בקשת הנתבעת להעברת התובענה לבית משפט השלום:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בבקשה ובתשובה, אינני מוצאת לנכון להורות על העברת התובענה לבית משפט השלום.

המדובר בתובענה על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, כאשר לטענת התובע, בעת ששהה בחנות הנתבעת, פנה אליו עובד הנתבעת בכינוי העולה כדי לשון הרע.

תביעות לשון הרע מוגשות, נידונות ומוכרעות מידי יום ביומו בבית המשפט לתביעות קטנות.

לא מצאתי כי במקרה דנא מדובר בתביעה מורכבת או מסובכת במיוחד, שלא ניתן לבררה בכלים העומדים לרשותו של בית המשפט לתביעות קטנות. בירור התביעה אינו כרוך בשמיעת עדים רבים וההכרעה בה תהא על יסוד יישום הוראות החקיקה הרלוונטית, כפי שזו פורשה בפסיקת בתי המשפט, על נסיבות המקרה דנא, לאחר בירורו העובדתי.

העתרות לבקשה בנסיבות אלו תרוקן מתוכן את תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות, קרי, לאפשר לאזרח הקטן לעמוד על זכויותיו במסגרת הליך נוח, פשוט וזול, ואין לכך כל הצדקה בנסיבות המקרה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בשים לב למהות ההליך, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים בדחיפות.

ניתנה היום, י"ח אב תשפ"א, 27 יולי 2021, בהעדר הצדדים.