר- אמנם יש היגיון רב בכך שהיחיד אינו נדרש לשלם מזונות לאם בנו בשעה שהקטין שוהה אצלו בכל ימות השבוע, ואולם משעה שהקטין מתגורר רק בביתו של היחיד, אין כל היגיון בוויתור שלו על תשלום מזונות מצד אמו של הקטין ובויתור על קצבת הילדים של הקטין, ויתורים שאף הם חלק מאותו הסכם שהיחיד התקשר בו ללא היתר. ויתורים אלה מהווים פגיעה קשה בנושיו של היחיד, שכן לו היה היחיד מקבל מזונות מהאם ומקבל את קצבת הילדים של הבן, היה בכך כדי להגדיל את הכנסתו הפנויה באופן שיאפשר הגדלת התשלום לנושים. עם זאת, בנסיבות שנוצרו, לנוכח חלוף הזמן וההיבטים הרגשיים הכרוכים בהליך מעין זה, לא מצאתי להורות לנאמן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה לבטל את ההסכם, אלא שבמסגרת קביעת התכנית לשיקום כלכלי, אתייחס להכנסה רעיונית בסך של כ- 1,300 ₪ לחודש שהיחיד יכול היה לקבל כתשלום מזונות, לו היה עומד על זכויותיו כמי שהקטין מתגורר אצלו בכל ימות השבוע. לצד זאת, התנהלותו של היחיד, אשר בפועל הובילה לגריעת כספים מקופת הנשייה, מצדיקה, כשלעצמה, הארכת תקופת התשלומים.    

1. גם אופן יצירת החובות על ידי היחיד, אשר לא ניתן לקבוע לגביהם כי נוצרו בתום לב, מצדיק את הארכת תקופת הביניים. על פי ממצאי הבדיקה של הנאמן אשר לא הופרכו, היחידים התקשו למסור גרסה קוהרנטית ביחס לאופן יצירת החובות, אשר רובם נוצרו, ככל הנראה, אגב הפעלת עסק המוניות של היחיד. היחיד שדרג שוב ושוב, בתוך פרק זמן קצר, את המונית שהחזיק לצורך העסק, ובכל פעם הפסיד כספים. מתוך פרוטוקול חקירת היחידים אצל הנאמן עולה כי לצד ההלוואות הרבות שנטל היחיד לצורך מימון רכישת כלי הרכב, היחידים נטלו לא מעט הלוואות לצורך מימון המחייה השוטפת, בנסיבות שבהן יכולים היו לצפות שלא יהיה בידם לעמוד בתשלומי ההלוואות, בפרט כאשר היחידה הפסיקה לעבוד בחודש ינואר 2019. נסיבות אלה מצדיקות אף הן את הארכת תקופת התשלומים בעניינם של שני היחידים, ועל ההארכה להיות משמעותית יותר בעניינו של היחיד.
2. אשר להתנהלותם של היחידים בתקופת הביניים בכל הנוגע למיצוי כושר השתכרות, לנוכח גיליהם של ילדי בני הזוג, מקובלת עלי הטענה כי היחידה לא יכולה הייתה להמשיך ולעבוד 12 שעות ביום בנסיבות שבהן היחיד מרצה עונש מאסר בעבודות שירות שלאחריו הוא עובד במשרה מלאה עם שעות נוספות. עם זאת, היחידה הפסיקה עבודתה זמן לא מבוטל לפני שנגזר דינו של היחיד, וללא קשר לעונש שנגזר עליו, וכיום ילדיהם של היחידים הם בגיל שבו הם זכאים (ושניים מהם אף חייבים) להשתלב במערכת החינוך הממלכתית. שילוב זה מאפשר ליחידה לעבוד במשרה מלאה. משעה שהיחידה מצויה בהליך של חדלות פירעון, אין מקום לקבל בהבנה הימנעות מעבודה או עבודה במשרה חלקית, ואי מיצוי כושר ההשתכרות של היחידה במהלך תקופת הביניים אף הוא מהווה נסיבה המצדיקה הארכת תקופת התשלומים בעניינה.
3. לאור אלה מצאתי להעמיד את תקופת התשלומים בעניינה של היחידה על 42 חודשים ואת תקופת התשלומים בעניינו של היחיד על 50 תשלומים.
4. בקביעת גובה התשלומים החודשיים שקלתי את ממוצע ההכנסות של היחיד כפי שדיווח עליו בדו"חות שהגיש- כ- 9,000 ₪ לחודש. על פי הנטען, בחלק מהחודשים היחיד עבד שעות נוספות על פי בקשת מעסיקו, ולכן לא מדובר בהכנסה קבועה, אך יש להניח כי השעות הנוספות תלויות בביקוש, אשר לא תם עם תום תקופת הביניים, ועל כן יש לכלול את השכר בעד שעות נוספות בממוצע ההכנסות השנתי. יש להניח כי לאחר תום ריצוי עבודות השירות על ידי היחיד, יעמוד לרשותו זמן רב יותר שיאפשר לו להגדיל את הכנסתו באמצעות עבודתו.

אשר ליחידה, שקלתי את כושר השתכרותה בשכר מינימום לפחות עד לחודש אפריל 2023, שאז צפוי היחיד לסיים לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות, ובסך של 6,000 ₪ לפחות לאחר מועד זה, וזאת בהתבסס על הכנסותיה בעבודה קודמת. עוד שקלתי הכנסות מקצבאות ילדים והכנסה רעיונית בגין מזונות, שהיחיד ויתר עליה כפי שפורט לעיל.

הכנסות אלה, בהפחתת דמי המחיה בכבוד ביחס למשפחה ובה שלושה ילדים, מובילות למסקנה כי פוטנציאל ההכנסה הפנויה של משק הבית עד לחודש אפריל 2023 הוא כ- 6,650 ₪, שאת מחציתו יש להפנות לתשלום לנושים. בהתאם לחלקו היחסי של כל אחד מהיחידים בהכנסות התא המשפחתי, אני קובעת כי התשלום החודשי של היחידה בתקופה זו יעמוד על סך של 1,200 ₪ והתשלום החודשי של היחיד יעמוד בתקופה זו על סך של 2,100 ₪.

לאחר חודש אפריל 2023 יעמוד התשלום החודשי שעל היחידה לשלם על סך של 1,400 ₪ והתשלום החודשי של היחיד יהיה 2,200 ₪.

1. לנוכח האמור לעיל, ניתנים בזה צווים לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים המפורטים להלן:
2. תשלומים לקופת הנשייה- על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 109,400 ₪, שישולמו ב-50 תשלומים חודשיים רצופים. ששת התשלומים הראשונים יעמדו על סך של 2,100 ₪ כל אחד, ו-44 התשלומים הנוספים יעמדו על סך של 2,200 ₪ כל אחד.

על היחידה להוסיף לקופת הנשייה סך של 57,600 ₪, שישולמו ב-42 תשלומים חודשיים רצופים. ששת התשלומים הראשונים יהיו בסך של 1,200 ₪ כל אחד, ו- 36 התשלומים הנוספים יעמדו על סך של 1,400 ₪ כל אחד.

1. נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – כספים לא מוגנים הצבורים לזכות מי מהיחידים בקופות גמל, שהם נזילים או שיהפכו להיות נזילים בתוך תקופת התשלומים, ימומשו לקופת הנשייה במועד נזילותם. ואולם ככל שישנה קרן השתלמות פעילה היא תמומש בתום תקופת התשלומים ובעל הקרן יוסיף להפריש אליה כספים משכרו.

בהתאם להצעת הממונה, מעבר לאמור, אין למי מהיחידים נכסים נוספים המומלצים למימוש. בעניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחידים במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

1. תחולת ההגבלות – החובות וההגבלות אשר הוטלו על היחידים במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי ואולם בתקופת התשלומים על היחידים להגיש דו"חות על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים בלבד. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.
2. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה כל אחד מהיחידים פטור מחובות העבר שלו שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.

ככל שתביעת החוב של המרכז לגביית קנסות שהוגשה בעניינו של היחיד כוללת גם רכיב של קנס פלילי, הרי שרכיב זה לא ייכלל במסגרת ההפטר.

1. הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה ומי מהיחידים יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:
2. הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:
3. היחידים לא קיימו תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינם עומדים בחובת התשלומים הקבועה בצו;
4. היחידים נהגו בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
5. היחידים לא שיתפו פעולה עם הנאמן או הממונה;
6. היחידים הפרו את ההגבלות שהוטלו עליהם באופן שהיו עלולים לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
7. ליחידים חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –
8. מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצעו היחידים בעת שידעו או שהיה עליהם לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם;
9. נוצר מהזנחה חמורה בניהול עניינם הכלכליים של היחידים, שנעשתה בחוסר תום לב;
10. מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;
11. היחידים ביצעו פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
12. ניתן לגבי היחידים צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.
13. הגדלת סכומי התשלומים – הממונה יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.
14. הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צווים אלה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.
15. ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צווים אלה ו/או הפטר שניתן למי מהיחידים, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצווים לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
16. הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחידים, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.
17. הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי מי מהיחידים מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התוכניות לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצוען או אף לאחר מתן הפטרים חלוטים.
18. הנאמן יפעל ליישום הצווים לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתם של היחידים בתנאיו.
19. הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי מי מהיחידים.
    לחילופין, הממונה יגיש דו"חות מסכמים לבית המשפט לאחר מתן הפטרים בתום תקופות התשלומים.
20. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פי החוק.
21. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' חשוון תשפ"ג, 30 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.