1. לפני התנגדות לביצוע שטר. במסגרת ההתנגדות אוחדו מספר תיקים שסכומם הכולל עומד על סך של כ- 93,000 ₪.

2. הנתבעת טענה, כי הייתה בהליך של פרידה מבעלה כחצי שנה מיום הנישואין שחל ביום 19.4.2019 ועד ליום הגירושין הסופי ביום 29.11.2020. באשר להארכת מועד נטען, כי האיחור בהגשת התנגדות נבעה מהמשבר אליו נקלעה הנתבעת לרבות הליכי גירושין של נישואים שלא מומשו ומצב כלכלי קשה אליו קלעה, עקב מעשי מרמה שביצע הגרוש.

3. כן טוענת הנתבעת, כי במהלך הפרידה ועד לגירושין הסופיים מבעלה, נטל האחרון פנקסי שיקים ללא רשותה וללא ידיעתה ופיזר אותם לצדדים שלישיים. בתחילת שנת 2020 כאשר התחילו שיקים לחזור מחשבון הבנק שלה גילתה, כי השיקים נמסרו לתובעים. מיד הגישה תלונה במשטרה, אך השיקים הוגשו ללשכת ההוצאה לפועל.

4. הנתבעת טוענת, כי התובעים אינם מחזיקים כשורה בשטרות נושא ההתנגדות. כמו כן טוענת הנתבעת, כי התובעים אינם תמי לב, שכן נטלו את השטרות שלא מבעלת השטרות ומדובר בעצימת עיניים לעניין כשרות אותן השטרות.

5. מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי לא הייתה כל עסקת יסוד בין הצדדים והיא לא קיבלה כל תמורה עבור השטרות המוחזקים אצל התובעים ועל כן היא פטורה מלפרוע אותן.

6. במסגרת הדיון טענו ב"כ הנתבעת, כי הנתבעת לא מכירה את התובעים, לא פגשה אותם מעולם ולא קיבלה תמורה בעבור השיקים. לדברי ב"כ הנתבעת, אביה ואחיה נפלו קורבן לנוכל. מדובר באדם שרימה אותה ואת משפחתה.

7. במסגרת הדיון טען ב"כ תובעת 1 כי הנתבעת מעלה טענות כלפי הגרוש של הנתבעת, אודות הליכים משפטיים שמתנהלים, אך בפועל לא צירפה כל מסמך המעיד על הליכים משפטיים. כל הטענות של הנתבעת הן טענות בעלמא שאין עליהן ראייה בכתב. במקרה שהוא מייצג מדובר בשיק בסך של 4,000 ש"ח שנמסר בסופרמרקט לשם קניית מצרכי מזון.

8. ב"כ תובע 2 טען במסגרת הדיון כי הבנק עצמו שממנו חזרו השיקים לא ציין כי החתימה אינה תקינה או כי חתימת המושך לא תקינה, ולכן ההגנה של הנתבעת אינה מבוססת.

9. סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר. אשר על כן יש לבחון את ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר.

10. "הנחת המוצא היא כי הנטל בו נושא מבקש הרשות להתגונן קל הוא. הוא "איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית", והרשות תוענק לו כאשר "התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה" (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (25.11.1993)). עם זאת, על מנת "להראות הגנה אפשרית" אין די בהצגת טענות כלליות. ניתן לסכם את עמדת הפסיקה בעניין באופן הבא: מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בטענות הגנה-לכאורה ולו בדוחק, אך עליו להתכבד ולפרט בתצהיר מטעמו את העובדות שעליהן מבוססות טענותיו (וראו ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1) 390, 399 (1999); ע"א 5063/08 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (21.12.2011); רע"א 3912/12 אייקום תקשורת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 (11.11.2012)). הנטל המוטל על המבקש אינו רב, אך הוא קיים." [רע"א 8123/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 11.12.18)].

11. בנסיבות המקרה אני סבור כי דין הבקשה להתקבל. בשלב זה של ההתנגדות לא נדרשת הנתבעת להוכיח את גרסתה אלא רק להראות הגנה אפשרית. הנתבעת העלתה טענה לפיה הגרוש שלה הוא שמסר את השיקים ואפשרות זאת לא נסתרה. בכל מקרה, אני סבור שהעניין שלפני מרובה בפרטים וטענות מצד התובעים אשר טעונים הוכחה ואינם וודאיים. אי לכך אני מורה לקבל את ההתנגדות.

12. באשר להארכת מועד, תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם-1979 קובעת כי המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר הוא 30 יום מיום המצאת האזהרה. שעה שמדובר במועד הקבוע בחיקוק, על מנת להאריך את המועד, נדרשים טעמים מיוחדים, כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד-1984. אולם, סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה גם מסעיף 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ועל כן הפעלת סמכותו של רשם להארכת מועד אינה מותנית בקיומו של טעם מיוחד (ראו בהקשר זה ע"א 1229/01 בוקסנבאום נ' מלכה (פורסם בנבו, 28.5.2002). אני סבור, כי טענות הגנתה של המבקשת בצירוף נסיבות ההליך המתוארות, מהווים הצדקה להארכת המועד.

13. התיק יעבור לטיפול מותב שופט.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשפ"ב, 28 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.