1. עניינה של העתירה במכרז 42-2020/פ אשר פורסם על ידי המשיבה 1, מקורות חברת מים בע"מ (להלן: "מקורות"), להקמת מתחם הכולל שתי בריכות מבטון דרוך בנפח של 75,000 מ"ק כל אחת, בסמוך למתקן התפלה שורק (להלן: "המכרז"). העותרת מבקשת לבטל את זכיית המשיבה 2 (להלן: "אלקטרה") במכרז, מהטעם כי אינה עומדת בתנאי הסף, ולקבוע כי הצעתה היא ההצעה הזוכה, ולחילופין להורות על ביטול המכרז בשל פגמים שנפלו בו.
2. עסקינן במכרז חד שלבי ללא הפרדה בין הצעת המחיר ליתר חלקי ההצעה. המועד האחרון להגשת ההצעות הוארך עד ליום 19.1.21 בשעה 12:00. ביום 20.1.2021 נפתחה תיבת המכרזים ונמצא כי למכרז הוגשו שלוש הצעות: הצעת העותרת אשר עמדה על סך של 121,389,607 ₪ והיא דורגה במקום השלישי; הצעת אלקטרה היא ההצעה הזולה ביותר, עמדה על סך של 103,472,437 ₪ והצעת שיכון ובינוי אשר נפסלה. וועדת מכרזים מצאה כי הן הצעת העותרת והן הצעות אלקטרה עומדות בתנאי הסף, ולפיכך ביום 18.2.21 החליטה על זכיית אלקטרה כהצעה הזוכה.
3. תנאי הסף שבסעיף 5.4 לתנאי המכרז (להלן: "תנאי הסף") קובע כי על המציע להיות "בעל ניסיון בביצוע של לפחות פרויקט אחד, הכולל ביצוע של לפחות מתקן אוצר נוזלים אחד בנפח מינימאלי של 20,000 מ"ר מבטון דרוך, שהסתיים במהלך 15 השנים האחרונות שסיומן במועד האחרון להגשת ההצעות למכרז זה".
4. לצורך עמידה בתנאי הסף הציגה אלקטרה את ניסיונה בבניית בריכות לטיהור שפכים בפרויקט השפד"ן בהזמנת איגודן (מי אזור אגודת מים חקלאית שיתופית), אשר כלל את מתקן C10 ובתוכו שתי ברכות מאורכות מקבילות מזרחית ומערבית, בנפח 45,000 קו"ב כל אחת. לענייננו רלוונטי הסטריפ המערבי. לאחר פתיחת ההצעות פנתה מקורות לאלקטרה בשאלות הבהרה בקשר לעמידתה בתנאי הסף ולאחר שאלו התקבלו הוחלט כאמור ביום 18.2.21 על זכייתה נוכח היות הצעתה הזולה ביותר.
5. במכתב נושא תאריך 7.3.21 הודיעה מקורות לעותרת כי אלקטרה היא הזוכה במכרז (נספח 1 לעתירה). ביום 31.1.21 פנתה העותרת לוועדת מכרזים והשיגה על זכיית אלקטרה במכרז בטענה כי הצעתה אינה עומדת בתנאי הסף, כפועל יוצא התקיים ביום 22.4.2021 דיון נוסף בוועדת המכרזים, אשר מצאה לנכון לאשרר את החלטתה לאחר שקבעה כי הצעת אלקטרה עומדת בתנאי הסף. ומכאן העתירה.
6. בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים בגדרו נקבע כי בשלב זה אין לקדם את ביצוע המכרז עד להחלטה אחרת (החלטה מיום 23.5.2021).
7. במהלך הדיון הראשון בעתירה ובבקשה לצו ביניים, שהתקיים ביום 5.7.2021, נמצא הצורך להתייחסות וועדת מכרזים לחוות הדעת של המהנדס יורם שחף אשר צורפה לעתירה מבלי שזו עמדה לנגד עייני וועדת מכרזים (נספח 17 לעתירה). בהתאם להחלטה, הוכנה התייחסות של מר אלכס בלדר, מנהל מחלק הנדסה אזורית במקורות, הגורם המקצועי מטעם הוועדה, על בסיסה קיימה וועדת מכרזים דיון נוסף והחליטה כי הכרזת אלקטרה כזוכה תישאר על כנה. לפיכך ביום 19.7.21 התקיים דיון נוסף בעתירה.

טענות הצדדים

1. העותרת טוענת כי אלקטרה אינה עומדת בתנאי הסף הנ"ל משום שפרויקט השפד"ן שהוצג על ידה טרם הסתיים, וגם מתקן C10 לא הסתיים עד מועד הגשת ההצעות (19.1.21). נטען כי הפרקטיקה המקובלת למונח הסתיים הוא תעודה בדבר מסירת הפרויקט למזמין.
2. עוד נטען, כי פרויקט השפד"ן אינו כולל מתקן אוצר נוזלים בנפח מינימאלי של 20,000 מ"ק כנדרש בתנאי הסף של המכרז, אלא מדובר בבריכה שמורכבת ממספר אגנים או תאים קטנים הממוקמים זה לצד זה שהנפח המירבי של כל אחד מהם הוא 7,000 מ"ק בלבד, וגם מכלול זה טרם הסתיים עד למועד הגשת ההצעות.
3. לטענת העותרת, וועדת המכרזים פעלה באופן מוטה ובלתי סביר עת פתחה את הצעות המחיר של המציעות לפני שבחנה את עמידתן בתנאי הסף, ולאחר שגילתה מהי ההצעה הזולה ביותר, שינתה באופן מהותי את תנאי הסף, זאת במטרה להכשירה תוך פגיעה קשה בעיקרון השוויון.
4. מקורות טוענת, כי הפרשנות שנותנת העותרת למונח "הסתיים" שבתנאי הסף, כמתייחס לסיום כל פרויקט השפד"ן אינה עולה בקנה אחד עם תכלית המכרז, והרי גם העותרת צירפה למסמכי המכרז פרטי פרויקט "בסיס פלוגות" שטרם הסתיים להוכחת תנאי הסף שבסעיף 5.5. נטען כי תנאי המכרז דורשים את סיום העבודות להקמת מתקן אוצר הנוזלים ולא לסיום הפרויקט כולו, אשר כולל גם בריכות נוספות ומתקני בטון בהיקפים עצומים. לטענת מקורות, ככל ולעותרת השגות על מתכונת חד שלבית של המכרז, היה עליה להעלות טענה זו מבעוד מועד ולא בדיעבד לאחר שלא זכתה בו, וכי השיקולים של ועדת המכרזים והצוות המקצועי בבחינת עמידת הצעת אלקטרה בתנאי הסף היו ענייניים ומקצועיים ואין כל עילה משפטית להתערב בהם.
5. אלקטרה טוענת כי עמדה בתנאי הסף ואת המונח הסתיים יש לפרש בהתאם לתכלית המכרז. לפיכך תנאי הסף אשר בסעיף 5.4 בענייננו מתכוון לסיום ביצוע של מתקן אוצר נוזלים. ולעניין זה נטען כי מבחני אטימות לבריכות בוצעו טרם הגשת ההצעות. מבחן זה מבוצע בשלב האחרון, בטרם הפעלה מסחרית ומלמד על סיום הפרויקט. עוד נטען על ידי אלקטרה כי יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי בהגשתה.

הכרעה

1. העותרת כאמור טוענת כי אלקטרה אינה עומדת בתנאי הסף. זו לשונו של תנאי הסף שבסעיף 5.4 לתנאי המכרז:

"המציע הינו בעל ניסיון בביצוע של לפחות פרויקט אחד, הכולל ביצוע של לפחות מתקן אוצר נוזלים אחד בנפח מינימאלי של 20,000 מ"ק מבטון דרוך, שהסתיים במהלך 15 השנים האחרונות שסיומן במועד האחרון להגשת ההצעות למכרז זה.

מובהר כי ניתן לעמוד בניסיון באמצעות הצגת פרויקט כאמור לעיל בו המציע היה קבלן ראשי או פרויקט כאמור לעיל בו המציע היה קבלן משנה (ובלבד שכקבלן משנה ביצע את הקמת המתקן במלואו).

עוד מובהר כי ניתן לעמוד בתנאי סף זה גם באמצעות הצגת מתקן אוצר נוזלים כאמור לעיל, בו הדריכה בוצעה באמצעות קבלן משנה מטעם המציע.

להוכחת העמידה בתנאי סף זה המציע יצרף להצעתו לפחות פרטי פרויקט אחד כאמור לעיל אותו ביצע המציע כקבלן ראשי או כקבלן משנה ושהסתיים בהתאם לאמור לעיל (מועד סיום הפרויקט הכולל את סיום הקמת מתקן אוצר הנוזלים, סוג המתקן נפח איגום) ואת פרטי הלקוח עבורו בוצע הפרויקט. כמו כן יפרט את פרטי איש הקשר מטעם הלקוח"

1. נקודת המוצא לפרשנות תנאי מתנאי המכרז היא לשונו. מבין האפשרויות הלשוניות תיבחר זו המגשימה באופן מיטבי את תכליתו האובייקטיבית של המכרז ותנאיו, ואשר עולה בקנה אחד עם מטרותיו הכלליות של ההליך המכרזי (ראו ע"א 5067/19 נחלת מושבי הגליל אגודה שיתופית נ' קשר ימי בע"מ, פסקה 30 [פורסם במאגרים, 13.2.2020]; עמ"ם 5511/13 א.נ.א חשמל בע"מ נ' חברת נמל אשדוד, פסקה 19 והאסמכתאות ששם [פורסם במאגרים, 16.6.2014]).

15. העותרת טוענת כי פרויקט השפד"ן אשר הציגה אלקטרה להוכחת ניסיונה צפוי להסתיים רק בעוד כשנתיים, ועל כן אלקטרה לא הציגה פרויקט אחד לפחות כנדרש בתנאי הסף. אין חולק כי פרויקט השפד"ן הוא מגה פרויקט אשר כולל לא רק מתקן אוצר נוזלים (בריכה) כנדרש במכרז אלא רכיבים רבים נוספים שאין להם כל קשר לבניית בריכות מבטון דרוך. אלקטרה הציגה להוכחת ניסיונה בנית מתקן אוצר נוזלים במתקן איוורC10 , אשר מהווה חלק מהפרויקט השפד"ן כולו. מקובלת עלי על כן פרשנות המשיבים, על פיה מבחינת תכלית המכרז הכוונה היא לסיום פרויקט אחד של הקמת מתקן אוצר נוזלים גם אם הוא אחד מני מתקנים רבים אחרים בפרויקט גדול. הן מנכ"ל איגודן (מזמין העבודה), והן מהנדס מטעם אלקטרה, ציינו כי הבריכות הן חלק ממגה פרויקט להרחבת פרויקט השפד"ן אשר כולל רכיבים רבים לרבות רכיבים אלקטרו מכניים, מעבר לעבודת הקמת הבריכות לאצירת נוזלים, ולאלו אין דבר עם ניסיון בהקמת בריכות (פרוט מרכיבי הפרויקט במכתבו של מהנדס משה לירן, אינטק נהנדסים בע"מ מיום 16.2.21 (נספח 12 לעתירה). לצורך המכרז נדרש ניסיון בעבודת בטון של מתקן אוצר נוזלים בנפח מינימלי של 20,000 מ"ק ואין לרכיבים אחרים אשר נדרשים למתקן טיהור שפכים כמו השפד"ן רלוונטיות לענייננו.

16. שתי מחלוקות נוספות בעניין העמידה בתנאי הסף. האחת נסבה בשאלה אם הפרויקט שהוצג על ידי אלקטרה הסתיים עד מועד הגשת ההצעות. מסמכי המכרז אינם מגדירים את המונח "הסתיים". בהעדר הגדרה קונקרטית למונח "הסתיים", על וועדת מכרזים להחליט אם הפרויקט הסתיים בהתבסס על הנתונים שהובאו לפניה ועל פי שיקול דעתה המקצועי. השנייה, נסבה בשאלה אם הפרויקט שהוצג על ידי אלקטרה עומד בתנאי של נפח הבריכה המינימלי כנדרש בתנאי הסף.

17. מבנה הבריכה שהוצג על אלקטרה להוכחת ניסיונה מתואר בדו"ח מיום 22.4.21 (נספח 15 לתשובת מקורות) שהוכן על ידי מר אלכס בלדר מנהל מחלק הנדסה אזורית במקורות:

"במסמכי התכנית לפרויקט שהתקבלו ע"י חברת מקורות וכן מתמונות שצורפו מהשטח, רואים כי מדובר בשני מכלולי בריכה (מערבי ומזרחי) הכוללים כל אחד חלוקה פנימית ע"י מחיצות ל 7 תאים, 6 תאים בנפח של 7000 מ"ק ותא אחד בנפח של 3000 מ"ק – מצ"ב סקיצה להמחשה.

מכלול הבריכה שנבדק (המערבי) הינו בנפח כולל של 45,000 מ"ק והוא כולל רצפה, יסודות משותפים וקירות בטון דרוך חיצוניים המשותפים לכלל הבריכה.

לפיכך מבחינה הנדסית קונסטרוקטיבית ניתן להתייחס לנפח האיגום הכולל כבריכה אחת שנפחה עולה על הנפח המינימלי שנדרש במכרז".

במילים אחרות, כל בריכה שהוצגה על ידי אלקטרה בנפח של 45,000 מ"ק בנויה בצורת רצועה (סטריפ), מחולקת לשבעה תאים באמצעות מחיצות. לטענת העותרת, הניסיון המוצג על ידי אלקטרה אינו עומד בתנאי סף של בריכה בנפח של 20,000 מ"ק לפחות, אלא הוצג ניסיון של בנית בריכה בנפח של 7,000 מ"ק בלבד, שהוא נפח איגום של תא בודד אחד מתוך המכלול הסטריפ כולו העומד על נפח של 45,000 מ"ק.

בעניין החלוקה לתאים פנימיים הובהר על ידי אלקטרה בתשובתה לפניה המוקדמת של העותרת, כי "אין בחלוקת כל אגן איוורור למספר תאים נפרדים שביניהם יש מעבר ותנועה של שפכים במסגרת תהליך הטיפול והטיהור שפכים בשפד"ן, כדי לגרוע מהעובדה הברורה כי כל אגן אוורור, בנפח של 45,000 מ"ק, נבנה כבריכה אחת גדולה, הן מבחינת יציקת רצפת האגן והן מבחינת יציקת קירות האגן בכללותו" (נספח 11 לתשובת מקורות). במהלך הדיון לפני, הובהר עוד על ידי המשיבות, כי מדובר במחיצות הפנימיות שמאפשרות מעבר נוזלים מתא לתא אשר נבנו למטרה ייעודית של השפד"ן, היינו בריכה למטרת טיהור שפכים, ואין למחיצות אלו משמעות מבחינת יעוד הבריכה נשוא המכרז, שאין לה צורך במחיצות. על כן ההיפך, הניסיון שהוצג על ידי אלקטרה, הוא למתקן אוצר נוזלים מורכב יותר מהנדרש.

18. לצורך הוכחת העמידה בתנאי הסף צירפה אלקטרה מכתב מיום 5.1.21 מאת מנכ"ל איגודן מזמין פרויקט השפד"ן (נספח 18 לתשובת מקורות):

"הריני לאשר בזאת כי חברת אלקטרה תשתיות ביצעה עבור מי אזור דן אגודת מים חקלאית שיתופית את הקמתו של מתקן אגני איוורור C10 בנפח של 45,000 מ"ק במסגרת פרויקט הרחבת השפד"ן שלב ג. מתקן C10 הינו מתקן מבטון יצוק במקום המשולב בדריכת אחר. המתקן בטח של 20,000 מ"ר ומתנשא לגובה 8 מ', כולל בין היתר תחנת שאיבה שבוצעה מתחת למפלס מי תהום, תעלת גלישה בראש הבריכה, תקרת גלרית צנרת במרכז הבריכות וכן חדרי מכונות.

תקופת הפרויקט 06.19-01.21.

העבודות בוצעו לשביעות רצוננו."

19. מקורות לא הסתפקה באישור דלעיל. בדיקה ראשונה של השוואת ההצעות ועמידה בתנאי הסף בוצעה על ידי מהנדסת המכרז ביום 8.2.11. בישיבתה הראשונה של וועדת מכרזים, ביום 11.2.2021 נידונו הצעות השונות (נספח 4 לתשובת מקורות). בדיון הובהר כי אלקטרה הציגה ניסיון בבניית מתקן אוצר נוזלים, והוצגו שני אגני שיקוע "שעברו בינואר 2021 מבחני אטימות ושולמו עבורם חשבונות חלקיים מאחר והם מהווים חלק מפרויקט גדול של 20 אגני שיקוע". כן הובהר כי לא נדרשת תעודת מסירה כיוון ש"תעודת מסירה קיימת במקורות אך לא קיימת בכלל הארגונים האחרים והגדרת אסמכתא של תעודת מסירה תגרום לפסילה שלא לצורך". יו"ר ועדת המכרזים ביקש ממהנדסת המכרז ומנהל המחלקה ההנדסית אזרחית לבצע בדיקה מול איגודן כדי לוודא שאגן השיקוע עומד בתנאי סף וביצועו הושלם טרם מועד הגשת ההצעות במכרז – 19.1.2021. כמו כן ביקשה הוועדה, לקבל חוות מקצועית כתובה מטעם מנהל מחלקת הנדסה אזרחית על היות הניסיון שהוצג על ידי אלקטרה עומד בתנאי הסף.

20. הפניה זו לאיגודן לא נענתה ולפיכך פנתה מקורות לאלקטרה בבקשה לקבלת הבהרות (מכתב מיום 15.2.21, נספח 13 לעתירה), לרבות מסמכים אשר יעידו על ניסיונה של אלקטרה, ועל סיום בנייתו של אגן מים אחד לפחות בנפח של 45 אלף מ"ק בטרם הגשת ההצעה במכרז. אלקטרה נתבקשה להציג מסמכים כדוגמת תיעוד מבחני אטימות שהסתיימו בהצלחה, כולל תאריכי ביצוע המבחנים; תיעוד חשבון חלקי או סופי עבור אגני השיקוע כולל תאריך אישור החשבון או ביצוע התשלום; תיעוד בדיקה ואישור המבנים בידי גורמי הפיקוח; תכניות כלליות של המבנה, לרבות מספר חתכים, המראים גם את הדריכה וכיוב'.

21. בתשובתה מיום 17.2.21 הבהירה אלקטרה, כי הברכה במתקן 10C כוללת שני סטריפים מקבילים של בריכות בטון מזויין ודרוך המתוכננת לנפח איגום כולל של 90,000 מ"ק (45,000 מ"ק בכל אחד) הושלמה בינואר 2021. אלקטרה ציינה כי בניית הפרויקט החלה באפריל 2019 והוא כולל בנוסף לעבודות הנדסה אזרחית גם עבודות אספקה, התקנה והרצה של מערכות האלקטרו מכניות במתקן. השלמת הברכות מיוחסת אך לבניית בריכות במתקן C10. למכתב ההבהרה צורפו בדיקת מבחני אטימות לכל סטריפ (למעט תאים 4 בסטריפ המזרחי ותא 8 בסטריפ המערבי), חשבון חלקי מאושר ביחס לעבודות הנדסה אזרחית במבנה C10, אישור מטעם מנהל הפרויקט בדבר השלמת מבנהC10 , תכניות כלליות מבנה C10, תמונות שצולמו מרחפן.

22. לאחר קבלת ההבהרה, התקיים ביום 18.2.2021 דיון נוסף בוועדת המכרזים (נספח 6 לתשובת מקורות). פרוטוקול הדיון מציין כי צורפו מבחני אטימות לכל סטריפ בנפרד, כשמבחן האטימות האחרון נערך ביום 19.1.2021 היינו ביום האחרון להגשת ההצעות. בחלק מהבדיקות נמצאו נזילות אך כולן נבדקו ואושרו על ידי בודק בקרת איכות לאחר טיפול בנזילות. עוד צוין בפרוטוקול הוועדה כי מבחן האטימות האחרון בסטריפ המערבי התקיים בחודש דצמבר 2020 ואושר על ידי בודק בקרת האיכות לאחר טיפול בנזילות ביום 17.1.2021. ואילו מבחן האטימות האחרון בסטריפ המזרחי התקיים ב 3.1.2021 ואושר על ידי בודק בקרת איכות לאחר טיפול בנזילות ביום 19.1.2021, כך שבכל מקרה קיימת עמידה בתנאי הסף באגן המערבי. עוד צוין כי הוצגו תכניות וחתכים של המבנה ו"ניתן לראות דריכה גם ביסודות וגם בקירות. לכן עומד בדרישות תנאי הסף". צורף גם חשבון חלקי מיום 4.1.2021 ובו מוצגים אחוזי ביצוע של הסעיפים השונים. נכתב כי סעיף הדריכה מעיד על "שלב מתקדם וסופי בביצוע, עומד על 93%".לאור זאת ולאור חוות הדעת של הגורם המקצועי, מר אלכס בלדר מנהל מחלק הנדסה אזורית במקורות, מצאה הוועדה לקבל את הניסיון שהציגה אלקטרה לעמידה בתנאי הסף של מתקן אוצר נוזלים.

23. כאמור מבחני אטימות לתאים 4 ו 8 לא עמדו לנגד עיניי ועדת מכרזים בישיבתה מיום 18.2.21, אלו צורפו והוגשו רק ביום 13.4.21 (נספח 12 לתשובת מקורות)

מעיון באישורי כל מבחני אטימות אשר צורפו לכתבי הטענות, עולה כי 12 תאים מתוך 14 אשר בשני הסטריפים המזרחי והמערבי יחדיו, עברו מבחני אטימות ואושרו עוד טרם מועד הגשת ההצעות. מבחן תא 8 אשר בבריכה המערבית, בוצע לפני הגשת ההצעות אך אושר לאחר הגשת ההצעות. בתא 8 נמצאה ביום 4.1.21 נזילה בקיר פנימי לכיוון תא 9 ובו ביום מולא מים לצורך בדיקה למשך 7 ימים, אך קיבל אישור רק ביום 28.1.21 (נספח 13 לעתירה ונספח 12 לתשובת מקורות).

24. לאחר הפניה המוקדמת של העותרת למקורות בהקשר לדרישת תנאי המכרז לסיום הפרויקט עד מועד הגשת ההצעות, הבהיר בלדר בדו"ח מיום 22.4.2021 (נספח 15 לתשובת מקורות), כי לדידו התקיימו שני תנאים משמעותיים המעידים על סיום התקנת הבריכה: הראשון הוא סיום הקמת מכלול הבריכה הכולל קירות בטון דרוך, והשני הוא ביצוע מבחן אטימות לבריכה שניתן לבצעו רק לאחר הקמתה.

לעניין מבחני אטימות הבהיר בלדר:

"מבחן האטימות הינו שלב הכרחי של עבוות בגוף הכריכה והוא יכול להתבצע רק לאחר הקמתה. בטבלה המצורפת מטה, המתייחסת למכלול הבריכה המערבי, ניתן לראות שמבחני האטימות לכל האגנים בבריכה מס' 8-14 בוצעו לפני מועד סגירת המכרז.

יחד עם זאת, למרות שלא נדרש בתנאי הסף כי הפרויקט הסתיים בהצלחה, נבדקו גם תוצאות מבחני האטימות.

אופן מבחן האטימות בפרויקט זה שונה ממבחנים שמבוצעים עבור בריכות מים במקורות עקב שוני ביעוד הבריכה, במקום מילוי בריכה כולה במים בוצע מבחן של כל תא בנפרד. בגלל שמילוי כל תא בנפרד אינו משפיע על עומס המים על הקירות החיצוניים ניתן לקבל את המבחן שבוצע בכל תא בנפרד כמבחן אטימות של הבריכה כולה".

באגן 8 המבחן החל בתאריך 21.12.20 ובתאריך 4.1.21 התגלתה נזילה בקיר פנימי בלבד, כלומר הקירות החיצוניים של הבריכה באגן הזה היו תקינים במועד זה.

באגן 12 המבחן החל בתאריך 8.12.20, ב -23.12.20 גילו נזילה (לא נרשם המיקום) וב-17.1.21 יש אישור להשלמת התיקונים וללא נזילות"

הגורם המקצועי של וועדת מכרזים מצא לפיכך, כי מבחני האטימות בתאים 8-14 (הסטריפ המערבי) בוצעו לפני המועד האחרון להגשת ההצעות. באגן 8 החל מבחן אטימות ביום 21.12.2020 והתגלו נזילות ביום 4.1.2020 במחיצה פנימית, על כן הגיע למסקנה, כי גם הקירות החיצוניים של הבריכה היו תקינים.

25. ביום 22.4.2021 נערך דיון נוסף בוועדת המכרזים (נספח 16 לתשובת מקורות), אשר מצאה חשיבות בעובדה שהבריכה החיצונית (היינו המעטפת) הושלמה ונפחה מעל 20,000 מ"ק בטון דרוך, על כן גם אם קיימת נזילה במחיצה בין התאים, אין בכך להשפיע על מבחן האטימות של הבריכה בכללותה (נספח 16 לתשובת מקורות). הוועדה החליטה לפיכך לאשרר את החלטת הזכייה של אלקטרה.

26. העותרת צירפה לעתירה חוות דעת של המהנדס י. שחף כמומחה מטעמה, אשר לא עמד לנגד עיניי וועדת מכרזים במועד קבלת החלטתה. ככלל אין לצרף לעתירה חוות דעת אשר לא עמדה לנגד עיניי וועדת מכרזים (ראו עע"מ 2141/09 הועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובניה ואח' נ' אחל"ה ואח' (פרוסם ביום 17.11.10 וכן פסק דיני בעת"מ 2537-06-20 אי. פי אי חשמל נ' עיריית תל אביב (פורסם ביום 2.8.20). למרות האמור, ולצורך הדקדוק והדיוק של החלטות וועדת מכרזים, בעיקר עת המכרז בוצע במתכונת חד שלבית, מצאתי לנכון להורות לוועדת מכרזים להתייחס לחוות דעת המומחה מטעם העותרת לרבות התייחסות להבדלים (אם קיימים) בבדיקת אטימות כל אחד מתתי האגנים שבסטריפ המערבי לעומת בדיקת אטימות של כל הסטריפ המערבי שכולו מלא (החלטה מיום 5.7.21).

27. מר שחף, המומחה מטעם העותרת, חיווה דעתו בסוגיית ההבדלים במורכבות הביצוע ובידע המקצועי הנדרש בביצוע בריכה בנפח של 20,000 מ"ק לעומת בריכה בנפח של 7,000 מ"ק. מומחה העותרת ציין כי יחס של פי 3 בנפח המים מכתיב הפרשים משמעותיים בממדי השטח וגובה הבריכה, כך שרמת המורכבות בביצוע הבריכה הגדולה גבוה פי שנים מרמת המורכבות בביצוע בריכה בנפח 7,000 מ"ק (סעיף 5 לחוות הדעת). דא עקא, מעיון בחוות הדעת זו עולה כי מומחה העותרת לא עיין במסמכי פרויקט השפד"ן, או בתכניות, ולא קיימת כל התייחסות לפרויקט אשר כולל בריכה בעלת קירות חיצוניים בנפח של 45,000 מ"ק ומופרדת על ידי מחיצות פנימיות לתאים בנפח של 7000 מ"ק שבניהם קיים מעבר נוזלים. לא ניתן לפיכך להסיק כל מסקנה מחוו"ד זו שהינה תאורטית לחלוטין. יש לציין כי חרף העובדה שהעותרת נעזרה בחוו"ד מומחה שלא מצא לנכון להתייחס לתכניות פרויקט השפד"ן, מצאה היא, בתגובתה מיום 15.7.21 ובעת הדיון השני שהתקיים לפני ביום 19.7.21 להעלות טענות בדבר אופן בניית קירות וריצפת הבטון, זאת כמובן אין לקבל.

28. זאת ועוד, בהתאם להחלטתי הנ"ל, לצורך דיון הנוסף בוועדת מכרזים הוכנה התייחסות נוספת על ידי מר בלדר, הגורם המקצועי במקורות, לחוות הדעת מטעם העותרת. בלדר ציין כי הלחץ ההדרוסטטי (לחץ שנוצר על קירות הבריכה על ידי נוזל המצוי במנוחה) מביא בחשבון את צפיפות הנוזל, תאוצת הכובד וגובה הנוזל. לחץ זה גובר ככל שהבריכה עמוקה יותר ואינו מושפע מקיומן של מחיצות או גודל הבריכה. משמע - הלחץ ההדרוסטטי על הקירות יהיה זהה לחלוטין בבריכה בנפח 7,000 מ"ק ובבריכה בנפח 20,000 מ"ק, ככל שעומקן זהה. מכאן שהלחץ על הבטון מושפע מגובה הבריכה ולא מנפחה, ועל כן בלדר אינו מסכים עם טענת שחף לגבי הפרשי לחץ הבטון על התבניות. אשר לעובי הרצפה, קירות בטון, קורות ותקרות ציין בלדר כי אלו אינם רלוונטים לענייננו, הן מהטעם כי לא קיימת דרישה בעניין זה בתנאי הסף, והן מהטעם כי אין זה ברור על מה מסתמך שחף בטענתו בדבר עובי הקירות גדול פי 1.5, אם כי ציין כי קיר בבריכה גדולה יותר יתכן שיהיה עבה יותר.

29. כמצוטט סעיף 24 לעיל של פסק הדין, בלדר ציין, כי די בביצוע מבחן אטימות כדי להראות שהקמת מתקן הנוזלים הסתיימה. באשר למכלול הבריכה המערבית במבנה C10 צוין, כי מבחני האטימות לכל התאים בבריכה מס' 8-14 בוצעו לפני סגירת המכרז. לדבריו גם בבדיקה מחמירה יותר של הצלחת מבחני האטימות, התאריך האחרון הוא 17.1.2021. אשר לבדיקה באגן 8 צויין, כי המבחן החל ביום 21.12.2020 והנזילה התגלתה במחיצה הפנימית ביום 4.1.2021, על כן לדבריו הקירות החיצוניים של האגן זה היו תקינים.

30. גם אלקטרה הגישה חוות דעת של מהנדס איתי לויתן מומחה מטעמה. על פי האמור בחוות הדעת נפח העבודות הכרוכות בהקמתו של מתקן אוצר נוזלים מבטון דרוך בנפח 45,000 מ"ק ומורכבותן עולה על נפח ומורכבות העבודות הנדרשות להקמת מתקן אוצר נוזלים מבטון דרוך בנפח של 20,000 מ"ק. משכך לפי חוות דעתו, האגן המערבי של מתקן 10C עומד בתנאי הסף. לויתן ציין כי, כלל ידוע בפיזיקה כי שיעורו של לחץ הנוזל הפועל על קירות המבנה תלוי אך ורק במשקלו הסגולי של הנוזל ובגובה הנוזל ואינו תלוי בצורת המבנה. גם לדעתו, לחצי הנוזל על קירות אגן האיוורור המערבי אינם משתנים בין אם מדובר באגן עם מחיצות פנימיות ובין אם מדובר באגן בעל קירות חיצוניים ללא מחיצות. עוד הוסיף לויתן כי בדיקת האטימות הפרטנית שבצעה אלקטרה לכל תא משבעת תאי האגן המערבי הינה מדוייקת ומקיפה יותר ביחס לבדיקה סימולטנית של כל התאים. לדידי לויתן, לא ניתן לראות באגן האיוורור המערבי של מתקן 10C כמתקן של בריכה בודדת בנפח 7,000 מ"ק.

31. מקובלת עלי קביעת וועדת מכרזים כי יש לראות את הניסיון הקודם שהציגה אלקטרה בבריכה המערבית בנפח איגום של 45,000 מ"ק ולא 7,000 מ"ק כפי שטוענת העותרת.

זאת לא רק בהתבסס על חוות הדעת המקצועית מטעם מקורות, אשר מקובלת עלי, אלא גם בהתבסס על המסמכים מטעם איגודן, באשר גם היא ראתה במתקן כבריכה אחת בנפח של 45,000 מ"ק ולא 7 אגנים בנפח של 7,000 מ"ק.

ראשית, מנכ"ל איגודן אישר במכתבו מיום 5.1.21 אשר צורף על ידי אלקטרה להצעתה כי אלקטרה ביצעה עבור על פי הזמנתם את הקמתו של מתקן אגני איוורור C10 בנפח של 45,000 מ"ק במסגרת פרויקט הרחבת השפד"ן שלב ג. מתקן C10 הינו מתקן מבטון יצוק במקום המשולב בדריכת אחר. המתקן בשטח של 20,000 מ"ר ומתנשא לגובה 8 מ'.

שנית, בסעיף 1.2 לחוזה שבין אלקטרה לאיגודן להרחבת פרויקט השפד"ן נקבע כי המבנים העיקריים הם "ארבעה (4) אגני איוור מבטון מזויין. כל אגן במידות 45X168 מ' ועומק של 8 מ'".

סעיף 2.2 לחוזה זה, המפרט את עבודות הבטון קובע במפורש "עבודות בטון יצוק באתר לביצוע 4 אגני איוור בנפח כ 45,000 מ"ק כל אחד" (הדגשה שלי צ.צ).

בשום מקום אלקטרה לא נדרשה להקים 7 אגנים קטנים בנפח של כ 7,000 מ"ק בכל סטריפ. מתכנן האגנים עצמו התייחס לאגן אחד בנפח של 45,000 מ"ק ללא איזכור החלוקה לתאים אשר רלוונטית רק לצורך יעילות הטיפול בשפכים.

32. גם בהתייחסות הגורם המקצועי מטעם וועדת מכרזים, אשר בחן את התכניות, מצויין, כי באגן האיוור (הסטריפ) שהוצג על ידי אלקטרה יש מחיצות, אך קיימת זרימה חופשית בין התאים בצורת זיג זג, והחלוקה לתאים אינה רלוונטית אלא רק ברמת יעילות תהליך הטיפול בשפכים. כן צויין כי מכלול הבריכה שנבדק (המערבי) הינו בנפח כולל של 45,000 מ"ק והוא כולל רצפה, יסודות משותפים וקירות בטון דרוך חיצוניים המשותפים לכלל הבריכה. לפיכך מבחינה הנדסית קונסטרוקטיבית ניתן להתייחס לנפח האיגום הכולל כבריכה אחת שנפחה עולה על הנפח המינימלי שנדרש במכרז. כך עולה מבדיקת התכניות על ידי בלדר.

מאידך, המומחה מטעם העותרת לא בחן את תכניות השפד"ן, לא בחן את החוזה בין אלקטרה לאיגודן, ועל כן חוות דעתו ביחס להבדלים בין בריכה בנפח של 7,000 מ"ק לעומת בריכה בנפח 20,000 מ"ק מנותקת מהנסיבות בענייננו.

33. אשר למועד סיום הבריכה המערבית במתקן C10, עולה כי בדיקות האטימות כולם בוצעו טרם מועד הגשת ההצעות 19.1.21, אולם החתימה על בדיקת אטימות תא 8 בנוגע לנזילה במחיצה הפנימית נחתמה רק ביום 28.1.21. גם בעניין זה מקובלת עלי החלטת וועדת מכרזים כי מבחן האטימות הסתיים לפני מועד הגשת ההצעות. ראשית, מנכ"ל איגודן אישר ביום 5.1.21, טרם מועד הגשת ההצעות, כי "חברת אלקטרה תשתיות ביצעה עבור מי אזור דן אגודת מים חקלאית שיתופית את הקמתו של מתקן אגני איוורור C10 בנפח של 45,000 מ"ק במסגרת פרויקט הרחבת השפד"ן שלב ג" וכי "העבודות בוצעו לשביעות רצוננו". מדובר באישור על עבודה שבוצעה בעבר, האישור נוקט בלשון עבר. משמע, מנכ"ל איגודן ראה את עבודת הקמת הבריכה ככזו שבוצעה והושלמה. אין לקבל את טענת העותרת כי העדר מענה של איגודן, לפנייה מטעם מקורות בשלב בחינת ההצעות, מהווה אישור שהעבודה טרם הושלמה. טענה זו אינה מתיישבת עם האישור האמור מטעם מנכ"ל איגודן. שנית, בעיקרון מקובל עלי שבחינת האטימות הרלוונטית לענייננו היא לקירות החיצוניים של הבריכה. מכל מקום, עובדתית, גם מבחן האטימות של תא 8 בסטריפ המערבי בוצע טרם הגשת ההצעות, משנתגלתה הנזילה במחיצה הפנימית ביום 4.1.21 היא מולאה מים על פי הרישום, לצורך בדיקה למשך 7 ימים, כל שגם בדיקה זו הסתיימה ביום 11.9.21 טרם הגשת ההצעות, אם כי, טופס הבדיקה אכן נחתם רק ביום 28.9.21 לאחר מועד הגשת ההצעות. אכן מן הראוי היה שאלקטרה לא תשמוט את טופסי מבדקי אטימות של תא 4 ותא 8 מטופסי מבדקי האטימות אותם צרפה בתשובתה לבקשת ההבהרה מיום 17.2.2021 (נספח 5 לתשובת מקורות). טפטים אלו הועברו למקורות רק לאחר דרישה חוזרת בחודש אפריל 2021 (נספח 12 לתשובת מקורות). כך גם מצופה היה מוועדת מכרזים של מקורות, לתת את הדעת לחסר מבחני האטימות של תאים 4 ו 8 מתשובת אלקטרה מיום 17.2.21 ומצופה היה שתעמוד על קבלתן בטרם יערך דיון נוסף על ידה. יחד עם זאת, שוכנעתי כי איגודן ראתה את הפרוייקט ככזה שבוצע (בעבר), כאמור באישור מנכ"לה, ואין חולק כי לא נמצאה כל נזילה במעטפת החיצונית של הבריכה שהיא רלוונטית לענייננו, מה גם שהנזילה שנמצאה ביום 4.1.21 במחיצת הפנימית בתא 8 תוקנה עוד קודם למועד הגשת ההצעות (גם אם לא נחתמה). בסך הכול ניתן לומר כי אלקטרה הציגה ניסיון, לשביעות רצון המזמין, בבניית אגן שיקוע בנפח איגום של 45,000 מ"ק הגדול פי שניים מהניסיון הנדרש על פי תנאי הסף ואשר הושלם במועד.

34. הכלל הוא, כי כאשר קיימות מספר פרשנויות ללשון המכרז, יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן (עע"ם 6117/15 ג.י.א. יזמה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 45 [פורסם במאגרים, 23.6.2016; להלן: "עניין גיא יזמה"]); עע"ם 5399/14 מור חברה לשיווק מוצרי בניה (1992) בע"מ נ' א.פ. פורמייקה סנטר (1998) בע"מ (פורסם במאגרים, 24.1.15); עע"ם 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת חשמל לישראל בע"מ, פסקה 2 (פורסם במאגרים, 12.4.09).

בעניין גיא יזמה נקבע:

"[...] כלל פרשני זה מוחל באותם מצבים בהם קיימות מספר פרשנויות סבירות המתיישבות עם לשון המכרז ועם תכליתו, כדי למנוע מצב שבו תיפסל הצעה העומדת בתנאי המכרז לפי פרשנות סבירה שלהם[...]"

ובהמשך:

"[...] שרק מקום בו הפרשנויות האפשריות הן כאלו אשר 'מציע סביר' היה יכול להבין אותן מתנאי המכרז, ניתן להיעזר בכלל הפרשני בדבר העדפת הפרשנות המקיימת את תנאי המכרז. הגיונם של הדברים בצדם – אם הפרשנות המוצעת אינה עולה בצורה ברורה מלשון תנאי המכרז, ואדם סביר המצוי בנעלי המציעים לא יוכל לפרשם באופן זה, הרי שהמכרז אינו מקיים את דרישות ההגינות והשוויון בין מציעים[...]".

35. בהקשר זה יש להעיר, כי טענת העותרת בדבר הפגם שנפל במכרז בשל ביצועו במתכונת חד שלבית אינה יכולה להישמע מפיה לאחר שהשתתפה במכרז והפסידה. יש להשיג על הוראות המכרז בהקדם האפשרי, ולא בדיעבד לאחר השתתפות במכרז. העותרת לא הייתה רשאית להמתין לראות אם זכתה במכרז, ולתקוף את תנאי המכרז רק לאחר שראתה כי הפסידה בו (ראו עע"ם 6366/20 קונטאל אוטומציה ובקרה בע"מ נ' אפקון בקרה ואוטמציה (פורסם במאגרים, 20.5.2021) בפסקה 63; עע"ם 8610/03 אמנון מסילות מעלות את מרכז שוש סלע נ' המועצה המקומית מג'אר, פ"ד נח(6), 755 (2004) בעמ' 763).

יחד עם זאת, כאשר נערך מכרז חד שלבי, שומה על ביהמ"ש להקפיד יותר עם וועדת המכרזים כאשר זו טוענת ל"שיקול דעת מקצועי" בפרשנותה של תנאי הסף – היינו, בעוד שבמצב דברים רגיל, בית המשפט ייטה פחות להתערב בשיקול הדעת של וועדת המכרזים, וודאי כשמדובר בשיקול מקצועי ובעניין שבמומחיות, כאשר עסקינן במכרז חד שלבי, ביהמ"ש ייטה "לנבור" ולהתערב יותר בשיקול הדעת "המקצועי" של וועדת המכרזים (עע"ם 7590/12 החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ נ. לינום בע"מ (פורסם מאגרים, 18.4.2013), פסקה 42 לפסק דינה של השופטת דפנה ברק ארז). בעניינינו כפי שפורט לעיל שוכנעתי כי בסופו של יום החלטת וועדת מכרזים הינה סבירה ולא מצאתי מקום להתערב בה.

36. עקרון יסוד הוא, כי בית המשפט ביושבו כבית המשפט לעניינים מנהליים, עת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על מעשיה של רשות מנהלית, אינו נכנס בנעליה, אינו מחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו ואינו יושב כערכאת ערעור על החלטתה (עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ. החברה לטיפול בשפכים רמת ליבנים בע"מ (פורסם במאגרים, 22.10.2003); ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי (פורסם במאגרים, 9.1.2003); עע"מ 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל. סלע (1991) בע"מ (פורסם במאגרים, 24.5.2010); עע"מ 2126/10 מטאור מערכת טכנולוגיה וארגון בע"מ נ' מנהלת אורות לתעסוקה – ועדת המכרזים הבין משרדית (פורסם במאגרים, 8.12.2010).

יש לפיכך לבחון את החלטת ועדת המכרזים, ככל החלטה מנהלית, האם ניתנה בסמכות כדין, על בסיס שיקולים ענייניים וסבירים. בית המשפט יתערב רק כאשר נפל פגם מהותי אשר פוגע בעקרונות השוויון וההגינות. סבורתני כי בנסיבות העניין, ולאחר בדיקה מדוקדקת של החלטות וועדת מכרזים והגורם המקצועי, החלטת וועדת מכרזים הינה סבירה ותואמת את הרציונל שבתנאי הסף.

סוף דבר

37. על יסוד הנימוקים המפורטים לעיל נמצא לדחות את העתירה.

העותרת תשא בהוצאות ושכ"ט ב"כ כל אחת מהמשיבות בסך כולל של 35,000 ₪.

ניתן היום, ח' תשרי תשפ"ב, 14 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.