לפני תביעת הפרשים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובעת כי הנתבעת לא פעלה לבדיקת רכב התובע תוך זמן סביר מאז שנשלחה אליה חוות דעת השמאי מטעמו, וזאת למרות ששילמה לו סך שהוא כשליש מערך התיקונים על פי חוות הדעת. גם לאחר שהוגשה התביעה, השתהתה הנתבעת זמן נוסף עד שהרכב – שנמכר ששה חודשים אחרי התאונה – עבר ידיים פעם נוספת (גם אז לא היה מן הנמנע לבדוק אותו אילו התבקש צו לכך).

לפיכך אני דוחה את הטענה לגרימת נזק ראייתי לנתבעת.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם את ההפרש בין מה ששולם לבין סכום הנזק, היינו 18,650 ₪.

כמו כן אגרה ושכ"ט עו"ד בסך 17.55%.

פטור מיתרת האגרה.

ניתן היום, י"ב ניסן תשפ"ב, 13 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.