ניתנה ביום 02 מאי 2021

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי ירושלים (השופטת הבכירה יפה שטיין; סע"ש 31505-12-20) מיום 22.4.2021, שבה נקבע כי המשיבים יגיבו לבקשה לסעד זמני שהגיש המבקש עד יום 2.5.2021, וכי "במידת הצורך וככל שיתברר כי פסה"ד של בית הדין הארצי לא בוצע כנדרש – ייקבע מועד דחוף לדיון".
2. בפסק דין מיום 24.3.2021 (בר"ע 29149-02-21) נתקבל ערעורו של המבקש כנגד המשיבה 2 (להלן – הרשות) על החלטת בית הדין האזורי שבה נדחתה בקשתו של המבקש למתן צו מניעה זמני (להלן – פסק הדין) ונפסק כמפורט להלן:
   1. לכאורה, לא ניתן היה לפטר את המבקש בשל האירוע שהביא לפיטוריו (להלן – אירוע ההסלקה) ללא הליך משמעתי;
   2. בהתחשב בסיכוי לכאורה לטענות המבקש, יחד עם מאזן הנוחות - הוותק הרב של המבקש ברשות על כל המשתמע מכך וכאשר ניתן לבחון גם אפשרויות מידתיות יותר, שאינן מנוגדות למסלול הנכון, דוגמת השעיה בדין משמעתי או העברה לתפקיד אחר (כל זאת בכפוף לכל דין והסכם ומבלי שאנו מביעות עמדה בקשר לאפשרויות אלה או הצורך בהן) - יש להתערב בהחלטת בית הדין האזורי ויש ליתן צו מניעה כמבוקש כנגד כניסת הפיטורים לתוקף;
   3. כפועל יוצא מכך, ניתן צו זמני כנגד כניסת הפיטורים לתוקף. עם זאת, בשים לב לטענות הרשות כי האירוע לא היה מעידה חד פעמית, ולהשלכה על מרקם יחסי העבודה שיש להחזרת המבקש לתפקיד הניהולי שמילא עובר לפיטוריו ולעובדה שחלפו שלושה חודשים מאז פיטוריו – צו המניעה אמנם נכנס לתוקף מיידי אך הרשות תוכל לעכב את חזרת המבקש לעבודתו בפועל למשך 30 ימים (ימי הפגרה באים במנין). דחיית החזרתו של המבקש לעבודה בפועל נועדה ליתן לרשות שהות לשקול את צעדיה נוכח ההבהרה כי בהתייחס לאירוע ההסלקה ההליך המתאים הוא הליך משמעתי;
   4. בית הדין האזורי התבקש לשמוע את ההליך העיקרי בלוח זמנים מזורז ככל הניתן, ולשקול - לאחר שמיעת עמדות הצדדים בקשר לכך - את צירופו של ארגון העובדים כצד להליך נוכח הצורך בפרשנות ההסכם הקיבוצי ובדיקת הוראותיו.
3. לטענת המבקש, "מזה למעלה משלושים ימים ממשיכים המשיבים התעמרותם החמורה והאסורה במבקש, וממניעים אשר נראו כי הם הפכו אישיים לחלוטין, מפרים ברגל גסה ומבזים את החלטת כב' ביה"ד זה בפסק דינו מיום ...". כך, עד היום לא הוחזרו למבקש זכויותיו ומעמדו כעובד הרשות, ועל אף שחלף המועד שנקבע להחזרתו בפועל לעבודה, החליט המשיב 1 (להלן – המשיב) להשעות את המבקש מעבודתו "השעיה ראשונה" לתקופה של 14 יום, בניגוד לפסק הדין, בניגוד לחוק ובניגוד להסכם הקיבוצי. נוכח האמור, הגיש המבקש מספר בקשות בעניין ביזוי החלטת בית דין זה, ובקשות למתן סעד ארעי וקיום דיון במעמד הצדדים בסעד הזמני, אולם בקשות אלה לא זכו להתייחסות עניינית, ובית דין קמא עומד מנגד כאשר זכויותיו של המבקש והוראות פסק הדין "נרמסות".

המבקש הוסיף וטען כי עד למועד הגשת הבקשה טרם הושבו לו מלוא זכויותיו כעובד הרשות (וזאת ללא קשר לעיכוב בהחזרתו לפועל לתפקידו). כך, לא שולם לו שכר, הזכויות הסוציאליות, הרכב וכל הזכויות שנלקחו עם פיטוריו, אשר כנגד כניסתם לתוקף ניתן הצו הזמני; השעייתו מעבודה היא בניגוד לפסק הדין, לפיו ניתן יהיה לעכב את החזרתו לעבודה בפועל לתקופה שלא תעלה על 30 יום. בנוסף, הוא הושעה תקופה העולה על התקופה הקבועה בדין, ולא מתקיימים התנאים הקבועים בדין להשעייתו; העדר החלטה עניינית של בית הדין האזורי בבקשה שהגיש לסעד ארעי והימנעות מקיום דיון בבקשה לסעד זמני כמוה כהחלטה לדחות את הסעדים המבוקשים על ידו; על בית הדין היה לקבוע סד זמנים קצר להגשת תגובת המשיבים ולקבוע לאלתר דיון בבקשה לסעדים זמניים; על בית הדין היה ליתן סעדים ארעיים כמבוקש בבקשה.

על יסוד כל האמור, עתר המבקש להורות למשיבים על השבתו באופן מיידי לעבודתו, וכן לקבוע סנקציות, לרבות סנקציות אישיות, ככל שלא יפעלו המשיבים בהתאם להחלטה שתינתן.

1. לאחר בחינת הבקשה וכלל חומר התיק, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות, מבלי להידרש לתגובת המשיבים.
2. אקדים ואומר כי בפסק הדין לא נדרש בית דין זה לאפשרות השעייתו של המבקש מעבודתו, ולא הביע עמדה לכאן או לכאן בעניין זה. וכך נאמר (בסעיף 35 לפסק הדין; ההדגשה הוספה):

"בהתחשב בסיכויי הערעור לכאורה שמצאנו לטענות המבקש, יחד עם מאזן הנוחות – בהתחשב בוותקו הרב של המבקש ברשות על כל המשתמע מכך וכאשר ניתן לבחון גם אפשרויות מידתיות יותר, שאינן מנוגדות למסלול הנכון, דוגמת השעיה בדין משמעתי או העברה לתפקיד אחר (כל זאת בכפוף לכל דין והסכם ומבלי שאנו מביעות עמדה בקשר לאפשרויות אלה או הצורך בהן) – שוכנענו שיש להתערב בהחלטת בית הדין האזורי ויש ליתן צו מניעה כמבוקש כנגד כניסת הפיטורים לתוקף".

עוד נפסק בפסק הדין כי "דחיית החזרתו של המבקש לעבודה בפועל נועדה ליתן לרשות שהות לשקול את צעדיה נוכח ההבהרה כי בהתייחס לאירוע ההסלקה ההליך המתאים הוא הליך משמעתי".

נוכח האמור, לא ניתן לקבוע, כנטען על ידי המבקש, כי השעייתו מעבודה של המבקש וכפועל יוצא מכך אי השבתו לעבודה מהווה הפרת פסק הדין. יחד עם זאת, מובן כי יש לבחון את טענות המבקש כי השעייתו היא בניגוד לדין ולהסכם הקיבוצי, שכן כאמור טענות אלה לא נדונו ולא התבררו בהליך לפנינו.

1. אשר להשבת זכויותיו של המבקש כעובד – הן לתקופה שעד להשעייתו והן לאחר מכן: גם טענות אלה צריכות להתברר בבית הדין האזורי, בין אם מדובר בבקשה לסעד זמני ובין אם מדובר בטענה כי הרשות מבזה את פסק הדין. בהתאם להלכה הפסוקה, הערכאה המתאימה לדון בבקשה על פי פקודת בזיון בית משפט היא הערכאה הדיונית, אף אם פסק הדין שאכיפתו מתבקשת ניתן על ידי ערכאת הערעור [בר"ע (ארצי) 15709-05-14 אמיר חצרוני - אוניברסיטת אריאל (15.7.14); עס"ק (ארצי) 54673-09-11 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות - מדינת ישראל (29.4.14); ע"ע (ארצי) 255-03 עמנואל ימיני - מדינת ישראל (14.3.2016)]. על פני הדברים, נוכח המחלוקת בעניין השעייתו של המבקש שאין מקום לדון בה במסגרת בקשה לביזיון בית משפט, ונוכח העובדה שעשויות להתעורר שאלות בדבר המשמעות האופרטיבית של פסק הדין, כמו גם לשם יעילות הדיון (שכן הרכב בית הדין בדיון בבקשה לסעדים זמניים שונה מהרכב בית הדין בדיון בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט), נראה כי נכון יותר לדון במסגרת הבקשה לסעדים זמניים במכלול טענות הצדדים.
2. טענותיו של המבקש כנגד הרשות והמשיב טעונות בירור עובדתי ומשפטי, ואין זה נכון כי בית דין זה ידון בהן לראשונה, בטרם תונח על ידי הצדדים בבית הדין האזורי תשתית ראייתית וטיעונים משפטיים רלוונטיים, במיוחד בנוגע לסוגיית ההשעיה שלא נדונה בבית דין זה. כך, ככל שיידרש דיון לפני בית דין זה יהיו לפניו קביעות עובדתיות על יסוד התשתית הראייתית שתונח לפני בית הדין האזורי. על כן, אין מקום להיעתר לבקשתו של המבקש כי בית דין זה יתן סעד ארעי או סעד זמני המורה לבטל את השעייתו של המבקש ולהשיבו באופן מיידי לעבודה, ובקשותיו צריכות להתברר תחילה על ידי בית הדין האזורי.
3. עיון בתיק בית הדין האזורי מעלה כי בית הדין האזורי קבע מועד להגשת תשובת המשיבים לבקשה (2.5.2021) ומועד לדיון בבקשה (5.5.2021). על אף שסעיף 1(1) לצו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשע"ח – 2017 אינו חל עת מדובר בקביעת מועדים בהליך בקשה למתן סעד זמני, אינני מוצאת מקום להתערב בהחלטת בית הדין האזורי בעניין זה. משנקבע מועד קרוב לדיון בבקשה לסעדים זמניים, אינני סבורה כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטתו של בית הדין האזורי בנוגע למועד הדיון בבקשה.
4. סוף דבר: נוכח העובדה כי בית הדין האזורי קבע מועד דיון קרוב לדיון בבקשתו של המבקש לסעד זמני, בקשת רשות הערעור נדחית. הואיל ולא נדרשה תגובת המשיבים – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' אייר תשפ"א (02 מאי 2021) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.