זוהי בקשת המערערת שהובאה במסגרת תורנות למתן צו עיכוב זמני על־פי סעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–1981.

בית־המשפט בחן את הבקשה ומצא כי היא נסמכת על שני נימוקים – האחד, התנהגות בלתי־הוגנת של המשיב כאשר החזיר שיקים מחמת אכ"מ חלף סיבה טכנית שיסודה בצורת החתימה ו/או היעדר חותמת, והשנית, כי החזיר שיקים מחמת אכ"מ חרף יתרת זכות בחשבון.

הערעור הוגש עם דפי חשבון חלקיים. בית־המשפט ציווה על הגשת דפי חשבון מתאימים, ומשאלה הוגשו בחן בית־המשפט את הבקשה נוכח הנתונים המופיעים בהם.

ראשית לעניין השיקים שלגביהם נטען כי במועד משיכתם הייתה חשבון המערערת ביתרת זכות. עיון בדפי החשבון מעלה כי לגבי שני השיקים האמורים (אשר צורפו כנספח 2 ונספח 5 לבקשה), ביום משיכת השיקים או ביום המחרת, הוחזרו שיקים אחרים, בסכומים גדולים אשר עליהם התבססה אותה "יתרת הזכות", באופן שהותיר את חשבון המערערת ביתרת חובה משמעותית.

אשר לטענת המערערת כי השיקים האמורים נחתמו שלא על־ידי מורשי החתימה או עם חותמת שאינה מתאימה, טענה זו לא הוכחה אפילו לכאורה. לא צורף אישור מורשי החתימה בחברה, לא הוכחו הגבלות המחייבות צירוף חותמת לחתימה על־מנת לחייב את החברה. מעבר לכך, המערערת אף לא טענה במפורש טענת זיוף או חתימה ללא הרשאה של מי מן החותמים (נקוב בשם). גם לו הייתה עולה טענה כזו, אין בכך כדי להצדיק מתן צו במעמד צד אחד בלא התייחסות מפורשת לגבי זהות מי שערך את השיקים וחתם עליהם. משכך, ועד למתן פרטים נוספים, מוחזקת המערערת כמנועה מלטעון נגד כשרותם הטכנית של שיקים שהוציאה בעצמה, כל עוד אינה טוענת שנמשכו על־ידי אחרים שלא מטעמה.

הבקשה במעמד צד אחד לפי סעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי – נדחית.

הערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי – לתגובת המשיב עד יום 11/05/21.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשפ"א, 11 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.