בפני

כבוד השופטת שני שטרן

המבקש

מנדאוי מסאלחה
באמצעות ב"כ עו"ד באסם פוקרא

נגד

המשיבה

מדינת ישראל
באמצעות תביעות תעבורה ת"א

החלטה

בפני בקשה שעניינה, ביטול איסור השימוש ברכב, שניתן על רכבו של המבקש.

ביום 4.4.21 הוצאה כנגד רכבו (אופנוע) של המבקש הודעת איסור שימוש ברכב, ל-30 ימים, לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר להזמנה לדין מס' 90-2-1220870-7 ונוכח קביעת בוחן כי הרכב מהווה סיכון בטיחותי כיוון שברכב 10 ליקויים, החמור שבהם הינו "בלם אחורי ללא רפידה כלל- ברזל על ברזל" וכן "דיסק אחורי שחוק עם סימני חריצים עמוקים כתוצאה מנסיעה ללא רפידות".

הצדדים טענו לבקשה, כמפורט בפרוטוקול.

ב"כ המבקש, טען כי הרכב עבר טסט כחצי שנה לפני תפיסתו ומשכך, האופנוע תקין, כי המבקש נוהג עליו והרגיש שהבלמים בסדר. עיקר הטענות הינן בנוגע לפרנסתו של המבקש, שנגדעה, שכן המבקש עובד כשליח.

המבקש, הוסיף כי "הברקס לא היה כזה גמור"

ב"כ המשיבה, טענה כי החלטתי הקצין נתנה במסגרת סמכותו, כי הרכב מהווה סיכון וציינה כי המבקש אוחז ברישיון משנת 2018 ולחובתו 6 הרשעות, ללא הרשעה דומה.

דיון והכרעה

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ברכב- האופנוע, נמצאו לא פחות מ-עשרה ליקויים. אמנם, חלקם אינם מסכני חיים, כגון, לוחית זיהוי עקומה. ואולם, מחלקם, כגון בלם ללא רפידה ודיסק שחוק, לא ניתן להתעלם.

תגובת המבקש בשימוע היתה: "לא ידעתי שזה כזה גרוע, אם הייתי יודע שזה גרוע הייתי ישר מטפל בברקסים". תגובה זו מלמדת על כך שהמבקש ידע כי הבלמים ברכב במצב תקול ובחר להמשיך לנהוג בו. משכך, לא יוכל להישען המבקש על הטענה לפיה הרכב עבר טסט כחצי שנה לפני תפיסתו.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, לא התרשמתי כי המקרה שבנדון עומד באחת החלופות של סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה.

החלטת הקצין, בדין יסודה, הינה סבירה בנסיבות הליקויים שנמצאו ברכב ונוכח הודעתו של המבקש, בפני הקצין ובבית המשפט, לפיה ידע על קיומן, ולכל הפחות, עצם עין בנוגע לחומרתן.

לא נעלמו מעיני טענותיו של המבקש בנוגע לפגישה הצפויה בפרנסתו, עת הושבת רכבו שהוא כלי העבודה. יחד עם זאת, בנסיבות בהן מדובר בכלי עבודה, הרי שהסיכון ממנו מתעצם.

כאמור לעיל, נחה דעתי, כי החלטת קצין המשטרה ניתנה כדין ובסמכות, ואני דוחה את הבקשה.