ראשיתה של בקשה זו , בהצגת שני שיקים ע"ס 75,000 ₪ לפרעון בהוצל"פ תיק 503777-01-21 , האחד ע"ס 25,000 ₪ , והשני ע"ס 50,000 ₪ , ז.פ 29.12.20.

בפני התנגדות לביצוע השיקים.

לטענת המשיבה, הצדדים התקשרו בהסכם מיום 25.10.16, מכח ההסכם נמסרו השיקים נשוא התביעה. נטען כי מנגנון מסירת השיקים נקבע בסעיף 5.2.4 להסכם , נקבע כי עם אישור תכנית מעירית הרצליה ישולם שיק ע"ס 25,000 ₪, ועם טופס 4 ישולם שיק ע"ס 50,000 ₪ .

לטענת המבקשת, המשיבה הפרה ולא מילאה אחר התחייבויותיה הקבועות בהסכם שנחתם בין הצדדים ב-25.10.16, ותמורת השיקים מעולם לא סופקה למבקשת, והמשיבה אינה זכאית לתמורתם.

לטענת המבקשת כספי התמורה - השבת הלוואת בעלים, בסך 1,086,186 ₪ , המוסדרים בסעיף 5.2 להסכם, היו אמורים להיות משולמים למשיבה, לאחר שהיתה עומדת בהתחייבויותיה, לספק, בין היתר, ליווי לפרויקט, שירותי אדריכלות ופיקוח עליון עד להשלמת הפרוייקט. אולם בפועל המשיבה ואשכול חברותיה, עשתה כל אשר לאל ידה ,על מנת להתנער מהתחייבויותיה, לספק שירותי אדריכלות וכן לא סיפקה שירותי פיקוח עליון עד להשלמת הפרוייקט. והכל בזמן שהמבקשת תלויה בשירותי המשיבה ו/או מי מטעמה בנושא הגשה וטיפול בבקשת שינויים ובהשלמת הפרויקט. המשיבה לא עמדה בהוראות ההסכם לסיום השותפות, הפסיקה את מתן שירותיה לפרויקט והפחיתה את מעורבותה באופן משמעותי, והמבקשת נאלצה להשלים את הפרויקט באמצעות ליווי של בעלי מקצוע אחרים , תוך הארכת משך הפרויקט בשלוש שנים, שלא לצורך , לרבות הפסדים כבדים שנגרמו לה .

המבקשת טוענת כי תמורת השיקים אינה מגיעה למשיבה , וכי אינה יכולה להיחשב כאוחז בעד ערך, ואף המבקשת עתידה, לתבוע את המשיבה להשבת מלוא הסכום או לפחות חלקו.

בדיון שהתקיים נחקר נציג המבקש , מר יוראי כהן.

והצדדים סיכמו .

ב"כ המבקשת בסיכומיו חוזר על הבקשה , וטוען כי המבקשת לא נחקרה על כל הטענות המהוות בסיס להתנגדות לביצוע השיקים נשוא תיק ההוצל"פ, ויש לראות בהן כטענות שלא נסתרו , כך לעניין תמורת השיקים סופקה או לא, התחייבויות המשיבה למילוי התחייבויותיהן של חברות מטעמה , וערבותה לביצוע התחייבויותיהן, התייחסותה הסתכמה בסעיף 7 לסיכומיה . ניתן ללמוד על התחייבויות החברות באשכול המשיבה, בהסכמים שנחתמו בין הצדדים ב 2013, 2016, כך נהגו הצדדים במשך ניהול הפרויקט, וכעת שעה שאין למשיבה אינטרס משותף עם המבקשת, מתנערת מהתחייבויותיה בשם החברות הנוספות באשכול, ונאחזת בטענות משפטיות, לפיהן הינן בבחינת צד ג' , שלא חתמו על ההסכמים ולא מחויבות על פיהם. מה שסותר את סעיף 7.2 להסכם השותפות המקורי.

עוד נטען כי התמורה שנקבעה בהסכם, תמורת מילוי מלוא התחייבות הצדדים, הנה קניית הלוואת הבעלים ע"י המבקשת (סעיף 5.2.3 להסכם) בהמשך נקבעו מועדי התשלום של רכישת הלוואת הבעלים, וכי המבקשת תשלם למשיבה את הסך 75,000 ₪ שני השיקים נשוא התביעה , ובמילוי התנאים שנקבעו . המבקשת טוענת כי התנאים לא התמלאו , וגם אם כן, המשיבה לא היתה זכאית לתשלומם נוכח העדר כל תמורה בגינם. המשיבה כלל לא טיפלה בהגשת תכנית העדות, והיה צורך בהחלפת אדריכל אשר השלים את בקשת היתר השינויים וכתוצאה מפועלו התקבל טופס 4 . עוד נטען כי תכנית העדות, שהוגשה ע"י המשיבה, כלל לא התקבלה בעירית הרצליה .

ב"כ במשיבה טוען בסיכומיו, כי עד המבקשת אישר את מנגנון מסירת השיקים כאמור בהסכם, אישר כי נתנו היתר מהעיריה וטופס 4, ואף הוצג בדיון מסמך הועדה לתכנון ובניה, לפיו טופס 4 ניתן ביום 21.12.20, מעדותו עולה בבירור, כי התנאים לתשלום השיקים קוימו. עוד נטען כי השיקים הוגשו לפרעון כדין, נציג המבקשת אישר כי קיבל פניה סדורה מעו"ד ספיר הנאמן , באשר לקיומם של התנאים, ואישר כי לא בא בטענה כנגד שחרור השיקים מידיו של הנאמן לידי המשיבה. בנוסף, הטענות בקשר לחברות באשכול שלא קיימו את התחייבויותיהן, וכי המשיבה היתה ערבה להן, הינן טענות סתמיות, ללא כל בסיס . אין כל טענה כנגד מסירת השיקים , ולא כובדו בחוסר תו"ל.

לאחר עיון בחומר שבתיק והדיון, אני מחליט ליתן למבקשת רשות להגן, כאמור להלן, ואלו נימוקי:

הלכה ידועה היא, כי בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, די לו למבקש אם יראה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמוד 310 ).

בשורה של פס"ד נפסק, כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראה: ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נט(3) 41, 46). רק אם התברר לביהמ"ש, עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו, כי הגנתו הינה "הגנת בדים", לא תינתן רשות להתגונן ( ראה: ע"א 620/06 חברת טימאט קאופמן סילבר נ' אטלי [פורסם בנבו). הלכה זו סוכמה ע"י כב' השופט דנציגר בע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [פורסם בנבו]

אין חולק כי המבקשת חתומה על ההסכם מיום 25.10.16 , ושמכוחו ניתנו שני השיקים שהם נשוא התביעה, סעיף 5.2.4. העד מטעם המבקשת אישר כי חתם על המסמך.

עוד אישר כי הנאמן פנה למבקשת לאחר שהתנאים לתשלומם התקיימו .

עוד אישר כי הכספים ששולמו לאדריכל הנוסף, שולמו ע"י קק"ל .

מעיון בהסכם , מטרתו , "לשנות את מתכונת שיתוף הפעולה ביניהם עד להשלמתו של הפרויקט ובהתאמה לשינוי במתכונת שיתוף הפעולה מבקשים הצדדים לשנות את מתכונת אחזקותיהם בחברה המשותפת ואת חלוקת ההכנסות הצפויות מהפרויקט והכל לפי המפורט בהסכם זה .."

אכן מדובר בפרויקט שמעורבות בו מס' חברות שהצדדים מעורבים בהם בדרך כזו או אחרת , תוך הגדרת התפקידים (ראה סעיף 2, 3 להסכם), והגם שהצדדים להסכם ,בגינו נמסרו השיקים, הינם המבקשת והמשיבה /הזוכה , אני סבור , נוכח השלב הדיוני, ובכפוף לתנאי להלן, כי יש לברר טענות המבקשת בכלל, וביחס לחברות הנוספות , ושעה שמדובר באותם דירקטורים ובעלי מניות בחברות.

נוכח כל האמור ובהתחשב בנימוקי ההגנה לגופו שאפשרית, אך דחוקה לטעמי, אני מחליט ליתן למבקשת רשות להגן על פי התצהיר שיהווה כתב הגנה, ואולם מתן הרשות, כפוף לכך שמלוא הכספים שצוין שעוקלו אצל מחזיק בנקאי (שורות 23-24 בעמ' 5 לפרוטוקול), אכן קיימים אצל אותו מחזיק, ומהווים בטוחה ראויה לתשלום. ובהיעדר האמור, תישקל חובת הפקדה, כתחליף לעיקול.

לגבי המשך הדיון אני קובע :

1. תצהיר ההתנגדות יהווה כתב הגנה , הליכים מקדמיים יושלמו ככל שנדרש .

2. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית, ותיק מוצגים כדלקמן :

התובעת בתוך 60 יום מקבלתה החלטה זו.

הנתבעת בתוך 60 יום מקבלתה תצהירי התובעת.

3. באם מי מהצדדים מבקש להעיד אדם שאין באפשרותו להגיש תצהיר מטעמו, יגיש בקשה לביהמ"ש לזמנו לעדות ללא תצהיר, במועד הגשת תצהיריו, בצירוף הנימוקים הרלבנטיים.

4. נקבע לקד"מ ליום 6.3.23 שעה 10:00.

חובת התייצבות על בעלי הדין עצמם למועד שנקבע.

5. התיק יועבר לממונה על מהו"ת/גישור, לצורך הוצאת זימון לפגישת מהו"ת.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים

ניתנה היום, כ"ה אלול תשפ"ב, 21 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.