19 יולי 2021

1. התובעים הגישו תביעתם ביום 12.4.2021 להורות לנתבעים לשלם להם מענק בסך 1,500 ₪ (750 ₪ לכל אחד) בהתאם לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש- מענק חד פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) תש"ף- 2020.
2. ביום 1.6.2021 הודיע המל"ל כי ביום 25.9.2020 הופקד לתובעת 1 המענק בסך 750 ₪. בהתייחס לתובע 2 הודיע המל"ל כי מאחר והתובע 2 הינו בעל חשבון מוגבל, ביום 22.9.2020 הופקד המענק עבורו בבנק הדואר כאשר לצורך משיכתו היה עליו להתייצב בבנק הדואר עם תעודת זהות, כאשר הדבר הוסבר לו במכתבים ששלח לו המל"ל. מאחר והמענק לא נמשך על ידי התובע הוא הוחזר למל"ל והוסבר לתובע שעליו להמציא פרטי חשבון בנק על שמו והמענק יועבר לחשבון.
3. ביום 21.6.2021 הגישו התובעים בקשה למחוק את תביעת התובעת 1 ללא צו להוצאות. באשר לתובע 2 נטען, כי הוא לא קיבל כל הודעה מהמל"ל על הפקדת המענק בבנק הדואר וכי מבוקש להורות שהמל"ל יעביר את הכספים לבית הדין ו/או לדואר ישראל ו/או לתשלום חובותיו במל"ל.
4. בהמשך לכך בהחלטה מיום 21.6.2021, בהסכמת הצדדים, נמחקה תביעת התובעת 1 ללא צו להוצאות.

באשר לבקשת התובע 2 התבקש המל"ל למסור תגובתו.

1. ביום 29.6.2021 הגישה הנתבעת 2 בקשה להורות על מחיקת התביעה תוך חיוב התובעים בהוצאותיה וזאת מהטעמים הבאים: כפי שצוין בכתב ההגנה, מתן המענק נתון לסמכותו והחלטתו של המל"ל ולכן הנתבעת 2 נעדרת סמכות או חבות ליתן את הסעד המבוקש ואינה בעל דין נכון או דרוש בתביעה; תביעה קודמת באותו עניין שהגישו התובעים לבית המשפט לתביעות קטנות הסתיימה במחיקת התביעה בהסכמה מחמת חוסר סמכות עניינית; בתביעה הקודמת יום לפני הדיון הודיע התובע 2 לב"כ הנתבעת 2 כי התובעת 1 קיבלה את המענק ומשכך הוא מבקש לייתר את הדיון ככל וישולם לו המענק בסך 750 ₪; בוצע ניסיון הידברות מול התובע 2 על מנת לייתר את הליך ולבחון זכאותו על ידי הגשת דו"ח למס הכנסה, אך התובע 2 לא היה מוכן להקשיב; כן נעשה ניסיון של הנתבעת 2 לייתר את ההליך דנן על ידי בדיקת מסמך שהגיש התובע 2 ובפניה לתובעים לקבלת מסמכים נוספים אך התובעים בחרו בכל זאת לנקוט בהליך המשפטי; לא ברור מדוע בהליך דנן סכום התביעה עומד על 1,500 ₪ כאשר המענק לתובעת 1 כבר שולם לה; במסגרת שני ההליכים נדרשה הנתבעת 2 להגיש כתבי הגנה ולהשקיע עבודה לא מועטה; התביעה דנן כמו תביעות נוספות מרובות שהגישו התובעים, טרדנית וקנטרנית; אין להטיל את מחדלי התובעים על הקופה הציבורית ולכן מבוקש לחייבם בהוצאות משפט משמעותיות ריאליות לטובת הנתבעת 2 לנוכח ההליכים המיותרים.
2. ביום 8.7.2021 הודיע המל"ל כי לא ניתן להיעתר לבקשת התובע 2 לקזז את חובותיו כנגד כספי המענק וכי עליו לפרוע את המענק באמצעות בנק הדואר.
3. 12.7.2021 הודיעו התובעים כי ביום 12.7.2021 קיבל התובע 2 את כספי המענק באמצעות בנק הדואר ולכן התביעה מתייתרת ומבוקש למחוק אותה.

מאחר ותגובת התובעים לא כללה התייחסות לבקשת הנתבעת 2 לפסיקת הוצאות, התבקשו התובעים לפרט טיעוניהם בעניין זה כאשר בתגובתם מיום 15.7.2021 נטען כלהלן: התובעים עמדו בתנאים לקבלת המענק כאשר פניותיהם למל"ל ובהמשך למס הכנסה לקבלת המענק, לא הועילו; ההחלטה לשלול מהתובעים את המענק היא בניגוד לחוק וללא בסיס ולכן הגישו תביעה קטנה אשר נמחקה מחוסר סמכות עניינית; בהמשך על אף שהתובעים הגישו את כל המסמכים הנדרשים המשיכו הנתבעים להערים קשיים ולדרוש מסמכים אשר אינם נכללים בדרישות הסף לקבלת המענק ולכן לא היה מנוס גם מלהגיש את התביעה דנן; הנתבע 1 טען לאורך כך הדרך כי לצורך תשלום המענק נדרשת הסכמת הנתבעת 2 ולכן זו צורפה לתביעה; התנהלות הנתבעת 2 היא שגרמה לבזבוז זמנם של בית הדין ושל התובעים שכן לא הייתה כל הצדקה לשלול מהתובעים את המענק; על כן מבוקש להורות על מחיקת התביעה כאשר לעניין ההוצאות מותירים התובעים את ההחלטה לשיקול דעת בית הדין.

דיון והכרעה:

1. בהסכמת הצדדים- אני מורה על מחיקת תביעת התובע 2.
2. באשר להוצאות- לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נראה כי אכן לא היה מקום להגיש את התביעה כנגד הנתבעת 2 שכן ההחלטה האם לאשר לתובעים את המענק אינה בסמכותה. עם זאת, בשים לב להשתלשלות האירועים כפי שפורטה בתגובת התובעים מיום 15.7.2021, לכך שהתובעים אינם מיוצגים ולכך שטרם התקיים דיון בתיק, אינני סבורה כי יש מקום לחייב את התובעים בהוצאות.
3. מכל המפורט- בקשת הנתבעת 2 לפסיקת הוצאות, נדחית.
4. המזכירות תסגור את התיק.
5. זכות ערעור בהתאם לתקנות.

ניתן היום, י' אב תשפ"א, (19 יולי 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.