מבוא והרקע להגשת הבקשה

בפניי בקשת המבקשת/התובעת לתיקון כתב התביעה על דרך של הגדלת סכום התביעה, הוספת נתבעת נוספת ותיקונים נוספים.

1. כתב התביעה המקורי בתיק הוגש על ידי התובעת כנגד הנתבעת/המשיבה ביום 27.4.21 על סך 185,067 ₪ בגין נזק נטען שנגרם לסחורה במהלך שינוע אווירי. סכום התביעה הורכב מהרכיבים הבאים: נזק לסחורה - 107,595 ₪, אובדן רווחים - 45,707 ₪, עוגמת נפש והוצאות - 20,000 ₪ ושכ"ט מומחים - 11,765 ₪.

ביום 29.3.22 התקיים קדם משפט בפניי והפרוטוקול וההחלטה מדברים בעד עצמם.

ביום 4.7.22 הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה היא הבקשה שבפניי.

תמצית טענות הצדדים

2. המבקשת בבקשה קצרה ולאקונית, שלא נתמכה בתצהיר, טוענת כי בדיון קדם המשפט שהתקיים ביום 29.3.22 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית אודות הדין החל על התביעה ועל כן התעורר הצורך בתיקון כתב התביעה.

עוד טענה המבקשת כי במסגרת הדיון טענה המשיבה לפער בין משקל הסחורה המופיע במסמכים השונים ועל רקע זה פנתה המבקשת לערוך בירור אצל חברת ממן (האחראית על קבלת הסחורות) והסתבר לה לטענתה כי נפלה טעות סופר ברישום המסמכים לעניין משקל הכבודה.

בנסיבות אלה טוענת המבקשת כי היא מבקשת להוסיף את חברת ממן כנתבעת נוספת בהליך על מנת שלא ייפגעו זכויותיה.

המבקשת טענה כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר מאחר והיא נסמכת על הסכמות דיוניות ועל מסמכים.

יצוין כי כתב התביעה המתוקן הועמד על סך של 394,080 ₪ ביחס לשתי הנתבעות ביחד ולחוד.

מאחר ובנוסח כתב התביעה שתיקונו התבקש לא צוינו פרטי החברות הנתבעות באופן מלא, הרי שהוריתי על צירוף נוסח מתוקן ולאחר מכן הועברה הבקשה לתגובת הצד שכנגד.

3. המשיבה בתגובה מפורטת ומקיפה מתנגדת לבקשה ועותרת לדחותה תוך חיוב המבקשת בהוצאות, ולחילופין, ככל שביהמ"ש ימצא לנכון לקבל את הבקשה, לחיוב המבקשת בהוצאות ושכ"ט בשיעור לדוגמא.

המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות כבר מחמת אי צירוף תצהיר לתמיכת הטענות העובדתיות המועלות בה וזאת בהעדר כל הסכמה דיונית כמתואר בבקשה ובשים לב לאופי המסמכים שצורפו.

המשיבה טוענת כי התיקון המבוקש בשלב זה על ידי המבקשת הינו משום שימוש לרעה בהליכי משפט וזאת לאחר שהובררו למבקשת כשליה בניסוח התביעה וניהול ההליך כנגד המשיבה.

עוד נטען כי הראיות החדשות הן ראיות שנוצרו על ידי המבקשת בעצמה או "הוזמנו" על ידה וכי בכל מקרה אין בהן כדי לסייע בבירור ההליך או בבירור הטענות כלפי המשיבה ועל כן אין תוחלת בתיקון המבוקש.

עוד הלינה המשיבה על התנהלותה הדיונית של המבקשת וטענה כי הבקשה מנוסחת בצורה מטעה בשים לב לכך שהדין החל על התביעה היה ברור לצדדים עוד בטרם התקיים הדיון וכי הטענות שהועלו על ידי המשיבה לעניין משקל המטען שניזוק ותקרת הפיצוי הועלו כבר בכתב ההגנה מטעמה שהוגש כשנה לפני הבקשה לתיקון כתב התביעה, כך שלא הונח הסבר לשלב המאוחר בו הוגשה הבקשה והראיות שמבוקש לצרף במסגרתה.

4. לאחר הגשת תגובת המשיבה התרתי למבקשת להגיש תשובה לתגובה לעניין אי צירוף התצהיר בלבד.

המבקשת בתגובתה שבה על טענותיה לעניין היעדר הצורך לטעמה בתצהיר ועל אף האמור בהן צירפה לראשונה תצהיר של מנהלה (הנסמך לכאורה על ייעוץ משפטי) וזאת ללא קבלת אישור מבית המשפט.

תמצית ההכרעה

5. לאחר עיון בבקשה על נספחיה, בכתבי הטענות הרלבנטיים, בתשובה ובתגובה לתשובה ולפנים משורת הדין גם בתצהיר שצורף לה, בשים לב לשלב בו מצוי ההליך ויתר השיקולים המנחים את בית המשפט בבקשה מסוג זה בעידן התקנות החדשות ובכלל לרבות התנהלות בעל הדין מבקש התיקון - דין הבקשה להידחות.

להלן הנימוקים.

השיקולים המנחים את בית המשפט בעת בחינת בקשה לתיקון כתב טענות - בעידן הישן ובעידן החדש

6. על פי הפסיקה ותקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - התקנות הישנות) בית המשפט היה מצווה לנקוט גישה ליבראלית ומרחיבה בכל נוגע לעתירת בעלי דין לתיקון כתבי טענות על מנת להעמיד את המחלוקת האמיתית והמלאה להכרעה ולייעל את ההליך השיפוטי. הכרעה בסוגיית תיקון כתב טענות בעידן הישן הייתה אמורה לגלם איזון מתאים בין שלושה אינטרסים: אינטרס המבקש - להעמיד את מלוא המחלוקת להכרעה; אינטרס המשיב - שלא להרחיב את יריעת המחלוקת ככל שאין בכך צורך; והאינטרס הציבורי - המגולם ביעילות ההליכים ובחיסכון בזמן שיפוטי ובהתדיינויות מיותרות (ר' לעניין זה א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013) 349-350, להלן - גורן).

בעת בחינת אינטרס מבקש התיקון היה על בית המשפט לבחון, בין היתר, את התנהגות בעלי הדין והאם נפל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה. עוד נדרש בית המשפט לבחון תמיד האם אי הנוחות שנגרמת למשיב - ככל שמדובר באי נוחות בלבד - יכולה למצוא תיקונה בפסיקת הוצאות.

כל זאת, כאמור, היה נכון בעידן התקנות הישנות והפסיקה שניתנה על פיהן לאורך השנים.

בתחילת שנת 2021 נכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן - התקנות החדשות). תקנה 46(א) לתקנות החדשות מורה כי:

"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

התקנות החדשות אינן מאיינות את הפסיקה רבת השנים שניתנה על בסיס התקנות הישנות, וחלקן אף אימצו את רוח הפסיקה אל תוך לשון החיקוק. עם זאת, בית המשפט מצופה ליתן משקל מתאים לעקרונות היסוד של התקנות החדשות, המעמידים במרכז את הצורך בקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן ואת האחריות המוטלת על בית המשפט לפעול להגשמת תכליות אלה באופן יעיל, שוויוני וצודק (ר' חלק א': "עקרונות היסוד" לתקנות החדשות).

כב' השופט עמית התייחס להבדלים ולשינויים אלה בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 4.4.21) וקבע כי:

"לאורך השנים השתרשה בפסיקה תפישה ליברלית בנוגע לפרשנות תקנה 92, ונטייתם של בתי המשפט היתה להיעתר ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו (ראו, מבין רבים, רע"א 2345/98‏ דנגור נ' ליבנה‏, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)). עם זאת, הנטייה להיעתר לבקשות תיקון אינה אוטומטית, ומדובר בהחלטה שהיא פרי של איזונים בין שורה של שיקולים, ובכללם: האינטרס של מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה; שיהוי אפשרי מצדו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה; אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי הקצאת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך; והאפשרות כי היעתרות לבקשה תכביד על ההליך ותוביל לסרבולו והארכתו (רע"א 3162/14 גזונטהייט נ' איזנברג, [פורסם בנבו] פסקה 5 והאסמכתאות שם (12.10.2014) (להלן: עניין גזונטהייט); רע"א 7615/13 מובילי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל‏, [פורסם בנבו] פסקה 4 והאסמכתאות שם (30.1.2014) (להלן: עניין מובילי עטיה)). מובן כי שיקולים אלה משמשים יחדיו בערבוביה 'ואף לא אחד [...] אינו מוחלט ואינו קונקלוסיבי' (שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד 139 (מהדורה שניה, 2008)).

אציין כי התקנות החדשות מסמיכות אף הן את בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות בכל עת, וזאת 'לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג' (תקנה 46(א) לתקנות החדשות). השוואה בין לשון תקנה זו אל מול הנוסח של תקנה 92 לתקנות הישנות, מלמדת כי המטרה שלִשמה יתיר בית המשפט תיקון של כתב טענות, שונתה במידת מה בתקנות החדשות. כמו כן, הותוו לבית המשפט שיקולים שעליו לקחת בחשבון בבואו להורות כן, וניתן להיווכח כי אלו נלקחו מהפסיקה שפירשה את תקנה 92 לתקנות הישנות, כמובא לעיל (על רקע זה הובעה הדעה כי מתקין התקנות לא התכוון לשנות מן הדין שנהג לפי התקנות הישנות בנושא של תיקון כתבי טענות (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 270 (2021) (להלן: רוזן-צבי))".

מכך ניתן ללמוד שגם אם התקנות החדשות שאבו לתוכן בהיקף כזה או אחר את המבחנים הפסיקתיים שנהגו לפיהם קודם לכן, הרי שיישומן המעשי בעת הזאת כפוף לכל יתר התכליות הקבועות בעקרונות היסוד ולרוח המגמות שאותם עקרונות אמורים להוביל.

הערה כללית לעניין הוספת עובדות וראיות חדשות שלא נכללו בכתב התביעה המקורי:

כידוע, בקשה לתיקון כתבי טענות לא תשמש כר להוספת עילה חדשה אלא להבהרה או פירוט של עילה קיימת. גם לעניין זה קיימים חריגים כאשר, כאמור, עיקרון העל שהנחה בעבר את בית המשפט הוא הכרעה שלמה ומלאה במחלוקת, כל עוד אין בכך כדי לגרום לצד השני נזק שלא ניתן לתיקון (דוגמת הוספת טענת התיישנות לאחר שחלפה ההזדמנות הראשונה לכך וכדומה).

הדברים נתונים לשיקול דעת בית המשפט ומשתנים ממקרה למקרה על פי נסיבותיו, השלב בו מצוי ההליך, אופי התיקון המבוקש וכיו"ב. שיקולים אלה הוכפפו לעקרונות היסוד שבתקנות החדשות אשר שמים דגש גם על ניהול ההליך באופן צודק ושוויוני לא רק ביחס לבעלי הדין באותו הליך אלא לכלל ציבור המתדיינים.

עד כאן המסגרת המשפטית ועתה ליישומה על המקרה שבפניי.

מן הכלל אל הפרט

7. הערה מקדמית לעניין אופן ניסוח הבקשה במועד הגשתה:

לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי טעם בטענות המשיבה לעניין תום ליבה של המבקשת והתנהלותה הדיונית.

הבקשה כאמור הוגשה באופן לאקוני וללא תצהיר בנימוק כי היא נסמכת על הסכמות דיוניות ממועד הדיון ועל מסמכים. לא מצאתי ממש באיזו מבין שתי הטענות ואני דוחה אותן.

לעניין היבט ההסכמה הדיונית - חרף טענת המבקשת הרי שעיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי אין זכר להסכמות דיוניות כנטען על ידה. שני הצדדים היו ערים לכך שהתיק מתנהל על בסיס חוק התובלה האווירית ואמנת מונטריאול והמבקשת בעצמה ציינה דינים אלה בסעיף 18 לכתב התביעה המקורי בהתייחסותה לסוגיות הסמכות המקומית והעניינית של בית המשפט. משכך, לא נדרשה הסכמה ולא גובשה הסכמה הנוגעת לדין החל.

במסגרת הדיון נדונו סוגי הסעדים שניתן לתבוע על פי חיקוקים אלה אל מול הסעדים שהתבקשו בפועל והפרוטוקול וההחלטה מדברים בעניין זה בעד עצמם.

ממילא לא הייתה כל הסכמה דיונית בין הצדדים והמשיבה התנגדה לכל שינוי או הרחבת חזית. הגדלת סכום התביעה הינה טענה שעלתה מפי המבקשת בלבד בעוד שהמשיבה עמדה על טענתה כי שווי המטען שניזוק אינו עולה על 262 ק"ג.

עוד יוער כי הבקשה הוגשה בצורה לאקונית אבל לכאורה ניתן להבין ממנה כי טענות המשיבה המתוארות בסעיף 2 לבקשה היו משום טענות חדשות ולא כך הם פני הדברים.

מדובר בטענות שהועלו בכתב ההגנה של המשיבה ומהוות את ליבת הגנתה למן תחילת ההליך והמבקשת מופנית לכתב ההגנה (שלא הוגש לו כתב תשובה, א.ז).

כפועל יוצא מכל האמור הרי שלא רק שהבקשה נוסחה באופן לא מדויק הרי שהיא הייתה חבה תמיכה בתצהיר וניתן היה לדחותה מטעם זה בלבד.

משכך אני מוצאת כי ניסוח הבקשה לתיקון כתב התביעה מטיל צל מסוים על תום ליבה של המבקשת במישור הדיוני וזהו אחד מן ההיבטים שיש להביאם בחשבון בעת שקילת בקשה מסוג זה.

8. ולגופו של תיקון:

עיון בנוסח כתב התביעה שתיקונו מתבקש מעלה כי בתיקון המבוקש עותרת המבקשת לתקן את כתב התביעה באופן מהותי הן לעניין סכום התביעה ואופן חישובו, סוגי הסעדים שהושמטו והוספו לו ובסיסם העובדתי, והן לעניין הוספת נתבעת נוספת ועילה נוספת ביחס לאותה נתבעת מתחום דינים אחרים לכאורה מהדינים הרלבנטיים כלפי המשיבה (שהינה חברת תעופה). מדובר בשינוי מקיף ומהותי ואין מדובר בשינוי קל.

יוער כי לא רק שסכום התביעה השתנה במידה מהותית (ועומד על פי שניים מהסכום המקורי) אלא כל דרך חישוב הסכום הנטען הינה שונה והטענות העובדתיות המועלות שונות באופן מהותי מהנטען במקור. בד בבד עם האמור לעיל הרי שגם התיקון המבוקש וניסוחו אינם מסייעים או מייעלים את בירור התביעה כנגד המשיבה. זאת בשים לב לכך שגם הנתונים החדשים לכאורה אינם משנים את מצב הדברים הראייתי כלפיה או בעניינה בהינתן שהנתון הנטען בדבר המשקל הכולל של המשלוח היה ידוע, רשום ונטען במסגרת כתבי הטענות וכי גם בתיקון המבוקש אין התייחסות אחרת להיקף הסחורה שניזוקה.

כל שנטען ביחס לחברת ממן הוא כי נעשתה לכאורה טעות ברישום המשקל הכולל של המשלוח שפוצל לשתי שקילות ואולם אין שום התייחסות להיקף הסחורה שניזוקה ומכל מקום לא נתון שהינו שונה מהנתון המקורי שהוצג לעניין 262 ק"ג. אין במסמכים שצורפו עתה כדי לשנות ממסמכים קודמים שהוגשו בשים לב לכך שהמבקשת כל העת טענה כי כל המשלוח ניזוק וטענה להיקפו (ללא קשר לפיצול השקילה, שגם היא סוגיה שכבר הועלתה) מחד ומאידך הוצגו מסמכים לעניין נזק שנגרם ל – 262 ק"ג בלבד מתוכו. נתון זה לעניין הנזק לא השתנה במסגרת התיקון ועל כן לא מצאתי תוחלת בתיקון המבוקש.

בנסיבות אלה בהן התיקון המבוקש מהותי מצד אחד אך אינו יעיל לבירור המחלוקת מן הצד האחר הרי שדין הבקשה להידחות משני הטעמים כאחד ועל מנת שלא להרחיב היריעה מעבר לאמור – אסתפק בכך.

לגבי טענות המבקשת כלפי חברת ממן, שהינן למעשה בעוולת הרשלנות ככל שירדתי לסוף דעתה, הרי שמבלי לקבוע מסמרות האם המסגרת המשפטית שהותוותה היא המסגרת לבירורן ואולם המבקשת תכלכל צעדיה כפי שתמצא לנכון.

יוער כי המבקשת לא עשתה בכתב התביעה המתוקן שום אבחנה בין הנתבעות השונות ולא הוברר כיצד טענותיה במישור הכספי כלפי חברת ממן הינן בסכום זהה לטענותיה כלפי המשיבה גם בשים לב לנטען על ידה ואסתפק בכך.

כל מקרה לא מצאתי כי יש בשלב דיוני זה כדי לקשור בין שני ההיבטים וזאת מבלי להביע עמדה בשלב זה לגבי עצם ניסוחה של עילת תביעה ביחס לחברת ממן בנוסח שהתבקש תיקונו.

לאחר בחינת כתב התביעה המקורי, לעומת כתב התביעה המתוקן, והיקף התיקון המבוקש - אני מקבלת את עמדת המשיבה לפיה אין בכל האמור כדי לייעל את הדיון במישור ההתנהלות מול המשיבה באופן המצדיק דחיית הבקשה ברוח התקנות החדשות, לשונן והאינטרס הציבורי בכללותו.

כל טענות המבקשת כנגד הנתבעת שצירופה מתבקש לכאורה כלל אינן קשורות למשיבה ולמסכת המשפטית והעובדתית כנגדה ויצריכו מסכת ראייתית שונה לחלוטין מזו שנפרשה בכתב התביעה המקורי. תיקון כתב התביעה באופן המבוקש ובעת הזאת משמעו ניהול הליך שונה וחדש לחלוטין. מדובר בשינויים מהותיים היורדים לשורשם של דברים מחד מבלי להציג תוחלת של ממש מאידך. כפי שציינתי גם בת.א. (שלום חיפה) 66343-02-19 טויטו נ' צברי (22.10.21) הרי על פי הפסיקה לא יתאפשר תיקון כתב תביעה בגדרו נוספת עילה חדשה שלהוכחתה נחוצות ראיות שונות וחדשות (ראה רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' ש.שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ; רע"א 1774/19 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (8.7.19)).

גם לעניין מועד הגשת הבקשה מצאתי טעם בטענות המשיבה ואסביר בקצרה:

גרסת המשיבה הייתה מונחת בפני המבקשת כל העת ולכל הפחות ממועד הגשת כתב ההגנה בו הייתה התייחסות מפורשת לעניין הנזק, רכיביו על פי חוק, תקרתו וכיו"ב.

כמו כן לא ניתן לומר כי הדיון שהתקיים בתיק הוא שהוביל לבקשה האמורה בשים לב להיקף התיקון המבוקש והוספת הנתבעת הנוספת בצירוף הטענות המופנות כלפיה (אשר אינן רלבנטיות כלפי המשיבה).

גם המסמכים שצורפו, באופן חלקי, לרבות התצהיר שהוגש באיחור ויכול היה להביא לדחיית הבקשה על אתר - לא מסייעים למבקשת במקרה שבפניי. מדובר בנתונים ומסמכים שהיו אמורים להיות בידה זה מכבר ואין בידי לקבל ההסבר המועלה בבקשה לעניין זה. כל בירור שהיה על המבקשת לעשות היה צריך להיעשות לפני הגשת כתב התביעה ולא על חשבון המשיבה, הזמן השיפוטי והציבור בכללותו.

השינוי המבוקש עתה אינו שינוי קל או פורמלי אלא שינוי מהותי ויסודי. לא רק שסכום התביעה החדש גבוה באופן משמעותי מהסכום המקורי אלא הוא נשען על טענות עובדתיות שונות וכולל נתבעת נוספת שעצם צירופה והטענות המופנות כלפיה מובילות למסכת עובדתית וראייתית שונה לחלוטין אשר תחזיר את ההליך לראשיתו.

היעתרות לבקשה לא רק שתפגע בעניינה של המשיבה אלא בציבור כלל המתדיינים הממתינים לשמיעת עניינם ולא הונח בפניי הסבר מספק מדוע על ביהמ"ש להעדיף בעת הזו את עניינה של המבקשת על פני עניינם של מתדיינים אחרים.

עוד בחנתי האם ניתן לתקן את מחדלי המבקשת באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד ואוצר המדינה ומתן ההוראות המתאימות בעניין זה על אף הארכת הדיון הגלומה בכך.

בנסיבות העניין מצאתי כי אין מקום לעשות כן בנסיבות של תיק זה בשים לב לשלב בו הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה ואופן הגשתה שממילא אין בו כדי להביא לקידום ההליך הקיים.

כמו כן לא מצאתי כי בדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה יש לגרום עיוות דין למבקשת. המבקשת, כיוזמת ההליך, תוכל לכלכל צעדיה כפי שתמצא לנכון ביחס להליך זה מבלי שהדבר יבוא על חשבונה של המשיבה ושל מתדיינים אחרים.

9. טרם חתימה יובהר כי אין באמור בהחלטה זו, שהיא החלטה דיונית גרידא בבקשה לתיקון כתב התביעה, כדי לקבוע מסמרות לגופו של הליך. כל טענות הצדדים לגופו של עניין ייבחנו במסגרת ההליך העיקרי על פי כתבי הטענות הקיימים, ללא אפשרות להרחבה או שינוי חזית ויוכרעו על פי הדין החל על ההליך.

סוף דבר

10. הבקשה לתיקון כתב התביעה - נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט ב"כ בגין הגשת התגובה בסך כולל של 2,340 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ככל שלא תתקבל הודעה אחרת עד ליום 5.1.23 ימשיך התיק להתברר על בסיס כתב התביעה הקיים.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' כסלו תשפ"ג, 04 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.