30 אוקטובר 2021

1. בתיק זה הוגש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שישבה בעניינו של המערער ביום 28/8/19, כאשר הערעור לבית הדין הוגש ביום 3/5/21 (!).
   בנוסף, לכתב הערעור צורפו חוות דעת רפואיות חדשות שלא עמדו בפני הוועדה, ואשר ע"פ הנטען – מצדיקות את החזרת עניינו של המערער לוועדה (ואף בהרכב אחר).
2. לטענת ב"כ המערער, הסיבה לשיהוי הרב נעוצה בעיקר בעובדה שבשל התאונה נשואת דיון זה, נפגע המערער גם בפן הנפשי וכי על כן יש להתחשב בו לעניין מועד הגשת הערעור, ולהתייחס עניינית לטענות המערער, על אף המועד בו הוגש הערעור.
3. מנגד טוען ב"כ המשיב כי מדובר בהתיישנות של ממש, המצדיקה את דחיית הערעור, וכי בכל מקרה המערער לא הצביע על כל טעות משפטית, מה גם שהמסמכים עליהם מסתמך עליהם, מאוחרים למועד הוועדה, ועל כן אף לא עמדו בפני הוועדה .
4. יצויין כי בדיון שקויים בפני גורם הערכה מוקדמת ,עו"ד ירדנה מעוז, צויין לפרוטוקול כי:
   "לאחר דיון שהתקיים מחוץ לפרוטוקול, מוצע למערער שלא לעמוד על הערעור, וזאת בשים לב לדברים הבאים: האיחור הניכר שבהגשת הערעור וכן שעיון בערעור ובחומר שהוגש אינו מעיד על טעות משפטית בהחלטת הוועדה, כאשר על פניו חוות הדעת שצורפו מאוחרות למועד התכנסות הוועדה ולא נטענה טענה לעניין הנכות הנפשית בפני הוועדה".

ב"כ המערער הודיע לבית הדין כי עומד על הערעור. לאור זאת ניתן פס"ד זה.

1. לאחר עיון בפרוטוקול הוועדה , ובמלוא החומר שבתיק מצאתי כין דין הערעור להידחות, כפי שפורט להלן:
2. ראשית, על המערער היה להגיש את ערעורו תוך 60 יום מיום קבלת ההודעה מביטוח לאומי על החלטת הוועדה. אין מדובר באיחור מינורי אשר יש מקום לשקול את טענת ההתיישנות. מדובר באיחור של למעלה משנה וחצי, ודי בכך כדי לדחות את הערעור. הטענה כי המערער סובל מבעיות נפשיות כתוצאה מהתאונה, ושזו הסיבה לאיחור הניכר בהגשת הערעור – אינה יכולה להתקבל, ואף לא גובתה במסמכים המלמדים על כך שהמערער – בשל מצבו הנפשי – היה מנוע מלהגיש את הערעור במועד, או שהיה מאושפז פסיכיאטרית והיה מנוע בשל כך להגיש את הערעור (מה גם לא הוגשה כל בקשה להארכת המועד להגשת הערעור). מעבר לכך בוועדה ישב פסיכיאטר, אך הוא לא מצא לנכון להעניק לו אחוזי נכות בשל מצב נפשי.
3. גם לגופם של דברים, המערער לא הראה כי קימת טעות משפטית בהחלטת הוועדה, כשעיקר טענותיו הינן טענות רפואיות. כך גם טען – לדוגמא – לעניין אופן קיום הבדיקה ע"י הפסיכיאטר - טענות בעניינים שהוועדה סוברנית להחליט על אופן הבדיקה וכד', בהתאם לשיקוליה המקצועיים ובית הדין אינו מתערב בעניינים רפואיים. אולם יתרה מכך, המערער מצרף חוות דעת רפואיות שלא עמדו בפני הוועדה, אלא שהן מאוחרות יותר למועד ישיבת הוועדה. ברור שאין כל טעות משפטית בכך שהוועדה לא התייחסה למסמכים אלו, ואין בית הדין רשאי להתייחס לטענות רפואיות העולות ממסמכים אלו, ולקבוע על בסיס זה את החזרת עניינו של המערער לוועדה.
4. מכל האמור - דין הערעור להידחות. ככל שהמערער סבור כי מצבו החמיר – רשאי ממילא להגיש למוסד תביעה חדשה בעילה של החמרת מצב (ככל שההחמרה קשורה לתאונה שעבר).
5. סוף דבר:
   הערעור נדחה.
   הנכון היה לפסוק הוצאות למערער לאור העובדה שלא הייתה כל סיבה לעמוד על הערעור וכי דברים אלו אף נרשמו באופן מפורש לפרוטוקול ע"י הגורם המעריך. אעפ"כ, ואך לפנים משרות הדין אינני עושה צו להוצאות.
   
   בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פס"ד זה לידי הצד המבקש לערער.

ניתן היום, כ"ד חשוון תשפ"ב, (30 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.