ניתן ביום 20 מאי 2021

לפני: השופט רועי פוליאק, השופט אילן סופר, השופט מיכאל שפיצר

נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר, נציג ציבור (מעסיקים) מר רמי דיין

בשם המערערים – עו"ד איציק מועלם

בשם המשיבה – עו"ד נאור ירון

השופט רועי פוליאק

ערעור על החלטת בית הדין האזורי תל אביב (הרשמת סימה קרמר; סע"ש 52998-07-19) מיום 31.3.2021, בה נדחתה בקשת המערערים לשלוח הודעת צד שלישי לסוכן ביטוח.

רקע

1. המשיבה, אדריכלית ילידת 1984, אשר עבדה במערערת 1 (להלן – המערערת) מחודש ספטמבר 2012 ועד לחודש דצמבר 2013, איבדה לפי חוות דעת שהוגשה על ידה 50% מכושר עבודתה לצמיתות, בעקבות מחלה קשה בה לקתה למרבה הצער בחודש מרץ 2014. לטענת המשיבה, אשר על פני הדברים המערערת אינה חולקת עליה, הוסכם בין בעלי הדין כי הסדר ביטוח פנסיוני שנערך למשיבה על ידי מעסיקה הקודם - אשר כלל לצד פוליסה בגדרה הועברו תשלומים לפיצויים ולתגמולים בשיעור 18.33% מהשכר (להלן – הפוליסה העיקרית) גם פוליסה המקנה כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה (להלן – הנספח) - ימשיך לחול גם בעת עבודתה במערערת באמצעות "העברת הבעלות" בפוליסה העיקרית ובנספח מהמעסיק הקודם למערערת. ואולם, מטעמים שהמערערת והמשיבה גם יחד אינם יודעים להצביע עליהם, הועברה הבעלות בפוליסה העיקרית אך לא בנספח. כפועל יוצא מכך, המשיבה לא היתה מבוטחת בסמוך לאובדן כושר עבודתה בביטוח אובדן כושר עבודה ואין היא זכאית לקבלת פיצוי חודשי בגין מצבה. הפסדי המשיבה מסתכמים לפי חוות דעת יועץ פנסיוני מטעמה בסכום של 1,182,000 ש"ח.
2. המשיבה הגישה שתי תביעות. התביעה הראשונה הוגשה בעוולת הרשלנות לבית משפט השלום בכפר סבא כנגד סוכן הביטוח שהונחה כנטען לפעול להארכת שתי פוליסות הביטוח (ת"א 11053-04-19; להלן – התביעה הנזיקית). התביעה הנוספת, בגדרה הוגש הערעור שבפנינו, הוגשה לבית הדין האזורי תל אביב כנגד המערערת ושני בעלי מניות. התביעה הנזיקית נמחקה מחוסר מעש וערעור שהגישה המשיבה נמחק על ידה (ע"א 34567-12-20). לאחר מחיקת התביעה הנזיקית הגישו המערערת ואחד מהנתבעים הנוספים (להלן ביחד – המערערים) בקשה לקבלת היתר למשלוח הודעת צד שלישי לסוכן הביטוח. המשיבה הסכימה לקבלת הבקשה. רשמת בית הדין האזורי דחתה את הבקשה בהחלטה מנומקת היטב (להלן – ההחלטה).

הערעור

1. המערערים הגישו ערעור על ההחלטה. במוקד הערעור טוענים המערערים לזיקה הדוקה בין סוכן הביטוח, המהווה צד דרוש בדיון לטענתם, לבין מכלול העובדות והאירועים, כך ש"עילת התביעה וזהות הצדדים בתביעה... הינה זהות משולשת ובעלת אופי תביעה אחת כאשר זהותו של סוכן הביטוח נחוצה מאד והיא בליבת עילת התובענה".
2. נקדים ונציין, כי המערערים בחרו בדרך הדיונית הנכונה עת הגישו ערעור בזכות על ההחלטה. החלטה שלא לאפשר משלוח הודעת צד שלישי מסווגת כפסק דין, מאחר שהיא מסיימת את ההליכים בין מבקש ההודעה לבין הצד השלישי ולפיכך מוקנית בגינה זכות ערעור ((בר"ע (ארצי) 206/07 קדם הדרכות (2002) בע"מ – שי (7.6.2007); חמי בן נון – טל חבקין הערעור האזרחי 114 (מהדורה שלישית, 2012)).
3. בדיון המקדמי בערעור, במהלכו הסכימה המשיבה לקבלתו, הוסכם כי הדיון יתנהל על דרך של סיכומים בכתב, ללא עריכת דיון בפני הרכב, בהתאם לתקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, והצדדים נתבקשו להתייחס בסיכומיהם הן לקושי הדיוני העומד בפניהם, בנסיבות בהן ההחלטה המסווגת כפסק דין ניתנה על ידי רשמת בית הדין האזורי, והן לסוגית הסמכות (ראו: בר"ע (ארצי) 19168-07-19 שרובר – קורין ארד (חקלאות) בע"מ (9.1.2020). להלן – עניין שרובר).
4. בעלי הדין סיכמו טיעוניהם במסמך משותף אחד החתום על ידי באי כוחם. לגישתם, אכן ההחלטה "ניתנה בחוסר סמכות ודינה בטלות". עם זאת, בית דין זה התבקש להכריע לגוף הבקשה חרף בטלות ההחלטה עליה הוגש הערעור, תוך שבעלי הדין חוזרים על טיעוני המערערים בבקשה למשלוח הודעת צד שלישי ובהודעת הערעור על היות סוכן הביטוח צד דרוש להליך נוכח קיומם של "זיקה וקשר הדוק לאירוע". חרף הנחיית בית הדין בדיון המקדמי, לא התייחסו בעלי הדין בסיכומיהם לפסק הדין בעניין שרובר ולהשלכותיו.

דיון והכרעה

1. דין הערעור להתקבל מטעמים דיוניים. סמכויותיו של רשם בית דין אזורי קבועות בסעיף 27 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן – החוק). סעיף 27(א) לחוק מחיל על סמכויותיו ותפקידיו של רשם בבית הדין הוראות מקבילות החלות על רשמי בתי המשפט מכוח הוראות חוק בית המשפט [נוסח משולב], התשנ"ד-1954. הוראות אלה אינן מקנות לרשם סמכות מפורשת לדון בבקשות לקבלת היתר למשלוח הודעת צד שלישי או למתן פסקי דין שלא במעמד צד אחד או בהסכמת בעלי הדין.

באופן דומה, תקנות בית הדין לעבודה (סמכויות שניתן להעבירן לרשם), התשל"ה-1975, שהותקנו מכוחו של סעיף 27(ג) לחוק, מקנות סמכויות שעניינן הכנת הדיון ואינן מסמיכות רשם לדון לגוף התביעה או ליתן פסק דין אפילו בהיעדר התייצבות (דב"ע (ארצי) מז/3-62 דואק – נאסר, פד"ע יט 39 (1987)).

סמכויות השיפוט של רשם בית דין אזורי מוסדרות בסעיף 27(ב) לחוק. סעיף 27(ב)(1) לחוק קובע כי רשם מוסמך לדון בתובענות לשכר עבודה ולסכומי קצבה, במובחן מעצם הזכאות לקבלתה, ו"כן בכל תובענה כספית שבין עובד למעסיקו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו לפי חוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,000 ש"ח" (ראו בהרחבה לעניין סמכויותיו של רשם: ע"ע (ארצי) 47579-12-16 איתן לידור פרויקטים בע"מ – ירקוני (8.5.2018). להלן – עניין ירקוני; החלטת רשמת בית הדין הארצי בעניין ירקוני אושרה מכוח תקנה 108(ב) לתקנות בע"ר (ארצי) 27771-05-18 (27.6.2018)). סמכויות השיפוט של רשם בית דין אזורי מוגבלות אפוא בסוג התביעה (כספית), זהות בעלי הדין (העובד ומעסיקו), מהות הזכות הנתבעת (שכר עבודה; סכומי קצבה; זכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו המנויות בתוספת החמישית לחוק) וסכום התביעה (השוו לאחרונה: בר"ע (ארצי) 26795-03-21 יליזרוב – לוי (2.5.2021)).

1. הנה כי כן, רשם בית דין אזורי לא הוסמך בסעיף 27(ב) לחוק לדון בהליך של בקשה למשלוח הודעה לצד שלישי, ומכל מקום משסווגה החלטה שלא לאפשר משלוח הודעת צד שלישי כ"פסק דין", אין רשם בית דין אזורי מוסמך לתתה (השוו: ע"ע (ארצי) 31978-02-21 אגיבי – מגדל חברה לביטוח בע"מ (4.5.2021)) אלא בהסכמת הצדדים. להסרת ספק נבהיר מעבר לנדרש, כי רשם אף אינו מוסמך לדון בבקשה ולקבל החלטה המעניקה היתר למשלוח הודעת צד שלישי שאינה מהווה פסק דין, ולו מחמת העובדה לפיה "בתחילת הדיון בבקשה תוצאותיה לא ידועות מראש, ולכן אין מקום להתניית שאלת המותב ... בתוצאותיה של ההכרעה" (השוו: בר"ע (ארצי) 14104-12-18 מיטב דש ברוקראז' בע"מ – נניקשוילי. פסקה 7 (26.12.2018); להלן עניין מיטב דש). עוד נבהיר כי משעניינה של דחיית בקשה למתן היתר למשלוח הודעה לצד שלישי כדין פסק דין המסלק תביעה על הסף, כי אז יש לדון ולפסוק בבקשה במותב תלתא (עניין מיטב דש; בר"ע (ארצי) 44237-11-19 קופת חולים מאוחדת – רומאנו. פסקה 8 (13.1.2020)).
2. סוף דבר – הערעור מתקבל מטעמים דיוניים וההחלטה שניתנה בחוסר סמכות בטלה בזה מטעם זה בלבד. אם המערערים ימצאו לנכון כי בית הדין האזורי ידון בבקשה למשלוח הודעת צד שלישי, חרף הערותינו לעיל, יגישו בקשה מתאימה בתוך 7 ימים ממועד מתן פסק דיננו. משעמדו בעלי הדין על מתן פסק הדין, חרף הסכמתם כי ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות, יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה, שנקבעו על הצד הנמוך נוכח מצב המשיבה, בסכום של 2,000 ש"ח לכל אחד מהם.

ניתן היום, ט' סיוון תשפ"א (20 מאי 2021), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.