כתב האישום:

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של שוד מזוין וניסיון שוד מזוין - עבירות על סעיפים 402 (ב) ו- 402 (ב) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, עובר לתאריך 1.4.21 בשעה 7:35 בבוקר, גמלה בליבו של הנאשם החלטה לשדוד כסף וסיגריות מסניפי רשת סופרים "מחסני השוק" בעיר נתניה (להלן: "הרשת"). לצורך כך הצטייד הנאשם בפטיש 5 ק"ג וברכבו, חבש כובע קסקט ומעליו כובע צמר ועטה מסיכת קורונה על פניו. במועד הנ"ל הגיע הנאשם ברכבו לסניף הרשת ברחוב הרצוג בנתניה (להלן: "הסניף הראשון"). הנאשם נכנס לאזור הקופה הראשית בסופר כשהוא לבוש כמתואר לעיל ואוחז בפטיש, היכה בדלפק הקופה באמצעות הפטיש, נופף בידו השנייה, אמר לקופאית במקום "זה שוד" והורה לה להוציא עבורו כסף וסיגריות. הנאשם הוציא שקית מפח שהיה במקום והורה לקופאית למלא אותה בסיגריות וכסף. הקופאית אמרה לו שהיא הולכת להביא את המפתח של הכספת וברחה מהמקום. לאחר מכן חיפש הנאשם סיגריות בארונות הקופות שבסופר ובמגירות הקופה הראשית.

משלא מצא הנאשם את מבוקשו, יצא מהסניף הראשון, כשהוא נוהג ברכבו לכיוון סניף אחר של הרשת בעיר נתניה (להלן: "הסניף השני"), הנמצא בקרבת מקום. הנאשם הגיע לסניף השני, נכנס אליו כשהוא אוחז בשקית ובפטיש, וצעק באזור הקופה: "איפה המנהלת ואיפה הסיגריות". הנאשם הוציא מארון הממוקם מעל הקופה 18 קופסאות סיגריות, והכניסן לשקית שבידו. בעת שהנאשם הוציא את קופסאות הסיגריות, הבחינה הקופאית במעשיו והחלה לצעוק ולהתקרב אליו. בתגובה, ניגש אליה הנאשם, הפנה את הפטיש לכיוונה והמשיך לקחת קופסאות סיגריות. בתגובה לכך, יצאה הקופאית בריצה מחוץ לסניף על מנת להזעיק עזרה. הנאשם יצא אחר כך כשבידיו הפטיש והסיגריות ונעצר על ידי המשטרה שהגיעה למקום.

במסגרת הסדר הטיעון, תוקן כתב האישום כמפורט, אך לא גובשו הסכמות עונשיות.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו את החומרה הרבה שבמעשיו של הנאשם ואת פגיעת מעשיו בערכים חברתיים משמעותיים דוגמת הגנה על שלומו, בטחונו ורכושו של הציבור. בתוך כך, תיאר את נסיבות ביצוע המעשים, כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן. ב"כ המאשימה אישר אמנם כי לא נגרמו פגיעות משמעותיות לגוף ולרכוש, אך טען כי יש משמעות לתחושת הבהלה ולאופי הסיטואציה אשר השפיעו על הקופאיות. התובע המלומד הפנה לפסיקת בית המשפט העליון, אשר קוראת להחמיר בענישה בעבירות מסוג זה לאור הפגיעה בקניין ועל מנת ליתן מענה לתחושה הקשה שאירוע כזה מותיר על קורבן העבירה. ב"כ המאשימה ביקש לקבוע לצד מכלול האירועים המפורטים בכתב האישום, מתחם ענישה יחיד הנע בין 3 ל-6 שנות מאסר בפועל. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, הרי שמדובר במי שלחובתו עבר פלילי מכביד בעבירות רכוש ובגין הרשעותיו נשא בעבר עונשי מאסר. לזכותו ציין כי הנאשם הודה ונטל אחריות למעשיו. על בסיס נתונים אלה ביקש להשית עונש מאסר בגדר המתחם, תוך מתן משקל לעבר הפלילי המשמעותי, לצד מאסר ע"ת, קנס ופיצוי, וכן חילוט של 13,500 ₪ שהופקדו חלף חילוט הרכב בו עשה הנאשם שימוש.

ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם עצור מזה כ-7 חודשים. כתב האישום בעניינו תוקן לקולא במידה משמעותית והוא בחר להודות בהזדמנות הראשונה ולחסוך זמן שיפוטי יקר. עוד ציין כי הנאשם סבל בעבר לאורך כעשור מבעיית התמכרות קשה, אשר טופלה. עובר לביצוע העבירות הנוכחיות, על רקע תקופת הקורונה, חלה רגרסיה במצבו והוא חזר ליטול תחליפי סם. על רקע זה, ועוד בטרם האירוע, פנה הנאשם מיוזמתו למרכז פרטי לגמילה מסמים, אך בפועל עבר את העבירות בטרם התאשפז באותו מוסד. בהקשר זה הוגש מטעם ההגנה המסמך ע/2, מטעמו של "מרכז אמיל – גמילה ושיקום", ממנו עולה כי הנאשם עבר וועדת קבלה למרכז ביום 25.3.21, והיה אמור להתאשפז בתחילת חודש אפריל, אך נעצר. לעניין נסיבות ביצוע העבירה טען הסנגור המלומד כי מדובר במעשים המצויים ברף נמוך יחסית במדרג עבירות השוד, וזאת בהיעדר תכנון מוקדם, איסוף מודיעין, תחכום כלשהו או הצטיידות מיוחדת. מדובר באירוע אקראי וספונטני, אשר נעשה לאור יום, כאשר שווי הרכוש שנגנב נמוך ומדובר רק בקופסאות סיגריות. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה המציגה מקרים חמורים מענייננו, בהם נקבעו מתחמים מקלים וביקש לקבוע מתחם הנע בין עבודות שירות ל-24 חודשי מאסר בפועל.

באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ציין הסנגור המלומד כי מדובר באב ל-5 ילדים וכי אשתו מצויה כיום בהריון נוסף. שניים מהילדים סובלים ממוגבלות קשה, תלויים באופן מוחלט בהוריהם, וסובלים מאד כתוצאה מחסרונו של הנאשם, הכול כמפורט במסמכים הרפואיים ע/3. בשל מעצרו של הנאשם אשתו מטפלת לבדה בילדים כאשר בנם הקטן אשר סובל מלקות קשה נדרש לליווי צמוד שלה ואף סייעת מקצועית לא מוכנה לטפל בו. לאור נסיבות מיוחדות אלו ביקש ב"כ הנאשם למקם את העונש ברף הנמוך ביותר ולתת הזדמנות נוספת לנאשם ולמשפחתו.

עובר לטיעוני הצדדים שמעתי גם את דברי אשת הנאשם, ששיתפה את בית המשפט בסיפור חייה ובקשיים הניכרים עמם היא מתמודדת על רקע המוגבלות הקשה ממנה סובלים שניים מילדיה, בני 5 ו-12, המקשה עליהם אפילו בפעולות הבסיסיות ביותר ומחייבת ליווי צמוד. בשל צנעת הפרט לא יפורטו במסגרת הנוכחית מכלול הנתונים שנמסרו על ידה, אך יצוין כי התמונה שהצטיירה מדבריה קשה ומכמירת לב. לדבריה, מצב הילדים החמיר על רקע מעצרו של הנאשם והיא מתקשה מאד לטפל בהם לבד, ללא עזרת הנאשם. עוד ציינה כי לאורך 10 השנים האחרונות תפקד הנאשם כשורה, וביקשה הזדמנות לשקם את המשפחה.

הנאשם, חלף דבריו האחרונים, הגיש את המכתב ע/4, בו הביע חרטה עמוקה על מעשיו והסביר כי פעל תחת השפעת סמים קשים, לאחר שהצליח לשמור על ניקיונו במשך כ-9 שנים. הנאשם הביע מוטיבציה להשתלב בהליך גמילה בין כותלי הכלא ולשקם את חייו ואת משפחתו. בנוסף ציין כי הוא אב לשישה ילדים ולכן מבקש את רחמיו של בית המשפט ושייתן לו הזדמנות לשקם את חייו.

דיון והכרעה:

רבות כבר דובר ונכתב על החומרה הרבה שבעבירת השוד, המשלבת פגיעה בהיבט הרכושי - קנייני עם הפגיעה, או למצער האיום בפגיעה, בגופו ובשלומו של אדם. אך לאחרונה עמד חברי, כב' השופט קובו, על מגוון הערכים החברתיים הנפגעים בעטיים של מעשי שוד, במסגרת גזר דינו בת"פ (מרכז) 968-01-19 מ"י נ' שמחי (01.12.2020) כדלקמן:

"בעבירת השוד יש... כדי לזרוע פחד ולפגוע בתחושת הביטחון של הציבור בכללותו. זאת בנוסף לשמירה על זכות הקניין והגנה על פעילות עסקית תקינה (ע"פ 7537/16 מזרחי נ' מדינת ישראל (20.1.17)). עבירת השוד מאגדת בקרבה את הפן האלים עם הפן הרכושי, ויש בה איום מובנה על גופו, כבודו, קניינו ושלוות נפשו של הקורבן. עבירת השוד מתבצעת מתוך מטרה להשיג רווח קל בדרך עבריינית, תוך איום או פגיעה באנשים תמימים, ובכך פוגעת בסדר הציבורי. תחושת האימה וחוסר האונים שבה שרוי קורבן עבירת השוד, והחשש לחייו, מותירים בו לא פעם צלקות נפשיות חמורות לאורך תקופה ארוכה ומערערים את ביטחונו האישי (ע"פ 8660/10 פלוני נ' מדינת ישראל [17.5.11], ע"פ 9094/12 טספאי נ' מדינת ישראל [28.4.13], ע"פ 9079/16 מיארה נ' מדינת ישראל [9.3.17])."

עצמת הפגיעה בערכים אלה מתעצמת שבעתיים, כאשר מדובר במי שלצורך ביצוע השוד מצטייד בנשק, או בחפץ מסוכן אחר, אשר פגיעתו בגוף עלולה להיות קשה ומידת האיום הכרוכה בו לנפשו של קורבן תמים גבוהה. לא במקרה קבע המחוקק לצד עבירת השוד המזוין שבסעיף 402(ב) לחוק עונש חמור של 20 שנות מאסר, ולא לשווא נקבעה בפסיקה מדיניות ענישה מחמירה הכוללת דרך כלל מרכיב משמעותי של מאסר מאחורי סורג ובריח. עם זאת, הכירה הפסיקה בכך כי תחת עבירת השוד חוסה מגוון רחב של התנהגויות אסורות, ועל כן יש להתאים את טווח הענישה לנתונים הקונקרטיים של המעשה. על הקריטריונים השונים שעשויים להשפיע על מתחם וחומרת הענישה עמד בית המשפט העליון, בין היתר, בדבריו הבאים מתוך ע"פ 4442/19 מ"י נ' שווץ (13.11.19):

"לעבירת השוד בנסיבות מחמירות פנים רבות ומשכך הענישה בגינה היא מגוונת "בשל השוני במידת הפגיעה בערכים המוגנים ובמאפיינים הנסיבתיים של המקרים השונים ובכלל זה שימוש בנשק וסוג הנשק; מידת האלימות שהופעלה ותוצאותיה; חומרת הפציעה של הקורבן; זהות הקורבן כמשתייך לקבוצות הטעונות הגנה יתרה כמו למשל קשישים (ע"פ 3338/13 טחימר נ' מדינת ישראל, סעיף 3 לפסק הדין (19.2.2015) או עובדי לילה בתחנות דלק ונהגי מוניות (ע"פ 1698/16 דמלאו נ' מדינת ישראל (8.11.2016)... ; מידת התכנון; הנזק הכלכלי והנפשי שנגרם וכיוצא באלה היבטים, המשמשים שיקולים בקביעת מתחם העונש ההולם". (ע"פ 5430/16 אפשטיין נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (1.8.2017))."

יישומם של עקרונות אלו על המקרה שלפני מוביל אל המסקנה כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים במקרה זה היא ברמה בינונית - נמוכה וזאת לאור נסיבות ביצוע העבירה. בפן המחמיר של המעשים יש להזכיר את ההצטיידות המוקדמת בפטיש כבד, אשר בכוחו לגרום נזק ממשי לגוף ולרכוש, ככל שייעשה בו שימוש, כמו גם את ההצטיידות בכובעים ובמסכה, אשר נועדו להסוות את זהותו של הנאשם ולהלך אימים על הקורבנות. עוד יש לציין את נחישותו של הנאשם להשלים את תכניתו העבריינית, נחישות אשר באה לידי ביטוי בכך שכישלון השוד בסניף הראשון לא גרם לו לסגת לאחור, אלא לנסות את מזלו בסניף אחר של הרשת, ממנו הצליח ליטול את קופסאות הסיגריות.

מנגד, גם אם ברי כי אין מדובר במעשה ספונטני לחלוטין, הרי מידת התכנון והתחכום של המעשים הייתה ברף נמוך יחסית. המעשים בוצעו לאור יום, כוונו מלכתחילה להשגת כספים וסיגריות בהיקף מצומצם מקופה בסופר ולא גרמו נזק כלשהו לגוף או לרכוש. השימוש בפטיש היה מצומצם, והתמצה במכה על דלפק הקופה בסניף הראשון, ובכך שהפנה את הפטיש לכיוון הקופאית, כאשר החלה לצעוק ולהתקרב לעברו בסניף השני. הנאשם לא נקט בפעולה כלשהי על מנת למנוע מהקופאיות לצאת מהחנות ולהזעיק עזרה, ושללו הסתכם ב-18 קופסאות סיגריות בלבד. אמנם אין להקל ראש באימה שחשו מן הסתם המתלוננות למראה הנאשם האוחז בפטיש, ודרישתו למסור לו כסף וסיגריות, אך מעבר לכך לא הובאו או צוינו נתונים המעידים על פגיעה עודפת או השלכות ארוכות טווח של המעשים.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר ממשיים:

בע"פ 7240/13 סבהט נגד מ"י (18.5.14), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בשוד מזוין. הנאשם נכנס לחדר פנימי בתחנת דלק, כשהוא רעול פנים, עוטה כפפות ומחזיק בשבר חרס חד שאותו מצא בקרבת מקום. הנאשם ניגש למתלונן, הצמיד את שבר החרס לצווארו, דרש ממנו כסף, ולבסוף נטל מהשולחן 300 ₪ ומכשיר טלפון נייד. ביהמ"ש המחוזי קבע מתחם עונש הולם שנע בין שנה לשלוש שנות מאסר. על הנאשם, בגיר צעיר בעל נסיבות חיים לא פשוטות, אשר שירות המבחן המליץ לשלבו בטיפול, הושתו 18 חודשי מאסר בפועל.

בע"פ 6001/13 ‏קסה נ' מ"י (29.1.14), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בניסיון שוד בנסיבות מחמירות. הנאשם הגיע לחנות נוחות כשהוא שתוי ומחזיק על גופו סכין מתקפלת. כשסירב המוכר למכור לו בקבוק בירה, שלף הנאשם מכיסו את הסכין, הניף אותה, איים עליו בתנועות של דקירה ודרש ממנו שייתן לו כסף. המתלונן לא הצליח לפתוח את הקופה ולבסוף נמלט הנאשם מהמקום. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה בין 2-5 שנות מאסר בפועל. הנאשם בגיר צעיר, בעל עבר פלילי נידון ל-33 חודשי מאסר בפועל.

בע"פ 7459/12 שיבר נ' מ"י (20.6.13), התקבל באופן חלקי ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירת שוד מזוין. הנאשם נכנס בשעת לילה מאוחרת לחנות בתחנת דלק כשפניו מכוסות בכובע גרב שחור, הציג למוכר סכין שהייתה ברשותו, והורה לו למלא את תכולת הקופה בשקית שהייתה ברשותו. לאחר שהמתלונן מסר למערער כ-900 ₪, הכניס המערער לשקית כמאה קופסאות סיגריות שהוצבו על המדפים. מדובר היה בנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, הסובל מהתמכרות להימורים, ואשר החל בהליך שיקומי בכלא. נוכח שיקומו האפשרי הקל בית המשפט העליון בעונשו והעמיד אותו על24 חודשי מאסר בפועל חלף 30 חודשים.

בע"פ 1167/21 חוג'יראת נ' מ"י (31.5.21), נדחה ערעורו של נאשם על עונש מאסר בן 18 חודשים, אשר הושת עליו לאחר שהורשע על פי הודאתו כמבצע בצוותא לעבירה של שוד בנסיבות מחמירות. באותו מקרה סיכם המערער עם אחר לשדוד כסף מחנות נוחות בתחנת דלק. לצורך זה הצטיידו השניים במברג ובסכין יפנית, הגיעו לחנות באישון ליל כשהם רעולי פנים, איימו מילולית על המוכר וגנבו 1,140 ₪. בבית המשפט נקבע מתחם הנע בין 18 ל-40 חודשי מאסר בפועל, וחרף המלצה טיפולית של שירות המבחן הוטל עונש המצוי ברף התחתון, ללא חריגה לקולא.

בת"פ (מרכז) 9291-04-20 מ"י נ' בלטה (5.1.21), הורשע נאשם בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר. הנאשם הצטייד בסכין, הסתיר את פניו, הגיע לחנות מכולת, קירב את הסכין לצווארו של המתלונן, ובאיומים דרש ממנו סיגריות וכסף. המתלונן מסר לו 220 חפיסות סיגריות ו-320 ₪. נקבע מתחם שבין 22-52 חודשי מאסר בפועל, והנאשם, בעל עבר פלילי קל, נדון לעונש של 26 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ (מח' ת"א) 25638-10-20 מ"י נ' מתואלי (5.5.21), הורשע נאשם בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר. הנאשם הצטייד בסכין, הגיע לסופר, הצמיד את הסכין לצווארו של המתלונן ודרש ממנו את הכסף שבקופה. לאחר מאבק וחילופי דברים עם המתלונן, במהלכם אף הניף ונופף בסכין לעברו, יצא הנאשם מהחנות עם הקופה ובה 2,295 ₪. נקבע מתחם שבין 30-60 חודשי מאסר בפועל, והנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, נדון ל-46 חודשי מאסר בפועל, והופעל מאסר מותנה במצטבר.

אין להתעלם גם מפסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים, אליהם הפנה הסנגור המלומד, אשר משקפים רמת ענישה מקלה מעט יותר מזו המצטיירת מהדוגמאות שהובאו עד כה, אך גם במסגרתם נקבעו מתחמי ענישה הכוללים תקופות מאסר ממשיות לרבות ברף התחתון של המתחם, ואת הענישה שהושתה יש לראות על רקע הנסיבות המיוחדות שהודגשו באותם מקרים. כך למשל, במסגרת ת"פ (חי') 39566-10-18 מ"י נ' שווץ ואח' (14.5.19) הורשעו הנאשמים בשוד בנסיבות מחמירות ותקיפת שוטר, לאחר ששדדו פיצוציה ותחנת דלק. הנאשמים היו רעולי פנים ונאשם 2 אף דקר את עובדי החנויות ופצע אותם. מדובר במקרה חמור באופן ניכר מזה שלפנינו, אך נקבע כי בעניינם קיימת קרבה לסייג הכורח, זאת לאחר שעבריינים סחטו אותם לבצע את מעשי השוד כדי להחזיר חוב. על רקע זה נקבע מתחם של 24-48 חודשי מאסר בפועל, והושתו עונשים של 20 ו-28 חודשים.

גם בת"פ (י-ם) 4954-02-20 מ"י נ' תורג'מן (2.8.21) דובר על מקרה חריג, שכן במהלך השוד נורה הנאשם מספר פעמים בידי המתלונן ונגרם לו נזק חמור. על רקע זה נקבע מתחם ענישה מתון הנע בין 18 ל-48 חודשי מאסר בפועל והושת עונש המצוי ברף התחתון, לצד הפעלת מאסר מותנה. בת"פ (מרכז) 16584-12-18 מ"י נ' דהן (3.11.20), הנאשם בשני אירועי שוד מתוכננים בתחנות דלק שונות. הנאשם הגיע עם קסדת אופנוע לראשו ואקדח מפלסטיק ושדד סכום כולל של 2,900 ₪ ומספר קופסאות סיגריות. גם כאן מדובר במעשים חמורים יותר מאלה בהם הורשע הנאשם שלפני, אך על רקע הגיל הצעיר, העבר הנקי ומצבו הנפשי המורכב של הנאשם גובש הסדר טיעון במסגרתו עתרה המאשימה לעונש של 24 חודשי מאסר בלבד. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 18 ל-46 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם 18 חודשי מאסר. בת"פ (חי') 17804-10-19 מ"י נ' אבו עזיזה (9.6.20) נקבע מתחם עונש הולם של 24 עד 48 חודשי מאסר בפועל בגין עבירת שוד בסניף מגה בחיפה, כשהשודדים היו מצוידים בסכינים, ובסופו של יום הושת עונש של 20 חודשי מאסר בלבד, מטעמי שיקום.

כפי שניתן לראות, גם הפסיקה שהוגשה מטעם ההגנה תומכת בעמדה העקרונית לפיה יש לקבוע לצד מעשיו של הנאשם מתחם ענישה מחמיר, אך אינה יכולה להשליך ישירות לענייננו בשל הנתונים והשיקולים המיוחדים והחריגים שהתעוררו בכל אחד מאותם מקרים. ויובהר, ניתן למצוא גם הבדלים בין המקרה שלפנינו לבין כלל פסקי הדין שפורטו לעיל, שכן אין מקרה אחד זהה בנסיבותיו לאחר. כך למשל, במקרה הנוכחי, הצטייד הנאשם לצורך ביצוע השוד בפטיש ולא בסכין, כמו במרבית הדוגמאות הללו. עם זאת, בשים לב לגודלו ומשקלו של הפטיש בו מדובר, אינני רואה בנתון זה הצדקה להקלה ממשית. בנוסף, נתתי דעתי לעובדה כי בעניינו של הנאשם, לא מתקיים הצורך המיוחד להחמיר בעונשם של אלו הפוגעים באישון ליל בנותני שירות חסרי הגנה, אם כי אין בכך כדי להמעיט מהצורך לספק הגנה למוכרים בחנויות במהלך כל שעות היממה, לרבות בנסיבות המתוארות באירוע הנוכחי. מכל מקום, בשינויים המתחייבים, ובשים לב לכך שמדובר כאן במעשים מתמשכים שבוצעו כלפי קופאיות בשני סניפים שונים של אותה רשת, כמו גם לרף החומרה הבינוני-נמוך שקבעתי, אני סבור כי יש לקבוע במקרה זה מתחם עונש הולם אשר ינוע בטווח שבין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל.

משנקבע המתחם, ובהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות סטייה ממנו, יש לאתר את העונש המתאים לנאשם בגדרו של המתחם, תוך מתן משקל למכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, אלא נוגעות יותר לנאשם עצמו, לאופיו, להתנהלותו ולעברו. בהקשר זה יש להזכיר לחובת הנאשם את עברו הפלילי המשמעותי, אשר כולל לא פחות מ-10 רישומים שונים, מאז היותו נער. לאורך השנים הורשע במגוון עבירות רכוש, לרבות עבירות חמורות דוגמת התפרצויות חוזרות ונשנות לבתי מגורים, ובעבירות סמים. בגין מעשיו אלה נשא מספר תקופות מאסר, לרבות מאסר ממושך למשך 45 חודשים אשר הוטל עליו בשנת 2010. תקופת מאסר אחרונה, בת 12 חודשים, הושתה עליו בשנת 2012, ועל אף שמאז חלה התמתנות במעורבותו בפלילים, הרי שהורשע בהמשך בעבירות נוספות, לרבות מתחם עבירות הרכוש, גם בשנים 2017 ו-2018. העבר הפלילי המכביד מצדיק לפיכך את גזירת העונש בחלקו האמצעי של המתחם שנקבע.

לצד הנתונים המחמירים יש מקום להתחשב לקולא בהודאה, בנטילת האחריות ובחסכון הניכר בזמן הציבורי הכרוך בכך. נתונים אלה כשלעצמם לא היו מצדיקים הקלה ניכרת נוספת עם הנאשם, אלא שאליהם מצטרפות הנסיבות הקשות הנוגעות לנסיבות חייו של הנאשם וחייהם של בני משפחתו. כאמור, מדובר באב לחמישה ילדים קטנים, אליהם צפוי להצטרף בקרוב ילד נוסף. שניים מהילדים לוקים במוגבלות קשה וזקוקים לעזרה ותמיכה. במיוחד קשה מצבו של הילד הצעיר, בן ה-5, אשר המסמכים הרפואיים לגביו, שנכללו במוצג ע/3, מעידים על פעוט המתקשה לבצע פעולות בסיסיות ביותר, ואשר זקוק לליווי צמוד של אדם בוגר במהלך כל שעות היממה. בהיבט זה מורגש חסרונו של הנאשם בבית המשפחה ביתר שאת, ומהמסמכים עולים דיווחים בדבר החמרה במצבו של הילד מאז המעצר. כידוע, בהתאם לסעיף 40יא(2) לחוק ראוי להתחשב בשלב גזירת הדין, בין היתר, בפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם, ודומה כי במקרה זה יש אכן מקום לייחס משקל ממשי לשיקול זה, אשר יוביל למיקום העונש בשליש התחתון של המתחם, על אף עברו המכביד של הנאשם. בהיבט הכלכלי, על מנת לא להכביד על בני המשפחה יתר על המידה, אסתפק בחילוט ההפקדה חלף הרכב, ובפיצוי מתון לכל אחת מהקופאיות שהיו קורבן למעשי העבירה.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 30 חודשים מיום המעצר - 1.4.21.
2. 10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר לא יעבור הנאשם עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע.
3. 5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר לא יעבור הנאשם עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון.
4. פיצוי לכל אחת משתי הקופאיות המוזכרות בכתב האישום המתוקן בסך 2,000 ש"ח. הפיצוי הכולל בסך 4,000 ₪ יופקד בקופת בית המשפט בתוך 90 יום, ויועבר על ידי המזכירות למתלוננות על פי פרטים שיסופקו על ידי המאשימה.
5. אני מורה על חילוט סכום של 13,500 ₪ שהופקד בקופת בית המשפט במסגרת ה"ת 9207-05-21, חלף חילוט הרכב.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ט כסלו תשפ"ב, 23 נובמבר 2021, במעמד הצדדים.