לפני תביעה כספית, על סך של 8,661 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן כי רכב הנתבעות יצא מחניה בנסיעה לאחור ופגע ברכבה שהיה בנתיבו. הנתבעות טוענות, מנגד, כי רכב התובעת פגע ברכבן שהיה בעמידה.

לאחר ששמעתי את עדות נהגת רכב התובעת (שאישר, למעשה, שלא הבחין ברכב הנתבעות אלא ממש לפני הפגיעה וכאשר, לגרסתו, כבר לא יכול היה לעשות דבר כדי למנוע את התאונה), ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, מצאתי כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפי נהגת רכב הנתבעות (שיצאה בנסיעה לאחור ממקום החניה לנתיב הנסיעה) תוך שאני מייחס לנהג רכב התובעת אשר תורם בשיעור 30% (שכן מהתמונות מהמקום ניכר כי לא היתה מניעה שיבחין ברכב הנתבעות עובר לתאונה וכי יגיב לנסיעתו של זה לאחור בעצירה מבעוד מועד, בסטיה לימין הדרך או בדרך אחרת שהיתה מונעת את התאונה). הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך כולל של 6,063 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 754 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום; וכן את שכר העד בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשפ"ב, 14 יולי 2022, בהעדר הצדדים.