תא"מ 44641-05-21

לפניי שני תיקים מאוחדים, בסדר דין מהיר, שעניינם בפיצוי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

1. התיק הראשון, תא"מ 25842-04-21 (להלן: "התיק הראשון"), והתיק השני, תא"מ 44641-05-21 (להלן: "התיק השני").

2. תאונת הדרכים אירעה ביום 09.06.2020 בין כלי רכב, מ"ר 412-96-101 שהיה בעת התאונה בבעלות התובעת בתיק הראשון (להלן: "רכב אלדן"), לבין כלי רכב, מ"ר 26-585-32, שהינו רכב בבעלות הנתבע 1 בתיק הראשון והתובע בתיק השני (להלן: "רכב משרד הביטחון") לבין כלי רכב, מ"ר 67-037-54 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 2 בתיק הראשון הוא הנתבע 1 בתיק השני ומבוטח על ידי הנתבעת 3 בתיק הראשון היא הנתבעת 2 בתיק השני (להלן: "רכב שלמה") (ולהלן: "התאונה").

3. המחלוקת בין הצדדים היא לעניין עצם מעורבותו של רכב שלמה בתאונה ובנוגע לאופן קרות התאונה ובכלל זה האחריות לקרות התאונה. כמו כן, ישנה מחלוקת לעניין הנזק והיקפו בשני התיקים.

4. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה, עדת ראייה מטעם משרד הביטחון שישבה לצד הנהג בעת התאונה ועד ראייה מטעם ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ שישב לצד הנהג בעת התאונה.

5. בתום ישיבת ההוכחות, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

6. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין שתי התביעות להתקבל, באופן שהאחריות לקרות התאונה תוטל במלואה על נהג רכב שלמה.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד כדלקמן:

אני נותן אמון מלא בגרסתו של נהג רכב אלדן שהייתה קוהרנטית, מפורטת מאוד, אינטואיטיבית, עקבית, נתמכת בידי גרסתו של נהג רכב משרד הביטחון ושל העדה הנוספת שישבה ברכב משרד הביטחון בעת התאונה, התיישבה היטב עם מוקדי הנזק ברכב אלדן וברכב משרד הביטחון, וזאת על פני גרסתו המיתממת והמתחמקת של נהג רכב שלמה, אשר לא הייתה מהימנה עליי כלל וכלל.

בראש ובראשונה אציין כי נהג רכב שלמה והעד מטעמו מאשרים כי עלו על אי תנועה על מנת להשתלב לנתיב הנסיעה הממשיך ישר, נתיב נסיעתו של רכב משרד הביטחון, והם הכירו בכך שמדובר במעשה לא תקין ובניגוד לדין, אולם לטענתם לא הייתה להם ברירה.

השתכנעתי כי רכב שלמה אשר נסע בנתיב הימיני הממשיך ליציאה ימינה ונהגו נוכח להבין כי המשך נתיבו חסום או עמוס סטה באחת שמאלה לנתיב נסיעתו של רכב משרד הביטחון, כאשר הסטייה שמאלה בוצעה באופן מסוכן, תוך חציית אי תנועה, ובניגוד לתקנות התעבורה.

איני מקבל את טענת נהג רכב שלמה כי קודם לסטייתו בדק היטב את הנתיב אליו הוא ביקש לסטות וראה כי הנתיב פנוי. אני סבור כי הסטייה שמאלה של רכב שלמה נעשתה באחת מבלי לתת את דעתו לנתיב אליו הוא מבקש להשתלב, תוך שאצה לנהג רכב שלמה הדרך.

סטייה זו שנעשתה באחת וללא כל התראה מוקדמת גרמה לנהג רכב משרד הביטחון לסטות מנתיב נסיעתו על מנת לחמוק מהמפגש עם רכב שלמה ותוך כדי סטייתו פגע ברכב אלדן שנסע משמאלו, וכתוצאה של פגיעה זו רכב אלדן הוטח לעבר מעקה הבטיחות שהיה משמאל לנתיב השמאלי ביותר עליו נסע רכב אלדן.

העובדה כי רכב שלמה לא ניזוק כתוצאה מסטייתו היא רק בגלל שנהג רכב משרד הביטחון אשר הבחין בסטייה הפתאומית והאסורה של רכב שלמה ניסה לחמוק מהמפגש עם רכב שלמה. אין בהיעדר פגיעה ברכב שלמה כדי ללמד על היעדר מעורבותו בתאונה שקרתה בין רכב משרד הביטחון ורכב אלדן.

מכאן, אחריותו של נהג רכב שלמה לקרות התאונה.

בנסיבות העניין, לא מצאתי כי היה באפשרותם של שני הנהגים האחרים לנקוט בכל פעולה אחרת מכפי שנקטו כדי למנוע את התאונה. על כן, האחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהג רכב שלמה.

אשר להיקף הנזק הנטען בשני התיקים, הרי שמאחר שסכומי התביעה נתמכים בחוות דעת שמאיות ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצדדים שכנגד לא הגישו חוות דעת שמאיות נגדיות שיש בהן כדי לסתור את סכומי התביעות, הרי שאני מקבל את סכומי התביעות.

התיק הראשון

7. הנתבעים 2 ו-3, באמצעות הנתבעת 3 ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

7.1. סכום התביעה, בסך של 63,245 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

7.2. שכ"ט עו"ד בשיעור של 11.7% מהסכום המוצמד שנפסק.

7.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

התיק השני

8. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובע את הסכומים הבאים:

8.1. סכום התביעה, בסך של 7,630 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

8.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

8.3. שכר העדה כפי שנפסק בדיון.

9. הסכומים הכוללים המנויים בסעיפים 7 ו-8 לעיל ישולמו תוך 30 יום.

10. הנתבעת 3 בתיק הראשון והנתבעת 2 בתיק השני תישא בשכר העדים מטעמה כפי שנפסק בדיון.

11. הואיל והצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, בשני התיקים, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

12. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיקים שבכותרת.

ניתן היום, א' כסלו תשפ"ב, 05 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.