בקשה לביטול פסילה מנהלית בת 30 ימים, אשר הושתה על המבקש בשל כך שנהג לכאורה במהירות העולה על המותר- 152 קמ"ש במקום 90 קמ"ש.

עיינתי בחומר החקירה נשוא הבקשה ומצאתי כי די בו על מנת לקיים את הסף הראייתי הנדרש לשלב זה של ההליך. בין היתר ניתן להפנות בעניין זה לנסיבות המקרה המצוינות בדו"ח עצמו; למזכר הנלווה שעניינו בדיקות התקינות של המכשיר; ולדבריו של המבקש עצמו בתגובתו לדו"ח ואף בפני הקצין המשמע, דברים אשר יש בהם כדי ראשית הודיה.

כן עיינתי בעברו התעבורתי של המבקש הכולל מספר הרשעות לא רב על פני וותק נהיגה הגבוה מ-10 שנים; ביניהן ניתן לציין 3 הרשעות קודמות בעבירות מהירות כולן מסוג ברירת קנס (שתיים ברמה הנמוכה ביותר [2017ו -2020] ואחת בינונית [2017]).

מאידך, עיון בטופס השימוע הנמצא בתיק מלמד כי הקצין המשמע כתב כי "נסיבות העבירה- 157 קמ"ש", קביעה שבטעות יסודה, שכן מדובר במהירות לפני ההפחתה הנדרשת. עוד עולה מטופס השימוע כי הקצין המשמע התייחס בנימוקיו רק לחומרת העבירה והסיכון העולה ממנה מבלי להתייחס למשיב עצמו או לעברו התעבורתי ומבלי ששקל את האפשרות להשית פסילה קצרה מהפסילה המנהלית המרבית לעבירה זו.

כן יש לציין כי המבקש נעצר בשעה 00:14 ונותר במקום עד לעריכת השימוע בשעה 00:55, אך דו"ח עיכוב אין.

בהתחשב בכלל השיקולים האמורים ותך שנתתי דעתי להלכה הנוהגת לפיה פסילה מנהלית אינה החלטה בינארית, הגעתי למסקנה כי קיימת הצדקה לפסילתו המנהלית של המבקש אך באיזון הראוי, ניתן לקצר התקופה.

לאור האמור, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי וקובע את הפסילה המנהלית נשוא הדו"ח שמספרו 10251787544, לתקופה של 20 ימים שמניינם מיום הפקדת הרישיון בפועל.

זכות ערר כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשפ"א, 07 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.