19 דצמבר 2021

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג

החלטה

1. מונחת לפני בקשת המוסד לביטוח לאומי למינוי גהותן כבר בשלב המקדמי שבו מצוי ההליך, דהיינו קודם להבאת הראיות וקיום ישיבה להוכחות. הבקשה הוגשה לאחר שהתברר כי המוסד לבטיחות ולגהות לא קיים בדיקות במקום עבודתה של התובעת, במכון הגיאולוגי, וכי אין לו ידיעה לגבי החומרים אליהם נחשפה התובעת במהלך שנות עבודתה שם, בשנים 1963 - 2008 (ראו: הודעה מיום 19.10.2021).

2. התובעת מתנגדת לבקשה. לא כל שכן בשלב זה של ההליך. לדידה אין מקום למינוי גהותן בטרם בית הדין נחשף לראיות התובעת וקבע את התשתית העובדתית. כך ולעמדתה מינוי גהותן עשוי להוביל להסתעפות ההליך שלא לצורך, בפרט שהמומחה המתאים בנסיבות העניין הוא מומחה מהתחום התעסוקתי. עוד הוסיפה התובעת וטענה כי משרדי בא כוחה ניהלו לאורך השנים מאות תיקים דומים שבאף לא אחד מהם מונה גהותן.

בתשובה לתגובת התובעת עמד המוסד על בקשתו למינוי הגהותן קודם לקיום ישיבה להוכחות, בין היתר, בשים לב לשיהוי שבו הוגשה תביעת התובעת למוסד – 10 שנים לאחר שסיימה עבודתה במכון הגיאולוגי. בנוסף על כך, תמה המוסד על עמדת התובעת שכן מינוי הגהותן אמור לעלות בקנה אחד עם הנטל המוטל עליה להוכחת החשיפה לחומרים המזיקים על סוגיהם. כן מנה שורה של הליכים לפני בתי הדין שבהם מונה גהותן.

3. אשר לדעתי. תמימת דעים אני עם המוסד כי הנטל להוכיח את זהות החומרים אליהם נחשפה התובעת, ריכוזם והיקף החשיפה אליהם מוטל על שכם התובעת. אלא שבה במידה התובעת צודקת בטענתה כי טרם בשלה העת לקבוע כי לא עמדה בנטל זה, ואף יש לאפשר לה להרימו בדרך של הבאת ראיותיה. ראיות שיכולות בבוא העת ללמד כי מינוי גהותן אינו דרוש. יתר על כן ובניגוד לעמדת המוסד, תפקידו של הגהותן אינו "קביעת התשתית העובדתית", כפי שטען בבקשתו. בהתאם להלכה הפסוקה, מינוי גהותן נועד להתמודד עם חסרים בתשתית העובדתית שיכולים לנבוע מחלוף השנים; השיהוי בפניה למוסד ולבית הדין; הקשיים הכרוכים בנגישות של נפגעים לידע המקצועי המורכב, הנוגע לסוג ולהרכב החומרים שאליהם הם נחשפו במהלך תקופות שונות. הגהותן עשוי מתוקף מומחיותו לסייע בהשלמה, ולו של חלק, מהפרטים הרלבנטיים (ראו למשל: עב"ל (ארצי) 30126-03-17 ברק – המוסד לביטוח לאומי (10.7.2018) (להלן: ענין ברק)). זאת ועוד. מינוי של גהותן עולה בקנה אחד עם ההקלה בנטל הראייתי המוטל על מבוטח/ת להוכיח את התשתית העובדתית שבבסיס תביעתו והדרושה להוכחת יסודות עילת המיקרוטראומה, במקרים המתאימים (ראו: עב"ל (ארצי) 21703-04-20 אינטרבריק – המוסד לביטוח לאומי (15.7.2021)).

כאמור, בשלב זה סבורה התובעת כי לא דרושה לה 'עזרה'. וזאת יש לכבד, על אף שערה אני לאפשרות כי גם לאחר שתניח את ראיותיה יעלה הצורך במינוי גהותן. אלא שכאמור, עניין זה ישוב ויידון בשלב המתאים וככל הנדרש.

אשר להליכים האחרים אליהם הפנה המוסד אומר כי עיון בהם ילמד שברבים מהם (אם לא בכולם), מינוי הגהותן נעשה לאחר ישיבת ההוכחות, קרי, לאחר שנפרשה התשתית הראייתית שהביא התובע/ת (ראו למשל: עניין אילנה דגני; אלי דרעי; משה בכר שבתשובת המוסד מיום 6.12.2021). ובכל אופן ובהתאם לעניין ברק מינוי גהותן יעשה בהסכמת הצדדים (סעיף 21 לפסק הדין).

כללם של דברים, על יסוד כל האמור בקשת המוסד למינוי גהותן קודם להבאת ראיות התובעת וקיום ישיבה להוכחות נדחית.

4. לשם קידום הליך הריני מורה כמפור מטה.

[א] התובעת תגיש את העדויות הראשיות שלה ושל כל יתר העדים בתצהירים בתוך 30 ימים מהיום. התצהירים על נספחיהם יוגשו לבית הדין וישירות לצד שכנגד.

אם לא יוגשו התצהירים במועד שנקבע לא יינתן היתר להביא עדויות בעל פה בבית הדין ביום הדיון אלא במקרים חריגים.

[ב] המצהירים יצרפו לתצהיריהם, את כל המסמכים הרלוונטיים שהם מבקשים שיהיו בפני בית הדין, כולל מסמכים שיבקשו להגיש בחקירה נגדית.

בעל דין שלא מסר פרט בתצהירו, והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית, יראוהו כמודה בפרט שמסר לבית הדין בעל הדין שכנגד באותו עניין ולעניין זה לא די בהכחשה סתמית.

[ג] הנתבע יגיש תיק מוצגים שיכלול את כל הראיות שהוא מבקש להגיש בדיון ההוכחות לא יאוחר מ- 30 ימים קודם לישיבת ההוכחות. ככל שהנתבע מבקש להעיד עובד ציבור יצרף את תעודת עובד הציבור לתיק המוצגים. לא תותר הגשת ראיה שלא תיכלל בתיק המוצגים אלא מנימוקים שירשמו.

[ד] בקשות לזימון עדים מטעם התובעת תוגשנה יחד עם התצהירים.

בקשות לזימון עדים מטעם הנתבע יש להגיש עד 45 ימים קודם לישיבת ההוכחות.

[ה] למועד שנקבע להוכחות ידאגו בעלי הדין כי העדים מטעמם יתייצבו לחקירה נגדית על תצהיריהם. הצדדים יוודאו טלפונית לפחות 14 ימים לפני הדיון עם עדיהם כי הם יודעים על מועד הדיון, ומתכוונים להתייצב לעדות כנדרש.

[ו] סירב עד לאמת את דבריו בתצהיר או שלא עלה בידי צד לבוא עמו בדברים, יגיש אותו צד, לבית הדין, לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהיריו, בקשה מנומקת להשמעת עדותו של אותו עד שלא על דרך התצהיר. בבקשה יפורטו ניסיונות בעל הדין או בא-כוחו לקבל תצהיר מהעד, הסיבות שבגללן מבקש בעל הדין להעיד את העד שלא בדרך תצהיר, ותמצית מפורטת של עובדות שהעד יתבקש להעיד עליהן. לא יוגשו הפרטים הנדרשים על פי פיסקה זו, לא יתיר ביה"ד השמעת עדות בעל פה. באם יתיר בית הדין השמעת העדות שלא על דרך תצהיר ידאג הצד להזמין את העד לעדות בעל פה ביום שיקבע לדיון.

[ז] צד המבקש להקרין סרטון בדיון יביא עמו מחשב נייד שניתן להציג באמצעותו את הסרטון.

[ח] צד הנזקק למתורגמן יגיש בקשה מתאימה לבית הדין לא יאוחר מ- 30 ימים קודם למועד הדיון. אם לא תוגש בקשה כאמור ייתכן שלא יוזמן מתורגמן, ולא תהיה זו סיבה לדחיית מועד הדיון.

5. מועד לישיבת הוכחות ישלח בנפרד.

6. מעקב מזכירות אחר הגשת תצהירי התובעת ותיק המוצגים מטעם הנתבע במועד.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ב, (19 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.