1. לפניי תביעה, שעניינה פיצויים בגין נזקי רכוש, אשר נגרמו בתאונת דרכים מיום 4.11.19 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה עת חנה רכב התובע כדין בחנייה מוסדרת, כאשר רכב הנתבעת ביצע נסיעה לאחור ופגע ברכב התובע.
2. כעולה מכתב התביעה, ביום התאונה, החנה נהג רכב התובע (להלן: "התובע") את רכבו בחנייה מוסדרת, כאשר נהג רכב הנתבעת (להלן: "הנתבעת") הגיח, ביצע נסיעה לאחור ופגע ברכב התובע בצדו הימני אחורי.
3. כעולה מכתב ההגנה, ביום התאונה, רכב הנתבעת לא היה מעורב כלל בתאונה מושא התביעה. רכב הנתבעת ביצע נסיעה לאחור אך כלל לא היה מגע בין הרכבים ולא הייתה פגיעה.
4. לצדדים גרסאות שונות בנוגע לנסיבות אירוע התאונה, וכל צד טוען כי האשם רובץ לפתחו של משנהו, כאשר אין מחלוקת כי רכב התובע החנה את רכבו בחנייה ונהג רכב התובע לא נכח באירוע הנדון וכן כי רכב הנתבעת ביצע נסיעה לאחור.
5. ביום 20/6/22 הוצגו ראיות הצדדים, העיד נהג הנתבעת וכן הוצג לבית המשפט סרטון האירוע הנטען.
6. עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.
7. על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מעד הנתבעת במהלך חקירתו בבית המשפט, צפייה בסרטון שהוצג לעיוני במהלך הדיון והוגש לתיק בית המשפט, בשים לב למוקד הנזק כמו גם העובדה כי רכב התובע נבדק בסמוך לאחר האירוע, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל וכי האחריות לקרות התאונה מוטלת על כתפי נהג הנתבעת.
8. נהג רכב התובע לא ראה את התאונה והצדדים ויתרו על שמיעת עדותו בבית המשפט.
9. כעולה מעדותו של נהג רכב הנתבעת, לא שמע כלל כי היה מגע בין הרכבים ואף אילו היה שומע היה יוצא מהמשאית ובודק את הנזק. עוד העיד כי הוא נהג ותיק והוא יודע לזהות ולשמוע שפשוף במקרה ותרחיש כזה קורה לאור כך שמשאיתו חדשה.
10. בנוסף, ברגע שהחל להתקרב לרכב התובע החל לסובב את ההגה על מנת להימנע מסיטואציה זו.
11. בחקירתו הנגדית, נהג רכב הנתבעת העיד כי אמנם מדובר ברחוב חד סטרי אך היה צריך להיכנס לתוך המפעל יחד עם המשאית והדרך היחידה לעשות כן, היא על ידי נסיעה לאחור.
12. נהג רכב הנתבעת מעיד כי ביצע קשת רחבה חרף רוחבה של המשאית, 13 מטרים, על מנת שיוכל להיכנס למפעל בצורה נוחה, רחבה ולא מסוכנת. לשאלת ב"כ התובע לעניין כי נהג רכב הנתבעת נסע ובלם לפתע, הוא משיב כי ראה את רכב התובע לאורך כל הזמן דרך המראה, הוא עצר ובלם, מעט בכל פעם, כדי להימנע מסיטואציה של פגיעה ברכב התובע. לעניין השפשוף ברכב התובע מעיד נהג רכב הנתבעת כי אין אפשרות שהשפשוף הוא מצמיג משאיתו. הוא ראה פגיעות מצמיג בעבר ואין זה דומה ולו במקצת לפגיעת צמיג. עוד טוען כי המשאית בצבע לבן והשפשוף בצבע שחור משמע, לאור הצבעים השונים אין מדובר בפגיעה של רכב הנתבעת ברכב התובע.
13. בפני בית המשפט מונחת עדותו של נהג הנתבעת כמו גם סרטון האירוע.
14. צפיתי מס' רב של פעמים בסרטון ומצאתי כי התובע הצליח להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי משאית הנתבעת, עת נסעה לאחור פגעה ברכבו וגרמה לנזק כמפורט בחוות דעת השמאי.
15. נהג רכב הנתבעת נצפה בסרטון נוסע אחורנית, עוצר במוקד בו נפגע רכב התובע וממשיך לכוון את המשאית. לא מצאתי לקבל את גרסת נהג הנתבעת כי בהכרח היה שומע את הפגיעה ואופי הפגיעה (שפשוף, יישור כנף ובית גלגל אחורי חיצוני וכן יישור דלת אח' וסידור מרווחים כולל פרוקים והרכבות) מתיישבים עם גרסת התובע.
16. זאת ועוד, סבורני כי היה על נהג רכב הנתבעת לנקוט משנה זהירות בעת הסעת רכב לאחור ולהשתמש בשירותי מכוון.
17. נהג רכב הנתבעת, הפר את הוראת תקנה 45 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") הקובעת:

"[...] נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –

(1) סיכון או פגיעה;

(2) הטרדה או הפרעה."

דהיינו, על המסיע את רכבו לאחור ישנה חובת זהירות מוגברת מאחר שאין זו דרך נסיעה רגילה, להבדיל מנסיעה ישרה.

1. שוכנעתי כי רכב הנתבעת הוסע אחורנית על מנת להסתובב כדי להיכנס למפעל שהיה סמוך וככל הנראה לא שם לב כי פגע ברכב התובע אשר עמד מצדו הימני.
2. משכך, האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב הנתבעת.
3. אין מחלוקת באשר לנזק.
4. אשר על כן, לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובע נגד הנתבעת, תשלם הנתבעת לתבוע את הסכומים הבאים: סך של 10,980 ₪, נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת בית משפט כפי ששולמה וכפי שתשולם, ושכ"ט עו"ד 2,000 ₪.

הסכומים האמורים לעיל ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לידי הנתבעות, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

1. זכות ערעור כחוק.
2. המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשפ"ב, 21 יוני 2022, בהעדר הצדדים.