1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כב' הרשם הבכיר אריה דורני דורון) מיום 18/3/2021 בת"ק33679-05-19 ולפיו נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן ביום 15/2/2020.

2. עם הגשת בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.

כיוון שדין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב, מצאתי לנכון להידרש לבקשת רשות הערעור למרות שטרם הופקד ערבון לפי דרישת תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") ולייתר הצורך להידרש באופן נפרד לבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין.

3. המשיב (להלן גם: "זכאי") הגיש בחודש מאי 2019 תביעה קטנה בסך 33,900 ש"ח נגד המבקש (להלן גם: "פרימן").

נטען כי זכאי התעוור ועבר לגור בבית אבות. היה לו ציוד בדירה. פרימן הסכים לשמור עבורו את הציוד במקלט הבניין שבו התגורר. התברר כי פרימן לקח את כל הרכוש ועשה בו שימוש. כמו כן קיבל מזכאי 26,000 ₪ על מנת שיקנה עבורו מצרכים ולא עשה שימוש בסכום זה למעט בסכום של 8,000 ₪ לכל היותר.

התבקש החזר שווי הרכוש וכן החזר הכספים ושכ"ט.

סך הכל: 43,470 ₪ אך לצרכי תביעות קטנות, הועמד סכום התביעה על סך 33,900 ₪.

4. המבקש – פרימן הגיש נגד זכאי תביעה שכנגד בסך 32,820 ₪. פירט כי מכר לזכאי מוצרים מהמינימרקט שלו וכן רכש עבורו מוצרים נוספים בסכום של כ- 59,820 ₪.

זכאי שילם לו 27,000 ₪ ולכן נותר חייב סך 32,820 ₪.

5. התקיים דיון ביום 24/11/2019 ולאחר שהן זכאי והן פרימן העידו, הציע בית משפט לצדדים לפנות לבדיקת פוליגרף.

הצעת בית משפט נכתבה כדלקמן:

"לנוכח אופי המחלוקת, מוצע כי בית המשפט ימנה מכון פוליגרף. מכון הפוליגרף יקבל את כתבי הטענות וינסח, לפי מומחיותו וניסיונו, את השאלות שיש להציג לתובע מצד אחד ולנתבע מצד שני. מעבר למה שיצא בבדיקת הפוליגרף כסכום החוב, יפסוק בית המשפט הוצאות משפט וכן את שכר טרחת הפוליגרף לחובת הצד שהפסיד. בשלב זה יישאו בעלי הדין בעלויות הפוליגרף בחלקים שווים, לאחר שהובהר להם כי העלויות הן סביב 1,000 ש"ח + מע"מ לכל צד. ככל שמי מבעלי הדין יחזור בו מההסכמה לפוליגרף, או לא ישתף פעולה עם המומחה לפי לוח הזמנים שייקבע, לרבות בעניין תשלום למומחה, הוא ישלם לצד שכנגד הוצאות משפט בסך של 2,500 ש"ח, וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך וכתנאי להמשך ההתדיינות. תוצאות בדיקת המכון יהיו סופיות ומכריעות, ובית המשפט יהא רשאי ליתן פסק דין על יסוד בדיקת הפוליגרף מבלי לקיים דיון נוסף, אולם בית המשפט יהא רשאי לקיים דיון נוסף אם יראה לעשות כן. מובהר לצדדים כי ההכרעה על סמך בדיקה בפוליגרף נעשית אך ורק בהסכמה, וכי הם לא חייבים בשום דרך ואופן להסכים להצעה זו, ושסירובם לא ישפיע בשום דרך ואופן על המשך ההתדיינות. מובהר לצדדים שסיכויי הערעור על פסק דין שניתן על סמך בדיקת פוליגרף, הם קטנים במיוחד".

הצדדים הסכימו להצעת בית משפט כעולה מהפרוטוקול.

לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה הפוליגרף ,ניתן ביום 15/2/2020 פסק דין ולפיו נקבע כי פרימן ישלם לזכאי סך 33,900 ₪ והוצאות בסך 1,600 ₪.

6. פרימן הגיש ביוני 2020 בקשה לביטול פסק דין "שניתן בהעדר" וזאת מחובת הצדק.

בתמצית אציין כי העלה טענות ביחס למומחה הפוליגרף ולחוות דעתו.

כמו כן טען כי כב' הרשם הבכיר נהג במשוא פנים ובחוסר שוויון כלפיו.

בהחלטה מיום 21/6/2021 נקבע:

"הגם שבית המשפט מסיים מלאכתו במתן פסק דין, תיבחן הבקשה שמא נפלה טעות במסד הנתונים שהיו אמורים לעמוד לפני בית המשפט.

בית המשפט מורה למומחה לשלוח את חוות הדעת שנערכה לזכאי עובד, חוות הדעת תשלח ואף בשנית עד ליום 1.7.20 ובנוסף וככל שיש בטענות המבקש עניין הנוגע להתנהלותו של המומחה או כל טענה לגביה יכול המומחה להבהיר ולהסביר, יבוקש בזה מהמומחה להגיב לבקשה עד המועד האמור 1.7.20 בפירוט ככל הניתן.

בהתאם לתוצאת בדיקת הפוליגרף של בעל הדין השני ישקול בית המשפט כיצד לנהוג בתיק זה. בשלב זה ינתן עיכוב הליכים בהוצאה לפועל.

נוסף לאמור יגיב זכאי עובד לבקשה עד ל 1.7.20.

מזכירות בית המשפט תשלח ההחלטה לזכאי עובד וכן למומחה בצירוף הבקשה, פסק הדין, כתבי הדין והפרוטוקול כולל ההחלטה מ 9.20.20...".

מומחה הפוליגרף הגיש התייחסותו לבקשה בינואר 2021.

המבקש – פרימן הגיש ביום 10/3/2021 "בקשה לביטול בדיקות הפוליגרף שנעשו לצדדים".

נקבע דיון ליום 18/3/2021, אליו התייצבו בעלי הדין.

בהחלטה מיום 18/3/2021 נקבע כי משניתן פסק דין ולאור עקרון סופיות הדיון, אין אפשרות לבטל את פסק הדין שלא בהסכמה ועל כן נותר פסק הדין על כנו תוך חיוב בהוצאות בסך 500 ₪.

7. בקשת רשות הערעור הוגשה על ההחלטה מיום 18/3/2021 ובמסגרתה טוען המבקש כי בית משפט קמא ניהל ההליך תוך משוא פנים ובנטייה ברורה לטובתו של זכאי. הוא לא קיבל את יומו בבית משפט וטענותיו לא זכו להתייחסות לגופו של עניין.

כב' הרשם שינה החלטותיו לרעת המבקש מבלי שהובא העניין לידיעתו וכי הפרוטוקולים לא משקפים את שהתרחש בדיון.

8. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב:

א) ערכאת ערעור יוצאת מנקודת מוצא ולפיה הפרוטוקול משקף את הדיון שהתקיים בערכאה הדיונית, שכן בעל דין הסבור כי יש צורך בתיקון פרוטוקול, צריך להגיש בקשה מתאימה בהתאם להוראות הדין.

כל עוד לא הוגשה בקשה שכזו וממילא לא ניתנה החלטה בעניינה, מבחינת בית משפט של ערעור – הפרוטוקול הוא כפי שמופיע במערכת נט המשפט.

ב) אף טענות בדבר משוא פנים אין מקומן לבירור במסגרת בקשת רשות ערעור שכזו.

לכל היותר לו סבר המבקש כי קיימת עילת פסלות, אזי היה צריך להגיש בקשה מתאימה לכב' הרשם הבכיר ועל ההחלטה הזו היתה קיימת זכות ערעור בפני נשיאת בית המשפט העליון

יצוין, כי לא מצאתי לגופם של דברים הצדקה לטענות בדבר משוא פנים.

בבית משפט לתביעות קטנות בעלי הדין אינם מיוצגים. השופט או הרשם הבכיר צריכים לברר את המחלוקת באופן פעיל (תקנה 13 (א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז – 1976 (להלן: "תקנות השיפוט") וכך נעשה גם במקרה דנן.

ג) לגופו של ענין, בית משפט לתביעות קטנות לא היה רשאי לבטל את פסק הדין שניתן ביום 15/2/2020.

אין מדובר בפסק דין שניתן לבטלו לפי תקנה 12 לתקנות השיפוט. הוגש כתב הגנה. התקיים דיון במעמד הצדדים. הושגה הסכמה בדיון שבנוגע לבדיקת הפוליגרף וכי "תוצאות בדיקת המכון יהיו סופיות ומכריעות" (עמ' 6 שורה 6 לפרוטוקול מיום 24/11/2019).

על כן, לו סבר המבקש כי פסק הדין שגוי, היה צריך להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין לפי תקנה 16 (א) לתקנות השיפוט ולא בקשה לביטול פסק דין לערכאה הדיונית שנתנה את פסק הדין.

בקשת רשות ערעור שכזו לא הוגשה במועדה או בכלל.

ממילא רק בהסכמה ניתן היה לבטל את פסק הדין באותה ערכאה ומשלא נתן המשיב – זכאי בדיון שהתקיים ביום 18/3/20201 את הסכמתו לביטול פסק הדין, התוצאה האפשרית היחידה מבחינה משפטית היתה לדחות את הבקשה לביטול פסק דין.

לא נפלה טעות משפטית בהחלטה מיום 18/3/21 ואין עילה להתערבות ערכאת ערעור בהחלטה.

9. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור וכפועל יוצא מכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

ב) משלא התבקשה תשובת המשיב, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשפ"א, 07 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.