בעתירה שבנדון ביקש העותר להורות למשיב "להתחיל ללא דיחוי הליך הריסה לבניה שבוצעה בבית המשיב 2".

העותר טען כי המשיב 2 בנה מבנה ללא היתר וללא הסכמת השכנים (מבלי שפורטו מלוא העובדות הרלוונטיות, ובכלל זה מתי נעשתה בנייה זו). העותר פנה למשיבה 1 וקיבל מענה בכתב ביום 3.6.2020 בזו הלשון "לאחר הבדיקה מול אגף הנדסה ויועמ"ש העירייה עולה כי משפ' בלטה פעלה בהתאם להוראות הדין וקיבלה היתר בנייה מטעם הוועדה לתו"ב. כך מבחינתה של העירייה לכל היותר המדובר בסכסוך שכנים". רק ביום 29.4.2021, בחלוף קרוב לשנה, הוגשה העתירה שבנדון. בעתירה נטען, בין היתר, כי על המשיבה לנקוט בכל הצעדים הדרושים לשם תיקון הבניה הלא חוקית, לאחר שלטענת העותר לאחר בדיקה "לא מצא היתר דומה".

ביום 6.9.2021 הגישה המשיבה בקשה לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר סמכות, שיהוי ואי מיצוי הליכים נוכח קיומו של מסלול חלופי (הגשת ערר לוועדה המקומית).

בהחלטה מיום 9.9.2021 נדרש העותר להגיש תגובתו לבקשה לסילוק על הסף עד ליום 5.10.2021. משלא הוגשה תגובה במועד וגם לא עשרה ימים לאחר מכן, ניתנה ביום 15.10.2021 החלטה המורה על סילוק העתירה על הסף. הבקשה שבנדון היא לביטול החלטה זו.

כל שנטען בבקשה הוא כי תגובת המשיבה הוגשה יום בטרם החלו חגי ישראל, "עת ב"כ העותר שהה ברומא" ולא הועברה לעיון ב"כ העותר. ב"כ העותר ביקש כי תינתן לו האפשרות להגיש תגובה בטרם מתן החלטה.

לאחר שעיינתי בבקשת העותר ובתגובה המשיבה, לא מצאתי לנכון לשנות מהחלטתי למחוק את העתירה. ההחלטה ניתנה לאחר שלא הוגשה תגובת המשיב במועד שנקבע בהחלטה מיום 9.9.2021. ב"כ העותר העלה בבקשתו טענות עובדתיות ביחס לקבלת תגובת המשיבה אצלו (וגם ביחס לשהותו בחו"ל, מבלי לציין תאריכים ומבלי לצרף אסמכתא), אך בחר שלא התייחס לקבלת ההחלטה אצלו. כעולה מרישומי התיק, ההחלטה מיום 9.9.2021 נצפתה במשרדו של ב"כ העותר ("צפייה מיישומון") ביום 11.9.2021. לו חפץ העותר בהארכת המועד להגשת תגובתו, מטעם כזה או אחר, היה עליו להגיש בקשה מתאימה בתוך המועד האמור, אך הדבר לא נעשה.

יתר על כן, בבקשה לא ניתנה התייחסות כלשהי לטענות המשיבה לגופן. בחינת טענות אלה מעלה כי סיכויי העתירה כלל אינם גבוהים, וגם מטעם זה אין מקום לביטול ההחלטה. לא יכול להיות ספק כי העותר ידע על היתר הבנייה לכל המאוחר ביום 3.6.2020, עת קיבל מענה לפנייתו. העותר לא מיצה הליכים בדרך הקבועה בחוק, ועתירתו שבנדון הוגשה בשיהוי ניכר, כ-11 חודשים לאחר מכן.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, י' טבת תשפ"ב, 14 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.