1. בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף.

עסקינן בהתנגדות לביצוע שטר והחלטה על מתן רשות להתגונן במעמד הדיון שהתקיים ביום 19.9.21.

בין שאר ההוראות להמשך הדיון נקבע בהחלטה מאותו יום כי המשיב יגיש תוך 30 יום כתב תשובה נתמך בתצהיר ורשימת מסמכים והעתקיהם וכן נקבע לישיבת קדם משפט ביום 7.2.22.

מאחר וההליך הוא הליך בדיון מהיר יש להתאים את הבקשה לביצוע שטר לתביעה בהליך זה באמצעות צירוף תצהיר אימות ורשימת המסמכים - בלעדיהם דין התביעה להימחק על הסף.

בענייננו היה על המשיב להגיש את כתב התשובה עד ליום 19.10.21 וזה לא הוגש.

בעקבות בקשה למחיקת התביעה שהגיש המבקש ביום 25.11.21, יותר מחודש ימים לאחר המועד שהיה על המשיב להגיש את כתב התשובה, הגיש ב"כ המשיב בקשה בהסכמה להארכת מועד להגשת כתב התשובה עד ליום 21.12.21.

החלטה המזכירה לב"כ המשיב להגיש את כתב התשובה ניתנה ביום 17.1.22 שלא הוגש עד לאותו יום, הביאה את ב"כ המשיב לעתור ביום 25.1.22 להארכת מועד נוספת ועד ליום 20.2.22. ב"כ המשיב נימק בקשתו בתאונה שאירעה לו ביום 6.1.22 וחופשת מחלה כתוצאה ממנה עד ליום 21.1.22. לכך הוסיף שירות מילואים מיום 23.1.22 ועד ליום 3.2.22.

בהחלטה שניתנה ביום 27.1.22 לאחר שנשמעה תגובת ב"כ המבקש, נדחה הדיון שהיה קבוע ליום 7.2.22 בהעדר תועלת בקיומו, ליום 24.4.22 וניתנה לפנים משורת הדין ארכה להגשת כתב התשובה עד ליום 20.2.22 כפי שהתבקש.

המשיב חויב בתשלום הוצאות לטובת הנתבע (1,000 ₪) ולטובת אוצר המדינה (750 ₪) בגין התמשכות הדיון שלא לצורך.

בפועל לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא הוגש כתב התשובה ביום 21.12.21, מועד שהיה מוסכם על הצדדים, שכן תאונת הדרכים אותה עבר ב"כ המשיב אירעה שבועיים לאחר המועד וכך אף שירות המילואים ואף לא הוגשה כל בקשה להארכת המועד טרם חלף.

כתב התשובה לא הוגש גם ביום 20.2.22 מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד נוספת.

ביום 22.3.22 עתר ב"כ המבקש לדחיית התביעה על הסף בהעדר הגשת כתב התשובה והמסמכים התומכים בו.

ב"כ המשיב הגיש מיד לאחר מכן ביום 23.3.22 בקשה נוספת להארכת מועד והפעם טען כי שהה בחופשת מחלה מיום 2.3.22 המתמשכת עד ליום 31.3.22 וכן טען כי המשיב עצמו עומד לעבור ניתוח מעקפים ויש להקפיא את המועדים עד להתייצבות מצבו הרפואי של המשיב.

יצוין כי לבקשה צורף תצהיר של המשיב המשתרע על פני שלושה עמודים תמימים ובו גם התייחסות לגרסת המבקש שהינה שקרית לטעמו.

בין השאר עתר ב"כ המשיב לבטול ההוצאות שהוטלו בהחלטה אחרונה שניתנה.

2. להלן החלטותי בבקשה לדחייה על הסף של התביעה ובבקשת ב"כ המשיב למתן ארכה נוספת:

ראשית יובהר כי מדובר בבקשה לביצוע שטר שהוא שיק על סך 15,000 ₪ אשר מועד פירעון ביום 30.12.2009.

השיק הופקד בבנק ביום 1.8.2019 וחזר בהוראת אין כיסוי מספיק וחשבון שנסגר.

הבקשה לביצוע השטר הוגשה בפברואר 2021.

בין שאר טענותיו טען המבקש לדחיית התביעה על הסף בשל התיישנות.

ב"כ המשיב לא הגיש תגובתו לבקשה זו גם לאחר שניתנה לו ארכה להגשת התגובה בת 7 ימים.

במעמד הדיון ניתנה למבקש רשות להתגונן בטענת התיישנות בלבד.

עד היום לא הוגשה גרסת המשיב בעניין התיישנות התביעה למרות אורכות חוזרות ונשנות בגין עיכובים שאינם מוצדקים שכן האירועים אשר לטענת ב"כ המשיב מנעו ממנו להגיש את כתב התשובה אירעו לאחר חלוף המועד לו התחייב בהגשת כתב התשובה ואין בהם כדי להסביר מדוע לא הוגשה בקשה להארכת מועד בטרם חלף המועד אלא רק מיד לאחר שעלתה בקשה למחיקה או דחיית על הסף של התביעה או תזכורת של בית המשפט.

ב"כ המשיב שירת במילואים במועד בו הוגשה הבקשה האחרונה להארכת מועד וזאת על ידי מי מעובדי משרדו ואין כל הסבר מדוע לא הוגשה בקשה דומה טרם חלף המועד להגשת כתב התשובה.

אין זאת כי לא היה כל נימוק למחדל בטרם חלף המועד.

ב"כ המשיב עותר לבטול ההוצאות שהוטלו בהחלטה שניתנה ביום 27.1.22 למרות שנצפתה על ידו כבר באותו יום בו ניתנה, רק כחודשיים לאחר מכן וכתגובה לבקשתו של ב"כ המבקש שנצפתה על ידו באותו יום למרות שירות במילואים.

אין כל הסבר מדוע עד היום לא הוגש כתב התשובה נתמך בתצהירו של המשיב ובו גרסת המשיב לטענת ההתיישנות, במקום לטרוח לחבר ולהחתים את המשיב על תצהיר בן שלושה עמודים ובו סיבות לאיחור בהגשת כתב התשובה ומדוע המבקש משקר בטענותיו (לא ברור פשר טענה זו שכן טענת ההגנה היחידה של המבקש היא טענת ההתיישנות) ואף מילה המניחה תשתית עובדתית ולו לכאורה, מטעם המשיב מדוע המתין 10 שנים עד שהפקיד את השיק בבנק ושנה ומחצה נוספת עד שהגיש את הבקשה לביצוע השטר.

עתה אף עותר המשיב להקפאת ההליכים עד להתייצבות מצבו הרפואי, דהיינו, ללא כל מועד ידוע.

3. המשיב מתנהל בהליך זה בניגוד להוראות חלק א' בתקנות סד"א התשע"ט-2018 המורות בין השאר על ניהול הליך בתוך זמן סביר.

דווקא כאשר הפלוגתא היחידה בהליך היא טענת התיישנות הרי התנהלותו של המשיב בעצלתיים ופעולותיו הבלתי מוצדקות של המשיב ובא כוחו להשהיה ועיכוב בירור ההליך עומדות בניגוד לדרישה לניהול הליך שיפוטי ראוי והוגן ולחובתו להימנע משיבוש, השהייה והטרדה של בעל הדין שכנגד.

הימנעות המשיב מלתן גרסתו לטענת ההתיישנות במשך כחצי שנה היא פעולה לא מידתית לאופי הדיון לעלותו ומורכבותו.

4. התביעה התיישנה ובכך אין ספק בהיעדר כל גרסה אחרת מצד המשיב.

יצוין כי לא ברור איזו הגנה יש למשיב כנגד טענת ההתיישנות גם בטענתו כי המבקש ביקש ממנו להימנע מהפקדת השיק כפי שנטען על ידי המשיב בחצי פה כאשר הוא טוען בתצהירו כי המבקש משקר כאשר הוא מכחיש גרסה זו שאף טרם באה אל העולם בפי המשיב.

אשר על כן, לא מצאתי כל עילה ליתן ארכה נוספת שכנראה גם בה לא יעמוד המשיב נוכח טענותיו בדבר מצבו הרפואי הקשה.

לפיכך, הנני דוחה את הבקשה למתן אורכה ומוחקת את התביעה על הסף בין השאר מחוסר מעש.

מאחר והתביעה ממילא התיישנה זמן רב לפני הגשתה – כל נזק לא יגרם למשיב במחיקת התביעה אשר יוכל להגישה מחדש כאשר יוכל לנהל אותה בתוך זמן סביר.

המשיב ישלם למבקש הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

ניתן היום, ט' ניסן תשפ"ב, 10 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.