1. ענייננו במבקש המועסק במשרד האנרגיה (להלן: "המשרד") כ-14 חודשים ועומד לצאת לחופשת פרישה מן המשרד ביום 10.5.21, המבקש לקצר את תקופת הצינון כך שיוכל להחל לעבוד בתפקיד מהנדס תהליך כימי בחברת "נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד " (להלן :החברה "החברה") החל ביום 10.6.21, היינו חודש לאחר יציאתו לחופשת פרישה.
2. המבקש משמש מרכז בכיר הפקה ימית במחלקת הבקרה ההנדסית ביחידת הנפט. הוא מועסק בחוזה מומחים הצמוד למתח דרגות 39-41 לדרוג המח"ר. במסגרת עבודתו במשרד הוא עסק בפועל בקבלת דו"חות הפקה של מאגרי האנרגיה, מעקב אחר תפקודיהם של שלושה מתקני הפקה של החברה, סיכום ביקורות במתקנים ואף תיאום טיסות לצורך ביקורי בעלי תפקידים במשרד באסדות הקידוח. כעולה מהחומר חלק עיקרי מעבודתו של המבקש במשרד נגע לאסדות של החברה והיו לו ממשקי עבודה שוטפים ותדירים עימה.
3. את הצעת העבודה בחברה קיבל המבקש במסגרת פניה שקיבל ביום 9.2.21 מנציגי משאבי האנוש בחברה ולמחרת היום, 10.2.21 הודיע על ההצעה למנהלו אשר הנחה אותו לחדול מטיפול בענייני החברה ובענייני חברת "שברון" אשר רכשה אותה. בהמשך, ביום 14.2.21 הנחתה הלשכה המשפטית במשרד את המבקש שלא לטפל בעניינים של שתי החברות וביום 25/2/21 הרחיבה הלשכה המשפטית במשרד את ההנחיה והורתה לו שלא לעסוק כלל בנושאים הנוגעים לזכויות בים.
4. בנוסף, המבקש מציין בבקשה את מיעוט חברות האנרגיה הפועלות בישראל ומרכזיות החברה במשק זה בהקשר של יכולותיו המצומצמות להתקדם ולהתפתח בתחום עיסוקו ובשוק עבודה מצומצם זה. באשר לנסיבותיו האישיות מציין המבקש כי עלה מאוקראינה בהיותו בן 11, רעייתו נמצאת בהריון, היותו תומך כלכלית באמו ובאחותו ובחששו כי תקופת צינון ארוכה תותיר אותו עם קשיי פרנסה.

עמדת המשיבה

1. עמדת המשיבה, לאחר בחינת מכלול השיקולים היא כי ניתן לקצר את תקופת הצינון ל-6 חודשים מיום יציאתו לחופשה ביום 10.5.21 ובלבד שיהיה בנתק מוחלט מן המשרד ומן החברה בתקופה זו.
2. מבחינת השיקולים לחומרא היא מדגישה כי בין המבקש לבין החברה התקיימו יחסי מפקח – מפוקח, ממשקי העבודה בינו לבין החברה הוגדרו "ישירים, שוטפים ותדירים" .בנוסף ,באשר לנסיבות הפרישה, צוין כי את הצעת העבודה בחברה קיבל בעודו עובד כאשר ממש ביום קבלת הצעת העבודה היה לו ממשק מקצועי עמה.
3. מבחינת השיקולים לקולא נמצאת העובדה כי משרת המבקש נמנית על הדרג הזוטר לגביו נקודת המוצא לבחינת תקופת הצינון הראויה עומדת על 3 חודשי צינון מיום הפרישה משירות המדינה, זאת בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.1711 .עוד צוין כי המבקש לא היה מעורב בטיפול חריג בענייני החברה והצורך בביקורים בחברה הוגדר ונקבע ע"י הממונה הישיר עליו.
4. באשר לתקופת הצינון הפנימי עמדת המשיבה היא כי ניתן להכיר בו החל מהיום שבו הונחה המבקש בכתב ע"י הלשכה המשפטית שלא לטפל בעניינים הקשורים בחברה ובחברת שברון שרכשה אותה , היינו ה-14.2.21.

דיון והכרעה

9. תכליתה של הוראת סעיף 4 לחוק הקובעת תקופת צינון סטטוטורית לעובד בטווח דרגות מסויים הפורש משירות המדינה הינה כפולה: ראשית, מניעת חשש שעובד הציבור ינצל בתקופת שירותו את מעמדו וכוחו לטובת קידום ענייניו האישיים אצל הגורם שאליו הוא מבקש לעבור לאחר פרישתו. שנית, מניעת חשש מניצול קשרים אישיים לאחר הפרישה לצורך קידום ענייניו במקום העבודה של הפורש (וע' 1046/05 יובל רכלבסקי נ' נציבות שירות המדינה (22.12.05)). בחינת תחולתו של הסעיף נעשית לאור סמכויותיו הפוטנציאליות של העובד הפורש ולא רק לפי תפקודו בפועל והיא כוללת את פוטנציאל ההחלטות וההמלצות שהיו לפורש גם אם לא מומשו (וע' 6031/03 ניר גלעד נ' מדינת ישראל, 17.7.03). הוועדה שהוקמה לפי סעיף 11 בודקת כל מקרה לגופו בהתאם לשיקולים שנקבעו בחוק ובפסיקה והכוללים שיקולים לקולא ולחומרה. זאת כאשר "כגודל המשרה כך גודל הציפיות וכך מידת הדקדקנות בה יש לבחון את העניין ומראיתו" (וע' 6037/03 דוד עברי נ' מדינת ישראל (21.8.03)). בעניין זה מתקיימת אבחנה בנושאי תפקידים זוטרים בשירות המדינה לבין נושאי תפקידים אחרים, כאשר בכירות העובד מהווה שיקול בעל משקל בקביעת של תקופת הצינון.

עם זאת כאשר מדובר ביחסי מפקח –מפוקח יש להחמיר גם כאשר מדובר בעובדים אשר פורמלית מצויים בדרג נמוך יחסית. ראו וע' 37018-10-20 נג'יב מנצור נ' נציבות שירות המדינה (16.11.20).

1. בהתאם להוראת סעיף 14 לחוק השיקול המרכזי למתן היתר או למניעתו הינו שמירה על טוהר המידות והלכה היא כי העניין שעליו מופקדת הוועדה אינו מצומצם רק לפגיעה של ממש בטוהר המידות אלא גם לפוטנציאל ולמראית עין של פגיעה כזאת (וע' 107/07 דן ג'ונה נ' מדינת ישראל נציבות שירות המדינה). טעם נוסף העומד ביסוד המגבלות שקובע החוק הינו הצורך לשמור על תדמיתו של השירות הציבורי, אמינותו ויושרו בעיני הציבור כדי להבטיח את אמון הציבור בו ובעובדי הציבור (עש' 128/97 ד"ר יורם טורבוביץ' נ' נציבות שירות המדינה).

מן הכלל אל הפרט

11. מהעובדות העולות מן הבקשה נלמד כי סעיף 4 לחוק הצינון חל במקרה זה וכי השיקולים אותם נדרשת הוועדה לשקול בבואה להחליט האם ליתן למבקש היתר לקבלת זכות מהחברה, היינו שמירה על טוהר המידות של השירות הציבורי ושמירה על האמון במשרתי הציבור מובילים לדחיית הבקשה כפי שהוגשה. נטעים כי היות המבקש ציר מרכזי ביחסי פיקוח המשרד על החברה, טיב הממשקים והאינטנסיביות המתוארת בבקשה ובתגובת המשיבה בעבודתו השוטפת של המבקש עם החברה עד כדי כך שביום בו קיבל את הצעת העבודה היה בקשר מקצועי עמה, מעלים את החשש כי קבלת הבקשה תהיה בבחינת מתן היתר ל"דלת מסתובבת" ,כשהסיבוב במקרה זה כעולה מן הבקשה המקורית צפוי להיות מהיר ביותר.

12.לכן, דווקא במקרה זה אין לייחס משקל רב להיות משרת המבקש משרה הנמנית על הדרג הזוטר בשירות הציבור, זאת משום שמול החברה, בטיב יחסיה עם הגורם המפקח, שימש המבקש כגורם דומיננטי ואף משפיע ביותר.

13.לאחר התלבטות ועל מנת להפיג חשש לפגיעה באינטרסים המוגנים בחוק, סברנו כי יש לקבוע במקרה דנן תקופת צינון משמעותית העולה על ששה חודשים מיום היציאה לחופשה כפי שהציעה המשיבה. זאת בהתחשב בנתוני החומרא העולים במהותם ובמשקלם במקרה זה על הנסיבות אותן יש לשקול לקולא.

14.לפיכך, אנו סבורים למבקש היתר לקבל את הזכות מהחברה לאחר עשרה חודשים מיום תחילת ה"צינון הפנימי" על ידי הלשכה המשפטית במשרד, קרי החל מיום 14.12.21.כלומר הוא יוכל להתחיל בעבודתו בחברה דהיינו ביום 14.10.21.

15.ההיתר כפוף לסעיפים 2 ו-3 לחוק וכן לכך שמתחילת חופשתו ביום 10.5.21 ועד לפרישתו הסופית מן המשרד שמועדה לא נמסר לנו ,המבקש יהיה בנתק מלא מן המשרד ומן החברה.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים

ניתנה היום ‏ט' סיון תשפ"א, ‏20 מאי 2021 בהיעדר הצדדים