1. עניינה של התובענה נשוא תיק זה בטענת התובע, לפיה קיימת לרשות מקומית חובה לרכוש כיסוי ביטוחי נוסף לפקח מסייע, המוסמך על ידה, מכוח סעיף 16 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, התשע"א - 2011. בנוסף, חלוקים הצדדים באשר למהות הכיסוי הביטוחי הנדרש.

2. העובדות נשוא תיק זה אינן שנויות במחלוקת בעיקרן. התובע הועסק כפקח עירוני אצל הנתבעת, שהיא רשות מקומית.

בשנת 2012 החליטה ועדת הפנים של הכנסת לצרף את הנתבעת לפיילוט ארצי של שיטור עירוני לפי חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, התשע"א - 2011 (להלן "החוק"). לאור החלטה זו, פעלה הנתבעת להקמת מערך שיטור עירוני, כנדרש. התובע עמד בתנאים ובדרישות החוק והנתבעת החליטה לצרפו למערך, כפקח מסייע. התובע קיבל אישור ממשטרת ישראל, עבר הדרכה, הוסמך כפקח מסייע והונפקה לו תעודת "פקח מסייע", בהתאם להוראות החוק. במסגרת עבודתו כפקח מסייע צוות התובע לשוטר וליווה אותו בסיורים בתחום הרשות.

ביום 15.2.2019 נסע התובע בניידת שיטור עירוני, מ.ר. 10996, ביחד עם השוטר אוהד משולם. במהלך סיור שגרתי התקבלה קריאה, לפיה נוסעי רכב צד ג' מסרבים להזדהות ונוסעים באופן מסוכן בכניסה המזרחית לעיר. השוטר, אשר נהג ברכב, פנה לכיוון המקום, זיהה את רכב צד ג' והחל במרדף אחריו. במהלך המרדף יצאו רכב צד ג' והניידת שבעקבותיו מתחום העיר אל כביש בין עירוני מס' 65. באזור צומת מגידו פגע רכב צד ג' בניידת וכתוצאה מכך נפגע התובע.

התובע פונה ממקום התאונה באמבולנס למרכז הרפואי "העמק" בעפולה, שם אובחן כסובל משבר בקלויקולה (עצם הבריח), בשליש אמצעי, עם תזוזה. בהמשך, אובחן התובע כסובל גם משברים בצלעות 3, 4, 5, 6, ו - 7 מצד שמאל, פגיעת ראש טראומטית, זעזוע מוח עם אבדן הכרה, בעיות כאב באזורי הפגיעה, סחרחורת, טנטון והפרעה בשמיעה, כאבי ראש, הפרעה בזיכרון ושינויים במצב הנפשי.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. ועדה רפואית קבעה, כי התובע סובל מנכות זמנית בשיעור של 50% החל מיום 18.5.2019 עד ליום 31.1.2020, נכות זמנית בשיעור של 40% מיום 1.2.2020 עד ליום 30.6.2020 ונכות יציבה בשיעור של 18.78% החל מיום 1.7.2020.

3. התובע טען, כי בהתאם לסעיף 16 לחוק הנתבעת אינה רשאית להסמיך פקח עירוני כפקח מסייע, אלא אם ביטחה אותו לשם כך בפוליסת ביטוח תאונות אישיות ייעודית, הכוללת רכיבים של נכות כתוצאה מתאונה ואובדן כושר עבודה, בנוסף לפוליסה הפנסיונית.

התובע הדגיש, כי במהלך עבודתו כפקח מסייע פנה מספר פעמים לנתבעת בבקשה שתרכוש עבורו פוליסת ביטוח, אך פניותיו לא נענו ופוליסה כאמור לא נרכשה. לטענתו, הנתבעת הפרה חובה חקוקה בהתאם להוראות סעיף 63 לפקודת הנזיקין ועליה לפצותו בגין נזקיו, כאילו רכשה עבורו פוליסה ייעודית כנדרש על פי החוק.

4. הנתבעת כפרה בטענות התובע בדבר הפרת חובה חקוקה וטענה, כי סעיף 16 לא חל בעניינו של התובע, שכן התאונה אירעה מחוץ לתחום הרשות ולא במסגרת הפעלת סמכויותיו כפקח מסייע. הנתבעת כפרה תחילה גם בטענת התובע בנוגע לנזקיו, לרבות שיעור הנכות ממנה הוא סובל.

5. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנכות בשיעור 18.78% שנקבעה לתובע במוסד לביטוח לאומי תחשב כנכות מוסכמת לצורך התביעה כאן. בנוסף, סוכם כי סכום הביטוח המקסימלי בגין נכות (בשיעור 100%) יעמוד על סך של 172,500 ₪ והסכום המקסימלי השבועי עבור אי כושר יעמוד על 575 ₪, וזאת לפי המסלול הנמוך בפוליסה לדוגמה של חברת איילון שצירף התובע כנספח 8 לכתב התביעה (להלן "הפוליסה לדוגמה"). במסגרת ההסדר הדיוני ויתרו הצדדים על דיון לצורך הבאת ראיות והסתפקו בסיכומים על בסיס החומר הקיים בתיק בית המשפט. ההסדר הדיוני קבל תוקף של החלטה. הצדדים הגישו סיכומים בכתב ומכאן פסק הדין.

דיון והכרעה

6. אקדים ואעיר, כי במהלך הדיון עלתה שאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה. בסופו של דבר, הצדדים תמימי דעים, כי הסמכות נתונה לבית משפט השלום ואני מקבל את עמדתם בנושא.

7. השאלה העיקרית הנתונה במחלוקת בין הצדדים, היא האם קמה לעירייה חובה לרכוש עבור פקח מסייע כיסוי ביטוחי נוסף או נפרד, מכוח הוראת סעיף 16 לחוק. הצדדים חלוקים באשר למהות הכיסוי הנדרש והאם קיימת חובה לרכוש פוליסת ביטוח תאונות אישיות נפרדת, הכוללת רכיב של נכות ואובדן כושר עבודה, כטענת התובע.

8. ההכרעה בשאלות אלה דורשת בחינה פרשנית של ההוראה בסעיף 16 לחוק. נקודת המוצא לכל בחינה פרשנית היא לשון החוק - יש לתת לדבר החוק את המשמעות המתבקשת מהלשון בה נקט המחוקק. ממתחם האפשרויות הבאות בחשבון תיבחר הפרשנות המגשימה בדרך הנכונה ביותר את תכלית החוק (ראה רע"א 187/05 נעמה נסייר נגד עיריית נצרת עילית, פ"ד ס"ד(1) 215‏, רע"פ 1782/03 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה משגב נגד יוסף סועאד, פ"ד נט(3) 652, ע"פ 7014/06 מדינת ישראל נגד אהרון לימור (04.09.2007)‏‏ ובג"צ 693/91 אפרת נגד הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז(1) 749, 764). ‏

9. סעיף 16 לחוק קובע, כי "לא יוסמך פקח עירוני כפקח מסייע אלא אם כן הרשות המקומית ביטחה אותו לשם הבטחת פיצויו, אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי פרק זה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח מסייע לפיצוי על פי כל דין".

לפי לשון החוק, בטרם תסמיך הרשות פקח מסייע, עליה לבטח אותו לשם הבטחת פיצויו במידה ויפגע בעת מילוי תפקידו. משמע, תנאי להסמכת הפקח המסייע הוא שהרשות תדאג, על חשבונה, לכיסוי ביטוחי למצב בו יפגע בעת מילוי תפקידו. במצב דברים זה, יש לברר מהו אותו כיסוי ביטוחי, המהווה תנאי להסמכת הפקח המסייע. בנקודה זו החוק שותק והצדדים חלוקים בדבר פרשנותו.

הנתבעת הדגישה, כי סעיף 16 לחוק לא עושה שימוש במילים "ביטוח נוסף" או "ביטוח ייעודי". בנוסף, אין בחוק הוראה מפורשת בנוגע לסוג הכיסוי הביטוחי, בשונה, למשל, מהוראות תקנה 77 לתקנות הנמלים (בטיחות השייט), תשמ"ג - 1982, הקובעת דרישה לביטוח צד שלישי או תקנות הספורט (ביטוח), תשנ"ה - 1994, הקובעות "ברחל בתך הקטנה" את מהות הביטוחים הנדרשים. נטען, כי בהעדר דרישה מפורטת, ניתן להסתפק בביטוח כללי, שהרשות מבטחת בו את כלל עובדיה, דוגמת הפקחים העירוניים.

התובע מצידו, הצביע על כך שדרישת הכיסוי הביטוחי יוחדה "לפי פרק זה". סעיף 16 מצוי בפרק ד', העוסק במערך האכיפה העירוני, ובפרט - בהסמכת פקח עירוני כפקח מסייע, בעל סמכויות נוספות, שאינן נתונות לפקח עירוני מן המניין (סעיף 13 לחוק). התובע הבהיר, כי פקח מסייע נדרש לעמוד בתנאים מיוחדים ועובר הכשרה נוספת, כאמור בהוראות סעיפים 10 ו - 11 לחוק, במטרה לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, שאינן בגדר סמכות פקח עירוני. לטענתו, תוספת המילים "לפי פרק זה" פירושה, שעל הרשות לרכוש עבור הפקח כיסוי ביטוחי נוסף, בדמות ביטוח תאונות אישיות, מסוג הפוליסה לדוגמה שהציג.

10. כפי שטען התובע, התנאים להסמכת פקח עירוני שונים מאלו של פקח מסייע. בין היתר, התנאים להסמכת פקח עירוני, כאמור בסעיף 3 לחוק, אינם כוללים חובה לבטחו, כתנאי להסמכתו, בשונה מהתנאים להסמכת פקח מסייע. גם תפקידי הפקחים וסמכויותיהם שונים. הפקח העירוני אמון על אכיפת חוקי העזר וסמכויותיו נקבעו בסעיף 4 לחוק. מנגד, לפי סעיף 8 לחוק, הפקח המסייע פועל בהנחיית משטרת ישראל, ומסייע לה בפעולות למניעת אלימות. בנוסף, סמכויות הפקח המסייע רחבות יותר וכוללות עריכת חיפוש על הגוף, עיכוב אדם עד לבוא שוטר ואף הפעלת כוח סביר, אם סירב האדם לבקשת העיכוב וקיים חשש שימלט או שזהותו אינה ידועה.

השוני בניסוח התנאים להסמכת שני סוגי הפקחים, כמו גם השוני בתפקידם וסמכויותיהם, תומכים בטענה שקיים צורך עקרוני בכיסוי ביטוחי מתאים לפקח המסייע, מחמת אופי הפעילות והסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בעבודתו.

11. תחילת דרכו של החוק בהצעת חוק לייעול האכיפה ולשמירה על ביטחון הציבור (חילוט וסמכויות פיקוח) (תיקוני חקיקה) התשע"א - 2010, שעסקה במגוון נושאים וכללה, בין היתר, פרק בנושא פיקוח עירוני (ראה ה"ח הממשלה 541, י' בחשוון התשע"א, 18.10.2010).

בדברי ההסבר להצעת החוק נרשם, כי ביום 8.6.2010 התקבלה החלטה מס' שטע/4 של ועדת השרים, להקמת מערך שיטור בנושא רפורמה בתחום הביטחון האישי (להלן "החלטת הממשלה"). הוחלט על הקמת מחלקת אכיפה עירונית משולבת (ניסויית), הכוללת מערך שוטרים ייעודי ופקחים עירוניים שיוסמכו בסמכויות נוספות. תכלית מחלקת האכיפה העירונית היא להפחית את רמת האלימות והעבריינות ולטפל בעבירות הפוגעות באיכות החיים של התושבים ברשויות המקומיות.

ההצעה כללה תיקונים במספר חוקים והתייחסה גם למאבטחים במקומות ציבוריים (מוסדות רפואה, חינוך, ספורט, בילוי ועוד). התיקונים הרלוונטיים לענייננו נוגעים לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור התשס"ה - 2005 ופקודת העיריות (נוסח חדש).

הוצע לתקן את חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור התשס"ה - 2005 בדרך של הוספת הגדרת "פקח" - עובד הרשות המקומית הממלא תפקידי פיקוח, שהוסמך לפי סעיף 7א(א) לבצע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור ולסייע למשטרת ישראל במניעת אלימות. בנוסף, הוצע לתקן את פקודת העיריות, כך שיהא בידי ראש העיר להסמיך פקחים מבין עובדי העיריה, לשם פיקוח וביצוע הוראות החוק, בכפוף לתנאים שונים, לרבות הודעת משטרת ישראל כי אינה מתנגדת להסמכה, הכשרה מתאימה ועמידה בתנאי כשירות. פקח שהוסמך יקבל סמכויות, בתחום העיריה המסמיכה, לדרוש מכל אדם הצגת תעודת זהות (או מסירת פרטים מזהים), מסירת פרטים או מסמכים הנחוצים לביצוע תפקידו, ובמקרה של חשש להימלטות מי שזהותו אינה ידועה, לעכבו עד הגעת שוטר למקום.

נוסח התיקון לחוק ודברי ההסבר שמו את הדגש על הסמכויות החדשות שיוקנו לפקח שיוסמך מכוחו ולא כללו התייחסות כלשהי לנושא הביטוח.

12. הדיונים על הצעת החוק (לקראת קריאה שניה ושלישית) התנהלו בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

בדיון הראשון שערכה הועדה הובהר, כי נושא הביטוח לא מופיע בהחלטת הממשלה ועל הרשות המקומית לספק לפקחים הגנה משפטית מפני תביעות אזרחיות ופליליות, בין במישרין ובין באמצעות הסדר ביטוחי (ראה פרוטוקול ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה מיום 25.7.2011, מס' 418).

בהמשך, דנה הועדה בהצעה לפרק את הצעת החוק ולהפריד את החלק הנוגע לשיטור עירוני. ההצעה אושרה ביום 27.7.2011 (ראה דברי הכנסת ל"ח ישיבה מס' 267, מיום 27.7.2011).

בעקבות זאת, נולדה הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות התשע"א - 2011. הצעת החוק נועדה להסדיר שני נושאים שונים. הראשון - הסמכת פקחים עירוניים לצורך פיקוח ואכיפת חוקי עזר (פרק ג'). השני - הקמת מערך אכיפה עירוני ניסיוני (פיילוט) שיסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות (פרק ד'). חלק זה, כולל את סעיף 16, הנוגע לענייננו.

13. הצעת החוק (השנייה) לא כללה את סעיף 16 בנוסחו כיום. הדרישה לבטח את הפקח המסייע הופיעה בסעיף 17, שכותרתו "כיסוי ביטוחי", לפיו "לא יוסמך פקח עירוני כפקח אכיפה אלא אם כן ביטחה אותו הרשות המקומית לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו בעת הפעלת סמכויות לפי פרק זה".

סעיף 17, לפי לשונו, עסק בחובת הרשות המקומית לרכוש ביטוח כנגד סיכוני צד שלישי שיכסה פקח עירוני שיוסמך כפקח מסייע, וזאת לשם הבטחת תשלום פיצוי למי שנפגע עקב מעשה או מחדל של הפקח בהפעלת סמכויותיו לפי החוק (ראה נוסח הסעיף בפרוטוקול ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה מס' 427 מיום 1.8.2011. להלן "פרוטוקול דיון מס' 427"). נוסח הסעיף (וגם מספרו) השתנה במהלך דיוני הוועדה, לאחר שנתנה דעתה באופן ספציפי לנושא הביטוח.

14. בדיונים שקיימה הועדה ביום 1.8.2011 (ראה פרוטוקול דיון מס' 427 משעה 11:00 ומשעה 16:00), עלתה שאלת הביטוח לפקח המסייע. תחילה התמקד הדיון בביטוח כנגד סיכוני צד שלישי, כאמור בסעיף 17. בהמשך, עלתה לדיון סוגיית ביטוח לפקח המסייע שנפגע במילוי תפקידו. בנוסף, נדונה השאלה, האם מדובר בביטוח נוסף וכן, המדרג בין פקח לשוטר ובין פקחי העיריה בינם לבין עצמם.

הוסכם בישיבה, כי נוסח סעיף 17 יתוקן, נושא הביטוח כנגד סיכוני צד שלישי יימחק ובמקומו יבוא ביטוח לפקח שנפגע עקב מילוי תפקידו, תוך הבהרה שביטוח כאמור לא יגרע מזכויות הפקח על פי כל דין אחר.

15. בעקבות הדיון תוקן הסעיף הרלוונטי בהצעת החוק והוצע, כי "לא יוסמך פקח עירוני כפקח מסייע, אלא אם כן הרשות המקומית ביטחה אותו לשם הבטחת פיצויו, אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי פרק זה".

התיקון המוצע הוצג לחברי הועדה בישיבה מיום 3.8.2011, (ראה פרוטוקול ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה מס' 431 מיום 3.8.2011 בשעה 08:30. להלן "פרוטוקול דיון מס' 431"). מפרוטוקול הדיון עולה, כי מטרת התיקון היתה לוודא שקיים לפקח שנפגע במהלך מילוי תפקידו ביטוח לכיסוי הסיכון הפוטנציאלי הנובע מסמכויותיו לפי החוק, דוגמת ביטוח תאונות אישי.

אעיר, כי נציגת משרד המשפטים העלתה הסתייגות, לפיה לכל אזרח שנפגע במהלך מילוי עבודתו יש ביטוח מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי והוא רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. הנציגה ציינה, כי מדובר בתוספת, כלומר - נושא שלא מכוסה על ידי הביטוח הלאומי ולגישתה אין הצדקה להבחין בעניין זה בין פקח מסייע לכל עובד אחר של הרשות. יו"ר הועדה השיב להסתייגות והסביר, כי הפקח מקבל סמכויות נוספות, שלא היה מבצע כאזרח או כפקח עירוני, ובמידה ונפגע כתוצאה מהפעלת הסמכויות הנוספות, יש מקום לתת לו כיסוי נוסף. ההסתייגות נדחתה והתיקון בנוסח הסעיף אושר פה אחד.

נמצא, כי הועדה נתנה דעתה לנושא הביטוח ובחרה ביודעין בנוסח הוראה המקנה, לגישתה, כיסוי ביטוחי מתאים לפקח מסייע, נוכח הסמכויות נוספות שהוקנו לו, שמזכירות באופיין סמכויות שוטר.

16. בעת הצגת הצעת החוק במליאת הכנסת, טרם הצבעה שניה ושלישית (ראה דברי הכנסת ל"ט הישיבה ה - 270 מיום 3.8.2011), הדגיש יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה במפורש את הסיכון הנוסף לו חשוף פקח מסייע בעבודתו ואת הצורך בכיסוי ביטוחי מתאים לשם כך. יו"ר הועדה הסביר את הדברים כדלקמן:

"... פקח מסייע שיהיה חלק מיחידת הפיקוח העירוני הייעודית יהיה רשאי, אם בוצע לפניו מעשה אלימות או אם נוכח כי אדם עומד לבצע מעשה אלימות, לדרוש מאותו אדם להזדהות בפניו, לחפש על גופו נשק ולעכבו עד לבואו של שוטר, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך... הוועדה מצאה לנכון להדגיש שהפקחים המסייעים הם כוח סיוע בלבד, ואינם מהווים תחליף למשטרת ישראל, שהיא הגוף האמון במדינת ישראל על אכיפת עבירות אלימות. לכן, נקבע בהצעת החוק כי הפקחים המסייעים יוכלו לפעול רק בנוכחות שוטר או לפי הנחיה של שוטר. נוכח חששות שעלו בדבר צמצום נוכחותם של שוטרים ברשויות המקומיות שבהן יפעלו הפקחים המסייעים, נקבע בחוק כי לא ניתן יהיה להפחית את היקף הפעילות המשטרתית ברשויות אלא במקרי חירום ובמצבי קיצון".

יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה הדגיש במפורש את הסיכון הנוסף לו חשוף פקח מסייע בעבודתו ואת הצורך בכיסוי ביטוחי מתאים לשם כך. לדבריו "... מאחר שהפקחים המסייעים יידרשו להתמודד עם מעשי אלימות, ולפיכך ייחשפו בעבודתם לסיכונים, החליטה הוועדה לקבוע בחוק סעיף המחייב את הרשויות המקומיות לבטחם לשם הבטחת פיצוייהם אם ייפגעו במהלך מילוי תפקידם" (הדגשות שלי - א.ר.).

הצעת החוק עברה בקריאה שנייה ושלישית עוד באותו יום ואושרה כחוק (ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011). נוסח סעיף 16 לא תוקן מיום חקיקתו.

17. מטרת החוק, כפי שהוגדרה בסעיף 1(א) לחוק, היא לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולאפשר לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, והכל בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין. בהתאם לסעיף 1(ב) לחוק, לשם השגת מטרת החוק, יוסמכו פקחים עירוניים בסמכויות לצורך פיקוח על ביצוע חוקי עזר, וברשויות מקומיות מסוימות יפעל, לתקופת ניסיון, מערך אכיפה עירוני שיסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות.

החוק מבחין בין "פקח עירוני" לבין "פקח מסייע". פרק ג' בחוק עוסק בסמכויות הפקחים העירונים, שתפקידם לפקח על ביצוע חוקי העזר. לעומת זאת, סעיף 8 בפרק ד' לחוק, העוסק לפי כותרתו במערך האכיפה העירוני, קובע כי מערך האכיפה העירוני, יסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות ויפעל בהנחייתה. הפקחים המסייעים יונחו על ידי משטרת ישראל לעניין הפעלת הסמכויות לצורך מניעת אלימות לפי הוראות פרק זה (ראה רע"פ 3829/15 קסאי נגד עיריית חולון (29.12.2009), פסקה 31 לפסק דינו של כבוד השופט ח. מלצר).

אמנם, גם הפקחים המסייעים כפופים להנחיות פרק ג', כפקחי עירייה רגילים שאמונים על אכיפת חוקי העזר. עם זאת, הוטל עליהם תפקיד נוסף, שבצידו סמכויות המאפשרות להם לסייע למשטרת ישראל במניעת אלימות (ראה בעניין זה ע. פורת, "של מי האחריות הזאת בכלל? ערכם הציבורי של שלושה דפוסי שיטור ותרומתם", משפט חברה ותרבות, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן - אוניברסיטת תל אביב, כרך ד', עמ' 487). השוני בתפקידי הפקחים בא לידי ביטוי בשגרת העבודה שלהם. עבודת פקח מסייע שונה ורחבה מזו של פקח עירוני. פקח מסייע אינו דואג רק לאכיפת חוקי העזר העירוניים, אלא מצוות לשוטר, ובהנחייתו עליו לנקוט בפעילות יזומה למניעת אלימות. סמכויות הפקח המסייע הורחבו וכוללות סמכות לערוך חיפוש על גופו של אדם, כאשר קיים חשש שאדם נושא נשק שלא כדין או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשקו ואף אפשרות לשימוש בכח סביר לשם כך. בנוסף, הוא הוסמך לעכב אדם עד בואו של שוטר (במגבלות הקבועות בחוק), גם כן תוך שימוש בכח סביר, במידת הצורך (על הפער בין הצורך בתוספת סמכויות לפקחים העירונים לבין התכלית הפורמלית בגינה הוקנו סמכויות אכיפה לפקחים המסייעים ובחינת הצורך בסמכויות הנוספות לפקחים המסייעים, ראה ע. פורת, לעיל).

מעצם תפקידו והסמכויות הנוספות שניתנו לו בחוק, נדרש הפקח המסייע להתמודד עם מעשי אלימות ולכן, חשוף יותר לסיכון של פגיעה גופנית. תכלית סעיף 16 לחוק, כפי שבאה לידי ביטוי בדיוני הועדה ובדברי הכנסת, היא להבטיח שהרשות המקומית תדאג לכיסוי ביטוחי מתאים, שהולם את פוטנציאל הסיכון הנוסף הכרוך בתפקידו של הפקח המסייע והסמכויות הנוספות שניתנו בידיו.

התובע טען, כי הוטל על הרשות המקומית לבטח את הפקח המסיע בביטוח נוסף. טענה זו מקורה בשימוש שגוי במונח "ביטוח". "ביטוח" הוא שם כולל של אמצעי כלכלי המיועד לחלק את הנזק העלול להיגרם כתוצאה מארוע המוגדר בחוזה הביטוח והוא כולל סוגים שונים של כיסויים ביטוחים, בעוד שהמונח "כיסוי ביטוחי" מתאר סיכון מסויים המבוטח במסגרת חוזה הביטוח. בענייננו, סעיף 16 לא מטיל על הרשות את החובה להוציא לפקח המסייע חוזה ביטוח נפרד (נוסף), אלא לדאוג כי יבוטח בכיסוי ביטוחי מתאים, שיבטיח את פיצויו במידה ויפגע בעת מילוי תפקידו, בשים לב למהות התפקיד, הסמכויות הנתונות בידיו והסיכון בו הוא נתון במסגרת עבודתו.

מבין שלל הכיסויים הביטוחיים הקיימים, נראה שאין חולק כי הכיסוי הביטוחי הרלוונטי, שיכול להבטיח את פיצויו של פקח מסייע במידה ויפגע בעת מילוי תפקידו, בשים לב למהות התפקיד והסמכויות הנתונים בידיו, צריך לכלול כיסוי בגין מוות, נכות ואבדן כושר עבודה. מעת חקיקת החוק, היה על הרשות לדאוג לכך שקיימים לפקח המסייע כיסויים ביטוחיים מסוג זה, על חשבונה, בין אם מדובר בכיסויים המצויים בחוזה ביטוח קיים (לרבות קרן פנסיה) ובין אם מדובר בחוזה ביטוח חדש נוסף או נפרד.

השאלה היא, האם הרשות המקומית אכן פעלה בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק ודאגה לכיסויים ביטוחיים כאמור לתובע, כפקח מסייע.

18. חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות עבר בקריאה שנייה ושלישית ביום 3.8.2011 ופורסם ברשומות למתן תוקף ביום 15.8.2011 (ס"ח התשל"ז עמ' 226). במועד זה עמד בתוקפו צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה 2011 (נספח 2 לסיכומי הנתבעת). צו ההרחבה חייב את הרשות, ככל גוף מעסיק במשק, לרכוש עבור העובד, על חשבונה, ביטוח פנסיוני מקיף, החל מיום 1.1.2008 (המועד הקובע), הכולל כיסוי למקרה מוות או נכות, כמפורט בסעיף 3 לצו. צו ההרחבה לא כלל, במועד זה, לפי לשונו, כיסוי בגין אבדן כושר עבודה.

19. בשנת 2012 התקבלה החלטה המורה על צירוף הנתבעת לפיילוט השיטור העירוני. בעקבות זאת, הקימה הנתבעת יחידת שיטור עירוני. התובע צורף ליחידה כפקח מסייע, ככול הנראה בסמוך לאחר הקמתה, והונפקה לו תעודה מתאימה (נספח 10 לסיכומי התובע).

בשלב זה עמד, כאמור, בתוקפו צו ההרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה 2011, במסגרתו חויבה הרשות לרכוש עבור התובע ביטוח פנסיוני, הכולל כיסוי בגין נכות ומוות. אמנם, צו ההרחבה לא כלל במפורש, על פי תוכנו, כיסוי בגין אבדן כושר עבודה. אלא, שהלכה למעשה, כפי שיפורט בהמשך, קרן הפנסיה בה מבוטח התובע כללה גם כיסוי נגד סיכון אבדן כושר עבודה.

20. ביום 23.5.2016 נכנס לתוקף צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק 2016 (נספח 3 לסיכומי הנתבעת). צו זה הרחיב את חובת המעביד, כך שמיום 1.7.2016 (יום התחילה) היה עליו לרכוש על חשבונו, לכל עובד, כיסוי למקרה של אבדן כושר עבודה, בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד. משמע, ביום 23.5.2016 הורחבה חובת המעביד, ובכלל זה הנתבעת כרשות מקומית מעסיקה, ומאותה עת הוטל עליה לרכוש עבור עובדיה, לרבות פקחים מסייעים, כיסוי בגין אבדן כושר עבודה. אלא, כפי שהובהר לעיל, כיסוי מעין זה נכלל בקרן הפנסיה של התובע מלכתחילה, ללא קשר לצו ההרחבה. אעיר, כי הצדדים לא צרפו את נוסח תקנות קרן הפנסיה למועד המאוחר לצו ההרחבה מיום 23.5.2016, אולם הם אינם חלוקים על כך שקיים בקרן הפנסיה כיסוי כאמור, עוד משנת 2011. בדומה, ניתן ללמוד מסיכומיהם, כי אינם חלוקים על כך שתקנות הקרן מהתקופה שלאחר כניסת צו ההרחבה לתוקף, כוללות כיסוי בגין אי כושר לעבודה. גם אם הכיסוי בקרן הפנסיה נוסף רק בשנת 2016, מכח צו ההרחבה, אין לכך נפקות בעניינו, בשים לב למועד התאונה (15.2.2019). למעשה, לא קיים קשר סיבתי בין מחדל, לכאורה, של הרשות בין השנים 2011 - 2016 לבין הנזקים הנטענים, שמקורם בתאונה שארעה בשנת 2019.

21. התובע מבוטח בביטוח פנסיוני בקרן הפנסיה מבטחים החדשה. תקנות קרן הפנסיה (בתוקף מיום 9.11.2011), שהוגשו על ידי התובע, קובעות הגדרות לנכה, נכה בעל דרגת נכות חלקית ונכה בעל דרגת נכות מלאה, לצורך גמלת נכות. נוכח חשיבות הדברים, אביא את נוסח הגדרות הקרן בעניין זה, כלשונן, כדלקמן:

"נכה עמית שלפחות 25% מכושרו לעבוד נפגע מחמת מצב בריאותו, וכתוצאה מכך הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו או נסיונו, במשך תקופה של למעלה מ - 90 ימים רצופים, והכל כפי שייקבע על ידי הועדה הרפואית.

נכה בעל דרגת נכה שאינו נכה בעל דרגת נכות מלאה.

נכות חלקית

נכה בעל דרגת

נכות מלאה

נכה שלפחות 75% מכושרו לעבוד נפגע מחמת מצב בריאותו, וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו, או נסיונו, במשך תקופה של למעלה מ - 90 ימים רצופים, והכל כפי שייקבע על ידי הועדה הרפואית".

בהתאם להוראות סעיף 62(ג) בפרק י' לתקנות קרן הפנסיה, שכותרתו "פנסיית נכות", כל עמית פעיל זכאי לפנסיית נכות, אם הוכר על ידי ועדה רפואית כנכה. שילוב הסעיף הנ"ל עם הגדרות המונח "נכה" מעלה, שבמסגרת הכיסויים הניתנים בקרן הפנסיה של התובע קיימת לו זכות לקבל פנסיית נכות לתקופת אי כושר זמנית העולה על 90 ימים. כיסוי זה דומה במהותו להסדר הקבוע בסעיפים 17.2.5 - 17.2.6 בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לדוגמה, שהוגשה על ידי הצדדים (נספח 8 לכתב התביעה), לרבות שיעור הנכות המינימלי (25%), כמו גם הדרישה לבירור ובדיקה על ידי וועדה רפואית או מומחה רפואי. מדובר, אפוא, בכיסוי ביטוחי מקביל לכיסוי שניתן במסגרת פוליסת תאונות אישיות.

שני ההסדרים הביטוחיים קובעים מועד זכאות ("תקופת המתנה" - ראה סעיף 65 לתקנות הקרן וסעיף 17.2.5.2 לפוליסה לדוגמה), ותקופת הזכאות (סעיף 72 לתקנות הקרן - הפסקת תשלום פנסיית נכות בגיל זכאות וסעיף 17.2.5.3 בפוליסה לדוגמה, העוסק בהגבלת מספר השבועות בהם ישולם תשלום בגין אי כושר זמני). אעיר, כי נראה שההסדר בקרן הפנסיה עדיף במובן מסוים, שכן למרות תקופת האכשרה הארוכה יחסית, אורך התקופה בה תשולם פנסיית הנכות ארוך בהרבה מהתקופה הקצובה בפוליסה לדוגמה.

22. התובע הפנה לסעיף 66(ב) לתקנות קרן הפנסיה, הקובע כי מי שאיבד את כושר עבודתו כתוצאה מתאונת עבודה יקבל רק את ההפרש שבין ההכנסה הקובעת לנכות לבין הגמלה לה הוא זכאי לפי חוק הביטוח הלאומי. משמע, תקבולי המוסד לביטוח לאומי יקוזזו מגמלת הנכות המגיעה מקרן הפנסיה, בניגוד לכוונת המחוקק. לגישתו, המחוקק הבהיר, שזכויות הפקח המסייע במוסד לביטוח לאומי לא יפגעו. לכן, נקבע בסיפא לסעיף 16 לחוק, כי "אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח מסייע לפיצוי על פי כל דין". לטענתו, המחוקק התכוון להטיל על הרשות לבטח את הפקח המסייע בפוליסת תאונות אישיות נוספת ייחודית, "שאינה פוגעת או נפגעת מזכויות במל"ל" (סעיף 16 לסיכומיו). התובע הפנה בעניין זה לתקנות קרן הפנסיה והעתק מכתב מקרן הפנסיה, המפרט את התשלומים המגיעים לו על חשבון הפנסיה. כפי שעולה מהמכתב, מבוצע קיזוז של תגמולי המוסד לביטוח לאומי מתשלומי הפנסיה.

אין בידי לקבל את טענות התובע בעניין זה. אמנם, בהתאם לסעיף 66 לתקנות קרן הפנסיה תגמולי המוסד לביטוח לאומי המשולמים לתובע עקב נכותו, מקוזזים מתשלומי הפנסיה, בעוד שהסדר כאמור לא קיים בפוליסת הביטוח לדוגמה. עם זאת, אינני סבור כי המחוקק התכוון לאיין אפשרות קיזוז מעין זו.

הוראת סעיף 16 סיפא לחוק קובעת, כי "אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח מסייע לפיצוי על פי כל דין". לשון אחרת, זכויות הפקח המסייע לפי הוראות דין אחרות נשמרות (למשל, הזכאות לקצבאות המוסד לביטוח לאומי עקב נכות בעבודה) ואין בהסדר הקבוע בסעיף 16 לחוק כדי לפגוע בהן.

הדברים הובהרו במסגרת דיון הועדה (דיון מס' 427 משעה 16:00):

"היו"ר אמנון כהן: צודק. 17, בבקשה, נושא הביטוח. אנחנו סיכמנו שאנחנו מכניסים את זה ...

מירי פרנקל שור: של מי שנפגע בעת מילוי תפקידו.

היו"ר אמנון כהן: כן.

יואל הדר: אדוני, אני לא רוצה שהפקח ייפגע. יש לו איזה שהוא פיצוי שבדין, או בהסכם אחר, שלא יהיה מצב שהוא לא יוכל לקבל את הפיצוי הרגיל, לכן צריך לדאוג לכך...

היו"ר אמנון כהן: בלי לגרוע מזכויות והטבות אחרות.

יואל הדר: הרשות המקומית יכולה להיכנס לנעליו אם יש תביעה נגדו, לכן אני לא רוצה שהסעיף פה יקרה שלא יוכלו להיכנס לנעליו.

היו"ר אמנון כהן : אוקי, היא תנסח את זה בצורה כזאת שזה לא יפגע, אנחנו רק רוצים להיטיב, לא לפגוע באף אחד".

המחוקק נתן, אפוא, דעתו לנושא והכוונה העומדת מאחורי הסיפא לסעיף 16 היא, למנוע פגיעה בזכויות הפקח המסייע על פי הוראות דין אחרות, כתוצאה מההסדר החקיקתי המוצע. עם זאת, אין בדברים אלה כדי לאיין אפשרות של קיזוז זכויות מכח הסדרי חוק אחרים מהכיסוי הביטוחי והפיצוי שיקבל הפקח המסייע, במקרה ויפגע בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 16 לחוק. כאמור, מטרת הסעיף היתה להקנות לפקח המסייע כיסוי ביטוחי שיתאים לתפקידו וסמכויותיו, כדי שלא יינזק, אולם לא מעבר לכך. המחוקק לא התכוון לגרום לכך שהפקח המסייע יזכה בכפל תגמולים או פיצוי. ההוראה בסיפא לסעיף 16 לחוק נועדה לשמור על זכויות הפקח המסייע לפי דינים אחרים, כגון הזכות לתגמולים בגין פגיעה בתאונת עבודה. ההסדר הפנסיוני הקיים, לפיו מקוזזים תגמולי המוסד לביטוח לאומי מתשלומי פנסיית הנכות, לא פוגע או מפחית מזכויותיו התובע לפי דין אחר. אמנם, תגמולי המוסד לביטוח לאומי יקוזזו מפנסיית הנכות, כך שיהיה זכאי רק לתוספת (הפרש), אולם אין בכך משום פגיעה בזכויות אחרות המוקנות לו על פי כל דין, אלא אך צמצום של ההטבה לה הוא זכאי מכח הסדר פנסיוני מיטיב והצבתו במקום בו היה, לו לא נפגע.

אמנם, פוליסת הביטוח לדוגמה שהציג התובע עדיפה לו, שכן תגמולי המוסד לביטוח לאומי לא מקוזזים מהתגמולים המגיעים לפי הפוליסה. אלא, שתנאי חוזה הביטוח נקבעים בהסדר ובהסכמה והם משתנים מפוליסה לפוליסה. העובדה שקיימת פוליסת ביטוח שאין בה הוראה בדבר קיזוז תגמולי המוסד לביטוח לאומי אינה מעידה בהכרח על עדיפותה לכלל הפקחים המסייעים, ולא ניתן לקרוא דרישה כאמור לתוך הוראת הסיפא שבחוק.

23. סיכומה של נקודה זו, נראה שהכיסוי שניתן במסגרת קרן הפנסיה דומה, באופן מעשי, להסדר הקבוע בפוליסה לדוגמה שהציג התובע, ויש בו לענות על הדרישה שנקבעה בסעיף 16 לחוק. לכל הסדר ביטוחי יתרונות משלו (זה בתקופת התשלום וזה בהעדר קיזוז). עם זאת, יתרון יחסי לאחד הוא חיסרון לאחר, ולא ניתן לקבוע כי ככלל, לאוכלוסיית הפקחים המסייעים עדיפה דווקא הפוליסה לדוגמה שהציג התובע.

24. עוולת הפרת חובה חקוקה היא עוולת מסגרת שיסודותיה הן - קיום חובה המוטלת על המזיק מכח חיקוק, החיקוק נועד לטובת הניזוק, המזיק הפר את החובה המוטלת עליו והפרה זו היא שגרמה לנזק מן הסוג אותו התכוון המחוקק למנוע. תוכן האחריות והיקפה נקבעים, בסופו של דבר, על פי עקרונות מדיניות משפטית. עניין זה דורש מבית המשפט לאזן בין אינטרסים שונים ולגלות אחריות, זהירות ואיפוק, יחד עם צמיחה והתפתחות. לפיכך, רשימת החובות בגינן עלולה לקום אחריות בעוולת הפרת חובה חקוקה לעולם אינה סגורה (ראה ע"א 145/80 שלמה ועקנין נגד המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113).

בענייננו, סעיף 16 הוא חיקוק שנועד לטובת פקח מסייע. אלא, שהיקף החובה האמורה בו לא ברור. למעשה, למעט קביעת חובת כיסוי ביטוחי מתאים (חובה כללית), שתק המחוקק ולא באר דרישתו (בשונה, למשל, מהוראות תקנה 77 לתקנות הנמלים (בטיחות השייט), תשמ"ג - 1982, הקובעת דרישה לביטוח נגד סיכוני צד שלישי, חוק הנהיגה הספורטיבית, תשס"ו - 2005 ותקנות הנהיגה הספורטיבית (חובת ביטוח), תש"ע - 2009, שהותקנו מכוחו, תקנות הצלילה הספורטיבית (הטלת חובת ביטוח על צוללים), תש"ם - 1980 ותקנות הספורט (ביטוח), תשנ"ה - 1994, הקובעות במפורש את סוג הכיסוי הביטוחי הנדרש). במצב דברים זה, קיים קושי לחייב את הרשות בביצוע פעולה מסויימת דוגמת רכישת פוליסת תאונות אישיות דווקא, להבדיל מהרחבת כיסוי קיים, הוספת כיסוי במסגרת הביטוח הפנסיוני או הותרת המצב כמות שהוא, שעה שלפקח המסייע כיסוי ביטוחי קיים, הממומן על ידי הרשות. בנסיבות אלה, בפרט לאור העובדה שמדובר בחקיקה זמנית (ראה סעיף 23 לחוק, על שינויו), שתוקפה הוארך מדי פעם, אינני רואה מקום לפרש את החובה הגלומה בסעיף 16 בצורה רחבה. לטעמי, די בכך שהרשות הראתה שקיים לתובע, כפקח מסייע, כיסוי ביטוחי מתאים במסגרת קרן הפנסיה, כדי שתצא ידי חובתה לפי סעיף 16 לחוק.

העובדה שהחובה האמורה בסעיף 16 לחוק קוימה בהוראות תקנות קרן הפנסיה של התובע, כבר משנת 2011 ולכל היותר לפי צו ההרחבה מיום 23.5.2016, אינה מעלה או מורידה. וודאי שאין לומר שמאותה עת זכאי הפקח המסייע לכיסוי ביטוחי נוסף (מעבר לאמור בצו ההרחבה), שאחרת יאבד "יתרונו היחסי" למול עובדים אחרים. פקח מסייע הוא עובד הרשות ככול עובד אחר. לאור אופי עבודתו, הסמכויות שבידיו והסיכון הטמון בתפקידו, עלה צורך לוודא כי הוא מבוטח בכיסוי ביטוחי מתאים. תפקיד הפקח המסייע ומידת הסיכון הטמון בו לא השתנו מאז. עצם העובדה, שיתר העובדים במשק זכו בהטבה סוציאלית דומה, אין בה משום נימוק להוסיף לפקח המסייע כיסויים ביטוחיים עודפים.

25. סיכומו של דבר, במועד התאונה נשוא התביעה (15.2.2019) בטחה הרשות את התובע, על חשבונה, בביטוח פנסיוני, הכולל רכיבים של נכות, מוות ואבדן כושר עבודה, כפי שנדרש בסעיף 16 לחוק, והיא לא היתה חייבת לבטחו בביטוח תאונות אישיות נוסף, נפרד. לפיכך, דין התביעה להידחות.

26. אעיר בשולי הדברים, כי לאור העובדה שמאז חקיקת החוק התרחב הפיילוט, ראוי שהנחיות מחייבות ברורות בדבר טיב הכיסוי ייצאו בהקדם, לשם הבהירות והאחידות בפעולות הרשויות השונות.

27. למעלה מן הצורך, חרף התוצאה אליה הגעתי, אדון בקצרה בנזקיו הנטענים של התובע.

בהנחה שהוראות סעיף 16 מחייבות את הרשות לבטח את התובע, כפקח מסייע, בפוליסת ביטוח תאונות אישיות נפרדת, הכוללת כיסוי בגין נכות מתאונה ואובדן כושר, הרי שלפי פוליסת הביטוח לדוגמה שהציג התובע וההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים, מגיעים לתובע הסכומים המפורטים להלן:

א. פיצוי בגין נכות צמיתה חלקית - לפי הוראות הפוליסה לדוגמה, הסכום המקסימלי בגין נכות צמיתה הוא 172,500 ₪. התובע סובל מנכות צמיתה בשיעור של 18.78% ובמעוגל - 19%. לפיכך, לפי הוראות פוליסת הביטוח לדוגמה, הוא זכאי לפיצוי בסך של 32,775 ₪.

ב. פיצוי בגין אי כושר עבודה - התובע נפגע בתאונה שארעה ביום 15.2.2019. במסגרת ההליכים במוסד לביטוח לאומי, נקבעו לתובע נכויות זמניות בשיעורים גבוהים - נכות זמנית בשיעור של 50%, החל מיום 18.5.2019 עד ליום 31.1.2020 ונכות זמנית בשיעור של 40%, החל מיום 1.2.2020 עד ליום 30.6.2020. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 19%, החל מיום 1.7.2020.

אמנם, התובע לא הגיש חוות דעת של מומחה תעסוקתי, שתבסס את הטענה לפיה, הוא היה נתון באי כושר זמני לעסוק בעבודתו, באורח חלקי או מלא. עם זאת, לאור החומר הרפואי שהציג התובע ופרוטוקולי הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, שקבעו את נכויותיו, ולאור אופי עבודתו, אני מקבל את הטענה, לפיה, הוא היה נתון באי כושר מלא לעבודה, החל מיום התאונה ועד ליום 30.6.2020.

לפי תנאי הפוליסה לדוגמה וההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים, סכום הביטוח בגין אי כושר מסתכם לסך של 525 לכל שבוע. לפי סעיף 17.2.5.3(ב) בפוליסה לדוגמה, התקופה בגינה ישולמו תגמולי ביטוח בגין אי כושר זמני (בשים לב לגילו של התובע במועד ארוע התאונה), לא תעלה על 52 שבועות.

לפיכך, לפי הוראות פוליסת הביטוח לדוגמה, זכאי התובע לפיצוי בסך של 27,300 ₪, בגין אי כושר לעבודה.

ג. הפיצוי המגיע לתובע, לפי הפוליסה לדוגמא, לו היו טענותיו מתקבלות, מסתכם לסך של 60,075 ₪.

28. בשולי הדברים, אתייחס בקצרה לטענת הנתבעת, לפיה סעיף 16 לחוק לא חל בעניינו של התובע, מאחר והוא נפגע שלא במהלך הפעלת אילו מהסמכויות הקבועות בסעיף 13 לחוק וכי הארוע התאונתי ארע מחוץ לתחום השיפוט של הרשות.

דין טענות הנתבעת בעניין זה להידחות ומוטב היה לו היתה נמנעת מלהעלותן מלכתחילה. כפי שפורט בהרחבה לעיל, תפקיד הפקח המסייע לסייע למשטרת ישראל במניעת אלימות ולפעול בהנחייתה. הפקח המסייע מצוות לשוטר, ובהנחייתו עליו לנקוט בפעילות יזומה למניעת אלימות. חלק ניכר מתפקידו של הפקח המסייע מבוצע בנסיעה בניידת סיור משטרתית. במקרה הנדון, צוות הסיור נענה לקריאה, שמקורה בהפרת הסדר הציבורי, בתחום שיפוטה של הרשות. המרדף החל בתחום המוניציפאלי של הנתבעת והסתיים מחוצה לו. יש לראות בפעולת הפקח המסייע, שצוות לשוטר, כחלק אינטגרלי מעבודתו ובמסגרת הסמכויות שהוקנו לו בחוק, לפי מטרתו. אין לצפות שבמהלך מרדף אחר רכב החשוד בביצוע עבירה תעצור הניידת בגבול התחום המוניציפאלי (שתכופות כלל אינו ברור), הפקח המסייע ירד ממנה ולאחר מכן ימשיך השוטר לבדו במרדף. פרשנות כאמור אינה הגיונית, לא ריאלית, חוטאת לתכלית החקיקה ועלולה לרוקן מתוכן את הגדרת תפקיד הפקח המסיע, כמי שאמור לעזור לשוטר במניעת אלימות. אני דוחה טענות הנתבעת במישור זה.

29. לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

חרף התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי מקום לחייב את התובע בהוצאות המשפט.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' אדר תשפ"ג, 23 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.

אבישי רובס, שופט - סגן נשיאה